קניין רוחני במשפט הפלילי

By Matthew Henry
By Matthew Henry

הפרת זכות קניין רוחני, עשויה להיות, בנסיבות מסוימות, עבירה פלילית. הפרת זכות קניין רוחני מהווה עבירה פלילית כאשר מדובר בהפרה מסחרית של זכויות יוצרים, סימני מסחר, עיצובים  והפרה של זכויות מטפחים.

עבירות קניין רוחני כוללות בעיקרן, הפרת זכות יוצרים ושימוש שלא כדין בסימן מסחר או בעיצוב, בכל ענפי המסחר, ובמיוחד בתחומי התוכנה וחומרת המחשב, המוסיקה, הסרטים, זיוף תרופות ומוצרי אלכוהול וזיוף מותגים בתחום ההלבשה וההנעלה.

עבירות קניין רוחני עשויות להתבצע באמצעות ייצור מקומי של מוצרים מפרים או באמצעות ייבוא של מוצרים מפרים מחו"ל והפצתם ברחבי המדינה.

בפסק דין רע"פ 1519/03 סויסה נ' מ"י הוסבר כי תופעת עבירות הקניין הרוחני, ברחבי העולם ובמדינת ישראל בפרט, הגיעה בשנים האחרונות לממדים רחבי היקף, תופעה היכולה להוביל לפגיעה חמורה בסחר המקומי והבינלאומי ולהפסדים כספיים כבדים לבעלי הזכויות. תופעה רחבת היקף זו מחייבת את רשויות אכיפת החוק ואת מערכת בתי המשפט להרתיע מפני ביצוע עבירות אלה.

אולם, בסיכום דיון של הפרקליטות מיום 6.9.2020 בנושא הקניין הרוחני הוסבר כי: "רוב התיקים שנחקרו במשטרה נסגרו משיקולי מדיניות התביעה, לאור אינטרס ציבורי נמוך יחסית להעמיד לדין בעבירות אלה. מקצת התיקים הוגשו לבית משפט השלום והתנהלו לאורך תקופה ארוכה, אלא שככלל, לא הושגה בהם רמת ענישה משמעותית שיש בכוחה לייצר הרתעה אשר תמנע את צמצום התופעה.

כאמור, החקירות בתחום הקניין הרוחני מונעות, ברוב המוחלט של המקרים, בידי תאגידים מסחריים בין לאומיים, באמצעות משרדי עורכי דין בישראל, המוסרים מידע, שהושג על-ידם, נגד חשוד בהפרת זכות קניינית. לאחר בחינת המידע, וככל שיש בו ממש, פועלת המשטרה לתפיסה של סחורה מזויפת המוחזקת בידי החשוד, ומכאן מתפתחת חקירה נגדו. המציאות מלמדת, כי הסיכוי להגשת כתב אישום בתחום הקניין הרוחני נגזר, בעיקר, מנתונים הנאספים בראשיתה של החקירה. כך למשל, אם נתפסה כמות מועטה של סחורה במהלך חיפוש אצל חשוד – מתחת לקריטריון הסף הכמותי לאכיפה פלילית בהתאם למדיניות התביעה הנהוגה – אזי הסיכוי להגשת תיק נגדו, בסופו של יום, קלוש ביותר".

במאמר זה נבחן את העבירות הקבועות בחוק זכות יוצרים, בפקודת סימני המסחר, בחוק העיצובים ובחוק זכות מטפחים של זני צמחים וכיצד מתנהלת האכיפה הפלילית של חוקים אלה.

עבירות על פי חוק זכות יוצרים

סעיפים 61-62 לחוק זכות יוצרים מגדירים את העבירות הפליליות בתחום זכויות היוצרים:

1. העבירות החמורות ביותר הינן עבירות ייצור עותקים מפרי זכויות יוצרים ועבירות ייבוא של עותקים מפרי זכויות יוצרים לצורך מסחר. העונש הקבוע לצד עבירות אלה הוא חמש שנות מאסר או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (קנס עד 226,000 שקלים חדשים).

2. עבירות במדרג נמוך יותר הינן עבירות הנוגעות למכירה, השכרה או הפצה של עותקים מפרים של יצירה, החזקה של עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, משדר יצירה והעמדת יצירה לרשות הציבור. העונש הקבוע לצד עבירות אלו הוא שלוש שנות מאסר או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (קנס עד 226,000 שקלים חדשים).

