NFT וקניין רוחני אסימונים חסרי תחליף וההשפעה שלהם על עולם הקניין הקניין הרוחני וזכויות היוצרים

Everydays: the First 5000 Days by Mike Winkelmann (a.k.a. Beeple)
Everydays: the First 5000 Days by Mike Winkelmann (a.k.a. Beeple)

טכנולוגיית ה NFT (Non-Fungible Tokens  ובעברית, "אסימונים חסרי תחליף") הוצגה לראשונה בסוף שנת 2017 כסוג חדש של אסימונים ייחודיים ובלתי ניתנים לחלוקה המבוססים על בלוקצ'יין  Blockchain))[1]. העלייה בפופולריות של ה-NFT  היוותה את אחד הסיפורים הטכנולוגיים המתוקשרים ביותר של שנת 2021 [2]. כך למשל, במרץ 2021, תמונת JPEG בגודל של 443 מגה-בייט נמכרה תמורת 69.3 מיליון דולר. זה היה המחיר הגבוה ביותר ששולם עבור יצירת אמנות דיגיטלית, וגם המחיר השלישי בגובהו שהשיג כל אמן חי במכירה פומבית עבור יצירת אמנות בכל מדיום. היצירה היא קולאז' של 5000 התמונות שהאמן הדיגיטלי Beeple יצר מאז שנת 2007, ביצירה זו נעשה שימוש בטכנולוגיית NFT כדי להוכיח את הבעלות ולאפשר את הסחירות ביצירה [3].

הקונספט הטכנולוגי של ה- NFT מבוסס על טכנולוגיית מטבע קריפטוגרפי מסוג (Ethereum). חידוש שיצר סוג מיוחד של פרוטוקול קריפטוגרפי המייצג נכס ייחודי.

החידוש הטכנולוגי המרכזי של ה- NFT הוא ביצירת תעודה ייחודית שלא ניתנת לזיוף הכוללת פרטים (כגון: שם יוצר, תאריך יצירה, תיאור יצירה, תנאי חוזה ועוד…), תעודה שניתן לשייך אותה לאובייקט כלשהו. תעודה זו מאפשרת זיהוי חד ערכי וסחירות בתנאים מתואמים ביחס לאותו אובייקט.

במאמר זה נסביר מהו NFT ומה הן ההשלכות של זכויות הקניין הרוחני וזכויות היוצרים בפרט על NFT.

מהו NFT?

ה NFT הינם אסימונים המבוססים על בלוקצ'יין (שרשרת של נתונים, שכל חוליה בה כוללת מידע על אודות עסקאות שבוצעו בעבר) הממפים בצורה מאובטחת זכויות בעלות על נכסים דיגיטליים. NFT מספקים דרך לייצג בעלות או החזקה של נכסים דיגיטליים כגון אמנות, מוזיקה, משחקים או פריטי אספנות [4].

ה NFT הינו סוג של מטבע קריפטוגרפי הנגזר מחוזים חכמים של אתריום. NFT שונה ממטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין במאפייניו הפנימיים. ביטקוין הינו מטבע סטנדרטי אשר כל המטבעות שלו הם שווי ערך ולא ניתן להבחין ביניהם. לעומת זאת, NFT הינו ייחודי ולא ניתן להמיר אותו במטבע מסוג דומה (באופן שווה), מה שהופך אותו למתאים לזיהוי של משהו או מישהו בצורה ייחודית. היסטוריית סחירות מלאה, נזילות עמוקה ויכולת פעולה הדדית נוחה מאפשרת ל- NFT להפוך לפתרון הגנה וניהול מבטיח של זכויות קניין רוחני.

נכסים קריפטוגרפיים עשויים להיות ברי-חליפין או חסרי תחליף. NFT הינו מטבע קריפטוגרפי ייחודי – אסימון שאינו ניתן להעתקה. זאת בניגוד לאסימונים ברי תחליף הניתנים להמרה בפריטים אחרים בעולם האמיתי כגון מטבע או מניות שניתן לפצל או להחליף. לא ניתן לחלק ולהחליף דברים יקרי ערך רבים, כגון עבודות אמנות או נדל"ן. לכן, NFT מציעים מערכת משופרת לתיעוד ומעקב אחרי הבעלות של נכסים ייחודיים. הבעלות יחד עם כל מידע רלוונטי ניתנים לתיעוד ונשמרים באופן קבוע בשרשרת הבלוקים.

NFT אינו ניתן להמרה ב- NFT אחר מסוג דומה. כלומר, NFT מסוג אחד אינו ניתן להמרה ב- NFT מסוג אחר. כמו כן, לא ניתן לחלק NFT. כל NFT הינו ייחודי ובעל מידע ותכונות ייחודיים אשר הופכים אותו לבלתי ניתן להחלפה [5].

