בפסק דין משמעותי בתחום דיני האינטרנט וזכויות היוצרים באינטרנט, קבע בית המשפט הפדראלי בניו-יורק, כי יצירת קישור לתכנים מוגנים בזכויות יוצרים אינה מהווה כשלעצמה הפרה של זכויות היוצרים בתכנים.
חברת Pearson הגישה תביעה כנגד הנתבעים בגין הפרת זכויות יוצרים באופן של מכירת תכנים חינוכיים ברשת האינטרנט שלטענת התובעת יש לה זכויות יוצרים בהם.
טרם הגשת התביעה, פנתה התובעת לנתבעים בשם בדוי וביקשה לרכוש מהם תכנים. בעקבות זאת, שלחו הנתבעים לתובעת קישור (לינק) לתוכן שהועלה לאתר אכסון קבצים כדוגמת Unlimit, Dropbox או Google Drive.
או אז הגישה התובעת את התביעה ובין השאר ביססה את תביעתה בכך שעצם יצירת הקישור לתכנים, מהווה הפרת זכויות יוצרים בתכנים.
בית המשפט דחה את טענות התובעת וקבע, כי שליחת דואר אלקטרוני המכיל קישור לאתר המאפשר מסחר בתכנים מוגנים, אינה מהווה כשלעצמה הפרה של זכויות היוצרים בתכנים אלו:
"Sending an email containing a hyperlink to a site facilitating the sale of a copyrighted work does not itself constitute copyright infringement."
בית המשפט הוסיף וקבע, כי קישור הוא למעשה הדרך הדיגיטלית לתת לנמען "נקודות ציון לנהיגה" במרחב המקוון כדי להגיע ליעד מסוים. הקישור עצמו לא מכיל כל תוכן מהותי או יצירה נגזרת של התוכן שאליו מכוון הקישור. משכך, שליחת קישורים אינה מפרה זכויות יוצרים בתכנים שאליהם הקישורים מובילים:
"A hyperlink (or HTML instructions directing an internet user to a particular website) is the digital equivalent of giving the recipient driving directions to another website on the Internet. A hyperlink does not itself contain any substantive content; in that important sense, a hyperlink differs from a zip file. Because hyperlinks do not themselves contain the copyrighted or protected derivative works, forwarding them does not infringe on any of a copyright owner’s five exclusive rights under Section 106 of the Copyright Act."
עם זאת, בית המשפט נזהר וקבע שאין באמור כדי להכשיר את עצם העלאת הקובץ המוגן לשירות אחסון הקבצים. אדם המעלה תוכן מוגן לשירות מעין זה, ייתכן ומפר זכויות יוצרים של בעל הזכויות בתוכן.
בנוסף רמז בית המשפט, כי בנסיבות מסוימות, עצם יצירת הקישור יכולה לעלות כדי הפרה תורמת.
