השלבים לרישום פטנט רישום פטנט, רישום פטנטים, איך רושמים פטנט, עורכי פטנטים מומלצים, תהליך רישום פטנט

הליך רישום הפטנט הוא הליך הבנוי משלבים רבים ויש להתאים אותו לעסק הרלוונטי ובפרט להתאים אותו: (1) לתכנית העסקית; (2) לתקציב; (3) לתחום ההמצאה; (4) לרמת הבשלות הטכנולוגיה של ההמצאה.

על כן, כאשר אנו רושמים פטנט המדובר "בחליפה" שיש "לתפור אותה" למידות המיוחדות: של הלקוח, של ההמצאה ושל תחום ההמצאה.

במאמר זה אנו נפרט את השיקולים השונים בבחירת האפשרויות לרישום פטנט, בשלבים השונים לרישום פטנטים, בפעולות הנדרשות לרישום הפטנט ובמשמעויות הנובעות מהבחירות השונות שנבצע במהלך הליך הרישום.

.

שלב א: האם ההמצאה שלנו חדשה? – ביצוע חיפוש

לפני הגשה וניסוח של פטנט אנו ממליצים לבצע חיפוש אצל מידען פטנטים בכדי להשיב לשאלות:

(א) האם האמצאה שלנו חדשה ובעלת התקדמות המצאתית?;

(ב) מהו הידע הקודם? מהן ההמצאות והפתרונות שיש בתחום הקרוב להמצאה שלנו; מידע זה עשוי לסייע להגדיר את האמצאה בצורה טובה יותר.

היתרונות העיקריים בביצוע חיפוש:

(א) חוסך את העלויות הגבוהות בשלבים הבאים – ככל ומתגלה שיש פרסומים קודמים השוללים את תוקף הפטנט אין צורך להתקדם ולהשקיע כסף בעריכת פטנט;

(ב) הליך זול יחסית (בין 1500 ש"ח ל 2000 ש"ח);

(ג) הליך שיכול לסייע לעורך הפטנטים להגדיר את ההמצאה בצורה מיטבית ולהתרחק מפרסומים קודמים.

(ד) חשוב לדעת מבחינה מסחרית מי הם השחקנים המתחרים בתחום ומה הפתרונות שלהם לבעיה;

החסרונות העיקריים בביצוע חיפוש:

(א) בהמשך יהיה עלינו לגלות לבוחן את תוצאות החיפוש במסגרת הליך הבחינה (בישראל ובארה"ב);

(ב) היעילות של החיפוש היא בדרך כלל אינה גבוהה, בחלק ניכר מהמקרים, בשלב הבחינה, יתגלו פרסומים נוספים שלא נמצאו בשלב החיפוש;

(ג) החיפוש לא יכול לזהות פטנטים שהוגשו וטרם פורסמו (ויש רבים כאלה);

(ד) החיפוש מוגבל רק לשפה בה הוא מבוצע.

(ה) תוצאות חיוביות לא אומרות שאין פרסומים קודמים, אלא, שהמחפש לא מצא פרסום קודם (יתכן והפרסום הקודם קיים אך הוא לא נמצא בחיפוש).

פרק הזמן לביצוע חיפוש הוא בדרך כלל כשבוע ימים.

המלצות:

א. אנו ממליצים לבצע חיפוש באמצעות מידען מקצועי אשר בקיא בחיפושים בתחום הרלוונטיים לפטנט שלנו. אולם, במידה ואתם מבקשים לבצע את החיפוש בעצמכם, אנו ממליצים לעיין במאמר זה על ביצוע חיפוש פטנטים עצמי.

ב. אור ירוק בחיפוש – ככל ותוצאות החיפוש לא עלו על פרסומים אשר מהווים פרסום קודם או שוללים את ההתקדמות ההמצאתית, ניתן להתקדם בתהליך רישום הפטנט לשלב עריכת הפטנט.

ג. אור אדום בחיפוש – אם התוצאות שוללות את החידוש והתקדמות ההמצאתית, מומלץ לוותר על הליך רישום הפטנט או לשנות את ההמצאה ולבצע חיפוש חוזר.

.

שלב ב': עריכת בקשת פטנט

כאשר אנו מנסחים בקשת פטנט עלינו להחליט מה מסלול ההגשה בו אנו מעוניינים:

1. פטנט מלא – מסלול הגשה רגיל – לצורך מסלול זה יש לנסח בקשת פטנט מלאה.

