הליך שנדון בבית המשפט לתביעות קטנות בבת ים, בפני הרשם הבכיר אדי לכנר. ביום 18.8.22 ניתן פסק הדין.
הצדדים: התובעת: רון אשרוב; הנתבעת: ערוץ הספורט בע"מ.
העובדות: התובע הינו סטודנט לתואר שני במתמטיקה ועוסק בין היתר ביצירת תרשימים וגרפים לצורך העברה והנגשה של מידע, בעיקר בעניינים הקשורים לעולם הספורט. התובע טען כי חלק מיצירותיו התפרסמו בכלי תקשורת בארץ וחלק מיצירותיו הוא נוהג לפרסם גם בחשבון הטוויטר שלו. על כל אותן היצירות שהתובע יוצר הוא נוהג לחתום בשמו.
התובע טען כי ביום 27.7.21 הוא פרסם בחשבון הטוויטר פרסום המתייחס למשחקי בייסבול באולימפיאדה. לפרסום נוסף תרשים גרפי שיצר ועליו הוטבעה חתימתו שלא התובע.
התובע טען כי ביום 1.8.21 הוא גילה כי הנתבעת פרסמה את התרשים שהעלה לטוויטר שלו, ללא ידיעתו ואישורו. הוא טען כי פרסום זה פורסם במיקום מרכזי באתר והופץ בחשבונותיה של הנתבעת ברשתות החברתיות. כמו כן, הוא טען כי הנתבעת הסירה, באמצעות חיתוך חלק מהגרף, את חתימתו שהוטבעה על התרשים.
התובע טען להפרה של זכויות יוצרים, פגיעה בזכות הכלכלית והמוסרית. התובע טען כי יצירת התרשימים והגרפים כרוכה בהשקעת מאמצים, ידע וניסיון. כמו כן, הוא טען כי מדובר בגרפים מקוריים וכי הוא הבעלים הבלעדי של היצירות האמורות. התובע עתר לפיצוי כספי מכוח סעיף 56(א) לחוק זכות יוצרים.
הנתבעת טענה כי התרשים שיצר התובע אינו בגדר יצירה מקורית לפי סעיף 4 לחוק זכות יוצרים וכי קיבלה את התרשים ללא קרדיט.
תוצאות ההליך: בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים על סך של 5,000 ₪. כמו כן, בית המשפט חייב את הנתבעת לשאת בהוצאות התובע בסך של 500 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
זכות יוצרים ביצירה
סעיף 1 לחוק זכות יוצרים מגדיר "יצירה ספרותית" כדלקמן: "לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב".
סעיף 1 לחוק זכות יוצרים מגדיר "לקט" כדלקמן: "לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע".
בית המשפט הסביר כי בעניין זה, היצירה מושא התביעה הינה תרשים המתאר בצורה גרפית את תחרות הבייסבול. לפיכך, ועל סמך סעיף ההגדרות, בית המשפט קבע כי ניתן לסווג את היצירה כלקט.
סעיף 4(א) לחוק זכות יוצרים קובע כי זכות יוצרים תהיה בין היתר על מקוריות "ביצירה ספרותית". כאמור, סעיף 1 לחוק מגדיר יצירה ספרותית גם כלקט ומגדיר לקט, בין היתר, כלקט של נתונים לרבות מאגרי מידע. סעיף 4(ב) לחוק קובע, בין היתר, כי המקוריות בלקט היא הבחירה "בסידור של היצירות או של הנתונים בו".
סעיף 5 לחוק זכות יוצרים קובע כי "זכות יוצרים ביצירה" לא תחול בין היתר, על מושג מתמטי, עובדה, נתון או חדשות היום, אלא "על דרך ביטוים".
בית המשפט הזכיר את פסק הדין בעניין ע"א 8485-08 The FA Premier League Limited נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (נבו, 14.3.10) ("פסק הדין המועצה להסדר ההימורים בספורט"). בית המשפט הסביר כי פסק דין זה הינו פסק דין מנחה בייחוד לסוגיה זו.