3. העבירות במדרג הנמוך ביותר הינן עבירות ייצור או החזקה של מכשיר שנועד לייצורם של עותקים מפרים. העונש הקבוע לצד עבירות אלה הוא שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (קנס עד 226,000 שקלים חדשים).

כמו כן, סעיף 63 לחוק זכות יוצרים קובע כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן על מנת למנוע את העבירות המפורטות לעיל בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. העונש על הפרת חובה זו הינו הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (קנס עד 226,000 שקלים חדשים).

בית המשפט רואה בחומרה עבריינים בעלי עבר פלילי בתחום זכויות היוצרים והכיר בהם כמקור לסיכון, שבמקרים מסוימים מהווה עילה למעצר עד תום ההליכים. כך למשל, בעניין בש"פ 7351-08 יעקב אברג'יל נ' מדינת ישראל (נבו, 22.9.08), אשר עסק בהעתקת העתקת יצירות היקף מסחרי, בית המשפט קבע כי העורר יישאר במעצר עד תום ההליכים עקב עבר פלילי באותן עבירות.

בעניין ת"פ (ירושלים) 7901-08 מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' בסאם אבו ערפה (נבו, 12.05.10) הנאשם הואשם בעבירה לפי סעיף 61(ד) לחוק זכות יוצרים ("לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי"). בכתב האישום נטען כי הנאשם החזיק לצורך מכירה ספרי לימוד עברית לאוכלוסייה הערבית שחוברו על ידי המתלוננת כאשר ספרים אלה מזויפים ומפרים את זכויות היוצרים של המתלוננת.

בית המשפט הסביר כי לצורך הרשעה על פי סעיף 61(ד) יש להוכיח את היסודות הבאים:

(1) מכירה או השכרה או הפצה;

(2) של עותקים מפרים;

(3) של יצירה;

(4) בהיקף מסחרי.

(5) היסוד הנפשי – הנאשם ביצע את המעשים את המעשים ביודעין.

באשר לנטלי ההוכחה המוטלים על הנאשם ועל המאשימה באישום כגון זה, בית המשפט הסביר כי הנטל היחיד המוטל על המאשימה, הוא להוכיח שהנאשם עשה ביודעין את אחת הפעולות (שבסעיף 61(ד) לחוק זכות יוצרים.

עבירות על פי פקודת סימני המסחר

סעיף 60 לפקודת סימני המסחר מגדיר את העבירות הפליליות בתחום סימני המסחר, אשר העונש בגינן הוא שלוש שנות מאסר או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (קנס עד 226,000 שקלים חדשים):

(1) סימון לשם מסחר של סימן מסחר רשום או חיקויו, על טובין שלגביהם נרשם הסימן או על אריזתם, בלא רשות מבעל הסימן או מי מטעמו, אשר עלול להטעות אדם אחר.

(3) ייבוא לשם מסחר של טובין או אריזתם שסומנו בסימן מסחר הרשום לגבי אותם טובין או בחיקוי של סימן כאמור, בלא רשות מבעל הסימן או מי מטעמו, אשר עלול להטעות אדם אחר.

(3) מכירה, השכרה או הפצה של טובין שסומנו או יובאו לישראל בניגוד לסעיפים (1) ו-(2).

(4) החזקה של טובין שסומנו או יובאו לישראל בניגוד לסעיפים (1) ו-(2).

כמו כן, פקודת סימני המסחר קובעת כי עבירה כאמור לעיל בידי תאגיד, דינה- כפל קנס.

בעניין ת"פ (רמלה) 5780-08-11 מדינת ישראל נ' ניסים גואטה (נבו, 22.5.14) נקבע כי היסוד הנפשי הנדרש לעניין סעיף 60 לפקודת סימני המסחר הוא של "מחשבה פלילית" לפי סעיף 20 לחוק העונשין. בית המשפט הסביר כי נטל השכנוע להוכיח שקיימת "מודעות" אצל הנאשם לכל רכיבי היסוד העובדתי, מוטל על התביעה.

עבירות על פי חוק העיצובים

סעיף 92 לחוק העיצובים מגדיר כעבירה פלילית מעשה של ניצול עיצוב רשום דרך עיסוק ובאופן מסחרי באחת מהדרכים הבאות:

(1) ייצור מוצר הנושא עיצוב הזהה לעיצוב רשום.

(2) ייבוא מוצר הנושא עיצוב הזהה לעיצוב רשום.