ובשפתו הציורית של חברי עו"ד יהונתן קלינגר במאמרו המרתק על אסימוני NFT:

NFT הם חלק מהייפ מטורף. אנשים מוכרים NFTs כמייצגים בעלות על אמנות במיליוני דולרים. כלומר, מוכרים את האסימון המזורגג, לא את האמנות. האסימון מייצג מי "הבעלים" של האמנות, אבל לא את האמנות עצמה. ג'ק דורסי, מייסד טוויטר, מכר את הבעלות על הציוץ הראשון שלו במיליוני דולרים.

אבל NFT מייצגים בעלות. זו בעיה. הם לא מעבירים את הבעלות בעצמה. כלומר, הNFT הוא המרשם, הטאבו, הדאטהבייס. מי שמחזיק את הNFT מחזיק את הבעלות, אבל כולם עדיין יכולים להנות מהנכס. רק הפרייאר ששילם 2.9 מיליון דולר כדי להנות מהציוץ של ג'ק דורסי הוא הבעלים של הציוץ, אבל כולם יכולים להנות ממנו." [6]

מושגי יסוד

פעילותו של NFT מורכבת מארבעה מרכיבים טכניים [7]:

בלוקצ'יין (Blockchain)– בלוקצ'יין מוגדר כמאגר נתונים מבוזר אשר מחזיק רשימה של תיעוד נתונים המקושרת ומוגנת באמצעות פרוטוקולים קריפטוגרפיים. כאשר המידע המשותף בבלוקצ'יין מאומת ברוב הקשרים המבוזרים, הוא הופך לנצחי מכיוון שכל שינוי במידע השמור תבטל את כל הנתונים העוקבים. הבלוקצ'יין הנפוצה ביותר המשמשת בתוכניות NFT הינה אתריום, המספק סביבה בטוחה לביצוע חוזים חכמים.

חוזים חכמים (Smart contract) – חוזים חכמים הוצגו לראשונה על-ידי Szabo בכוונה להאיץ, לאמת או לבצע משא ומתן דיגיטלי. אתריום המשיך ופיתח את חוזים החכמים במערכת בלוקצ'יין. חוזים חכמים מאפשרים לצדדים זרים ומשתתפים מבוזרים לבצע המרות הוגנות מבלי להשתמש בצד שלישי מהימן ומציעים שיטה מאוחדת נוספת לבניית אפליקציות במגוון רחב של תעשיות. האפליקציות הפועלות על גבי חוזים חכמים מבוססות על מנגנוני מצב-מעבר (state-transition). המצבים המכילים את ההנחיות והפרמטרים משותפים על ידי כל המשתתפים, ובכך מבטיחים שקיפות בביצוע הוראות אלה. רוב הפתרונות של ה- NFT מסתמכים על חוזים חכמים המבוססים על פלטפורמות בלוקצ'יין כדי להבטיח את הביצועים הרגישים המבוקשים.

כתובת ועסקה (Address and transaction) – כתובת ועסקה של בלוקצ'יין הינן מושגים חיוניים במטבעות קריפטוגרפיים.  כתובת של בלוקצ'יין הינה מזהה ייחודי עבור משתמש כדי לשלוח ולקבל נכסים, הדומה לחשבון בנק בעת הוצאת הנכסים מהבנק. היא מורכבת ממספר קבוע של תווים אלפאנומריים הנוצרים ממפתח ציבורי וממפתח פרטי. על מנת להעביר NFT הבעלים נדרש להוכיח שהוא מחזיק במפתח הפרטי המתאים ולשלוח את הנכסים לכתובות אחרות עם חתימה דיגיטלית נכונה. פעולה פשוטה זו בדרך כלל מבוצעת באמצעות ארנק מטבעות קריפטוגרפיים ומיוצגת כשליחת עסקה הכוללת חוזים חכמים בסטנדרט ERC-777.

קידוד נתונים (Data encoding) – קידוד הינו תהליך המרת נתונים מצורה אחת לצורה אחרת. קבצים רבים הינם מקודדים בדרך כלל לפורמטים יעילים ומקובצים יותר על מנת לחסוך מקום בדיסק או לקבצים לא מקובצים עבור איכות או רזולוציה גבוהות יותר. במערכות הבלוקצ'יין המרכזיות כגון ביטקוין ואתריום, משתמשים בערכי hex לקידוד אלמנטים של עסקאות כגון שמות הפונקציות, הפרמטרים וערכי ההחזר. זה מרמז כי גלם נתונים של NFT חייב למלא אחר הכללים הללו. אם אדם טוען שיש בבעלותו קניין רוחני המבוסס על NFT, הוא בעצם הבעלים של החלק המקורי של ערכי hex עליו חתם היוצר. אחרים יכולים להעתיק באופן חופשי את גולם הנתונים, אבל הם לא יכולים לטעון שהם הבעלים של הקניין. כלומר, הפעילויות הקשורות ל- NFT (למשל קנייה/ מכירה/ סחר/ מכירה פומבית) צריכות להיות מעובדות על ידי ארבעת השלבים הללו, בדומה לנוהל העיבוד הבסיסי של חוזים חכמים.

