בקשה לרישום סימן מסחר "Heat Defence" שהוגשה על ידי Unilever PLCוסורבה לרישום. ההליך נוהל ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני. ביום 29.7.2012 ניתנה ההחלטה בהליך.
עובדות: מחלקת סימני מסחר סירבה לקבל לרישום סימן המסחר HEAT DEFENCE בסוג 3 לסבונים, תכשירי ניקוי, בשמים ועוד. נטען כי הסימן חסר אופי מבחין לגבי הסחורות המבוקשות ונוגע במישרין למהות הסחורות שלסימונן הוא נועד. המדובר בתכשיר שנועד להגן מפני נזקים צפויים ממכשירים אשר בהפעלתם על השיער נעשה שימוש בחום.
בנוסף, המבקשת ביקשה את רישום הסימן לפי סעיף 16 לפקודה על בסיס רישום סימן המסחר ברוסיה. בקשה זו סורבה אף היא בהתאם לסעיפים 16(א)(2) ו-16(א)(3) לפקודה.
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. נפסק כי הסימן אינו כשיר לרישום בשל כך שהוא מורכב ממלים שעשויות לשמש במסחר לציון ייעוד הסחורה וכי לא נרכש אופי מבחין בסימן.
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:
אופיו המבחין האינהרנטי של הסימן
ההבחנה בין סימן תיאורי לסימן מרמז נעוצה במשך זמן המחשבה הדרוש לצרכן כדי לזהות את הקשר בין סימן המסחר לבין הטובין שהוא נועד לסמן.
בעוד סימנים מתארים אינם דורשים מחשבה כלל, הרי שבסימנים מרמזים יידרש הצרכן להשקיע מחשבה ולו קצרה כדי לעמוד על הקשר בין הסימן לבין הטובין.
לפיכך בחינת טיבו של הסימן כמתאר או כמרמז לעולם תיעשה ביחס לטובין, אך גם בזיקה לערכי היסוד של השיטה המשפטית.
בענייננו, המוצרים הינם תכשירים קוסמטיים אשר מטרת המוצרים הנושאים את הסימן הינה להגן מפני נזקים צפויים ממכשירים אשר בהפעלתם על השיער נעשה שימוש בחום.
על כן, הסימן מתאר את "סגולות הסחורה", כלשונו של זליגסון בספרו, בעמ' 39): "סימנים המתארים את תכונותיה המיוחדות של סחורה אינם כשירים לרישום, שכן כל אחד העוסק בייצור ובמסחר בסחורות אלה זכאי לציין אותן תכונות. … גם סימנים שיש בהם ציון יעודה של הסחורה או תוצאת השימוש בה, מהווים סימנים מתארים."
לנוכח העובדה שהצרכן יבין מיידית את הקשר בין הסימן המבוקש לבין תכונות התכשירים הנושאים את הסימן, נקבע כי הסימן הינו תיאורי וחסר אופי מבחין אינהרנטי.
אופיו המבחין הנרכש של הסימן
המבקשת טענה כי במשך כשנה וחצי, נמכרו בישראל כרבע מיליון יחידות של מוצרים הנושאים את הסימן.
השאלה היא האם ניתן ללמוד מהיקפי המכירה הניכרים כי אכן רכש הסימן משמעות שנייה. לעניין זה יש לזכור כי הנטל המוטל על המבקש להוכיח רכישת אופי מבחין במלים מתארות הינו כבד.
נפסק כי מאמצי השיווק כשלעצמן אין בהם די כדי להוכיח כי הסימן אכן רכש אופי מבחין ועל הטוען טענה זו להוכיחה בראיות. כפי שנקבע בעניין בג"צ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים המדגמים ומיפרומל ירושלים בע"מ, דינים עליון 1988 (1) 38:
"השאלה הקובעת כאן איננה אם נעשה שימוש ואם נעשה מאמץ כדי להחדיר את הסימן לתודעת הציבור, אלא אם המאמץ השיג את התוצאות הרצויות. "
יתרה מכך, בכל המוצרים שנמכרו מופיע הסימן שרישומו נתבקש לצד סימן הבית של המבקשת "Dove". לפיכך אין לדעת, בהעדר סקר צרכנים, האם הציבור מזהה את המוצרים כמוצרים שמקורם במבקשת בשל סימונם בסימן הבית או בשל סימונן בסימן "Heat Defence". זאת ועוד, במועד הגשת הסימן לרישום טרם הושקו בישראל המוצרים הנושאים אותו ואילו במועד הגשת התצהיר נמצא הסימן בשימוש בישראל תקופה קצרה יחסית, של כשנה וחצי.
בהעדר ראיות לכך שהציבור אכן מזהה את הסימן כמסמן טובין מתוצרת המבקשת, ובשל משך הזמן הקצר של השימוש לא הוכח כי הסימן רכש משמעות שנייה.
לנוכח האמור נפסק כי הסימן אינו כשיר לרישום גם לפי סעיף 11(10) לפקודה.
רישום הסימן לפי סעיף 16 לפקודה
בקשתה החלופית של המבקשת הינה כי הסימן יירשם על פי הוראות סעיף 16 לפקודה הקובע כדלקמן:
"16. (א) על אף האמור בסעיפים 8 עד 11 לא יסרב הרשם רישומו של סימן מסחר הרשום כסימן מסחר בארץ מוצאו, אלא באחת מאלה:
…
(2) אין בסימן מידה כלשהי העושה אותו לבעל אופי מבחין; …
(3) הסימן מורכב אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את סוג הטובין, איכותם, כמותם, מקום מוצאם, ייעודם, תקופת ייצורם או שווים;"
סעיף זה נועד לאפשר רישום סימני מסחר הרשומים בארץ מוצאם גם בפנקס סימני המסחר הישראלי בתנאים מקלים.
לאחר שנפסק כי הסימן מתאר את ייעוד התכשירים אותם הוא מסמן, הרי שיש בכך כדי לפסול את הסימן לרישום גם לפי סעיף 16(א)(3) לפקודה.
