הליך שנדון בבית המשפט הפדרלי לצדק בגרמניה ((The Federal Court of Justice ( BGH ) בפני השופטים Löffler Schwonke ו-Feddersen Odörfer.
עובדות: ערעור על החלטת בית המשפט הפדרלי לפטנטים בתביעה לביטול עיצוב של כסא אופניים. בתביעה לביטול העיצוב נטען כי עיצוב מוגן זה הינו חסר חידוש ואופי מבחין בהשוואה לצורות הקודמות. כמו כן, נטען כי העיצוב אינו נראה לעין כמרכיב מבני של המוצרים המרכיבים "אופניים" כאשר נעשה בהם שימוש רגיל.
העיצוב שנרשם הוא מבט תחתון של כסא אופניים (ראו תמונה שלעיל).
בית המשפט הפדרלי לפטנטים הסביר כי השימוש המיועד של העצוב כאשר הוא מותקן באופניים, כולל את התהליך של הרכיבה, העלייה והירידה מהאופניים ולכן, לא ניתן יהיה לראות את העיצוב במסגרת שימוש רגיל באופנים. בית המשפט הפדרלי קבע שהכיסא, כאשר נעשה בו שימוש כאשר הוא מורכב על אופניים, יהיה נראה רק מלמעלה, אולי גם מהצד, אך לעולם לא מלמטה.
על כן, בית המשפט הפדרלי לפטנטים קיבל את התביעה ופסק כי על פי סעיף 4 לחוק העיצובים הגרמני המרכיב ש"הוכנס" למוצר מורכב נדרש להיות נראה לעין כאשר הוא מורכב. לפיכך, בית המשפט הפדרלי לפטנטים ביטל את העיצוב.
תוצאות ההליך: בית המשפט הפדרלי לצדק אישר את קביעת בית המשפט הפדרלי לפטנטים כי בכל הנוגע ל"נראות בשימוש המיועד", מה שחשוב הוא הנראות של העיצוב של חלקו התחתון של האוכף לאחר התקנת האוכף באופניים, אך לא לפני ההתקנה או הסרת הרכיב.
נקודות מרכזיות שנדונו באותו הליך:
שימוש מיועד
על פי סעיף 3 להוראה 98/71/EC, "שימוש מיועד" הוא השימוש על ידי משתמש הקצה, למעט אמצעי תחזוקה, שירות או תיקון.
הגדרת מוצר בחוק העיצובים הגרמני
חוק העיצובים הגרמני מגדיר את המונח "מוצר " כפריט תעשייתי או מלאכותי כולל חלקים בודדים שאמורים להיות מורכבים. אוכף של אופניים או אופנוע נחשב ל"מוצר" על פי פירושו בחוק העיצובים הגרמני.
הגדרת מוצר מורכב בחוק העיצובים הגרמני
חוק העיצובים הגרמני מגדיר את המונח "מוצר מורכב" כמוצר המורכב ממספר מרכיבים אשר ניתן להחליפם כך שניתן לפרק את המוצר ולהרכיב אותו מחדש. בהיעדר פירוש בהוראה 98/71/EC, המונח "רכיב" יפורש על פי השימוש המקובל. הביטוי "מרכיבים של מוצר מורכב" מתייחס למספר חלקים בודדים אשר מתחברים לכדי מוצר מורכב תעשייתי או מלאכותי ואשר ניתנים להחלפה כך שניתן לפרק כל חלק ולהרכיבו מחדש, ובהיעדרם לא ניתן להשתמש במוצר המורכב כמיועד.
בית המשפט הפדרלי לצדק קבע כי בית המפשט הפדרלי לפטנטים קבע נכונה כי אוכף אשר הינו מחובר בדרך כלל באמצעות צינור האוכף, אך יכול להיות מוחלף בקלות, הינו מרכיב של אופניים, ושאוכף מהווה יחידה פונקציונלית של המוצר "אופניים", משום שלא ניתן להשתמש באופניים בלי אוכף כאמצעי תחבורה בהתאם לשימוש המיועד שלהם. עם זאת, בית המשפט הפדרלי לצדק קבע שבית המשפט הפדרלי לפטנטים צמצם את השקפתו לנראות של העיצוב כצד התחתון של אוכף אופניים, מבלי להתייחס לשימוש האפשרי בתור הצד התחתון של אוכף אופנוע.
