בשנת 2011 יצא צלם בריטי בשם דיוויד סלייטר לטיול בשטחיה המרהיבים של שמורת סילאווסי אשר באינדונזיה. בסופו של המסע הוציא סלייטר ספר צילומים שלו שלקח במסגרת המסע, המתעדים את חיי הטבע הפראי. ביניהם, הופיעו תמונות "סלפי" מפורסמות של קופה מסוג מקוק בשם נארוטו, אשר חטפה לסלייטר את מצלמתו לאחר שזה עיגן אותה על חצובה, וצילמה את עצמה.באוגוסט 2014, התקין המשרד לזכויות יוצרים בארה"ב עדכון בהוראותיו, על פיו זכויות יוצרים יכולות להינתן אך ורק לבני אדם. מכיוון שעל פי הנסיבות, סלייטר לא היה "יוצר" התמונות – התמונות הינן חסרות זכויות יוצרים ועל כן, חופשיות לשימוש על ידי כלל הציבור.
סלייטר מצידו ניסה לטעון כי הזכויות בתמונות שייכות לו כיוון שהוא זה אשר העמיד את המצלמה במיקום המדויק, עם התאורה המדויקת, בטרם צולמו התמונות. כיוון שלא הוכח כי לסלייטר הייתה "שליטה" על הקופה נאורטו, נקבע כי היא היוצרת המקורית של התמונות.
כהמשך לסיפור, בתאריך 22.9.2015 הוגשה תביעה בבית המשפט המחוזי בסן פרנסיסקו בשם ארגון PETA ("אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים"), בה מבקש הארגון מבית המשפט שיוציא צו, המורה להעביר לארגון את כל ההכנסות מאותן תמונות סלפי מפורסמות, בכדי שיוכל להעבירם לסיוע ולאחזקת לשמורת הקופים באינדונזיה ולרווחת הקופה נארוטו, בפרט.
בתגובתו לסוגיית ההוראות החדשות של המשרד האמריקאי לזכויות יוצרים, טען עוה"ד של ארגון PETA כי ההוראות הינם בגדר "המלצה בלבד" וכי חוק זכויות יוצרים האמריקאי מורה במפורש כי אין צורך כי "אדם" (person) יהא בעל זכויות היוצרים, אלא מספיקה "ישות" (being) אשר צילמה את התמונות. במקרה זה, נארוטו צילמה את התמונות באופן עצמאי ומתוך פעולה אוטונומית, ללא שליטתו או עזרתו של סלייטר, הצלם.
על פי עורכי דין המתמחים בזכויות יוצרים בארה"ב, יש לארגון PETA טיעון חזק בתביעה זו וככל הנראה, אולם ככל וסלייטר יצליח להוכיח כי הייתה לו תרומה משמעותית ביצירת התמונות – הטיעון ייפול.
טענת נגד של פרופסור לורנס טרייב מאוניברסיטת הרווארד קשורה לעצם הדיון בסוגיה. לדידו, השקעת המאמצים והתהודה הרבה שמקבלות תביעות זכויות יוצרים בשם בעלי חיים מורידה מחשיבותם וכוחם של דיונים מהותיים יותר, העוסקים בסוגיות הרות גורל כגון הניצול, ההתעללות ושחיטת בעלי החיים ברחבי העולם.
