הגשת בקשת פטנט במדינה אחת אינה מקנה הגנה על האמצאה במדינות אחרות. ממציא או חברה המבקשים לשמור על האפשרות לקבל פטנטים בכמה מדינות צריכים לתכנן מראש את מסלול ההגשה, את מועדי דין הקדימה ואת העלויות הכרוכות בכל מדינה. אחת הדרכים המקובלות לעשות זאת היא הגשת בקשת PCT – בקשה בינלאומית לפטנט לפי האמנה לשיתוף פעולה בענייני פטנטים (Patent Cooperation Treaty).
היתרון המרכזי של מסלול PCT הוא האפשרות לנהל תחילה הליך הגשה וחיפוש בינלאומי אחד, לקבל מידע ראשוני על הידע הקודם ועל כשירות האמצאה לפטנט, ולדחות בדרך כלל את ההחלטה באילו מדינות או אזורים להמשיך בהליכי הרישום. אולם בקשת PCT אינה מעניקה ״פטנט בינלאומי״ או ״פטנט עולמי״. פטנטים ניתנים, אם הבקשה מתקבלת, רק לאחר ההליכים בפני משרדי הפטנטים הלאומיים או האזוריים שנבחרו.
מאמר זה מתמקד במנגנון ה־PCT עצמו: מועד ההגשה, החיפוש הבינלאומי, חוות הדעת, הפרסום, האפשרות לבחינה בינלאומית מקדימה והמעבר לשלב הלאומי. להסבר על מסלול הרישום כולו, משלב הפיתוח ועד מתן הפטנט, ראו את המאמר השלבים לרישום פטנט.
מהי בקשת PCT, ומה היא מאפשרת להשיג?
אמנת PCT מאפשרת להגיש בקשת פטנט בינלאומית אחת באמצעות משרד מקבל מוסמך. לבקשה זו עשויות להיות השלכות של בקשה לאומית במדינות החברות באמנה, בהתאם להוראות האמנה ולשלבי ההמשך הנדרשים בכל מדינה. בדרך זו המבקש אינו נדרש, כבר בשלב הראשון, להכין ולהגיש בנפרד בקשת פטנט בכל אחד מן השווקים הפוטנציאליים.
הליך ה־PCT כולל שני שלבים עיקריים. בשלב הבינלאומי מוגשת הבקשה, נערך חיפוש בינלאומי, מתקבלת חוות דעת כתובה, הבקשה מתפרסמת, וניתן לבצע פעולות נוספות ובהן תיקוני תביעות ובחינה בינלאומית מקדימה לפי התנאים הקבועים באמנה. בשלב הלאומי או האזורי המבקש בוחר היכן להמשיך, מבצע את פעולות הכניסה הנדרשות בפני משרדי הפטנטים הרלוונטיים, והבקשה נבחנת לפי הדין החל בכל משרד.
חשוב להבהיר כי החיפוש וחוות הדעת הבינלאומיים אינם מחייבים את הבוחנים במדינות השונות. חוות דעת חיובית יכולה להיות בעלת ערך מקצועי ואסטרטגי, אך היא אינה הבטחה לקבלת פטנט בישראל, בארצות הברית, באירופה או בכל יעד אחר.
מתי מגישים בקשת PCT ביחס לבקשת הפטנט הראשונה?
במקרים רבים מגישים תחילה בקשת פטנט בישראל או במדינה אחרת. לאחר מכן, ככל שמבקשים ליהנות מדין הקדימה של הבקשה הראשונה, יש להגיש בדרך כלל את בקשת ה־PCT בתוך 12 חודשים ממועד הגשת בקשת הבכורה, בכפוף לכללי הדין ולחריגים המוגבלים הקבועים בהסדרי דין הקדימה.