לצורך הרשעה על פי סעיף 92 לחוק העיצובים יש להוכיח את היסודות הבאים:

(1) עיצוב רשום (להבדיל מעיצוב שאינו רשום).

(2) היסוד העובדתי – ניצול עיצוב רשום בדרך של עיסוק ובאופן מסחרי לצורך ייצור או ייבוא של מוצר הנושא עיצוב זהה לעיצוב הרשום.

(3) היסוד הנפשי – מחשבה פלילית תוך דרישה להוכחת מודעות לטיב המעשה , לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה.

כמו כן, סעיף 93 לחוק העיצובים קובע כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן על מנת למנוע את העבירות המפורטות לעיל בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. העונש על הפרת חובה זו הינו הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין (קנס עד 29,200 שקלים חדשים).

עבירות על פי חוק זכות מטפחים של זני צמחים

סעיפים 82-84 לפקודת סימני המסחר מגדיר את העבירות הפליליות בתחום זכויות מטפחים:

(1) הפרה ביודעין של זכות מטפחים רשומה (סעיף 82).

(2) עשיית מעשה בזן ביודעין, בתקופה שבין פרסום הבקשה לרישום זכות המטפחים לבין רישום הזכות, ואותו מעשה היה נחשב להפרת זכות מטפחים אילו הזן היה רשום (סעיף 83).

(3) אי קיום החובה המוטלת בסעיפים 13(ג), 19, 34, 45, 50, 52, 53 או 54 לחוק זכות מטפחים או גילוי מדיוני הועדה לזכויות מטפחים לפי סעיף 49 שהתקיימו בדלתיים סגורות.

סעיף 85 לחוק זכות מטפחים קובע כי בית המשפט המוסמך לדון בעבירות אלה הינו בית המשפט המחוזי בירושלים.

האכיפה הפלילית של חוקי הקניין הרוחני

(בהתאם לנוהל המשטרה "טיפול בהפרת זכויות קניין רוחני" מס' 300.03.213 מיום 1.2.2014 ובהתאם לסיכום דיון של הפרקליטות ביחס לנוהל קניין רוחני מיום 6.9.2020)

האכיפה הפלילית של חוקי הקניין הרוחני הינה באחריות היחידה הארצית לקניין רוחני במשטרת ישראל. בשל המורכבות המיוחדת של זכויות הקניין הרוחני, המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מלווה את היחידה הארצית מבחינה מקצועית בכל הקשור לסוגיות המשפטיות המתעוררות בהליכי האכיפה.

מטרת האכיפה הינה לאתר את החוליות השונות בשרשרת המסחר – היצרנים, היבואנים, המפיצים והמוכרים – על מנת להביאם לדין, לתפוס את הסחורה ולצמצם את תופעת עבירות הקניין הרוחני.

פעילות האכיפה המשטרתית מתבצעת בכל ענפי המסחר בהם מתקיימות עבירות קניין רוחני, תוך מתן עדיפות לתעשיית המחשב (תוכנה וחומרה), תעשיית המוזיקה, תעשיית הסרטים ותעשיית ההלבשה וההנעלה. בנוסף, האכיפה המשטרתית מתמקדת במקרים בהם עבירות הקניין הרוחני כרוכות בחשש לשלום או בריאות הציבור (כגון, מזון ותרופות).

האכיפה נעשית על ידי ניהול חקירות כנגד בתי עסק, חנויות, שווקים, יצרנים, יבואנים ומפיצים, וכן פשיטות במקומות בהם נמכרים ו/או מושכרים מוצרים מפרים.

שלבי האכיפה

 פתיחה בחקירה

המשטרה תפתח בחקירה בעקבות מידע הנמצא ברשותה (כולל חשיפה אקראית), או בעקבות הגשת תלונה של אחד מאלה:

(1) בעל הזכות, אשר הופרה לכאורה, ו/או מי מטעמו.

(2) כל אדם, הרואה עצמו נפגע מהפרת הזכויות (למשל: צרכן שהוטעה).

חקירת התלונה

חקירת התלונה תיעשה בידי יחידת החקירות, אשר בתחומה בוצעה העבירה. תלונה בגין עבירה שבוצעה במחוזות בהם הוקמו צוותי קניין רוחני, תחקר על ידי צוות הקניין הרוחני, אלא אם כן החליט אחרת ראש הצוות.

