ערעור שהוגש על ידי חברת Eli Lilly כנגד חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ על החלטה מיום 28.2.2017 של רשם הפטנטים בהליך התנגדות לפטנט. הערעור נדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני השופט אלכסנדר רון. ביום 25.10.2018 ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: רשם הפטנטים בהחלטתו מיום 28.2.17 דחה את בקשת המערערת לרישום פטנט, תוך שקיבל את התנגדות המשיבה. עיקר ההנמקה של הרשם התמקדה בטענה להיעדר התקדמות המצאתית.
תוצאות ההליך: הערעור התקבל. בית המשפט ביטל את החלטת הרשם נשוא ערעור זה וקבע כי הרשם ישקול בשנית את פסיקתו, תוך שניתנת לו האפשרות הן להוציא תחת ידיו החלטה חדשה שתנמק כדבעי את מסקנותיו המקוריות, והן החלטה מנומקת אחרת, ככל שיראה לנכון.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
מסקנותיו המדעיות של רשם הפטנטים והתערבות בית המשפט
בית המשפט מזכיר כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מסקנותיו המדעיות של רשם הפטנטים הינן בבחינת ממצאים עובדתיים. על כן נפסק כי, שלמעט בנסיבות קיצוניות, אל לו לבית משפט זה להתערב בממצאים אלה כלאחר יד:
"כלל נקוט הוא בפסיקת בית משפט זה כי קביעת קיומו של חידוש או התקדמות המצאתית, הינן שאלות שבעובדה הנסמכות על התרשמותו של רשם הפטנטים. אף אם נאמר ש'חידוש' ו'התקדמות המצאתית' הינן קביעות נורמטיביות-משפטיות, אין לשכוח כי הן קשורות הדוקות להכרעות העובדתיות והתרשמותו של הטריבונאל המקצועי… שאלת קיומם של חידוש והתקדמות המצאתית עשויה להיגזר מהקביעות העובדתיות שעמדו בבסיס ההכרעה. התרשמותו הבלתי אמצעית של רשם הפטנטים, לצד מומחיותו בנושאים כגון דא, היא התומכת בהנחה כי על ההתערבות הערעור להיות מצומצמת". [רעא 6837/12, Merck Sharp&Dohme Corp נ' אוניפארם בע"מ [פורסם בנבו] (28.4.2013).
דרישת ההנמקה להחלטות רשם הפטנטים
נפסק כי ממצאים עובדתיים טעונים הנמקה, ככל ששמור מירב מרחב שיקול הדעת המקצועי לרשם הפטנטים, כך נדרש הוא להקפיד במתן הנמקה נרחבת ומפורטת למסקנותיו:
"כידוע ההנמקה היא חלק מהותי ובלתי נפרד מפסק הדין, אשר נועדה לסייע לשופט לבחון את טענות הצדדים ולגבש את החלטתו, לאפשר לצדדים להבין את היסודות עליהם עומד פסק הדין וכן לאפשר לבית המשפט שלערעור לבקר את פסק הדין, במידת הצורך.. יתר על כן, במקרה בו הוציאה הערכאה הדיונית תחת ידיה פסק דין שאינו מנומק דיו, יש בכך כדי להוות שיקול למתן רשות ערעור" [רעא 10141/07 חברת עובד לוי תיעוש האבן והבנייה בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני, מפרק של חברת י.זקן מפעלי בניה בע"מ [פורסם בנבו] (2.6.08)].
נפסק כי עיון מוקפד בהחלטת כב' הרשם הותיר בלב בית המשפט תחושה ניכרת של אי נוחות בכל הקשור להנמקתה בייחוד ביחס לפסיקתו כי אין התקדמות המצאתית מספקת בבקשת הפטנט.
בית המשפט מבהיר כי במעט מתייחס לכך הרשם בסעיף 48 להחלטתו, אך מחזיקים דבריו פחות משלוש שורות, וכדוגמא מיטבית לחסר בהנמקה הביא בית המשפט ציטוט מהחלטת הרשם: "המבקשת הפנתה למספר הנחות שהניחו לטענתה בעלי מקצוע בידע קודם ושהיה בהם כדי להרחיקם מלפתח את ההמצאה. אציין כבר עתה כי אינני סבור שאכן היה בהיבטים אלו בכדי להניא את בעל המקצוע מללכת לכיוון אליו פנתה המבקשת".