השקה של תחום הקניין רוחני עם טכנולוגיית ה – NFT

זיהוי בעלות על נכסי קניין רוחני

על פי הנציבות האירופית (European Commission), טכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה להוות יתרון משמעותי עבור המחזיק בזכויות כדי להבטיח יכולת להוכחת בעלות בקניין רוחני כמו זכות יוצרים, סימן מסחר, הגנה על רעיונות וסודות מסחר [8].

הנתונים הנשמרים בבלוקצ'יין, יכולים ליצור מזהה ברור וחד משמעי שיכול לכלול מידע רב ביחס לקניין רוחני בדבר כלשהו.

כך, למשל ניתן לשמור ב NFT מסויים רשומה עם חותמת זמן, שם יוצר, תיאור היצירה, והכל ברמת אמינה הרבה יותר מאשר כל צילום מסך של אתר אינטרנט או חתימה על מסמך פיזי.

בכך, טכנולוגיית ה NFT מאפשרת תיוג של נכסי קניין רוחני כאמצעי להוכחת הבעלות. המידע על הבלוקצ'יין יכול להוכיח שהפיתוח היה בזמן מסוים ובוצע על ידי אדם מסוים או אישיות משפטית מסוימת [9].

ה NFT הוא בעצם תעודה בעלות דיגיטלית המאפשרת את הרכישה או הרישיון בנכס דיגיטלי. כלומר, לבעלים של NFT תהיה תעודה דיגיטלית שממחישה שהוא הרוכש המקורי או בעל הרישיון בנכס דיגיטלי. הפעולות שהבעלים יכול לעשות עם התעודה הדיגיטלית תלויות בחוזה החכם שמשובץ בתוך ה- NFT והתנאים הקבועים בו. [10]

שמירה על בעלות ואפשרות ניהול בנכסי קניין רוחני

כאשר אדם יוצר יצירה, הוא נחשב ליוצר היצירה והמחזיק בזכויות היוצרים ביצירה, אלא אם הוא העביר את הבעלות בזכויות היוצרים למישהו אחר. בדרך כלל, רכישה של NFT לא כוללת גם העברה של הבעלות בזכויות היוצרים אלא מתן רישיון לשימוש ביצירה, כך שיוצר היצירה שומר על מירב הזכויות המוקנות לו.

זה חל גם על יצירות פיזיות של מוזיקה או אמנות – היוצר מחזיק בזכות היוצרים ביצירה ומייצר עותקים של היצירה למכירה. כך למשל, כאשר זמר רוצה למכור תקליט הוא לא רוצה שאדם שרוכש תקליט יקבל זכויות בשירים שלו, הוא רוצה שאדם שרוכש תקליט יקבל זכות רק לשמוע את היצירות שעל גבי התקליט.

על כן, כאשר מישהו רוכש עותק של היצירה, הוא לא רוכש את זכות היוצרים בה, אלא אם כן ישנה העברה נפרדת של זכויות.

קרי, טכנולוגיית ה-NFT, מאפשרת בצורה נוחה את האפשרות המסחרית לנהל ולשמור על בעלות בנכסי קניין רוחני.

שמירה על הזכות לתבוע מפרים

הפרת זכות יוצרים של אמנות דיגיטלית אינה תופעה חדשה. מאז שאומנים ומוזיקאים החלו לפרסם את יצירותיהם ברשת האינטרנט, אחרים העתיקו יצירות אלה על מנת לייצר רווחים.

האפשרות שיוצרת טכנולוגיית ה- NFT לשמירת הבעלות בנכסי קניין רוחני שומרת על האפשרות של היוצרים לתבוע מפרים וזאת גם לאחר שהם סחרו ביצירה.

דוקטרינת המכירה הראשונה

השפעה נוספת שיוצרת טכנולוגיית ה NFT בתחום הקניין הרוחני, קשורה לדוקטרינת המכירה הראשונה (סעיף 109 לחוק זכות היוצרים האמריקאי). בהתאם לדוקטרינת המכירה הראשונה, אדם אשר רוכש עותק של יצירה המוגנת בזכות יוצרים מהמחזיק בזכות, שומר על הזכות למכור, להציג או להיפטר בדרך אחרת מהעותק הספציפי שרכש. כך למשל, אם אדם רכש ציור מקורי והוא מעוניין למכור אותו לאדם אחר, הוא לא צריך לבקש אישור מהאמן על מנת לעשות זאת.