בית המשפט הסביר כי בהתאם לחוק ולפסיקה, על מנת שיצירה תזכה להגנה של זכויות יוצרים עליה לענות על דרישת המקוריות. לצורך כך, התפתחו בפסיקה שני מבחנים: מבחן היצירתיות ומבחן ההשקעה. המבקש להגן על יצירותיו נדרש להוכיח את התקיימותם של מבחנים אלו.
על פי ההלכה הפסוקה, ביצירות מסוג לקט, המבחנים בודקים את "אופן בחירת הנתונים ביצירה או את אופן סידורם ועיצובם ביצירה". בית המשפט הסביר כי בפסק הדין המועצה להסדר ההימורים בספורט נקבע כי הדין וההלכה הפסוקה מחייבים קיום מינימלי של מבחן היצירתיות ולא די בקיומו של מבחן ההשקעה בלבד על מנת לקבוע כי היצירה זוכה להגנת זכויות יוצרים.
באשר לבחינת התקיימותם של שני המבחנים כאשר מדובר ביצירה מסוג לקט, נקבע בפסק הדין המועצה להסדר ההימורים בספורט כי תוכנו של לקט אינו מוגן בחוק משום שהוא מבוסס על רעיונות, עובדות וכדומה. כלומר, תוכנו של לקט מותר לשימוש. נתונים או עובדות לא מוגנים מכוח החוק גם לאחר "הכללתם בלקט".
עם זאת, כן תחול הגנה על זכויות יוצרים בכל הנוגע לצורת העיבוד או הסידור של "הפריטים המלוקטים". בחינת היצירתיות וההשקעה ופועל יוצא מכך קיומה של דרישת המקוריות מתבטאת "במאפיינים החיצוניים לתוכן המלוקט".
בית המשפט הזכיר גם את פסק הדין ע"א 7996/11 סייפקום בע"מ נ' עופר רביב (נבו, 18.11.13), בו נקבע כי במסגרת דרישת המקוריות, לצד מבחן היצירתיות ומבחן ההשקעה נוסף גם מבחן המקור. כלומר, יש לבדוק האם מקורה של היצירה ביוצר ולא ביצירה אחרת.
בעניין ת"ק 31678-03-22 שירה שטרית נ' כפיר אברהם (נבו 04.07.22), בית המשפט בחן את המבחן השלישי- מבחן המקור- תוך שהוא מפנה לחזקות הקבועות בסעיף 64 לחוק זכות יוצרים: "החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת: (1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור".
בית המשפט הסביר כי יישום המבחנים האמורים בהתאם להוראות החוק וההלכה הפסוקה לא היה קל בעניין זה, וכי לאחר התלבטות מצא כי התרשים מושא התביעה שעלה לאתר הנתבעת שייך לתובע וזוכה להגנת זכויות יוצרים.
לטענת התובע הוא מפתח לאורך השנים כלים בלעדיים ליצירת גרפים ותרשימים ומשקיע על כך זמן ומשאבים. התובע טען כי מדובר ביצירות הזוכות להכרה ומפורסמות בכלי תקשורת במדינה. התובע טען כי ביום 27.7.21 פרסם ציוץ אודות משחקי הבייסבול באולימפיאדה אליו צירף תרשים המתאר "בצורה גראפית ייחודית את התחרות". הוא טען כי השקיע מאמצים רבים וכי התרשים מבוסס על ידע, יצירתיות ומקוריות.
בדיון ביחס לבקשת התובע מיום 31.1.22 התובע טען כי היצירה עומדת ברף המקוריות. בדיון זה הוא העיד כי הוא מחזיק בידו 4 תרשימים שונים שכל אחד מהם מציג את המידע המפורט בתרשים מושא התביעה בצורה שונה.
בית המשפט הסביר כי טענות התובע אינן מבוססות והתובע מסתפק באמירות כלליות כי מדובר ביצירה מקורית ולמעשה יוצא מנקודת הנחה כי התרשים האמור זוכה להגנה של זכויות יוצרים ואין על כך מחלוקת. האמור מתאפיין לאורך כל המסגרת הדיונית.
