הליך שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני השופט אברהם רובין, ביום 9.12.21 ניתן פסק הדין בתיק.
הצדדים: – המבקשת/התובעת: Amgen (Europe) GmbH; המשיבות/הנתבעות: 1. מעבדות רפא בע"מ; 2. מאפי – פארמה בע"מ.
העובדות: הליך בקשה למתן צו מניעה זמני שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, בין חברת Amgen לחברת מעבדות רפא.
חברת Amgen ביקשה צו זמני שיאסור על המשיבות לעשות כל שימוש בגרסה גנרית של תרופה בשם אוטצלה (Otezla) המוגנת בפטנטים שנרכשו מחברה שלישית בשם סלג'ן.
יחד עם הבקשה המבקשת הגישה גם תביעה עיקרית, במסגרתה היא מבקשת צו מניעה קבוע שיאסור על המשיבות להפר את הפטנטים האמורים, צו למתן חשבונות ופיצוי כספי שלצורכי אגרה הועמד על סך של 1,000,000 ₪.
המשיבות לא הכחישו שבכוונתן לייצר גרסה גנרית של התרופה, לא הכחישו כי התרופה מוגנת בפטנטים הנמצאים כיום בבעלות המבקשת, וכי יש בייצור ובמכירה של התרופה הפרה של הפטנטים של המבקשת.
עם זאת, המשיבות טענו כי לפני שבעלת הפטנטים המקורית (סלג'ן) מכרה את הפטנטים למבקשת, היא חתמה על הסכם עם המשיבות, ובמסגרתו התחייבה שלא לתבוע אותן בגין הפרה עתידית של הפטנטים (הסכם החסינות), וזאת בתמורה להסכמת המשיבות לסלק בקשות שהגישו לביטול הפטנטים. על כן, המשיבות טענו כי הסכם זה מאפשר להן לייצר ולמכור בישראל גרסה גנרית של התרופה ללא חשש מתביעה.
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה. נפסק כי המבקשת תישא בהוצאות המשיבות בגין הבקשה בסכום של 15,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
עילת התביעה הלכאורית
בית המשפט קבע כי בשלב מקדמי זה לא ניתן לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי התביעה העיקרית. כמו כן, תשובת המשיבות לבקשה מראה כי ניצבים בפני המבקשת מכשולים לא פשוטים בדרך לקבלת הסעדים המבוקשים בתביעה העיקרית, ולכן בשלב מקדמי זה עילת התביעה אינה נראית חזקה לכאורה.
העדפת עסקה מוקדמת למול עסקה מאוחרת בפטנטים
ראשית, תביעת המבקשת אינה תביעה פשוטה, משום שהיא מבקשת להכיר בזכותו של מתקשר מאוחר (המבקשת), על פני זכותן של מתקשרות קודמות בעסקה מוקדמת אשר אין ספק בנוגע לתוקפה וכשרותה. לא ניתן לקבוע כי תביעה כזו בלתי אפשרית, אך על המבקשת מוטל הנטל לשכנע כי מתקיימים התנאים המצדיקים את העדפת ההתקשות המאוחרת שלה על פני ההתקשרות המוקדמת של המשיבות, ונטל זה אינו קל.
שנית, בחומר שהגישה המבקשת אין רמז לכך שסלג'ן מעורבת או תומכת בתביעת המבקשת, ולכן קיימת אפשרות שאם וכאשר תתבקש סלג'ן למסור את עמדתה לגבי ידיעתה או אי ידיעתה של המבקשת אודות הסכם החסינות היא לא בהכרח תתמוך בגרסת המבקשת.
עסקאות נוגדות למול עקרונות החלים בדיני הפטנטים
שלישית, המשיבות טענו טענות כבדות משקל, לכאורה, לפיהן אין להחיל בעניין זה את העקרונות החלים על עסקאות נוגדות, בשל העקרונות החלים בדיני הפטנטים ובשל אופיים המיוחד והחסוי של הסכמי חסינות. העובדה שאין תקדים בישראל בו יושמה הקונסטרוקציה המשפטית הנטענת על ידי המבקשת והעובדה כי בפסיקה אמריקאית הקונסטרוקציה הנטענת איננה מקובלת, מחזקת, לכאורה, טענות אלה.
ורביעית, המשיבות טוענת טענות שאינן נראות מופרכות, לפיהן גם אם נניח שיש להחיל בעניין זה את העקרונות הנוגעים לעסקאות נוגדות, ספק אם יהיה בכך כדי לסייע למבקשת. המשיבות טענו כי בניגוד לטענות המבקשת, עסקת הסכם החסינות הושלמה בטרם רכשה המבקשת את הפטנטים.
