ההיסטוריה של דיני העיצובים בישראל ובעולם

כיצד התפתחו דיני העיצובים? ההגנה על עיצובים התפתחה מענף של זכויות יוצרים בהדפסי טקסטיל באנגליה במאה ה־18 למסלולי רישום ייעודיים להגנה על מראה מוצרים. בישראל נקודת הציון החשובה היא המעבר מפקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924 לחוק העיצובים, התשע״ז–2017, שנכנס לתוקף בשנת 2018. הסקירה מציגה את התחנות ההיסטוריות ואת משמעותן המשפטית, ולא את שלבי ההגשה כיום. לתהליך הגשת בקשה חדשה ראו איך רושמים עיצוב בישראל?.

ראשית ההגנה בבריטניה: מהדפסי טקסטיל לרישום עיצובים

ההגנה על העיצוב החלה בבריטניה בשנת 1787 עם חקיקת חוק Calico Printers’ Act שנועד במקור להגן על עיצוב ועל הדפסה של מצעים ושל מוצרי כותנה. החוק התפתח במהלך השנים והרחיב את הגנתו גם על מוצרים פונקציונאליים וגם על מוצרים בעלי עיצוב דקורטיבי.

הגנה על עיצובים בתחום זכויות היוצרים

תחילה, העניק החוק הגנה מוגבלת הדומה לזכויות יוצרים לגורמים שעסקו באמנויות עיצוב והדפסת מצעים, כותנה ומוסלין. ההגנה הקנתה זכות בלעדית של הדפסה והדפסה חוזרת למשך חודשיים מיום פרסומו הראשון של המוצר. בשנת 1794 הוארכה ההגנה לתקופה של שלושה חודשים מיום הפרסום.

החל בשנת 1839 התקבלו בבריטניה שורה של חוקים אשר הרחיבו את גבולות ההגנה על העיצוב התעשייתי. חוקי העיצובים הבריטיים משנת 1839 הרחיבו את ההגנה על הדפסי טקסטיל והניחו את היסוד לרישום עיצובים של מוצרי תעשייה מעבר לתחום הבדים. יש להבחין בינם לבין Copyright, Designs and Patents Act 1988, שנחקק ב־1988 ולא ב־1839. לשני החוקים ההיסטוריים ראו גם את המדריך של הארכיון הלאומי הבריטי.

שינוי נוסף מעניין שהביא עמו החוק מ-1839 הוא מערכת רישום מוגדרת ומבוססת למוצרים שהתבקשה הגנה על עיצובם, שהופקדה בידי מועצת המסחר ואפשרה הגנה על עיצוב רק אם הוא נרשם בטרם פורסם.

בשנת 1842 נחקק החוק להסדרת רישום עיצובים דקורטיביים (Ornamental Designs Act) שריכז את כל ההוראות והחוקים שהיו קיימים באותה עת ושהייתה להם השלכה לגבי עיצובים תעשייתיים. חוק זה הרחיב את הסעדים המשפטיים העומדים לרשותו של בעל זכות עיצוב רשום בגין הפרת העיצוב. החוק גם יצר לראשונה מערכת חלוקה בין סוגים של עיצובים בהתאם לחומרים שמהם עשויים החפצים ובהתאם לתכונותיהם.

בשנת 1843 נחקק חוק נפרד לעניין עיצובים שימושיים (Utility Designs Act), שהתייחס גם למאפיינים בעלי שימוש תפקודי. אין פירוש הדבר שכל מאפיין טכני מוגן כיום כעיצוב; תחולת הדין תלויה בתקופה ובסוג הזכות.

בשנת 1875 הועברו למשרד הפטנטים הסמכויות והחובות של מועצת המסחר לרישום עיצובים.

נדידה של דיני העיצובים ממערכת דיני זכויות היוצרים אל מערכת דיני הפטנטים

הליך עיגונה ההדרגתי של זכות העיצוב במשפט הבריטי מצביע על נדידה של דיני העיצובים ממערכת דיני זכויות היוצרים אל מערכת דיני הפטנטים. תהליך הנדידה הושלם בתחילת המאה ה-20, והתבטא במספר דברי חקיקה שהתקבלו במשפט האנגלי ובמערכות המשפט שהתבססו על משפט זה.

