רישום פטנט אינו פעולה אחת שמסתיימת עם הגשת טופס. התהליך מתחיל בזיהוי האמצאה ובבחינת הידע הקודם, ממשיך לניסוח הבקשה ולבחירת מדינות ההגשה, וכולל בחינה מול רשויות הפטנטים עד לקיבול ולמתן הפטנט, אם מתקיימים התנאים.
במדריך הזה נסביר את השלבים לרישום פטנט לפי הסדר המקובל, מה צריך להחליט בכל שלב, אילו מועדים חשובים לממציא ולחברה ישראליים, ומה ההבדל בין בקשה לפטנט לבין פטנט שניתן. בנושאים הדורשים פירוט נוסף נפנה למאמרי המשנה, כדי שמאמר זה ישמש מפת דרכים ולא יחזור על כל מדריך מקצועי.
זהו מדריך להליך עצמו; למידע על השירות המשפטי וליווי תהליך רישום פטנטים בישראל ובעולם ראו את עמוד תחום העיסוק. להסבר יסודי על מהו פטנט ומה הוא מעניק ראו מדריך לרישום פטנט.
שלב 1: מגדירים את האמצאה ואת מטרות ההגנה
ראשית מבררים מה בדיוק פותח, איזו בעיה טכנולוגית הוא פותר ובמה הפתרון שונה מהמצוי בתחום. אמירה כגון ״פיתחנו אפליקציה חכמה״ אינה מספיקה: צריך לתאר רכיבים, קשרים בין חלקי המערכת, אופן פעולה וחלופות אפשריות.
לדוגמה, חברה פיתחה מחבר המאפשר החלפת מסנן במערכת מים בלי לעצור את זרימת הנוזל. האם החידוש הוא במנגנון הנעילה, במעבר אוטומטי של הזרימה, במבנה השסתום או בשילוב שלהם? התשובה תשפיע על חיפוש הידע הקודם ועל ניסוח התביעות. כדאי גם לברר באילו שווקים המוצר מיועד להימכר או להיות מיוצר, כמה זמן צפוי הערך המסחרי של הטכנולוגיה להימשך ומהו התקציב העומד לרשות החברה.
לפרטים על איסוף תיאור ההמצאה והמידע הטכנולוגי ראו הכנת אמצאה לרישום פטנט. לשאלות על רעיון שטרם מומש במוצר מסחרי ראו פטנט על רעיון.
שלב 2: מבצעים חיפוש ידע קודם ובדיקת פטנטביליות
חיפוש ידע קודם עשוי לאתר פטנטים, בקשות שפורסמו, מאמרים, מוצרים ופרסומים טכניים שכבר תיארו פתרון דומה. הוא מסייע לבדוק חידוש והתקדמות המצאתית, להעריך את סיכויי ההליך ולחדד את ההבדל בין האמצאה לבין טכנולוגיות מוכרות.
חיפוש מקצועי אינו מבטיח שכל פרסום רלוונטי יימצא. חלק מן הבקשות טרם פורסמו, המידע יכול להיות בשפות ובמאגרים שונים, והבוחן עשוי לאתר פרסומים נוספים מאוחר יותר. בנוסף, בדיקת פטנטביליות אינה זהה לבדיקת חופש פעולה (FTO), שבוחנת אם ייצור או שיווק המוצר עלולים להפר פטנטים של אחרים. גם אין הצדקה להציג מחיר חיפוש קבוע משנים קודמות כאילו הוא מחיר שוק עדכני.
למדריך המעשי ראו חיפוש פטנטים ובדיקת פטנטביליות לפני הגשה.
שלב 3: מכינים את בקשת הפטנט — פירוט, תביעות ושרטוטים
בקשת פטנט מתארת את האמצאה ומסבירה כיצד אפשר לבצע אותה. בהתאם למסלול ולדין החלים, היא כוללת תיאור טכנולוגי, תביעות (Claims) המגדירות את ההגנה המבוקשת, תקציר ושרטוטים כאשר יש צורך בהם.