בית המשפט פוסק כי אין בהנמקותיו של הרשם כדי לספק אף ברמת המינימום הנדרשת ולכך מפרט בית המשפט כי חסר: דיון פרטני בשאלה, אילו הנחות בדיוק הונחו, כיצד הניאו הן את בעלי המקצוע, וכל זאת על רקע דיון בתמונה הכוללת.
בית המשפט מוסיף כי הנמקת חסר משתקפת גם מהדיון בסוגית הגניבה הקורטיקלית. וקובע כי מצופה היה מהרשם לקביעה מנומקת ומסכמת ביחס לדעתו בנושא זה, האם עובר למועד הקובע עדיין מכיר המדע בבעיה שמקובל לכנות כגניבה קורטיקלית, או שבפועל נתקבלה על ידי הקהיליה המדעית תובנה חדשה, הסותרת חשש שהיה בעבר. לא יתכן לציין כי, מן הצד האחד, סמוך למועד הקובע, מומחים לא מעטים מכירים בבעיה קונקרטית שפורטה, במקביל לציין שמלומדים אחרים מפריכים בעיה זאת, אך לבסוף, להימנע במסגרת ההחלטה ממסקנה מנומקת בשאלה משמעותית זו שעשויה להשליך על הדיון כולו.
על כן נפסק כי גם אם מסקנת הרשם נכונה היא לוקה בהעדר הנמקה ברורה וממצה. על החלטה מסוג זה, להציג מסקנות ברורות מגובשות ומנומקות, בשאלות הנובעות מתמונת המצב 'הראשונית', זו שהיתה על כנה, עובר למועד הקובע, ובשאלות הנוגעות לתרומת המערערת, ככל שיש תרומה כזו. לחלופין, ניתן לקבוע שאין בפי המערערת דבר, וזאת, בהתבסס על תמונת המצב המחקרית והיישומית, עובר למועד הקובע. אלה הן אותן קביעות עובדתיות הנדרשות מרשם הפטנטים, ולעניין זה, נפסק, שככלל, אין הן מהוות נושא להתערבות בית משפט זה. אך כל זאת, בהינתן, שאת תמונת המצב לפני הבקשה, ולאחריה, ינמק הרשם, נמק היטב, תוך התייחסות במקביל, הן לתמונה הכוללת והן למסקנות המתבקשות ממבחני העזר השונים, אחד לאחד.
התערבות בפסיקת הוצאות
ככלל ממעט בית המשפט להתערב בשאלת פסיקת ההוצאות, ועם זאת נפסק כי על הפרק פסיקה חריגה בהיקפה.
כאמור בסעיף 83 להחלטת הרשם, חויבה המערערת בשכר טרחת עורכי דין ועורכי הפטנטים של המשיבה בשיעור של 1,500,000 ש"ח, וזאת בנוסף להוצאות משפט בסך של 312,265 ש"ח.
נפסק כי גם אם יש הצדקה להוצאות, על פני הדברים המדובר בפסיקה חריגה בהיקפה. בנקודה זו הסתפק בית המשפט בשאלה, האם אין מקום לסבור, שאם בכלל, יש מקום לפסיקה שכזו רק בהינתן שהשתכנע הרשם שעל הפרק עמדה בקשה מופרכת לחלוטין, שהוגשה בחוסר תום לב קיצוני, ושגרמה למתנגדת להוצאות חריגות.
בית המשפט פסק כי אינו בטוח שמשתקפות מסקנות אלה מנימוקי ההחלטה במישור ההוצאות.
על כן נפסק כי אין מנוס אלא להורות על החזרת ההחלטה לרשם.
למידע נוסף או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:
דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, עורכי דין ועורכי פטנטים:
טל:03-6005572
פקס:03-6005531
דוא"ל:office@dwo.co.il
למידע נוסף על רישום פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה על רישום פטנטים.
למידע נוסף על תביעות פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה ייצוג בתביעות פטנטים.