הגנה רק על חלק נראה לעין במוצר (visible) במוצר מורכב
על פי סעיף (3)3 להוראה 98/71/EC, עיצוב שמשמש במוצר המהווה מרכיב של מוצר מורכב או המוכנס למוצר זה נחשב לחדש וייחודי רק אם:
א. הרכיב הכלול במוצר המורכב נשאר נראה לעין כאשר נעשה בו השימוש המיועד;
ב. ככל שהמאפיינים הגלויים הללו של הרכיב בעצמם עומדים בדרישות החידוש והאופי המבחין.
בית המשפט הפדרלי לפטנטים קבע כי המרכיב ש"הוכנס" למוצר המורכב נדרש להיות להישאר נראה עין. מצד שני, נראות שניתן לראות רק כאשר המרכיב מופרד מהמוצר המורכב אינה יכולה לבסס נראות המנוגדת להחרגת ההגנה. כך גם במקרה שחלקו התחתון של אוכף האופניים נראה לעין רק כאשר הוא מוסר לצורך החלפתו באוכף אחר או להגנה מפני גניבה. אותו הדבר חל לגבי נראות לעין לפני שהמרכיב מותקן במוצר המורכב, למשל כאב קונים אוכף אופניים כחלק נפרד.
על פי סעיף (3)3 להוראה 98/71/EC, המרכיב ש"מוכנס" לתוך המוצר המורכב חייב להישאר נראה לעין כאשר נעשה בו שימוש כמיועד. בחינת החידוש והאופי המבחין משתרעת על "התכונות הגלויות" של המרכיב. בנוסף, אין צורך להרחיב את ההגנה המוענקת על ידי העיצוב לתכונות של מרכיב שאינן נראות כאשר המרכיב מותקן.
בית המשפט הפדרלי לפטנטים קבע שהמרכיב חייב להישאר "נראה לעין" עבור משתמש הקצה בהקשר של שימוש מיועד על ידי משתמש הקצה. על בסיס הבנה אפשרית של "נראה לעין" במובן של "נראה לעין", היה די בכך שחלקו התחתון של אוכף אופניים, שלרוב פתוח ואינו מכוסה, הינו שונה ממרכיב המובנה לחלוטין במוצר המורכב וגם כאשר נעשה בו שימוש כמיועד, הוא נשאר גלוי לחלוטין או לפחות באופן חלקי מבחוץ במבט מלמטה. עם זאת, סעיף 4 לחוק העיצובים הינו סעיף מיוחד ההתמקדות אינה בנושא הבקשה ובכך על הנראות של התכונות הנראות לעין שלה, אלא בשימוש במוצר הקשור לעיצוב. אם משתמש הקצה משתמש במוצר המורכב "אופניים" כמיועד, החלק התחתון של אוכף אופניים, שהוא מושא העיצוב, לא נשאר נראה לעין, לא לו ולא לצד שלישי.
הנראות לוקה בחסר רק כאשר העיצוב, כחלק מהמוצר המורכב בצורתו בעת שיעשה בו שימוש כמיועד, הינו נסתר לחלוטין. זה לא משנה האם קל לראות את העיצוב מנקודת מבט טיפוסית כביכול של המוצר המורכב אם יש לאמץ יציבה יוצאת דופן.