בדוגמת מחבר המסנן, הפירוט צריך ללמד כיצד מופעל המנגנון, כיצד השסתומים משנים מצב ואילו חלופות טכנולוגיות יכולות להשיג את התוצאה. תביעה רחבה מדי ללא תמיכה מספקת עלולה להידחות, ואילו תביעה מצומצמת מדי עלולה להשאיר למתחרים דרכים פשוטות לעקוף את ההגנה. מעבר לכך, תיקון הבקשה לאחר הגשה אינו יכול בדרך כלל להוסיף חומר המצאתי חדש ולהעניק לו באופן אוטומטי את תאריך ההגשה הראשון.
את פרטי הכתיבה ראו במאמר המרכזי של אשכול הניסוח איך מנסחים פטנט?, ובנפרד תיקונים מהותיים בבקשת פטנט לפני קיבול.
שלב 4: בוחרים מסלול הגשה ראשוני
אפשר להתחיל בבקשה לאומית בישראל או במדינה אחרת, ובנסיבות המתאימות גם בבקשת PCT בין־לאומית. בארצות הברית קיים גם מסלול Provisional. הבחירה תלויה בבשלות הפיתוח, במדינות היעד, בשפה, בתקציב ובתאריך שבו על החברה לפרסם או להציג את האמצאה.
הגשת בקשת פטנט בישראל
הגשת בקשה לרשות הפטנטים בישראל עשויה לקבוע תאריך הגשה ביחס למידע שתואר בה כדין. הבקשה כפופה לבחינה הישראלית; עצם ההגשה אינה מעניקה פטנט או הגנה אוטומטית במדינות אחרות. ההליך והדרישות הרשמיות מפורטים בשירות הגשת בקשה לרישום פטנט בישראל.
בקשת פטנט זמנית בארה״ב — Provisional
בקשה זמנית יכולה לשמש בסיס לתאריך הגשה מוקדם לגבי גילוי מתאים, אך היא אינה נבחנת לגופה, אינה פטנט ואינה הופכת אוטומטית לפטנט לאחר 12 חודשים. כדי ליהנות מתאריך הבכורה יש לעמוד בתנאי הדין ולהגיש בקשת המשך מתאימה במועד; שיפורים שנוספו מאוחר יותר לא ייהנו בהכרח מאותו מועד. להעמקה ראו בקשת פטנט זמנית בארה״ב וניסוח בקשת Provisional.
הגשת בקשה בין־לאומית — PCT
מסלול PCT מאפשר לנהל שלב בין־לאומי משותף, לרבות חיפוש וחוות דעת ראשונית, ולדחות החלטות מסוימות לגבי מדינות היעד. הגשת PCT אינה יוצרת פטנט עולמי: בסופו של דבר יש להמשיך את ההליך במשרדי פטנטים לאומיים או אזוריים ולהיבחן לפי הדין החל בכל אחד מהם. פירוט המסלול נמצא במאמר בקשת PCT – הליך הגשה בינלאומית לפטנט.
שלב 5: מתכננים דין קדימה ואת שנת ההגשות הראשונה
על פי מנגנון אמנת פריז, במקרים המתאימים ניתן להגיש במדינות אחרות בתוך 12 חודשים מבקשת הבכורה ולתבוע ממנה דין קדימה. הזכות למועד המוקדם מותנית, בין היתר, בכך שהמאפיינים המבוקשים בבקשה המאוחרת נתמכו בגילוי בבקשת הבכורה. היא אינה מכסה אוטומטית פרטים שנוספו לאחר מכן.
נניח שבקשת הבכורה הוגשה ביום 1 בינואר 2026. אם מתכוונים לתבוע ממנה דין קדימה כדין, יהיה צורך בדרך כלל להגיש את הבקשות המתאימות עד 1 בינואר 2027, בכפוף לכללי חישוב מועדים ולנסיבות. אפשר להמשיך בהגשות ישירות במדינות נבחרות או לבחור במסלול PCT. למקרה של כמה בקשות בכורה ראו ריבוי דיני קדימה בבקשת פטנט, ואת הסבר WIPO על מסלולי פריז ו־PCT.