רישום הסכם חסינות לגבי פטנט
באשר לטענת המבקשת כי היה על המשיבות לרשום את הסכם החסינות זאת בהתאם להוראת סעיף 166 לחוק הפטנטים, תשכ"ז – 1967, השיבו המשיבות והגישו חוות דעת לפיה לא מקובל לרשום הסכמי חסינות ברשם הפטנטים בשל אופיים הסודי.
בנוסף, המשיבות טענו עי על פי נוהל רשם הפטנטים כלל לא ניתן לרשום הסכמי חסינות.
חוות הדעת לא נסתרה על ידי המבקשת. טענת המשיבות אף מתחזקת משום שלא ניתן למצוא מקרה אחד שבו נרשם בפועל הסכם חסינות ברשם הפטנטים.
לפיכך, נפסק כי יש בסיס לכאורי לטענת המשיבות כי לא נהוג לרשום הסכמי חסינות.
המשיבות טענו גם טענות ראויות בנוגע לתום ליבה של המבקשת. הן טענו כי כאשר המבקשת רכשה את הפטנטים היה מצופה ממנה לבדוק את "נסח הפטנטים" במסגרת בדיקת הנאותות.
לטענת המשיבות, אם המבקשת היתה בודקת את הנסח היא היתה מגלה שהוגשה בקשה לביטול הפטנטים, אשר בוטלה מאוחר יותר, דבר שאמור להדליק נורת אזהרה אצל כל מי שעוסק בעסקאות פטנטים, שאולי מאחורי ביטול הבקשה עומד הסכם חסינות שמקובל מאוד בתחום.
בנסחי הפטנטים אכן נרשם שהוגשו בקשות לביטול הפטנטים אשר מאוחר יותר הוסרו. המבקשת אישרה כי לא בדקה את נסחי הפטנטים אך טענה שלא היה עליה לבדוק את נסחי הפטנטים משום שהדבר לא מקובל בעסקאות בהיקף כה גדול כמו העסקה עם סלג'ן. בית המשפט קבע כי טענה זו ראויה לבירור אך היא אינה טענה פשוטה משום שמבחינה נורמטיבית לא ברור כלל שהיקפה של עסקה אמור להשפיע על חובת הבדיקה שחלה על הצדדים לה.
בית המשפט הבהיר כי האמור לא נאמר כדי לקבוע כבר בשלב מוקדם זה מסמרות לגבי התביעה העיקרית.
מאזן הנוחות
מאזן הנוחות אינו מטה את הכף לעבר קבלת הבקשה. הנזקים להם טוענת המבקשת הם נזקים ברי פיצוי כספי, היקפם של הנזקים אינו ברור והשפעתם של הנזקים על המבקשת אינה משמעותית לנוח היקף עסקיה של המבקשת. עד היום המבקשת מכרה את התרופה באופן בלעדי ונהנתה לפחות מחלק מהרווחים שהיא ציפתה שהתרופה תניב. כמו כן, הסכם החסינות מתייחס אך ורק לפעולות ייצור, מכירה וכד' המבוצעות בישראל, כך שלכאורה יכולה המבקשת להמשיך למכור בבלעדיות את התרופה ברחבי העולם.
לעומת זאת, נראה כי מתן הצו עלול לגרום למשיבות נזק קשה ביותר. היקף עסקיהן של המשיבות קטן בהרבה מהיקף עסקיה של המבקשת.
לטענת המשיבות, אשר לא נסתרה, הן כבר השקיעו מיליוני שקלים בהיערכות לייצור התרופה הגנרית. לטענת המשיבות, אשר לא נסתרה גם היא, הרווחים הצפויים להן ממכירת התרופה הגנרית עומדים על מיליוני שקלים בשנה, ורווחים צפויים אלו כבר הובאו החשבון בתוכניות העסקיות של המשיבות לשנים הקרובות.
בית המשפט שוכנע כי גם אם לא ניתן לקבוע ששיעורו של הנזק הכספי שעלול להיגרם למשיבות כתוצאה ממתן הצו עולה על שיעורו של הנזק הכספי שעלול להיגרם למבקשת אם לא יינתן צו, השפעת הנזק הצפוי על עסקי המשיבות עולה בהרבה על השפעת הנזק הצפוי על עסקי המבקשת. לפיכך, גם מאזן הנוחות לא מצדיק את קבלת הבקשה.