בית המשפט הסביר כי היה מקום לפרט בדבר מקוריות התרשים. היה צורך לפרט מה התרשים מציג, את ייחודיות התרשים לרבות בחירת הנתונים, עיצובם וסידורם בהתאם להלכה הפסוקה, ולהוכיח את המומחיות, הבקיאות והדמיון, במקרה הצורך, ביצירת התרשים. הנטל להוכחת קיומם של מבחני היצירה וההשקעה ופועל יוצא מכך דרישת המקוריות מוטל על המבקש להגן על היצירה.
למרות זאת, בית המשפט התרשם כי קיימת ייחודיות בסידור ויצירת התרשים. בית המשפט התרשם כי מתקיימים מבחני היצירתיות וההשקעה לצורך מילוי דרישת המקוריות. מדובר בתרשים המתאר בצורה גרפית את תחרות משחקי הבייסבול באולימפיאדה. הצורה בה הוצגה התחרות כשלעצמה עשויה לשמש אינדיקציה ליצירתיות ולהשקעה.
בית המשפט הסביר כי ניתן להתרשם שנדרשת מומחיות ובקיאות כדי ליצור את התרשים. התרשים אינו נחזה להיות העתק של משחקי הבייסבול באולימפיאדה אלא השלבים שעל הקבוצות לעבור ושיטת התחרות. עבודתו של התובע אינה עבודה טכנית. התובע עשה שימוש בבקיאותו ומומחיותו על מנת להמחיש בצורה גרפית את שיטת התחרות.
בית המשפט הסביר כי השיקול המרכזי שהוביל אותו למסקנה כי התרשים זוכה להגנה של זכויות יוצרים נשען על הכתבה שפורסמה באתר הנתבעת לצד התרשים. בכתבה זו נרשם: "ננסה לתת לכם את ההסבר על השיטה בצורה קצת יותר מאורגנת…". האמור תומך בגרסת התובע כי לא מדובר בעניין טכני בלבד אלא מעבר לכך. התרשים מאפשר לנתבעת להסביר את שיטת משחק הבייסבול בצורה "יותר מאורגנת". לפיכך, ניתן להתרשם על ההשקעה והיצירתיות ביצירת התרשים, כי אופן סידור הנתונים ועיצוב הגרף נועד למעשה לאפשר למתעניין להבין את שיטת המשחק וכי יצירת התרשים נעשתה על סמך מומחיותו ובקיאותו של התובע.
באשר למבחן המקור, בית המשפט הסביר כי אין חולק כי בתרשים המקורי הוטבעה חתימתו של התובע וכי התרשים נלקח מחשבון הטוויטר של התובע. אין חולק כי התרשים שייך לתובע ומדובר ביצירה מקורית של התובע ולא יצירה אחרת.
כמו כן, בית המשפט הסביר כי העובדה שחתימתו של התובע הוטבעה על התרשים יוצרת חזקה כי התובע הוא יוצר התרשים. חזקה זו לא נסתרה ולכן מבחן המקור מתקיים.
לפיכך בית המשפט קבע כי שלושת המבחנים מתקיימים במקרה זה ומכאן שהתובע עונה לדרישת המקוריות ולכן התרשים זוכה להגנה של זכויות יוצרים ומשהעלתה הנתבעת את התרשים לאתר ללא הרשאה, היא הפרה את זכויות היוצרים של התובע ופגעה בזכות הכלכלית.
זכות מוסרית
זכויות היוצרים כוללות גם את הזכות המוסרית.
סעיף 45(א) לחוק זכות יוצרים קובע: "ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה; ואולם, לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות כאמור בסעיף 46(1)".
סעיף 46 לחוק זכות יוצרים קובע: "זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר – (1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; (2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר."
התובע טען כי הנתבעת העתיקה את התרשים והעלתה אותו לאתר שלה ללא החתימה שהוטבעה עליו וללא קרדיט. הנתבעת טענה כי קיבלה את התרשים באמצעות יישומון וואטסאפ ללא החתימה שהוטבעה עליו שהופיעה ביצירה המקורית.