היחידה אליה הוגשה התלונה תבצע חקירה ראשונית ופעולות חקירה דחופות נוספות, בטרם תעביר את התיק לטיפול הצוות.

בנוסף, הצוותים משמשים גורם מקצועי מייעץ לכל יחידות המחוז בטיפול בעבירות קניין רוחני.

שלבי החקירה: 

(1) חקירה ראשונית

כאשר מוגשת תלונה על ידי אדם שאינו בעל הזכות, יחידת החקירות תיגבה תחילה עדות מפורטת מבעל הזכות.

היחידה תיגבה מהמתלונן מידע מפורט, עד כמה שניתן, לגבי נסיבות ביצוע העבירה, כגון מקום ביצוע העבירה,  סוגי המוצרים, פרטי הנילון ועוד.

היחידה תקבל מבעל הזכות שהופרה לכאורה תיעוד ומסמכים הדרושים להוכחת הזכויות. כמו כן, היחידה תקבל מהמתלונן, במידת האפשר, דוגמאות של מוצרים מפרים אשר המתלונן רכש מהנילון.

היחידה תקבל חוות דעת ראשונית מבעל הזכות המצביעה על היות המוצרים מועתקים או מפרים. כאשר מדובר בזכות הטעונה רישום בפנקס רשמי על פי חוק (כגון סימן מסחר) על היחידה לקבל מבעל הזכות העתק מתעודת הרישום.

(2) הוצאת צו חיפוש וביצועו

לפני ביצוע החיפוש, על פי שיקול דעתו של הממונה על החקירה, המשטרה תבקש מבית המשפט המוסמך צו חיפוש למקום בו על פי התלונה מתבצעת העבירה, וכן צו להחזקת התפוסים על ידי בעל הזכות (סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969.

צו החיפוש יבוצע בליווי וסיוע נציג מטעם בעל הזכות, המוזכר בצו החיפוש, אלא אם כן החליט הממונה על החקירה אחרת.

המוצרים שיזוהו על ידי נציג בעל הזכות ו/או על ידי החשוד כמפרים ייתפסו ויסומנו. המשטרה תתפוס ותסמן גם כל ציוד המשמש את יצרני המוצרים המפרים ומפיציהם, וכן מסמכים המעידים על הפרת הזכויות כגון: עטיפות של תקליטורים, קטלוגים של מוצרים, קבלות או חשבוניות המעידות מהיכן נרכשה הסחורה ולאן נמכרה.

כמו כן, המשטרה תאתר ותתפוס מסמכים ותיעוד בנוגע לנתונים כספיים של החשוד, כגון: חשבונות בנק, חשבוניות מס, אישורים וקבלות בדבר רכישת ומכירת הסחורה ועוד.

במידה וייתפס מחשב או חומר מחשב, חיפוש במחשב ייעשה רק על ידי חוקר מיומן ולאחר הוצאת צו חיפוש ספציפי לכך.

רק שוטר יבצע את פעולות הסימון בשטח ואת רישום דוח התפיסה. דו"ח התפיסה צריך לכלול את שמות המוצרים או תיאורם. המוצגים התפוסים יוחזקו במחסן המוצגים המשטרתי של היחידה החוקרת.

יובהר כי בעבר התקיים נוהל פסול במשטרה לפיו היו נמסרים לבעל הזכות המוצגים שנתפסו, בהתאם לפסיקת בתי המשפט הובהר כי התנהלות זו עשויה לפגוע בשרשרת המוצג והיא אסורה (ה"ת 16132-08-20 שטרנשוס נ' מ"י (26.8.2020)).

(3) פעולות חקירה נוספות

3.א. גביית הודעה מבעל הזכות או נציגו, בנוגע להפרת הזכות והנזקים שנגרמו לו עקב המקרה נשוא תלונתו. תתבקש התייחסות מבעל הזכות או נציגו בנוגע למחירי השוק של המוצרים המקוריים והצהרה כי השימוש בזכותו נעשתה ללא רשותו. כמו כן, תתבקש התייחסות מבעל הזכות או נציגו בנוגע לביצוע הסינון בשטח בין המוצרים המקוריים לבין המוצרים המפרים; תיאור הסימנים הייחודיים למוצרים המקוריים המבדילים אותם מהמוצרים המפרים; מחירי המוצרים המפרים; ופירוט לגבי כישוריו כבעל מומחיות היכול לזהות את הפרת הזכויות.