נניח שחברה ישראלית הגישה תחילה בקשת פטנט על מחבר מכני חדש. במשך החודשים שלאחר ההגשה היא מגלה עניין מסחרי בארצות הברית, באירופה וביפן. לפני שתמה תקופת 12 החודשים היא יכולה לבחון הגשת בקשת PCT התובעת דין קדימה מן הבקשה הישראלית. כך אפשר להמשיך את תכנון ההגנה במדינות השונות בלי להגיש באותו שלב בקשה לאומית נפרדת בכל אחת מהן.
עם זאת, תביעת דין קדימה אינה מעניקה באופן אוטומטי את התאריך המוקדם לכל מאפיין שמתואר בבקשת ה־PCT. כל מאפיין או שילוב טכנולוגי צריך להיבחן לפי התמיכה שניתנה לו בבקשת הבכורה. חומר טכני שנוסף לראשונה בבקשת ה־PCT לא ייהנה בהכרח מן התאריך המוקדם. כאשר היו כמה הגשות קודמות או שדרוגים בין ההגשות, מתעוררות שאלות מורכבות של מועדים ותמיכה. להרחבה ראו ריבוי דיני קדימה בבקשת פטנט.
אפשר גם להגיש בקשת PCT כבקשה ראשונה, בלי בקשת בכורה קודמת. במקרה כזה תאריך ההגשה הבינלאומי עשוי להיות גם התאריך שממנו נספרים המועדים המרכזיים של ההליך.
הגשת בקשת PCT בישראל: המשרד המקבל והמסמכים הנדרשים
רשות הפטנטים הישראלית פועלת כמשרד מקבל לבקשות PCT (Receiving Office – RO/IL). לפי הנחיות הרשות, לפחות אחד מן המבקשים צריך להיות אזרח ישראלי או תושב ישראל כדי להגיש באמצעות המשרד המקבל הישראלי. בתנאים המתאימים ניתן להגיש בקשה בינלאומית גם באמצעות הלשכה הבינלאומית של WIPO, אך יש לבחון את הכשירות להגשה ואת הדין החל.
בקשה המוגשת למשרד המקבל הישראלי כוללת טופס הגשה מתאים, תיאור של האמצאה, תביעות פטנט, תקציר ושרטוטים כאשר הם נדרשים להבנת האמצאה. בהתאם להנחיות השירות של רשות הפטנטים, מסמכי בקשת PCT המוגשת באמצעות RO/IL צריכים להיות באנגלית. יש לשלם את אגרות ההגשה והחיפוש לפי הכללים והמועדים החלים.
המבקש נדרש לבחור רשות חיפוש בינלאומית מתאימה (International Searching Authority – ISA) מתוך הרשויות הזמינות עבור הבקשה שהוגשה באמצעות RO/IL. לפי פרסומי רשות הפטנטים, האפשרויות כוללות את רשות הפטנטים הישראלית, משרד הפטנטים האירופי ומשרד הפטנטים האמריקאי, בכפוף לתנאי הזכאות ולכללים התקפים במועד ההגשה. לבחירת רשות החיפוש עשויות להיות השלכות על האגרות ועל ההתנהלות המקצועית בתיק.
חשוב במיוחד: אין להניח שהגשת בקשת PCT בישראל פוטרת את המבקש ממגבלות הנוגעות לביטחון המדינה. רשות הפטנטים מציינת שבקשות בינלאומיות המוגשות אצלה עוברות בדיקה ביטחונית לפי סעיף 98 לחוק הפטנטים. לפני הגשת בקשה הנוגעת לתחום ביטחוני, או הגשה מחוץ לישראל של אמצאה שעשויות לחול עליה מגבלות ביטחוניות, יש לבחון את הוראות הדין ואת הצורך בקבלת היתר.
הנחיות ההגשה והמסמכים מפורסמים באתר רשות הפטנטים – הגשת בקשה בינלאומית לפטנט לפי אמנת PCT.
מה קורה לאחר הגשת הבקשה הבינלאומית?
