בקשה לרישום סימן מסחר תלת ממדי שהוגשה על ידי חברת COINTREAU לגבי בקבוק בסוג 33, בגין משקאות אלכוהוליים. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 2.4.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: בקשה לרישום דמות תלת-מימדית של בקבוק כסימן המסחר. מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן.

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן המסחר נדחית.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

רישום סימן מסחר תלת ממדי

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בע"א 11487/03 AUGUST STORCK KG נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ (פורסם בנבו, 23.03.2008) (להלן: "טופיפי"), והחלטתו של כב' הפוסק בקניין רוחני (כתוארו אז) בעניין בקשה לרישום סימן מסחר 174402 Diageo North America, Inc. (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 13.4.2011),  לצורך רישום הבקבוק כסימן מסחר צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים. שלושתם מכוונים, למעשה, להשיב על השאלה האם ענייננו בסימן מסחר והאם יש בו די אופי מבחין כדי להכשירו לרישום.

תנאי ראשון: צורת הבקבוק חורגת מן המקובל בתחום הספציפי

התנאי הראשון הינו כי צורת הבקבוק חורגת מן המקובל בתחום הספציפי.

נפסק כי באמצעות חיפוש במנוע החיפוש Google נמצאו בקבוקים אשר אף אם אינם זהים, הינם בעלי מאפיינים דומים לבקבוק המבוקש לרישום. אמנם לא מדובר בבקבוקים זהים לחלוטין, אך מידת הדמיון הינה רבה. על כן נפסק כי הבקבוקים שהובאו הינם ראיה לכך שעיצוב הבקבוק של המבקשת אינו חריג על מדף בקבוקי האלכוהול.

התנאי כי צורת הבקבוק תהיה חריגה או מיוחדת הינו תנאי יסודי להענקת זכות שימוש בלעדית בצורת הבקבוק. הסיבות לכך הן שתיים והן שלובות זו בזו. ראשית, אין זה ראוי להפקיע מציבור העוסקים בתחום לתקופה בלתי מוגבלת צורת בקבוק, אשר כבר עושים בה שימוש בשוק. שנית, אין צורה מקובלת במסחר מסוגלת להבחין בין טובין של יצרן אחד לבין טובין של אחר. במלים אחרות, אין צורת בקבוק מקובלת מסוגלת למלא תפקיד של סימן מסחר. אם דברים אלה נכונים לגבי סימני מסחר "מסורתיים", הרי שנכונים הם שבעתיים ביחס לצורות המוצרים והאריזות, אשר מטבעם מתקשים יותר מהסימנים ה"מסורתיים" לסמן בידי הציבור את מקור הטובין.

משהגיע הרשם למסקנה כי הבקבוק של המבקשת אינו בולט בחריגותו, די בכך כדי לדחות את הבקשה לרישומו כסימן מסחר.

תנאי שני: צורת הבקבוק נתפס כסימן מסחר בעיני הציבור

התנאי השני לרישום סימן מסחר על צורת הבקבוק הינו כי הבקבוק ממלא בפועל תפקיד של סימן מסחר והוא נתפס ככזה בעיני ציבור הצרכנים והעוסקים.

המבקשת טענה (באמצעות הפניה לספרות) כי "מירב האנשים מסוגלים אף לזהות את הבקבוק המפורסם באמצעות חוש המישוש בלבד" וכי "הבקבוק מפורסם לפחות כמו החברה COINTRAEU עצמה".

לעניין זה פסק הרשם כי אשר לזיהוי הבקבוק באמצעות חוש המישוש, אין הדבר מפתיע, לאור העובדה ששמו של המעצב, E. Cointreau, חרוט על גביו ואולם המבקשת ביקשה להגן על הבקבוק בלבד, ללא החריטה האמורה.

גם האמירה, לפיה הבקבוק התפרסם לא פחות מן החברה אין בה כדי להועיל למבקשת, שהרי זיהוי הבקבוק בצירוף יתר מרכיביו, לרבות התווית, הסרט האדום והחריטה על גבי הבקבוק, כפי שהוא מוצג בדרך כלל לציבור, אינו עומד כאן לבחינה. על כן נפסק כי המבקשת לא צלחה אף את המשוכה השנייה בדרכה לרישום.

 

תנאי שלישי: הבקבוק רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש במשך שנים רבות

התנאי השלישי לרישום הוא כי הבקבוק רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש במשך שנים רבות. לעניין אופיו המבחין הנרכש לא הוכיחה המבקשת כי הבקבוק רכש אופי מבחין במנותק מיתר הסימנים על גביו, ובעיקר הכיתוב והסרט האדום.

המבקשת ביקשה להפריד בין הרכיבים השונים של חוזי המוצר באופן שתוענק לה בלעדיות על אחד מהם אף שלא בצירוף לאחרים.

בשעה שנעשה שימוש של כלל רכיבי חוזי המוצר יחד והמבקשת לא הוכיחה כי הבקבוק לבדו רכש בקרב הציבור אופי מבחין ועל כן אין היא זכאית לרישומו כסימן מסחר במנותק מיתר הרכיבים.

שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?