בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת BERLITZ INVESTMENT CORPORATION. הבקשה נדונה בפני רשם סימני המסחר אסא קלינג. ביום 18.3.2014 ניתנה החלטה בתיק.
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "TOTAL IMMERSION" בסוג 41 לגבי שירותי הוראה ואימון. הבקשה סורבה לרישום בטענה כי הסימן המבוקש אינו בעל אופי מבחין כדרישות סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר. כמו כן דחתה הבוחנת את רישום הסימן המבוקש לפי סעיף 11(10) לפקודה, זאת מאחר שהביטוי "TOTAL IMMERSION" הינו מקובל במסחר לתיאור השירותים לגביהם מבוקש הרישום.
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, הרשה הורה על קיבולה של בקשה לרישום סימן מסחר 232819.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
אופי מבחין אינהרנטי
עיקר טענותיה של המבקשת מתמצות בעמדתה שלסימן המבוקש אופי מבחין אינהרנטי כדרישת סעיף 8(א) לפקודה.
אופי מבחין אינהרנטי של סימן כמשמעותו בסעיף 8(א) לפקודה הוא "הסגולה היסודית" של הסימן הגורם לכך ש – "קהל הקונים (או מקבלי השירותים) יידע לזהות אותו ולאבחנו מסימנים אחרים שמתנוססים על סחורות אחרות. סגולה יסודית זו מתייחסת לסימן עצמו ואינה תלויה בנסיבות חיצוניות … כושר האבחון חייב להיות בסימן עצמו ולא להינתן לו מבחוץ, ע"י גורמים שאינם מהווים חלק ממנו." (א. ח. זליגסון, דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, תשל"ג-1973, בעמוד 20).
נפסק כי הסימן המבוקש "TOTAL IMMERSION" מתייחס ללימודי שפה באופן אינטנסיבי ומקיף. תרגומו המילולי הוא "שקיעה טוטאלית" או "הטמעה מלאה" בקשר עם לימוד שפה זרה. דהיינו, לשיטת המבקשת המדובר באופן לימוד ייחודי הכולל לימוד שפה זרה בצורה אינטנסיבית ומקיפה במשך שעות רבות ביום. צמד המילים"TOTAL IMMERSION" לא נבחר באופן אקראי אלא יש בהם בכדי ללמד על אופן הלימוד בתוכנית של המבקשת.
הפסיקה הכירה בחמישה סוגי סימנים והם: סימנים דמיוניים, שרירותיים, מרמזים, תיאוריים וסימנים גנריים. בין סוגי הסימנים הללו נמתח ציר הנמשך מהסימנים הגנריים ועד הסימנים הדמיוניים – הוא ציר התיאוריות.
נפסק כי אין הסימן המבוקש בגדר הסימנים הדמיוניים או השרירותיים. וכי המדובר בסימן על הציר בין סימן מרמז למתאר.
סימן מרמז
בחינת היות הסימן מרמז או מתאר תיעשה בזיקה לקהל הצרכנים הרלוונטי. כפי שעמד על כך המלומד זליגסון בספרו לעיל בעמודים 40-41: "נשאלת השאלה: מיהו הקהל המשמש אמת מידה לקביעת תכונת הסימן כמתאר או כרומז? הקהל הקובע הוא זה שמקבל את הסחורה אחרון, דהיינו הצרכן, ולא קהל הסוכנים או הסיטונאים, המקבלים את סחורה מהיצרן."
נפסק כי במקרה דנן, בזיקה לשירותים הנדונים הציבור הרלבנטי הוא למעשה ציבור צרכני שירותי לימוד שפה ובכלל זה כאלה שאינם שולטים באנגלית והמבקשים ללומדה. מכאן שלא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי הציבור הרלבנטי בישראל מכיר את המלה "IMMERSION" ולא כל שכן את משמעותה בהקשרם של השירותים לגביהם מבוקש הרישום ובצירוף עם המלה "TOTAL".
על כן נפסק כי יש בסימן המבוקש להיות מרמז בהיותו דורש מהציבור הרלבנטי לכל הפחות מחשבה או אף בדיקה נוספת באשר למשמעות המלה בהקשר הטובין.
סימן מרמז נחשב כבעל אופי מבחין כדרישת סעיף 8(א) לפקודה.