לאחר קליטת הבקשה בוחן המשרד המקבל את עמידתה בדרישות הפורמליות וקובע תאריך הגשה בינלאומי אם מתקיימים התנאים לכך. עותקי הבקשה מועברים ללשכה הבינלאומית של WIPO ולרשות החיפוש הבינלאומית שנבחרה, בהתאם להוראות האמנה. מכאן מתנהל ההליך מול הגופים המוסמכים במסגרת ה־PCT.
רשות החיפוש בוחנת פרסומים שעשויים להיות רלוונטיים לתביעות הפטנט ומכינה דו״ח חיפוש בינלאומי (International Search Report – ISR). הדו״ח מציג פרסומי ידע קודם בעלי זיקה לאמצאה הנתבעת ומסווג אותם בהתאם לרלוונטיות שלהם. בצדו נערכת חוות דעת כתובה (Written Opinion of the ISA – WO/ISA), הכוללת הערכה ראשונית ולא מחייבת בשאלות של חידוש, התקדמות המצאתית ויישום תעשייתי.
לפי כלל 42.1 לתקנות ה־PCT, המועד לקביעת דו״ח החיפוש הוא המאוחר מבין שלושה חודשים מקבלת עותק החיפוש ברשות החיפוש לבין תשעה חודשים ממועד דין הקדימה. לכן אין לקבוע שכל מבקש מקבל חוות דעת בדיוק ארבעה חודשים אחרי הגשת הבקשה, כפי שלעיתים נאמר בתיאורים כלליים של ההליך.
דו״ח החיפוש וחוות הדעת מאפשרים למבקש לשקול אם להמשיך בהליך, אילו מדינות חשובות לו והאם יש בסיס לשינוי התביעות במסגרת הכללים. כאשר נמצאו פרסומים קודמים משמעותיים, השלב הבינלאומי הוא הזדמנות לבצע הערכה מקצועית לפני שנכנסים להוצאות ניכרות במדינות שונות.
פרסום בקשת PCT לאחר 18 חודשים
בקשת PCT מתפרסמת בדרך כלל על ידי הלשכה הבינלאומית של WIPO סמוך לתום 18 חודשים ממועד דין הקדימה. אם לא נתבע דין קדימה מבקשה קודמת, החישוב נעשה לפי מועד ההגשה הבינלאומי. הפרסום נעשה במערכת PATENTSCOPE, שבה ניתן לאתר מסמכי בקשות בינלאומיות שפורסמו.
זהו מועד בעל משמעות ממשית מבחינת סודיות האמצאה. לאחר הפרסום ניתן בדרך כלל לעיין בתיאור האמצאה ובתביעותיה, וכן במסמכי חיפוש זמינים. לכן אין לבנות אסטרטגיה עסקית על ההנחה שהפרטים הטכנולוגיים יישארו חסויים עד למתן הפטנט.
קיימים הסדרים המאפשרים לבקש פרסום מוקדם, ובנסיבות מסוימות ניתן לפעול למשיכת בקשה או דין קדימה לפני הפרסום, בכפוף למועדים המדויקים שנקבעו באמנה. אין להניח שביטול בקשה ברגע האחרון ימנע בהכרח פרסום שכבר הוכן.
לפרטים על מועד הפרסום וכללי ההליך ראו את מדריך WIPO למבקשי PCT – השלב הבינלאומי.
האם ניתן לתקן את התביעות לאחר קבלת דו״ח החיפוש?
כאשר דו״ח החיפוש מצביע על ידע קודם שמקשה על קבלת תביעות מסוימות, המבקש עשוי לרצות לצמצם את התביעות או למקד אותן בשילוב טכנולוגי שיש לו בסיס בפירוט המקורי. במסגרת סעיף 19 לאמנת ה־PCT אפשר, בתנאים ובמועדים הקבועים בה, לבצע תיקון של התביעות במהלך השלב הבינלאומי.