2. פטנט מקוצר – מסלול הגשה זמני בארה"ב (Provisional Patent Application) – לצורך מסלול זה אפשר לנסח בקשת פטנט מלאה ואפשר גם לנסח את הבקשה בצורה מצומצמת.

עריכת בקשת פטנט מלאה

בקשה פטנט מלאה היא בקשה הכוללת את כל חלקי הפטנט הנדרשים בחוק. וניתן להגיש אותה במסגרת: (א) בקשת פטנט לאומית;(ב) במסגרת הגשה בינלאומית (PCT); ו(ג) במסגרת הגשת בקשה זמנית (Provisional Patent Application).

לעקרונות ניסוח פטנט מלא>> ראו מאמר זה.

המלצות:

א. ניסוח בקשה מלאה היא דרך המלך והדרך המומלצת לניסוח בקשת פטנט.

ב. שפת הניסוח היא אנגלית.

ג. לגבי המלצות לניסוח הפטנט>> ראו מאמר זה…

ד. לגבי המלצות לניסוח מונופול הפטנט (ניסוח התביעה הבלתי תלויה)>> ראו מאמר זה…

 

עריכת בקשת פטנט מצומצמת בארה"ב (Provisional Patent Application)

בקשת Provisional Patent Application היא בקשה חלקית אשר ניתן להגישה בארה"ב בלבד.

כלל היסוד בבקשה זו היא כי עד 12 חודשים מרגע הגשת הבקשה הזמנית בארה"ב יש להגיש בקשה מלאה שתובעת דין קדימה מהבקשה הזמנית.

יודגש כי: לאחר 12 חודשים אין חובה להגיש את הבקשה המלאה בארה"ב, למשל: ניתן להגיש מכוח הבקשה הזמנית בארה"ב בקשת פטנט בישראל או בקשת PCT (ראו פירוט בהמשך).

מבחינת ניסוח, בקשה זמנית אינה כפופה לכללים הנוקשים בניסוח פטנט. כך למשל, בדרך כלל, בקשה זו אינה כוללת את פרק התביעות שבפטנט. אולם, חשוב לכלול באופן ברור בבקשה המקוצרת את עיקר ההמצאה – את ההמצאה שעליה אנו רוצים להגן ברמת פירוט שתאפשר לבעל מקצוע סביר ליישמה וכן את השדרוגים של ההמצאה, קרי את התצורות השונות של ההמצאה (לרבות שרטוטים).

לעקרונות ניסוח פטנט זמני בארה"ב>> ראו מאמר זה.

המלצות: ניסוח בקשה פטנט זמני מתאימה אך ורק למצב בו:

1. ככלל, אנו לא ממליצים על ניסוח מקוצר של בקשה זמנית! למעט שני החריגים שלהלן:

2. בקשה זמנית מתאימה רק כאשר התקציב שיש לממציא הוא קטן מאוד ויש צורך בגיוס הון התחלתי לצורך ניסוח והגשת הפטנט המלא.

3. בקשה זמנית מתאימה רק כאשר ההמצאה נמצאת בשלבי הבנייה הראשוניים, יש חשש לשינויים המצאתיים רבים ובמקביל יש צורך בחשיפת ההמצאה בשלב הראשוני לצדדים שלישיים.

.

שלב ג': הגשת בקשת פטנט – בחירת מסלול ההגשה ההתחלתי

יש מספר אפשרויות עיקריות להגשת בקשת פטנט, נציג אותן לפי סדר העדיפויות הרגיל:

א. אפשרות א' – הגשת בקשת פטנט בישראל.

ב. אפשרות ב' – הגשת בקשת פטנט בינלאומית – בקשת PCT.

ג. אפשרות ג' – הגשת בקשת פטנט זמנית בארה"ב – Provisional Patent Application.

 

אפשרות א' – הגשת בקשת פטנט בישראל

בקשת פטנט בישראל מוגשת כבקשת פטנט מלאה (כבקשה לאומית בישראל).

ככל ובקשת הפטנט היא הבקשה הראשונה שהוגשה, בקשת פטנט זו מגדירה את דין הקדימה של הפטנט ומשפיעה בהמשך על כל ההגשות של הפטנט בעולם מכוח דין קדימה זה.

חשוב לדעת כי כללי הניסוח של בקשה הפטנט בישראל מקבילים לכללי ניסוח של הפטנט ביתר מדינות העולם.

בחינה מהירה: בדרך כלל, אנו ממליצים להגיש בקשה זו במסלול של בחינה מהירה (בקשה לבחינה על אתר) וזאת כדי לזרז את מועד תחילת הבחינה של הבקשה.

