מניעת כניסה של מוצרים מזויפים לישראל באמצעות המכס עיכוב טובין החשודים כמפרי קניין רוחני - כיצד ניתן למנוע כניסה של זיופים לישראל? מהן הפעולות שיש לבצע?

על-פי ההתחייבויות שמדינת ישראל קיבלה על עצמה במסגרת אמנת TRIPS, אשר אומצו בסעיפים 200א- 200ה לפקודת המכס, כל רשויות האכיפה, לרבות רשות המסים בישראל, מחויבות לפעול למניעת ייבוא טובין המפרים זכויות קניין רוחני.

המכס מהווה כיום את הגורם המרכזי והיעיל ביותר המונע כניסה של טובין אשר מפרים זכויות קניין רוחני ובפרט זכות בסימני מסחר, עיצובים וזכויות יוצרים.

מאמר זה יסקור את נוהל אכיפת דיני קניין רוחני לפני שחרור טובין מהמכס (בהתאם לפרק 15 – נוהל קניין רוחני של רשות המסים בישראל ("נוהל קניין רוחני")).

יודגש, מאמר זה מתמקד בהליך של עיכוב טובין לאחר תלונה של בעל זכות (לפי ס' 200א לפקודת המכס) ולא ביחס לעיכוב טובין ביוזמת המכס (לפי סעיף 188 לפקודת המכס).

שלב א: תלונה של בעל הזכות

במקרים בהם מיובאים לישראל טובין אשר הינם חשודים בהפרת זכויות קניין רוחני, קיימים שני מצבים עיקריים בנושא של עיכוב טובין במכס:

(א) מצב שבו בעל זכות הקניין הרוחני מזהה את ההפרה לכאורה ופועל נגדה – בדרך של תלונה למכס – לפי ס' 200א לפקודת המכס;

(ב) מצב שבו המכס מזהה את ההפרה (לכאורה) ופועל נגדה מיוזמתו (ללא תלונה) – לפי ס' 188 לפקודת המכס.

ניתן להגיש בקשה לעיכוב טובין החשודים כמפרי קניין רוחני לגבי יבוא מסחרי בלבד (ולא לגבי יבוא או ייצוא אישי), הן לישראל והן לשטחי הרשות הפלסטינית.

בהתאם לסעיף 200א לפקודת המכס ניתן לבקש את עיכובם של טובין המפרים זכות יוצרים, זכות בעיצוב או מדגם רשום או זכות בסימן מסחר רשום, אך לא ניתן לבקש את עיכובם של טובין המפרים זכויות אחרות של קניין רוחני כגון פטנטים או זכות מטפחים.

על כן יודגש כי המכס רשאי לעכב אך ורק טובין החשודים בהפרה של זכות יוצרים, זכות בעיצוב רשום (מדגם) או זכות בסימן מסחר רשום.

המכס אינו רשאי לעכב טובין החשודים בהפרת פטנט, הפרת סימן מסחר שאינו רשום, הפרת עיצוב שאינו רשום וכיוצא בזה.

יבוא מקביל מותר – המכס לא יעכב יבוא מקביל של טובין, אשר אינם מפרים זכות בקניין רוחני. מאחר ויבוא מקביל פוגע לכאורה בחוזה בלעדיות של יבואן בישראל ולא בזכות קניין רוחנית. על כן, במקרים של ייבוא מקביל, המכס אינו נוקט עמדה ואינו מתערב.

מי רשאי להגיש את התלונה ובקשה לעיכוב טובין?

בעל זכות בקניין רוחני (זכות יוצרים, עיצוב או סימן מסחר) ("המתלונן" או "בעל הזכות") רשאי להגיש בקשה למכס לעיכוב שחרורם של טובין, אשר לטענתו, מפרים את זכויותיו.

אופן הגשת הבקשה

הבקשה לעיכוב טובין החשודים כמפרים תוגש באופן אלקטרוני, ואליה נדרש לצרף את המסמכים הבאים:

1. לעניין סימן מסחר וזכות יוצרים:

א. ראיה לפיה המבקש הוא בעל הזכות בסימן מסחר הרשום בארץ או בעל זכות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, אשר בגין הפרתם הוגשה הבקשה. הראיה תכלול העתק של תעודת הרישום של סימן המסחר, ומסמכים נוספים במידת הצורך .

ב. צילום של הטובין, אשר בקשר אליהם ישנו חשד ליבוא טובין מפרים, או קטלוג או מסמך אחר המתארים טובין אלה, להנחת דעתו של מקבל ההודעה.

2. לעניין עיצוב רשום:

א. העתק מרישום העיצוב בפנקס, וכן תיאור חזותי ברור של העיצוב שיאפשר למכס להשוות בין העיצוב לבין הטובין המפרים, כגון, צילומים, קטלוג או כל מסמך אחר.