אפשרות נוספת קיימת במסגרת הליך הבחינה הבינלאומית המקדימה לפי פרק II לאמנה, שבו ניתן לבצע תיקונים בהתאם לסעיף 34 ולהגיש טיעונים בעניין הממצאים שהועלו. גם כאן אין מדובר באפשרות להוסיף חומר טכנולוגי חדש שלא נכלל בבקשה כפי שהוגשה.
לפני שמבצעים תיקון חשוב לבדוק אם הוא רצוי מבחינה אסטרטגית. צמצום תביעה שנעשה כדי להתגבר על פרסום קודם עשוי להשפיע על רוחב ההגנה המבוקש. לעיתים עדיף לבחון את התמונה הכוללת של התיקים במדינות הרלוונטיות ולהחליט כיצד לנסח את התביעות בכל הליך, בהתאם לתמיכה בפירוט ולדין החל בו.
בחינה בינלאומית מקדימה – מתי כדאי להגיש Demand?
מעבר לחיפוש ולחוות הדעת הראשונית, האמנה מאפשרת להגיש דרישה לבחינה בינלאומית מקדימה (Demand) בפני רשות בחינה בינלאומית מוסמכת (International Preliminary Examining Authority – IPEA). זהו הליך אופציונלי שבו ניתן לטעון נגד ממצאים שליליים, לבצע תיקונים מותרים ולנסות לקבל דו״ח נוסף המשקף את נוסח הבקשה לאחר ההתייחסות המקצועית.
לפי כלל 54bis.1 לתקנות ה־PCT, את הדרישה ניתן להגיש עד המאוחר מבין שלושה חודשים מיום העברת דו״ח החיפוש וחוות הדעת למבקש, לבין 22 חודשים ממועד דין הקדימה. החישוב תלוי בנסיבות התיק ובמועד ההעברה של המסמכים, ולכן אין לראות ב־22 חודשים מועד מוחלט לכל בקשה.
הגשת Demand כרוכה בדרישות ובאגרות משלה. ההליך עשוי להיות מועיל כאשר המבקש מעוניין להגיב באופן מסודר להשגות או לנסות להשיג חוות דעת משופרת עוד לפני הכניסה לשלב הלאומי. לעומת זאת, אין הצדקה להגיש אותו באופן אוטומטי בכל בקשת PCT. לעיתים די בחיפוש ובחוות הדעת הראשוניים כדי לקבל החלטה מושכלת על המשך הדרך.
גם כאשר דו״ח הבחינה הבינלאומית המקדימה חיובי, אין בכך כדי לחייב את משרדי הפטנטים הלאומיים או האזוריים להעניק פטנט.
הכניסה לשלב הלאומי או האזורי: 30 חודשים או 31 חודשים?
עם סיום השלב הבינלאומי צריך להחליט היכן ממשיכים בהליך. ברוב המקרים מועד הכניסה לשלב הלאומי הוא 30 חודשים ממועד דין הקדימה, אולם יש משרדים לאומיים ואזוריים הקובעים 31 חודשים, 34 חודשים או הסדרים מיוחדים. יש גם חריגים היסטוריים ותנאים מסוימים המחייבים בדיקה פרטנית.
לפי טבלת המועדים הרשמית של WIPO, מועד הכניסה לשלב הלאומי בישראל הוא 30 חודשים; גם בארצות הברית וביפן המועד הרגיל הוא 30 חודשים. לעומת זאת, כניסה לשלב האזורי בפני משרד הפטנטים האירופי (EPO) ובפני משרד הפטנטים האירואסי (EAPO) נעשית ככלל בתוך 31 חודשים ממועד דין הקדימה. ההליכים לאחר הכניסה שונים: למידע על הבחינה האירופית, ולידציה ופטנט אחיד ראו רישום פטנט באירופה בפני EPO; על הכניסה למסלול האירואסי ראו בהמשך המאמר.