 

היתרונות של בקשת פטנט בישראל:

(א) האגרות בישראל זולות (כ 2000 ש"ח) וניתן לבקש הנחה של 40% וזאת במידה והמגיש הוא אדם פרטי או שמדובר בחברה עם מחזור שמתחת ל 10 מיליון ₪ בשנה.

(ב) הליך הבחינה מתבצע למול הרשות בישראל ועל כן אין צורך בעורך פטנטים מקומי מחו"ל שיתווך למול רשות הפטנטים.

(ג) הליך הבחינה הוא מהיר, ניתן במסגרת בקשה לבחינה מהירה לקבל דוח בחינה ראשון תוך כ 4 חודשים.

(ד) דין קדימה מוכר בעולם – מכוח אמנת פריז ואמנת ה PCT, הבקשה בישראל מאפשרת תביעת דין קדימה לכל מדינות העולם ועל כן, מועד ההגשה בישראל יתקבל בהמשך כמועד דין הקדימה להגשה בכל מדינה ומדינה.

המלצות: בדרך כלל אפשרות ההגשה הרגילה בישראל היא הדרך המומלצת להתחיל בהגשת פטנט.

 

אפשרות ב' – הגשת בקשת פטנט בינלאומית – בקשת PCT

בקשת PCT היא בקשה המוגשת ל WIPO שהוא זרוע מיוחדת של האו"ם שנקראת "ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי" אשר אחראי בין השאר לבדוק את התאמת ההמצאות המבוקשות לפטנט בכ- 140 המדינות החברות באמנת ה- PCT.

ההגשה בקשת PCT כפופה לחוקי אמנת ה PCT – האמנה לשיתוף פעולה בפטנטים. בקשה זו מוגשת כבקשה מלאה לפטנט.

יובהר, לא מדובר ב"בקשה בינלאומית לפטנט" במשמעות שהיא מגנה בכל מדינות העולם. אלא, בבקשה לפטנט אשר לא נותנת כל הגנה על הפטנט והוא מאפשרת שני דברים עיקריים:

1. חוות דעת על הבקשה – לאחר כ 4 חודשים מהגשת בקשת ה- PCT, מוציא הארגון חוות דעת לפיה יכול הממציא להבין: (א) האם בקשתו חדשה; (ב) האם יש בבקשתו התקדמות המצאתית; (ג) האם המצאתו ישימה מבחינה טכנולוגית.

חשוב לציין, כי מבחינת המדינות השונות החתומות על האמנה, חוות הדעת של ה- PCT אינה מחייבת והיא בבחינת המלצה בלבד. רשות פטנטים לאומית יכולה לקבל את ההמלצה במלואה ולהעניק לממציא פטנט, כמו גם שהיא יכולה שלא לקבל את ההמלצה ולדרוש את בחינת הבקשה המלאה לפטנט בעצמה.

2. זמן של 30 חודשים להגשה בחו"ל – בקשת PCT מאפשרת למבקש הבקשה להגיש בקשה לאומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנת ה PCT וזאת, לרוב, תוך 30 חודש מיום הבכורה – יום דין הקדימה והמדינות החברות באמנה מתחיבות לכבד את דין הקדימה של בקשת ה PCT.

יוער כי דין הקדימה של בקשת ה PCT לא חייב להיות מועד הגשת בקשת ה PCT, כך למשל בקשת PCT יכולה להיות מוגשת מכוח דין קדימה של בקשה ישראלית קודמת.

יובהר כי לאחר 30 החודשים מדין הקדימה, יהיה על בעל הבקשה להגיש בקשת פטנט בכל מדינה בה הוא רוצה הגנה וככל ולא תוגש בקשה זכזו בעל הפטנט לא יהיה זכאי לקבלת פטנט באותה מדינה בה לא הוגשה הבקשה.

כל מדינה שבה יוגש הפטנט תתייחס לבקשה כאל בקשה מקומית ותעניק פטנט לאומי לפי החוק הקיים באותה מדינה.

למידע מפורט ראו>> מאמר בנושא בקשת בינלאומית לפטנט;

ההמלצות: ההמלצה שלנו היא להגיש בקשת PCT רק לאחר 12 חודשים מרגע הגשת בקשה לאומית בישראל או לאחר 12 חודשים מרגע הגשת בקשה זמנית בארה"ב (Provisional Patent Application).