שלב 6: נכנסים לשלב הלאומי או האזורי במדינות היעד
מי שהגיש בקשת PCT צריך לבצע בזמן את פעולות הכניסה בכל מדינה או משרד אזורי רלוונטי, כגון תרגום, הגשת טפסים, ייצוג מקצועי ותשלום אגרות. הכניסה אינה מתבצעת אוטומטית לכל המדינות.
המועד הרגיל הוא במדינות רבות 30 חודשים ממועד דין הקדימה, אך יש הבדלים: בישראל ובארה״ב המועד הרגיל הוא 30 חודשים, ובפני משרד הפטנטים האירופי EPO הוא 31 חודשים. אין להניח שכל המדינות חולקות מועד זהה. למקורות ראו מדריך WIPO לכניסה לישראל והמדריכים הנפרדים על רישום פטנט בארה״ב, רישום פטנט באירופה, רישום פטנט בסין ופטנט אירואסי לפי EAPC. המסלול האירואסי אינו זהה למסלול האירופי.
שלב 7: הבחינה המהותית והתגובה להשגות הבוחן
הבוחן עשוי להתייחס לחידוש, להתקדמות המצאתית, לכשירות נושא האמצאה, לבהירות התביעות ולתמיכתן בפירוט. המבקש רשאי בדרך כלל להשיב בהסברים ולבצע תיקונים בגבולות המותרים. לא ניתן להניח שהבקשה תתקבל רק מפני שהחיפוש הפרטי לא מצא פרסום דומה.
בישראל הבקשה מתפרסמת לציבור, ככלל, לאחר 18 חודשים ממועד דין הקדימה או ממועד ההגשה לפי העניין. זהו פרסום הבקשה, לא מתן פטנט. הבחינה עשויה להמשיך גם לאחר הפרסום. לפרטים ראו הנחיות רשות הפטנטים להמשך הטיפול בבקשה.
כאשר קיימת הצדקה אפשר לבחון הקדמת בחינה, אך היא אינה מבטיחה קבלה ואינה מקלה בתנאי הדין. להבחנה בין המסלולים ראו בחינה על אתר לפי סעיף 19א, PPH ו־GPPH בישראל וPPH בחו״ל על בסיס בחינה בישראל.
שלב 8: קיבול הבקשה, התנגדויות ומתן הפטנט
בהליך הישראלי יש להבחין בין קיבול הבקשה לאחר בחינה לבין מתן הפטנט. בהתאם לסעיף 26 לחוק הפטנטים, הקיבול מתפרסם. לפי סעיף 30, הציבור רשאי להגיש התנגדות בתוך שלושה חודשים מפרסום הקיבול. רק לאחר סיום התקופה, ובהיעדר התנגדות או לאחר הכרעה בה בכפוף לדין, ניתן להתקדם למתן הפטנט ולרישומו.
אין לבלבל בין פרסום הבקשה בשלב מוקדם יותר לבין פרסום הקיבול שפותח את חלון ההתנגדויות. במדינות אחרות סדר הפעולות עשוי להיות שונה; למשל, בפני EPO ההתנגדות היא בדרך כלל הליך שלאחר מתן הפטנט. להוראות בישראל ראו שירות התנגדות למתן פטנט ברשות הפטנטים.
שלב 9: תחזוקה של הפטנט לאחר המתן
מתן הפטנט אינו סוף ניהול הזכות. צריך לשלם אגרות תחזוקה במועדים הרלוונטיים, לוודא באילו מדינות הזכות בתוקף ולבחון רישיונות, העברות זכויות ופעולות מתחרים. פטנט הוא זכות טריטוריאלית: פטנט שניתן בישראל אינו נאכף מכוחו בארה״ב.
תקופת ההגנה הבסיסית של פטנט המצאה בישראל היא בדרך כלל עד 20 שנה ממועד ההגשה הרלוונטי, בכפוף לדין, לחריגים ולתשלום אגרות. היא אינה מחושבת באופן גורף ממועד קבלת התעודה. אי־תשלום אגרת חידוש עשוי להביא לפקיעת הזכות; לצד האפשרות של בעל הפטנט לבקש את החזרתה, הדין מאפשר התנגדות להחזרת פטנט שפקע לתוקף בתנאים ובמועדים שנקבעו בחוק.