לכן לא נכון לכתוב שבכל המדינות חייבים להגיש בקשה לאומית בתוך 30 חודשים, או להניח שניתן להמתין עד החודש ה־31 בכל יעד. בנוסף, אין לראות בכניסה לשלב הלאומי כהגשה מחדש של האמצאה מאפס: מדובר בהמשך הטיפול בבקשת PCT בפני המשרד שנבחר, תוך מילוי הדרישות המקומיות וביצוע הפעולות והתשלומים הנדרשים.
כך, למשל, חברה שהגישה בקשת בכורה בישראל ולאחריה בקשת PCT עשויה לבחור בהמשך ההליך בארצות הברית, באירופה ובמדינות החברות באמנה האירואסית. לכל אחד מן היעדים יהיו מועד כניסה, דרישות תרגום, אגרות וכללים משלו. ההחלטה אילו מסלולים לבחור צריכה להתקבל לפני המועדים הרלוונטיים, ולא ביום האחרון להגשה.
לקבלת מועד מעודכן בכל מדינה או משרד אזורי יש להשתמש בטבלת המועדים הרשמית לכניסה לשלב הלאומי והאזורי באתר WIPO. לסקירה של הכניסה לשלב האירואסי בפרט ראו כניסה לשלב האירואסי של בקשת PCT בפני EAPO.
מה עושים בפועל כאשר נכנסים לשלב הלאומי?
הכניסה לשלב הלאומי או האזורי מחייבת בדרך כלל תשלום אגרות מקומיות, המצאת תרגום של הבקשה ככל שנדרש, הסדרת ייצוג מקצועי מתאים במדינת היעד וביצוע פעולות נוספות לפי כללי המשרד המקומי. במדינות מסוימות נדרשות הצהרות על זהות הממציאים או הזכאות לבקשה, ובמקרים אחרים יש להגיש נוסח תביעות מתאים.
בשלב זה כל משרד פטנטים מפעיל את הדין המהותי והפרוצדורלי שלו. משרד מסוים יכול להסכים עם הערכת רשות החיפוש הבינלאומית, ומשרד אחר יכול להעלות השגות שונות ביחס לאותה אמצאה. לכן כדאי להתייחס לדו״ח החיפוש הבינלאומי כמידע מקצועי חשוב, ולא כתחליף לבחינה בכל מדינה.
גם כאשר המבקש נכנס לשלב הלאומי רק בחלק מן המדינות, הוא אינו מאבד בשל כך באופן אוטומטי את הבקשות במדינות שבהן נכנס כדין. עם זאת, ויתור על כניסה למדינה מסוימת עלול להביא לאובדן האפשרות להמשיך את הבקשה שם, בכפוף להסדרי תיקון או השבת זכויות מוגבלים ככל שהם קיימים באותה מדינה.
האם בקשת PCT חוסכת כסף?
בקשת PCT עשויה לדחות חלק ניכר מן העלויות של הגשות לאומיות ואזוריות, ולאפשר למבקש לקבל החלטות מסחריות לפני שהוא מתחייב לתרגומים, אגרות ולעורכי פטנטים במדינות רבות. זו יכולה להיות תועלת משמעותית לחברה שעדיין בוחנת שווקים, מחפשת משקיעים או אינה יודעת היכן תמכור את המוצר.
עם זאת, ההליך הבינלאומי כרוך בעצמו באגרות ובעלויות מקצועיות. אם בהמשך יוגשו בקשות במספר רב של מדינות, עדיין יהיה צורך לשאת בעלויות ההגשה, הבחינה והתחזוקה המקומיות. לכן אין לומר שבקשת PCT בהכרח מוזילה את העלות הכוללת של קבלת פטנטים. לעיתים היא בעיקר מאפשרת לפרוס ולדחות הוצאות, ולפעמים היא גם מסייעת להימנע מהוצאות על מדינות שבסופו של דבר אינן רלוונטיות.