ב. שם היבואן המייבא את הטובין המפרים או מספר המכולה שבה הם מובאים.

ג. כתב התחייבות לשיפוי, לצורך כיסוי נזקים בלתי מוצדקים אשר עשויים להיגרם ליבואן או למכס כתוצאה מעיכוב הטובין.

ד. אם המתלונן מיוצג על-ידי עורך דין, יש לצרף ייפוי כוח.

על הבקשה לכלול את מירב הנתונים האפשריים בנוגע לייבוא המפר, כגון: תיאור של הטובין, תיאור סימן המסחר או העיצוב, זהות היבואן, תאריך משוער של היבוא, כלי ההובלה, נמל הכניסה הצפוי, כמות הטובין, וכיוצ"ב. נתונים אלה הינם חיוניים לאיתור הטובין, אך היעדר חלקם לא ימנע את הטיפול בבקשה.

שלב ב: החלטת המכס על עיכוב ייבוא טובין מפרים לאחר תלונה

לאחר קבלת כל המסמכים הנדרשים, האחראי על תחום הקניין הרוחני במינהל המכס נדרש לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו על-מנת לזהות ולעכב את הטובין החשודים כמפרי זכויות קניין רוחני.

אם אותרו הטובין נשוא הבקשה, וממונה יחידת התפיסות במכס מצא כי יש יסוד לכאורה לטענת המתלונן בדבר הפרת זכויות הקניין הרוחני שלו, הוא יפעל כדלקמן:

1. יורה על עיכוב הטובין לשלושה ימי עבודה ויורה על פתיחת תיק חקר מתאים. הממונה רשאי להאריך תקופה זו בשלושה ימים נוספים, לפי שיקול דעתו ומסיבות מיוחדות ונימוקים שפורטו על-ידי המתלונן או נציגו ונשלחו באמצעות שדר אלקטרוני.

2. יודיע מיד ליבואן בהודעה על עיכוב הטובין (ואם צריך על הארכת העיכוב), ועל הסיבה לכך. ההודעה תשודר באמצעות מסר אלקטרוני.

3. יודיע מיד למתלונן על עיכוב הטובין, ועל חובתו להפקיד ערבות בנקאית תוך 3 ימי עבודה, כתנאי להמשך הטיפול בבקשה. ההודעה תשודר באמצעות מסר אלקטרוני. הערבות תכסה את ההוצאות הקשורות לעיכוב, או כדי לפצות על כל נזק בלתי מוצדק שעלול להיגרם למכס או ליבואן כתוצאה מהעיכוב.

היעדר עילה והחלטה על סירוב לעיכוב טובין

אם הממונה מצא שאין יסוד לכאורה לטענת המתלונן, או כי מדובר בייבוא מקביל, הוא יודיע למתלונן בכתב על סירובו לעכב את הטובין – הודעה על סירוב לעיכוב טובין.

מצב שבו המשלוח מעורב וכולל מוצרים תקינים ומוצרים מפרים

בעת עיכוב משלוח שחלקו מפר וחלקו לא מפר, גובה המכס יעכב רק החלק המפר על-ידי "אישור בדבר תפיסה" וישחרר את החלק שאינו מפר. עם זאת, במקרים בהם יתרת המשלוח חשודה כמפרה אך לא התקבלה בגינה חוות דעת או שהתקיימו נסיבות מיוחדות אחרות, גובה המכס רשאי לעכב את המשלוח כולו באישור הלשכה המשפטית בהנהלה.

שלב ג: על המתלונן להפקיד ערבות בנקאית

לאחר הודעה על עיכוב טובין על המתלונן על עיכוב הטובין להפקיד ערבות בנקאית תוך 3 ימי עבודה, כתנאי להמשך הטיפול בבקשה. הערבות תכסה את ההוצאות הקשורות לעיכוב, או כדי לפצות על כל נזק בלתי מוצדק שעלול להיגרם למכס או ליבואן כתוצאה מהעיכוב.

סכום הערבות ייקבע לפי שיקול דעתו של גובה המכס, בהתחשב בהוצאות האחסנה וההשמדה הצפויות, הנזק שעלול להיגרם ליבואן והמידה בה משוכנע גובה המכס כי הטובין הינם מפרים. אם המתלונן יבקש זאת, ניתן לקבל פיקדון במזומן במקום הערבות הבנקאית.

המתלונן רשאי להפקיד ערבות בנקאית גלובלית שנתית באחד מבתי המכס בסכום שייקבע על-ידי גובה המכס. הערבות תהיה בתוקף עד סוף השנה הקלנדרית ותוארך מדי שנה, או תוחזר למתלונן לפי בקשתו. הערבות תכובד בכל בתי המכס ותפטור את המתלונן מהפקדת ערבות בנקאית נפרדת לכל עיכוב. גובה המכס רשאי לדרוש את הגדלת סכום הערבות הגלובלית במידת הצורך.