 

אפשרות ג' – הגשת בקשת פטנט זמנית בארה"ב – Provisional Patent Application

בקשה זמנית לפטנט (או בשמה המלא באנגלית: Provisional Patent Application) היא בקשה לפטנט המוגשת ישירות לרשם הפטנטים האמריקני (USPTO). למעשה בקשה זו היא מעין "בקשת פטנט מקוצרת" המשקפת את התפיסה האמריקנית לפיה "אם יש לך רעיון טוב, קודם כל תגיש תשהו ותתפוס תור על ציר הזמן, אחרי תחשוב איך אתה מסביר את הרעיון".

למידע מפורט ראו>> מאמר בנושא בקשת פטנט זמנית;

הבקשה הזמנית, היא זמנית, היא מוגשת בתאריך מסוים (תאריך הבכורה) ושומרת מועד ההגשה כדין קדימה וזאת, אך ורק, אם תוגש מכוחה בקשה מלאה לפטנט בתוך עד 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה הזמנית (דין הקדימה). הבקשה הזמנית לא נבחנת או נבדקת בצורה כלשהי. הבקשה הזמנית היא חסויה ולא מפורסמת.

היתרונות בהגשת הבקשה הזמנית:

1. רמת הפירוט הנדרשת היא נמוכה יחסית וזאת משום שלפי כללי רשות הפטנטים האמריקנית, אין צורך לכלול בבקשה זו את התביעות (Claims) שמגדירות את היקף המונופול המתבקש ביחס להמצאה;

2. עלות העריכה של בקשה זמנית היא נמוכה יותר מעלות עריכת בקשה מלאה לפטנט;

3. הבקשה מאפשרת הצגה בטוחה למשקיעים המעוניינים להיחשף להמצאה בטרם הם משקיעים מכספם.

4. מאריכה את פרק הזמן לרישום הפטנט ועל כן מעכבת עלויות בשנה.

החסרונות בהגשת הבקשה הזמנית:

1. נתפסת בעיני המשקיע "כפחות רצינית" וכיותר מסוכנת;

2. מועד בחינת הבקשה הוא רחוק ולא ניתן לקבל אינדיקציה מבוחן הפטנטים בדבר הסיכוי לרישום הפטנט;

3. מאריכה את תהליך רישום הפטנט בשנה;

4. יוצרת סיכון לפיו בשל הבדלים בין הבקשה הזמנית לבקשה המלאה, הבקשה המלאה לא תהנה מתאריך הקדימה של הבקשה הזמנית.

5. קיים חשש כי יהיו הבדלים מהותיים בין הבקשה הזמנית לבקשה המלאה. במצב דברים זה יש חשש לאובדן דין הקדימה של הבקשה הזמנית, כך שתאריך דין הקדימה יהיה מועד הגשת הבקשה המלאה ודין הקדימה של הבקשה הזמנית יבוטל (Void).

6. במצב בו יבוטל דין הקדימה מהבקשה הזמנית, יש חשש לפרסום עצמי קודם (פרסום עצמי בין מועד הגשת הבקשה הזמנית למועד הגשת בקשת הפטנט המלאה) אשר ישלול את תוקף הבקשה מלאה.

7. עלויות נוספות – תשלום כפול גם על ניסוח והגשה של בקשה זמנית וגם על ניסוח והגשה של בקשה מלאה.

המלצות:

א. אנו לא ממליצים להגיש בקשת פטנט זמנית !

ב. אנו לא ממליצים להגיש בקשת פטנט זמנית !! אם אין ברירה יש לנסח אותה כבקשת פטנט מלאה ולא מקוצרת !!

ג. אנו לא ממליצים להגיש בקשת פטנט זמנית !!! אם אין ברירה יש להגיש אותה כמה שיותר מפורטת !!!

ד. בקשה זמנית מתאימה רק למי שהתקציב שלו מאוד מוגבל ועדיין חשוב לנו לקבל הגנה כלשהי בתקופת הבינייים של עד גיוס הון התחלתי.

ה. בקשה זמנית מתאימה רק כאשר מדובר בהמצאה שעדיין בפיתוח והפירוט של ההמצאה אינה ברורה, כך שיתכנו שינויים רבים בהמצאה ועדיין חשוב לנו לקבל הגנה כלשהי בתקופת הביניים של עד לבשלות ההמצאה.

המלצות לשלב הבא:

ו. לאחר 12 חודשים מומלץ להגיש מכוח הבקשה הזמנית בקשה בינלאומית – בקשת PCT ולא בקשה לאומית.

.