למשל, חברה המפתחת ציוד רפואי יכולה לנצל את התקופה הבינלאומית כדי לבחון אם השווקים העיקריים שלה יהיו אירופה, ארצות הברית או יפן, ולרכז בסיום התקופה את המשאבים במדינות שבהן קיימת הצדקה עסקית להגנה. הערך אינו נובע מהבטחה לקבל פטנט, אלא מהזמן ומהמידע שנוספו לצורך קבלת החלטות.
מתי כדאי לבחור במסלול PCT ומתי בהגשה ישירה?
הבחירה במסלול PCT היא חלק מתכנון רישום פטנטים בישראל ובעולם, והיא תלויה במספר המדינות החשובות למבקש, בתקציב, במצב הפיתוח, בסיכויי הכשירות לפטנט ובמידת הוודאות לגבי הפעילות המסחרית העתידית. כאשר ברור מראש שנדרשת הגנה במדינה אחת בלבד, ייתכן שלא תהיה הצדקה למסלול PCT. כאשר יש עניין אפשרי במדינות רבות אך עדיין חסר מידע מסחרי, ה־PCT עשוי להיות מסלול מתאים יותר.
לעיתים יהיה נכון להגיש תחילה בקשה לאומית, לתבוע ממנה דין קדימה במסגרת בקשת PCT בתוך 12 חודשים, ולבחור את המדינות בהמשך. במקרים אחרים אפשר להתחיל דווקא בבקשת PCT. ההחלטה צריכה להביא בחשבון גם את איכות פירוט האמצאה בבקשה הראשונה, משום שפירוט חלקי עלול להשפיע על היכולת לתבוע דין קדימה ועל היקף ההגנה האפשרי בהמשך.
להרחבה על שלבי הכנת הבקשה לפני בחירת המדינות ראו גם את המאמר הכנת אמצאה לרישום פטנט.
סיכום: מה חשוב לזכור לפני הגשת בקשת PCT?
מסלול PCT אינו מעניק פטנט עולמי, אך הוא מאפשר לנהל שלב בינלאומי אחד ולדחות ברוב המקרים את ההחלטה באילו מדינות להמשיך בהליכי הרישום. כדי לנצל אותו נכון יש לתכנן את מועד ההגשה ביחס לתקופת דין הקדימה של 12 חודשים, להבין את משמעות דו״ח החיפוש וחוות הדעת, להביא בחשבון את פרסום הבקשה לאחר כ־18 חודשים, ולנהל בנפרד את מועדי הכניסה לשלבים הלאומיים והאזוריים.
המועדים והדרישות משתנים לפי פרטי הבקשה ולפי מדינת היעד. ההסבר במאמר אינו תחליף לבדיקת מועדים פרטנית בתיק. המקורות המרכזיים הם מדריך WIPO למבקשי PCT והנחיות רשות הפטנטים להגשת PCT בישראל.
להרחבה נוספת על הבקשה הבינלאומית וההליכים לפי אמנת PCT ראו בספרי: י' דרורי, ״דיני פטנטים״, הוצאת פרלשטיין־גינוסר, עמ' 538–546 (2023).
מאמרים נוספים באשכול: תהליך רישום פטנט
- המאמר המרכזי – השלבים לרישום פטנט
- מדריך לרישום פטנט
- תהליך רישום פטנט אצלנו ובכלל
- עורך פטנטים ועורך דין פטנטים
- כמה עולה לרשום פטנט?
- תיקונים מהותיים בבקשת פטנט לפני קיבול
- ריבוי דיני קדימה בבקשת פטנט
- הקדמת הבחינה בישראל באמצעות PPH ו־GPPH
- בחינה על אתר בישראל לפי סעיף 19א
- PPH בחו״ל על בסיס בחינה בישראל
- פטנט אירואסי לפי אמנת EAPC
- כניסה לשלב האירואסי מתוך בקשת PCT