כך, בין השאר, "פרסום קודם" של עיצוב תעשייתי או של אמצאה טכנולוגית בטרם הגשת בקשה לרישומם, ייחשב לסיבה מספקת לאי-כשירות העיצוב לרישום בשל חשיפת העיצוב או האמצאה לציבור בלתי מסוים, או בעגה המקצועית – ל"נחלת הכלל", ובכך ניתן אישור משתמע לכל מעצב או ממציא אחר להעתיק או לקבל השראה מהעיצוב או האמצאה שלא הוגשו לרישום.

זליגה זו של דיני העיצובים אל תחום הפטנטים, השפיעה במידה רבה על המטרות ועל התכליות של מערכת דינים זו, כמו גם על עקרונותיה ועל יסודותיה. מטרת דיני העיצובים היא בפיתוח תמריצים למעצבים וליצרנים ליצור ולעצב מוצרים חדשים, מקוריים וחדשים, ולמנוע מצב שבו תחום העיצוב התעשייתי יקפא על שמריו, ממש כפי שמהות דיני הפטנטים היא ליצור אמנה חברתית בין הממציא למדינה שלפיה המדינה מעניקה תמריץ של מונופול מוגבל בזמן לנצל את האמצאה או את העיצוב של הפרטים.

הגנה נפרדת של דיני העיצובים והמדגמים

בשנת 1949 דיני העיצובים בבריטניה הופרדו לחלוטין מדיני הפטנטים על ידי חקיקת חוק Registered Design Act. החוק תוקן בשנת 1968 ושונה שוב בשנת 1988 במסגרת חקיקת ה-Copyright, Designs and Patents Act (או בקצרה ה-CDPA) המאגד תחתיו את הוראות החוק ואת הפרוצדורה בנוגע למספר ענפים בעץ הקניין הרוחני. שינוי משמעותי נוסף בתקופה זו היה יישום הוראות דירקטיבת העיצובים האירופית בשנת 2001 (להלן: "הדירקטיבה האירופית").

הדירקטיבה האירופית הקנתה לבעלים של עיצוב רשום זכות בלעדית למנוע מאחרים לעשות שימוש בעיצוב; זכות שסויגה ביחס לגורמים פרטיים ובלתי מסחריים. נוסף על כך, תקופת ההגנה הוארכה למשך של 25 שנה.

ההיסטוריה של החוק בישראל ביחס להגנה על עיצובים ומדגמים

בישראל התפתחה ההגנה על מדגמים בהשפעת המשפט האנגלי, החל מפקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924. בשעה שהמשפט הבריטי המשיך להשתנות במשך המאה ה־20, דיני המדגמים בישראל התבססו במשך שנים רבות על הפקודה המנדטורית. מצב זה השתנה עם חקיקת חוק העיצובים בשנת 2017 וכניסתו לתוקף באוגוסט 2018.

נוסח פקודת הפטנטים והמדגמים פורסם בשנת 1924, אך הפקודה נכנסה לתוקף הלכה למעשה, ביום 1 בינואר 1925. הנוסח המחייב של הפקודה הוא נוסחה האנגלי הקרוי: Patents and Designs Ordinance. במבט על התקופה שקדמה לחוק העיצובים, "…הניבה הפקודה אך מעט הלכות, זעיר-שם זעיר-שם, ובין הלכה להלכה מרחבים של שממה וצייה. בשנת 1967 קרע חוק הפטנטים מן הפקודה את נושא הפטנטים (סעיף 195 לחוק הפטנטים) ונותרו המדגמים לבדד".

בשנת 1999, הוצעה הצעת חוק המדגמים, התשנ"ט-1999, ששמה לה למטרה לעגן בחוק התואם את ההתפתחויות המקומיות והעולמיות בדיני העיצובים. הצעת החוק אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה ביום 24.8.1999.

הצעת חוק זו אמורה הייתה ליישם עקרונות חדשים ומודרניים התואמים את התפתחות הדינים בעידן הגלובליזציה, שבו עולם העיצוב התעשייתי המודרני התקדם משמעותית עד כדי מטמורפוזה משפטית מוחלטת מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. כך לדוגמה, הצעת החוק העלתה את האפשרות שלפיה הגדרת המונח "מדגם" תכלול גם עיצובים הנגזרים מהפונקציונאליות שהמוצר בא למלא, ולא רק עיצוב אסתטי-אורנמנטאלי.