שלב ד': השלב הלאומי בחו"ל – הגשה במדינות בהן אנו מבקשים הגנה

ההגנה על פטנט ניתנת בטריטוריה שבה הוא נרשם. על כן, ככל ויש צורך מסחרי בהגנה במדינות שונות, יש לרשום את הפטנט בכל מדינה ומדינה בנפרד וזאת מכוח דין הקדימה של הבקשה ההתחלתית.

למועד השלב הלאומי יש שתי אפשרויות:

אפשרות א' – אמנת פריז: בהתאם לאפשרות זו ניתן להגיש פטנט במדינה החברה באמנה ובלבד שההגשה מתבצעת תוך 12 חודשים ממועד דין הקדימה;

אפשרות ב' – אמנת ה PCT: בהתאם לאפשרות זו ניתן להגיש פטנט במדינה החברה באמנה ובלבד שההגשה מתבצעת תוך 30 חודשים ממועד דין הקדימה (במדינות מסויימות יש 31 חודשים);

כניסה לשלב הלאומי כרוכה במינוי עורך פטנטים מקומי, בשכ"ט, בתשלום האגרות הלאומיות במשרד הפטנטים של כל מדינת יעד או אזור יעד, בתרגום לשפה הנדרשת בחוק של המדינה הרלוונטית.

חשוב לדעתי כי הפטנט יהיה מוגן רק כאשר יתקבל בכל מדינה ומדינה בנפרד. ככל ולא נבצע הגשה במועד שנדרש לכך, לא יהיה לנו מונופול פטנטי במדינה בה לא הוגש הפטנט.

.

שלב ה': בחינת בקשת הפטנט בכל מדינה ומדינה

https://pixabay.com/photos/evaluation-exam-passed-list-1516644/

לאחר שפטנט מוגש במדינה כלשהי הוא נבחן בהתאם לתור הקיים באותה מדינה לצורך בחינת פטנטים. התור נקבע הדרך כלל בהתאם לעומס הפטנטים הקיים באותה מדינה ולתחום הטכנולוגי של הפטנט.

בתנאים מסוימים ניתן לבקש את הקדמת הבחינה בכל מדינה ומדינה (למשל: במסגרת מסלול PPH, במסגרת בקשה לבחינה על אתר, במסגרת קשות ירוקות וכיוצ"ב)

כל פטנט יבחן בצורה נפרדת בכל מדינה ומדינה בהתאם לחוק של אותה מדינה. למרות שאין אחידות במערכות חוקי הפטנטים של כל מדינה ומדינה, קיים מכנה משותף ברור באשר לעקרונות בחינת בקשת פטנט.

במסגרת שלב זה יש צורך במענה לדוחות הבחינה אשר מתקבלים מהרשויות של כל מדינה בה הוגשה בקשת הפטנט. כאשר אנו משמשים כמתווכים וממליצים לעורכי הפטנטים המקומיים ביחס למענה הנדרש להשגות הבחינה.

.

שלב ו': קבלת הפטנט לרישום בכל מדינה ומדינה

ככל והליך הבחינה עבר והבוחן החליט לקבל את בקשת הפטנט לרישום, בחלק מהמדינות יפורסם הפטנט לתקופת התנגדויות ואילו בחלק אחר יתקבל הפטנט לרישום באופן מידי ללא תקופת התנגדויות.

עם קבלת הפטנט המדינה הרלוונטית תנפיק לבעל הפטנט תעודת פטנט ובעל הפטנט יקבל מונופול על ההמצאה שלו באותה מדינה.

 

(להרחבה נוספת ראו בספר: י' דרורי, "דיני פטנטים", הוצאת פרלשטיין גינוסר (2023)).

 

שאלות חשובות בנושא רישום פטנט:

לרישום פטנטים או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:

דרורי סתיו ושות', עורכי דין ועורכי פטנטים:

טל: 03-6005572

דוא"ל: office@dwo.co.il

למידע נוסף על רישום פטנטים במשרדנו ראו את המאמר בקישור זה.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם

חיפוש ובדיקה לפני רישום פטנט – בדיקת פטנטביליות אסטרטגיות, שלבים, והמלצות לביצוע חיפוש פטנטים אפקטיבי במאגרי מידע חינמיים

לפני הגשת בקשה לרישום פטנט, חיוני לבצע בדיקת פטנטביליות מעמיקה כדי להעריך את הסיכוי להצלחה בתהליך הרישום. בעוד שסוגים אחרים של חיפושי פטנטים, כגון חיפוש

>>>