שלב ד: מסירת דוגמאות

לאחר שהופקדה הערבות הבנקאית בבית המכס, ממונה מחלקת תפיסות ימסור למתלונן את פרטי היבואן, וכן דוגמאות מהטובין המעוכבים לצורך בדיקתן, אם ביקש זאת המתלונן.

במידת אפשר, תצולם דוגמת המוצר המפר והצילום יישלח למתלונן. אם המתלונן ידרוש דוגמה פיזית, יש למסור אותה לנציגו כנגד ייפוי כוח מתאים. הוצאות הבדיקה והעברת הטובין יחולו על המתלונן. לאחר סיום הבדיקה, ולא יאוחר מעשרה ימים לאחר קבלתה מבית המכס, המתלונן או נציגו מחויבים להחזיר את הדוגמה לבית המכס, אלא אם כן הממונה השתכנע כי הדוגמה נהרסה לחלוטין או כי היא תשמש הוכחה בבית המשפט. במקרה שהדוגמה לא תוחזר, גובה המכס ישקול האם לנכות את ערכה מהערבות הבנקאית שהופקדה.

שלב ה: דרישה מבעל הזכות להתחייבות וחוות דעת

במידה והממונה החליט על עיכוב עליו לשלוח הודעה לבעל הזכות ויבקש ממנו את המסמכים הבאים:

1. חוות דעת מפורטת ומנומקת לפיה הטובין החשודים הינם מפרים. בעל הזכות נדרש למסור את חוות הדעת תוך שלושה ימי עבודה מיום שעוכבו הטובין או תוך שלושה ימי עבודה נוספים אשר אושרו על-ידי גובה המכס.

2. כתב התחייבות לשיפוי.

3. מסמך התחייבות על הצטרפות כצד לתביעה אם תוגש תביעה להחזרת הטובין התפוסים כנגד המכס על-ידי היבואן.

לאחר שהתקבלו המסמכים, הממונה ישלח ליבואן הודעה על תפיסת הטובין.

אם בעל הזכות הודיע כי הטובין אינם מפרים או אם לא התקבלו המסמכים הנדרשים בתוך שלושה ימי עבודה (או בתוך שלושה ימי עבודה נוספים שאושרו על-ידי הממונה), הטובין ישוחררו, ככל שאין עילה אחרת לתפיסה מלבד היותם חשודים כמפרים.

אם בעל הזכות סירב להצטרף כצד לתביעה ביחד עם המכס, למרות התחייבותו לעשות זאת, עיכוב הטובין יבוטל ככל שאין עילה אחרת לתפיסה מלבד היות הטובין חשודים כמפרים, ותימסר לבעל הזכות הודעה לפיה לא יופעל לגביו בעתיד נוהל זה, אלא יהיה עליו לפעול על-פי הנוהל הקבוע בסעיף 200א לפקודת המכס.

שלב ו: החובה של המתלונן להגיש תובענה לבית המשפט

ככלל, במצב של עיכוב בשל תלונה של בעל זכות, העיכוב מותנה בהגשת תביעה על ידי המתלונן לבית המשפט.

אם לאחר 10 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה בדבר עיכוב הטובין, המתלונן לא הגיש תובענה לבית המשפט נגד היבואן המפר, העיכוב יבוטל. במקרים מיוחדים שיירשמו (נדרש זמן נוסף לגיבוש התובענה, ניהול הליכי מו"מ או שנחתם הסכם פשרה ונדרש זמן נוסף לקבלת אישור ההנהלה או ליישום ההסכם), ממונה יחידת תפיסות רשאי להאריך את התקופה ב-10 ימים נוספים. אם הוארכה התקופה, העובד המטפל בבית המכס יודיע על כך למתלונן וליבואן.

הטיפול בטובין בזמן ההליך בבית המשפט

אם הוגשה תובענה לבית המשפט על-ידי בעל הזכות, הממונה יעכב את הטובין המפרים לכאורה ולאחר מכן יטפל בהם בהתאם לפסק הדין- השמדה, שחרור הטובין בכפוף לתנאים מסוימים, או שחרורם ללא תנאים.

במקרים הבאים הממונה יבטל את עיכוב הטובין ללא צורך בהכרעת בית המשפט:

1. בעל הזכות לא הפקיד ערבות בנקאית או פיקדון במזומן בסכום שנקבע, על-אף שחלפו שלושה ימי עבודה ממועד העיכוב (או שלושה ימים נוספים באישור הממונה).

2. בעל הזכות לא הגיש תובענה לבית המשפט נגד היבואן המפר, על-אך שחלפו עשרה ימי עבודה (או עשרה ימי עבודה נוספים שאושרו).