3.ב. חקירת החשוד באזהרה, תוך התמקדות בפרטים הבאים:

 (א) ידיעת החשוד, כי המוצרים אינם מקוריים, וכי מדובר בהפרת זכויות לפי החוק.

 (ב) מקור המוצרים, במטרה לאתר את הגורם ממנו קיבל החשוד את הסחורה (כגון: משווק, מפיץ ויצרן).

 (ג) המחירים של המוצרים המפרים.

3.ג. חוות דעת מומחה – בעל הזכות נדרש להמציא חוות דעת מומחה בנוגע למוצרים שנתפסו, ערוכה כדין על פי פקודת הראיות, אשר תכלול את הפרטים הבאים:

(1) שם המומחה ומענו.

(2) שם הגורם המבקש את חוות הדעת ולצורך מה התבקשה.

(3) הצהרה לפיה חוות הדעת ניתנת במקום עדות בבית משפט, וכי ידוע למצהיר כי לעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בבית משפט, דין חוות דעת זו, החתומה על ידו, כדין עדות שניתנה בבית משפט.

(4) פרטי השכלתו של המומחה.

(5) ניסיונו המקצועי של המומחה.

(6) חוות הדעת:

הבודק יפרט את שמות היצירות שהובאו בפניו, את מספר העותקים מכל יצירה ואת הסימון המשטרתי שניתן לתפוסים. הבודק יפרט גם את שמות המוצרים המקוריים שהובאו בפניו, אם ישנם, ויסמנם במדבקה או בסימן אחר ועליה פרטים המבהירים כי לא מדובר במוצרים שנתפסו אלא שהובאו לצורך ההשוואה.

תוצאות הבדיקה – האם מדובר בהעתקים של היצירה המקורית. אם כן, יוסברו הסימנים המבדילים בין המקור לבין ההעתק המפר. בנוסף, הבודק נדרש לחוות דעת כיצד יוצר ההעתק המפר.

אם נתפסו אמצעי ייצור, יש לפרט בדבר השימוש שניתן לעשות באמצעי הייצור ואשר נעשה בפועל.

3.ד. מסמכים נדרשים – על מנת להוכיח את קיומה של העבירה יש להקפיד על הימצאותם של המסמכים הבאים:

(ד.1.) בעבירה לפי פקודת סימני המסחר – העתק תעודת הרישום של סימן המסחר הנחשד כמופר.

(ד.2.) בעבירה לפי חוק זכויות יוצרים – הוכחה של שני יסודות מצטברים:

(ד.2.1.) הוכחה כי היצירה זכאית להגנה מכוח החוק הישראלי:

לגבי יצירות ישראליות – היצירה המועתקת פורסמה לראשונה בישראל.

לגבי יצירות זרות – מחברה של היצירה היה בעת חיבורה תושב או אזרח מדינה החברה בארגון הסחר העולמי (WTO) או כי היצירה פורסמה לראשונה במדינה החברה בארגון הסחר העולמי.

(ד.2.2.) הוכחת היעדר הרשאת בעל זכות לייצור העותק שנתפס:

לגבי יצירות ישראליות – הודעת הבעלים (או נציג בכיר מהחברה שרכשה את הבעלות) בה יפרט למי נתן הרשאה להעתיק את יצירתו, האם העותק הספציפי שנתפס הועתק בהסכמתו, האם נתן לחשוד בייצור העותר את ההרשאה לעשותו והאם יש בעותר החשוד סימנים המעידים כי יותר ללא הרשאתו.

לגבי יצירות זרות – תצהיר הבעלים (או נציג בכיר מהחברה שרכשה את הבעלות) בו יפרט למי בישראל נתן הרשאה להעתיק את יצירתו, האם העותק הספציפי שנתפס הועתק בהסכמתו, האם נתן לחשוב בייצור העותק הסכמה הרשאה לעשותו והאם יש בעותק החשוד סימנים המעידים כי יוצר ללא הרשאתו.

אם מדובר במדינה בה קיים רישום זכויות יוצרים (ארצות הברית למשל), יצורף לתצהיר העתק תעודת הרישום.

אם הזכות להעתקה ניתנה לאחר במדינה בה יוצר ההעתק המפר, יצורף לתצהיר העתק החוזה.

כמו כן, על התצהיר לכלול את הסכמת המצהיר לבוא ולהעיד בבית משפט בישראל במידה ויידרש לכך.