הצעת החוק מעולם לא הבשילה לכדי דבר חקיקה, ובינואר 2013, פורסם תזכיר חוק המדגמים, התשע"ג-2013 (להלן: "תזכיר חוק המדגמים").

בשנת 2015 התזכיר הבשיל לכדי הצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015 ולאחר דיונים נרחבים בוועדת הכלכלה של הכנסת אושרה הטיוטה הסופית על ידי כנסת ישראל ביולי 2017 אשר נכנסה לתוקף ב 7 אוגוסט 2018 – חוק העיצובים, תשע"ז-2017.

לחוק העיצובים מטרה כפולה:

ראשית, חוק העיצובים מבקש להתאים את דיני העיצובים בישראל לדינים המקבילים שהתפתחו ברחבי העולם בעשרות השנים שחלפו מאז חקיקת פקודת המדגמים. התפתחויות אלה מעוררות את הצורך בשינוי כולל של מערכת הדינים הקיימת בישראל, והחלפתה במערכת דינים חדשה ועדכנית יותר. מערכת הדינים בחוק החדש כוללת התייחסות להתפתחות הטכנולוגית בעידן המידע והאינטרנט. כך למשל, הוסדרה הגנה גם לצלמיות ולתצוגות מסך. כמו כן, החידוש שהעיצוב המבוקש ייבחן באספקלריה עולמית ולא טריטוריאלית בלבד, ופרסומים קודמים של עיצוב ברשת האינטרנט עשויים להשפיע על כשירותו לרישום.

שנית, החוק נשען גם על התפתחות פסיקת בתי המשפט בישראל, במיוחד את הלכת א.ש.י.ר, שביססה את מעמדו של עיצוב תעשייתי שלא נרשם כעיצוב מוגן ואת ההגנה עליו, ומעניק בתנאים המוגדרים בו גם הגנה על עיצוב לא רשום.

כמהלך משלים לחוק העיצובים, ביום 22.1.2019 פורסמו ברשומות ונכנסו לתוקף תקנות העיצובים, התשע"ט–2019, אשר הותקנו בהתאם להוראת סעיף 112 לחוק העיצובים המסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות שנועדו לקבוע את הפרטים ביישומו של חוק העיצובים. כפי שמוסבר בדברי ההסבר לתקנות אלו, חלק מההסדרים אשר מופיעים בתקנות העיצובים נשאבו מתקנות הפטנטים זאת בכדי ליצור הסדרים דומים בתחומים השונים אשר נמצאים תחת סמכותה של רשות הפטנטים.

(יונתן דרורי ויותם וירז'נסקי אורלנד "דיני עיצובים ומדגמים", הוצאת פרלשטיין גינוסר (2019), עמ' 6-11)

כיצד קשורה ההיסטוריה להליך רישום עיצוב בישראל כיום?

ההתפתחות ההיסטורית מסבירה את המעבר מהגנה שהתמקדה בצורות ובעיטורים של חפצים להגנה על המראה של מוצר או חלק ממנו. כיום הגשת בקשות חדשות נעשית לפי חוק העיצובים והוראות רשות הפטנטים, ולא לפי פקודת המדגמים ההיסטורית. לעיון במשמעות תחולת שתי מערכות הדין ראו חוק העיצובים ופקודת המדגמים: איזה דין חל על העיצוב?. מי שמבקש טיפול מקצועי בבקשה חדשה יכול לעיין בעמוד רישום מדגמים ועיצובים של המשרד. להנחיות הרשמיות להגשה ראו גם את השירות לרישום עיצוב של רשות הפטנטים.

מאמרים נוספים באשכול: רישום והגנה על עיצובים

חוק העיצובים ופקודת המדגמים: איזה דין חל? | מדגם רשום לפי הדין הישן | איך רושמים עיצוב בישראל? | הרפורמות בעיצוב התעשייתי בשנת 2013: מבט היסטורי