אם המקרה נמצא בדיון משפטי, לא ניתן להשמיד את הטובין לפני הכרעת בית המשפט. בשום מקרה, המכס אינו מורשה למכור את הטובין החשודים כמפרים במכרז.

חילוט הטובין על-ידי המכס (נוהל קצר)

כאשר ישנו חשד להפרה של סימן מסחר או זכות יוצרים בלבד, הממונה ישקול הפעלת הליכי חילוט והחרמה של טובין מפרים. בכל הנוגע לטובין החשודים כמפרים זכות בעיצוב רשום לא יופעלו הליכי חילוט.

החילוט יופעל במקרים הבאים:

1. הטובין החשודים כמפרים, מפרים גם את תנאי חוקיות היבוא, או נעברה לגביהם עבירה נוספת.

2. המשלוח החשוד סופק על-ידי מקור אחד וכולל מותגים שונים של בעלי זכות שונים ובכמויות קטנות ביחס לכל מותג, וקיים בסיס סביר לחשד כי לפחות 60% מהטובין שבמשלוח הינם מפרים.

3. ערך הטובין המפורט בחשבון הספק נמוך מאוד, דבר המצביע על כך שסביר כי הטובין אינם מקוריים.

4. הטובין הגיע בחבילת דואר או כמשלוח בלדרות.

5. במקרים חריגים אחרים, לפי שיקול גובה המכס או מי שהוסמך על ידו.

במקרה כזה, הממונה ישלח מיד ליבואן הודעה על סיבת העיכוב.

הסכמי פשרה

הסכמי פשרה בין היבואן המפר לבין בעל הזכות, שעל פיהם ניתן לשחרר את הטובין, יהיו קבילים מבחינת המכס בתנאים הבאים:

1. אין בעייתיות חוקית במשלוח אלא רק הפרת קניין רוחני.

2. הוצאות האחסנה וההשמדה, יחולו על היבואן או על בעל הזכות.

3. לא קיימת קנוניה עבריינית בנוגע למשלוח.

4. הסרת המחדל (כגון הסרת התוויות, או השמדת האריזות המפרות) תבוצע בפיקוח המכס ובתנאים שייקבעו על-ידי גובה המכס. הסרת המחדל במקום השמדת הטובין, תאושר רק אם מדובר בהפרה ראשונה של אותו יבואן.

5. היבואן המפר התחייב בכתב לא לבצע ייבוא נוסף המפר זכויות קניין רוחני.

6. היבואן המפר יתחייב כי לא יגיש תביעות נגד המכס בגין העיכוב והשמדת הטובין.

הממונה יעביר את הסכמי הפשרה לאישור המחלקה המשפטית בהנהלה, בצירוף המלצתו.

אם הסכמי הפשרה מחייבים את השמדת הטובין בפיקוח המכס, לא יידרש אישור ההנהלה (אך יש להביא את ההכם לידיעתה) ויתקבל כל הסכם פשרה בכתב בין הצדדים. כמו כן, יש לוודא, כי המכס הוא צד להסכם, או לחילופין, היחידה המטפלת בבית המכס נדרשת לקבל התחייבות בכתב כי כל ההוצאות בגין האחסנה, ההשמדה וכיוצ"ב ישולמו על-ידי אחד הצדדים, וכן התחייבות של היבואן כי לא תהיינה לו תביעות נגד המכס בגין עיכוב והשמדת הטובין.

הסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט יוגש לאישור המכס עד למועד האחרון להגשת תובענה לבית המשפט. אם עד למועד זה לא תוגש תובענה לבית המשפט, הטובין ישוחררו, גם אם הושג בינתיים הסכם פשרה בין הצדדים.

ניהול מו"מ בין הצדדים לקראת הסכם פשרה לא פוטר את בעל הזכות מחובתו להמציא ערבות בנקאית למכס.

החזרת ערבויות

גובה המכס יחזיר למתלונן את הערבויות שהפקיד במקרים הבאים:

1. אם נדחתה הבקשה לעיכוב הטובין.

2. אם עוכבו הטובין והעיכוב בוטל והיבואן לא הגיש תובענה לבית המשפט בשל הנזק שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב – בתום 3 חודשים מיום שחרור הטובין.

3. אם התובענה של המתלונן נדחתה בידי בית המשפט בפסק דין סופי, והיבואן או מי מטעמו אישר בכתב כי אין לו ולא תהיה לו כל טענה או תביעה נגד המנהל או מי מטעמו בנוגע לעיכוב הטובין, או לנזק שנגרם לו בשל כך – בתום 3 חודשים מיום דחיית התובענה.

4. אם הורה על כך בית המשפט.

5. אם מדובר בערבות גלובלית שהפקיד המתלונן- לפי בקשתו.

6. אם הושג הסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט- לאחר ביצוע ההסכם ותשלום כל ההוצאות בגין עיכוב הטובין.