(4) גניזת תלונה

(א) ככלל, תלונה על הפרת זכות קניין רוחני תיגנז בהתאם לשיקולים הקבועים בפקודת מטא"ר 01.01.14– "הטיפול בתלונה ובתיק חקירה".

(ב) על פי שיקול דעתו של הממונה על החקירה, תלונה על הפרת זכות קניין רוחני תיגנז מעילת "חוסר עניין לציבור", במידה שנציג מטעמו לא יצטרף לחיפוש.

(ג) עיכוב מעל 90 ימים במסירת חוות דעת מומחה, או במסירה של תיעוד ומסמכים להוכחת הזכויות, יהוו עילה לגניזת התלונה מכוח עילת "חוסר ראיות", על פי שיקול דעת הממונה על החקירה.

 

סילוק המוצגים בתיק שנגנז:

(א) מוצג הקשור בתיק נסגר – היחידה החוקרת תפעל להחזרת המוצג לאדם מידיו נלקח בתוך 30 יום מיום סגירת התיק.

(ב) אם בתיק שנסגר, הממונה על החקירה סבור כי קיימת תשתית ראייתית מספרת להוכחה כי המוצג הוא מפר זכות קניין רוחני (למשל חוות דעת, הודיה של החשוד וכו'), הוא יפנה לבית המשפט ויבקש צו לחילוט או להשמדת מוצג.

(ג) במידה שהמוצגים בתיק מוחזקים על ידי בעל הזכות, יודיע הממונה על החקירה בכתב, לבעל הזכות, על החלטת בית המשפט באשר לסילוק המוצגים ויוודא את סילוק מהמוצגים. נזכיר כי התנהלות של החזקת מוצגים בידי בעל זכות  עשויה לפגוע בשרשרת המוצג והיא אסורה (ה"ת 16132-08-20 שטרנשוס נ' מ"י (26.8.2020))

העמדה לדין

כדי להחליט על העמדה לדין יש מספר קריטריונים לאכיפה והם:

א. עבר פלילי של החשוד ובפרט בעבירות קניין רוחני ועבירות דומות להן.

ב. נסיבותיו האישיות של החשוד.

ג. טיבה של הסחורה המזויפת, שוויה המשוער והיקפה.

ד. היתכנות לפתח חקירה כלכלית משמעותית של עבירות מיסים והלבנת הון ובכלל זה הפוטנציאל להיפרע כלכלית מחשוד.

ה. היקף הפעילות הפלילית, לרבות פעילות מחוץ לישראל, התכנון העברייני, ומספר המעורבים לכאורה, בעבירה.

ו. עבירת נלוות לעבירות הקניין כגון עבירת שיבוש או הדחה, או שימוש במסמך מזויף.

ז. מידת הפגיעה באינטרס הציבורי וסיכון שלום הציבור.

ככל שעניינו של חשוד סווג למסלול מקל (מסלול ירוק) תשלח לו הודעת אזהרה, בכתב, לכתובתו הרשומה, לפיה כי הוחלט לסגור את תיק נגדו וככל ויחזור על ביצוע המעשה שבו נחשד, תעמוד לתביעה אפשרות, לעשות שימוש בתוצרי חקירתו, על כל המשתמע מכך, אם יוחלט על נקיטת הליך פלילי נגדו, בעתיד.

ככל שעניינו של חשוד סווג למסלול מחמיר (מסלול אדום) ובנוסף הוחלט על העמדה לדין  תשלח הודעת יידוע לפני העמדה לדין.

ידוע לפני העמדה לדין – ככל והמשטרה המליצה על הגשת כתב אישום, הפרקליטות תעביר אל החשוד לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי, מכתב יידוע כי תיק המשטרה הועבר לעיון הפרקליטות וכי החשוד ראשי בתוך 30 יום לפנות בכתב בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום.

לאחר הידוע, ככל והוחלט על הגשת כתב אישום, יוגש כתב אישום לפי סעיפי העונשין הרלוונטיים בחוקים שנזכרו לעיל.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם

היעדר זכויות יוצרים בתמונה שיצרה בינה מלאכותית Thaler v. Perlmutter et al., case number 1:22-cv-01564, in the U.S. District Court for the District of Columbia (August 18, 2023)

הליך שנדון בבית המשפט המחוזי במחוז קולומביה שבארצות הברית, בפני השופט Samuel Beryl A. Howell. הצדדים: התובע: Stephen Thaler; הנתבעים: Shira Perlmutter (רשמת זכויות היוצרים ומנהלת

>>>