דוקטרינה זו פועלת מכיוון שעותקים פיזיים של יצירות הינם חסרי תחליף – לשני עותקים של אותו ציור יהיו בהכרח שינויים קטנים בצבע, באיכות ובתכונות. לעומת זאת, יצירות דיגיטליות עשויות מקווים של קוד, ובאופן עקרוני ניתן לשכפל אותן בצורה זהה. מרבית תוכנות המחשב מופצות באמצעות רישיונות, ולכן, היוצר של התוכנה (המחזיק בזכויות) נשאר הבעלים של כל העותקים המופצים והרוכשים אינם מורשים למכור את העותק שרכשו לאדם אחר.

לא ברור האם דוקטרינת המכירה הראשונה חלה על NFT, אך ניתן לטעון שמאחר שכל NFT הינו עותק ייחודי, דוקטרינת המכירה הראשונה צריכה לחול, ורוכשים צריכים להיות מסוגלים למכור מחדש את ה- NFT שלהם ללא קבלת רשות [11].

ביבליוגרפיה:

[1]      המלומדים Regner, Urbach ו-Schweiz מדגימים במאמרם את התועלת של אסימונים חסרי תחליף כדי להכשיר מוצרים דיגיטליים, למנוע הונאה ולשפר את השליטה על עסקאות בשוק המשני:

  1. Regner, N. Urbach, A. Schweize, "NFTs in Practice—Non-Fungible Tokens as Core Component of a Blockchain-based Event Ticketing Application", 1 (2019).

[2]

  1. Guadamuz, "Non-fungible tokens (NFTs) and copyright" (2021), available at: https://www.wipo.int/wipo_magazine/en/2021/04/article_0007.html

[3]      המלומד Goldman מדגים במאמרו את ההשלכות של זכויות יוצרים על אסימונים חסרי תחליף:

  1. Goldman, "Non-Fungible Tokens: Copyright Implications in the Wild West of Blockchain Technology" AELJ Blog. 281 (2021).

[4]      המלומד Ante במאמרו מציג מבוא על מהו אסימון חסר תחליף:

  1. Ante, "Non-fungible token (NFT) markets on the Ethereum blockchain: Temporal development, cointegration and interrelations", 1 (2021).

[5]     המלומדים Bal ו- Nerמדגימים במאמרם את הייחודיות של אבימונים חסרי תחליף:

  1. Bal, C. Ner, "Nftracer: a non-fungible token tracking proof-of-concept using hyperledger fabric", arXiv preprint arXiv:1905.04795 (2019), p. 4.

[6] י. קלינגר, אסימוני NFT עשויים עוד להחליף את שירותי הסטרימינג שלכם. אל תפחדו, תאמצו (25.3.2021), פורסם: https://2jk.org/praxis/?p=6154

[7]     המלומדים Wang, Li ו- Chenהציגו במאמרם את הרכיבים הטכניים והסטנדרטיים של אסימונים חסרי תחליף ואת הבעלות הרצויה בהם:

  1. Wang, R. Li, S. Chen, "Non-Fungible Token (NFT): Overview, Evaluation, Opportunities and Challenges", arXiv preprint arXiv:2105.07447 (2021), p. 4-5.

[8]              European Commission Guide, IPR Protection for AI Technology & Application of Blockchain in China (2019), accessed 20 July 2021.

[9]      המלומדת Hugendubel מסבירה במאמרה כיצד בלוקצ'יין תורם להוכחת הבעלות בנכס קניין רוחני:

  1. Hugendubel, "Blockchain Technology and Intellectual Property – A Basic Introduction", 9 (2021).

[10]     המלומד Mendis מדגים במאמרו את הבעלות באסימונים חסרי תחליף:

  1. Mendis, "Copyright and NFTs: new wine in old bottles?" World Intellectual Property Review, 2 (2021).

[11] המלומד Goldman מדגים במאמרו את ההשלכות של זכויות יוצרים על אסימונים חסרי תחליף:

  1. Goldman, "Non-Fungible Tokens: Copyright Implications in the Wild West of Blockchain Technology" AELJ Blog. 281-284 (2021).

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם

היעדר זכויות יוצרים בתמונה שיצרה בינה מלאכותית Thaler v. Perlmutter et al., case number 1:22-cv-01564, in the U.S. District Court for the District of Columbia (August 18, 2023)

הליך שנדון בבית המשפט המחוזי במחוז קולומביה שבארצות הברית, בפני השופט Samuel Beryl A. Howell. הצדדים: התובע: Stephen Thaler; הנתבעים: Shira Perlmutter (רשמת זכויות היוצרים ומנהלת

>>>