בית המשפט הפדרלי לפטנטים קבע שהשימוש המיועד במוצר המורכב על ידי משתמש הקצה הוא מכריע, למעט אמצעי תחזוקה, שירות או תיקון. משתמש הקצה הוא רק רוכב האופניים, לא נוסע או צד שלישי הצופה באופניים. השימוש ה"מיועד" באופניים שמוגדר מנקודת מבטו של היצרן הוא השימוש בהם ככלי תחבורה. זה כולל את תהליך הנהיגה וגם תהליך של עלייה וירידה מהאופניים. במהלך פעולות אלה, החלק התחתון של האוכף מכוסה לחלוטין על ידי החלק העליון והצדדי של האוכף. ניתן לראות את החלק התחתון של האוכף רק ממבט "מלמטה", אשר הינו חריג לחלוטין. לא ניתן לקבוע שימושים מיועדים נוספים. בית המשפט הפדרלי לפטנטים קבע כי לטובת בעל העיצוב ניתן להניח שהחלק התחתון של האוכף נראה לעין כאשר האופניים חונים במעמד המיועד לכך וכאשר הינם מאוחסנים. עם זאת, אמצעי האחסון וההובלה של האופניים אינם חלק מהשימוש המיועד שלהם.
כטענה בעד קישור לשימוש המיועד על ידי משתמש הקצה, נטען כי הבנה כזו יכולה למזער את היקף הרגולציה ולפעול לטובת הגנה על עיצובים. מצד שני, התמקדות בשימוש המיועד על ידי היצרן יכולה למנוע את החרגת ההגנה על ידי קביעת שימוש שונה בקרב משתמשי קצה. עם זאת, יש לקחת בחשבון שיצרן המרכיב ויצרן המוצר המורכב אינם בהכרח זהים. לכן ניתן לשלול הגנה גם כתוצאה מכך שיצרן המוצר המורכב ייעד מחדש את השימוש שאליו התכוון יצרן המרכיב. עובדה זו מעידה על כך שיש להתבסס על כוונת יצרן המרכיבים, מי הוא בדרך כלל הבעלים של העיצוב עצמו או מי שמייצר את המרכיב בהסכמתו.
בית המשפט הפדרלי לצדק קבע שבניגוד להשקפת בית המשפט הפדרלי לפטנטים, הנוסח של סעיף (4)1 לחוק העיצובים, אשר מבוסס על השימוש ה"מיועד", אינו מונע פרשנות לפיה מדובר בשימוש הרגיל של משתמש הקצה.
בית המשפט הפדרלי החשיב רק את הפעולה של רכיבה על אופניים ועלייה וירידה מהאופניים כשימוש המיועד שלהם. הוא לא החשיב אמצעים של אחסון והובלה של האופניים כחלק מהשימוש המיועד של האופניים.
נשאלת השאלה האם "השימוש המיועד" מוגבל לפעולות המשרתות ישירות את מימוש השימוש המיועד או שהן גם פעולות הקשורות בעקיפין לשימוש המיועד.
סעיף 3(4) להוראה 98/71/EC מדבר בעד הבנה רחבה של המונח "שימוש מיועד". ההוראה הניחה שאמצעי תחזוקה, שירות או תיקון הם ביסודם חלק מהשימוש המיועד. אחרת לא היו נחוצים החריגים המוסדרים שם.
בנוסף, הבנה רחבה של המונח צמצמה למינימום את השפעות סעיף 3(3) להוראה 98/71/EC, הנחשב כמנוגד לשיטה. לעומת זאת, הבנה צרה של הטרמינולוגיה הביאה ליחס לא שוויוני של בעלי עיצובים בהם מסופקים מרכיבים של מוצרים מורכבים, לעומת בעלי עיצובים אחרים, אשר השימוש במוצרים המיוצרים על פי העיצוב אינם רלוונטיים עבור יכולת ההגנה של העיצוב. לפיכך הספרות דוגלת בהתחשבות בכל השימושים שאינם מרוחקים לחלוטין.
נקבע כי בית המשפט הפדרלי לפטנטים היה רואה פעולות נוספות כגון אמצעים לאחסון והובלת האופניים כשימוש מיועד אילו היה מיישם הבנה פחות צרה של המונח "שימוש מיועד".