בנוסף, פטנט על שיפור טכנולוגי אינו מעניק בהכרח חופש פעולה להשתמש בכל המוצר ללא חשש להפרת פטנטים קודמים. בדיקת חופש פעולה (FTO) היא עניין נפרד. להרחבה ראו עקיפת פטנט – Patent Design Around.
כמה זמן וכמה כסף דורש תהליך רישום הפטנט?
אין משך או מחיר אחד לכל הבקשות. העלויות עשויות לכלול חיפוש, ניסוח, אגרות רשמיות, תרגומים, ייצוג מקומי, מענה להשגות, מתן פטנט ותחזוקה. גם משך הבחינה תלוי במדינה, בתחום הטכנולוגי, במסלול ובתגובות הבוחן. לכן נכון לבנות תקציב לפי שלבים ונקודות החלטה ולא על סמך מחיר פתיחה בלבד.
הסבר מפורט על רכיבי העלות נמצא במאמר כמה עולה לרשום פטנט?. לתיאור תהליך העבודה מול משרד עורכי הדין והמסמכים שנדרשים בשלבים השונים ראו תהליך רישום פטנט אצלנו ובכלל.
שאלות נפוצות על שלבי רישום פטנט
האם צריך מוצר עובד כדי להגיש בקשת פטנט?
לא בהכרח. חשוב שהבקשה תתאר אמצאה טכנולוגית ברמת פירוט מספקת כך שניתן יהיה לבצע אותה, לפי הוראות הדין. רעיון כללי שלא הוסבר כיצד ליישם אותו לא יספיק בכל מקרה.
האם הגשת PCT מעניקה פטנט בכל העולם?
לא. PCT היא מסגרת לשלב בין־לאומי של הבקשה. ההחלטה על מתן פטנט מתקבלת לאחר המשך בפני המשרדים הלאומיים או האזוריים הרלוונטיים.
האם חייבים עורך פטנטים?
דרישות הייצוג תלויות במדינה ובנסיבות ההגשה. במקרה מורכב מומלץ להסתייע במי שמכיר הן את הטכנולוגיה והן את הדין. למידע על ההבחנה בין בעלי המקצוע ראו עורך פטנטים ועורך דין פטנטים.
מתי מתחילה תקופת ההתנגדות בישראל?
התקופה להגשת התנגדות למתן הפטנט מתחילה מפרסום קיבול הבקשה, ולא מעצם הפרסום הרגיל של הבקשה לאחר כ־18 חודשים.
לסיכום: התהליך מתוכנן לפי האמצאה, המדינות והתקציב
השלבים העיקריים הם הגדרת האמצאה, חיפוש, ניסוח, הגשה ראשונה, תכנון דין קדימה, המשך במדינות, בחינה וקיבול, מתן הפטנט ותחזוקתו. לכל שלב שיקולים טכנולוגיים ומשפטיים שונים. החלטה שמתקבלת מוקדם — למשל, האם לגלות חלופה מסוימת בבקשת הבכורה — עשויה להשפיע על היקף ההגנה שנים לאחר מכן.
המקורות הראשוניים למועדים ולהליכים בישראל הם רשות הפטנטים, הוראות ההתנגדות ומדריך WIPO ל־PCT. להרחבה משפטית ראו בספרי: י׳ דרורי, ״דיני פטנטים״, הוצאת פרלשטיין־גינוסר (2023).
מאמרים נוספים באשכול: תהליך רישום פטנט
- מדריך לרישום פטנט
- תהליך רישום פטנט אצלנו ובכלל
- עורך פטנטים ועורך דין פטנטים
- כמה עולה לרשום פטנט?
- תיקונים מהותיים בבקשת פטנט לפני קיבול
- בקשת PCT – הגשה בינלאומית לפטנט
- ריבוי דיני קדימה בבקשת פטנט
- הקדמת הבחינה בישראל באמצעות PPH ו־GPPH
- בחינה על אתר בישראל לפי סעיף 19א
- PPH בחו״ל על בסיס בחינה בישראל
- פטנט אירואסי לפי אמנת EAPC
- כניסה לשלב האירואסי מתוך בקשת PCT