בית המשפט לא קיבל את טענת הנתבעת. ראשית, בית המשפט קבע כי אין ספק כי היצירה המקורית בחלק התחתון של התרשים בצד שמאל, מטבעת חתימתו של התובע. אין חולק שבתרשים שהועלה לאתר הנתבעת, לא מופיע חתימת התובע. הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי קיבלה את התרשים ללא חתימת התובע. טענה זו לא נתמכה בראיות. לכל הפחות נדרש היה לצרף את תמונת הוואטסאפ או לחילופין להעיד את הנציג שקיבל את ההודעה. לפיכך, בית המשפט קבע כי נפגעה זכותו המוסרית של התובע.
הנתבעת טענה כי התובע סטודנט לתואר שני במכון וייצמן ולכן סביר להניח כי הזכויות בתרשים שייכות למכון וייצמן. בית המשפט לא קיבל טענה זו. התובע צירף מסמך מטעם היועצת המשפטית של מכון וייצמן לפיו הזכויות התרשים לא שייכון למכון וייצמן.
כמו כן, הנתבעת טענה שממילא הזכויות אודות תחרות הבייסבול באולימפיאדה שייכות לארגון שמעניק זכויות אלו בין היתר, לנתבעת. בית המשפט לא קיבל טענה זו וקבע כי אינה מבוססת. כמו כן, בית המשפט קיבל את הטענת התובע כי סביר להניח שהזכויות שהוענקו לנתבעת מהארגון המנהל מתייחסות ליצירות שנוצרו על ידי הוועד האולימפי. מסקנה זו מתיישבת גם עם ההיגיון הבריא והשכל הישר.
הנתבעת טענה כי הסרטון היה באוויר לא יותר מחצי שעה. התובע טען כי התרשים היה באוויר כשעה. גם התובע וגם הנתבעת לא צירפו כל ראיה התומכת בגרסתם.
התובע טען כי שעה באינטרנט אינה כשעה ב"כתבה בעיתון" ומדובר בזמן קריטי. בית המשפט הסביר כי התובע ממילא העלו בעצמו את התקשי לאינטרנט כך שבכל מקרה התרשים כבר נמצא באינטרנט אולי כל שייך לנחלת הכלל ובפגיעה בתובע בין אם התרדים נמצא באוויר כשעה ובין אם כחצי שעה אינה רלוונטית. בית המשפט הסביר כי הרלוונטיות של הזמן בו התרשים היה באוויר מצטמצמת רק לעניין הקרדיט ועל כן שיקול זה יילקח בחשבון במסגרת פסיקת הפיצויים.
פיצויים
סעיף 56(א) לחוק קובע פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק. התובע העמיד את סכום הפיצוי כל 33,800 ₪. מכוח סעיף 56(א), ולאחר שבית המשפט שקל את נסיבות העניין, לרבות כי מדובר ביצירה הזוכה להגנת זכויות יוצרים בהתאם להוראות החוק וכי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובע והפרה את הזכות הכלכלית והמוסרית של התובע, העלתה את התוכן ללא הרשאתו, ללא קרדיט ולא הוכיחה כי "פעלה בשקידה לגילוי היוצר לפני השימוש" לפי סעיף 50(א1)(1) וכן מתוך חובה להרתיע את הנתבעת ואת יתר האוכלוסייה וכן כי לא נדרש להוכיח נזק, בית המשפט מצא לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין הפרה של זכות יוצרים, הפרה של זכות כלכלית וזכות מוסרית.
סעיף 56(ב) לחוק זכות יוצרים מונה מספר שיקולים שבית המשפט רשאי לקחת בחשבון בעת קביעת גובה הפיצויים. לאחר שבית המשפט שקל את נסיבות העניין, לרבות, כי מדובר בהפרה אחת, הזמן שבו התרשים היה באוויר, העובדה כי התרשים פורסם בחשבון הטוויטר של התובע ולכן לא מדובר בנזק ממשי שנגרם לתובע ובשים לב שהנתבעת התנצלה, פעלה מיד להסרת התוכן והציעה לתובע לתקן את המחדל ולהעלות את התרשים עם קרדיט או לא לעלות בכלל והתובע בחר להתעלם ממנה, בית המשפט מצא להעמיד את סכום הפיצוי על סך של 5,000 ₪.
