התנגדות לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת בנדא מגנטיק בע"מ כנגד חברת Silverline Endustri Ve Ticaret Anonim Sirekti. התיק נדון ברשות הפטנטים בפני, רשם סימני המסחר, אסא קלינג. ביום 11.2.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 233053 "SILVERLINE" (מעוצב) לגבי הסוגים 6, 7 ו- 11. בבעלות המתנגדת סימני מסחר רשומים 188459, 195795 ו- 195892 הכוללים את צמד המילים "SILVER LINE" כשהם מעוצבים ורשומים בסוג 9. המתנגדת טוענת כי המותג "SILVER LINE" הינו בעל מוניטין וחשיפה גדולים בתחום האלקטרוניקה, המחשבים ומוצרי החשמל.
המתנגדת טוענת כי לאור הדמיון שבין הסימנים יש בסימן המבוקש בכדי להטעות. בפי המתנגדת גם טענות למוניטין אשר ייפגע במידה ויירשם הסימן המבוקש. קרי המדובר בטענות טענות לאי-כשירות הסימן לרישום לאור הוראות סעיפים 11(6) ו-11(9) לפקודת סימני מסחר.
תוצאות ההליך: ההתנגדות תידחה. נפסק כי תוצאת הפעלת המבחן המשולש במקרה זה תהא שאין חשש להטעיה בין סימני המתנגדת הרשומים ובין הסימן המבוקש: מראה הסימנים השונה, סוג המוצרים וסוג הלקוחות השונים והנסיבות המיוחדות של מידת עצמתם של הסימנים המבוקשים גוברים במצטבר על הצליל הדומה של הגיית הסימנים לו אין ליתן משקל רב לאור אופי צינורות השיווק של המוצרים ומחיריהם המבטלים את עיקרו של החשש להטעיה. מכאן שנדחית טענת ההתנגדות על סמך סעיף 11(9) לפקודה.
נפסק כי המתנגדת תישא בהוצאות המבקשת בהליך זה ובשכר טרחת עו"ד ועו"פ בסך כולל של 35,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
סימנים דומים עד כדי הטעייה
עיקר טענות המתנגדת נסמכות על דמיון לסימניה הרשומים. סעיף 11(9) לפקודה קובע, כדלקמן:
"11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:
(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;"
לשם בחינת קיומו של דמיון מטעה נטבע בפסיקה "המבחן המשולש": מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין. למבחנים אלו נוסף עם השנים מבחן השכל הישר.
מבחן המראה והצליל
מבחן המראה והצליל הינו המבחן המרכזי מבין המבחנים דלעיל לשאלת קיומו של דמיון מטעה בין הסימנים. במסגרת מבחן זה יש לבחון את הסימנים בכללותם תוך השוואת חזותם וצליל הגייתם, תוך מתן משקל לרכיבים הדומיננטיים שבסימנים ובשים לב לרושם הראשוני שנוצר בהשוואתם.
לעניין המראה, קיים שוני חזותי בין הסימן המבוקש וסימני המתנגדת המעוצבים בצורה שונה: הסימן המבוקש הינו בצבע כתום אחיד, בפונט מסוים ורשום כמלה אחת – "SILVERLINE". בעוד שסימני המתנגדת כוללים הפרדה בין המילים "SILVER" ו-"LINE"; מורכבים מפונט שונה בצבע כסוף; וכוללים מעין קשת צבעונית מעל המלל. בנוסף, בסימן 195795 של המתנגדת מופיעה אות "S" לבנה על רקע מרובע עגלגל אדום כאלמנט דומיננטי בסימן, ובסימן 195892 של המתנגדת נוספה בחלקו התחתון של הסימן המלה "Extreme" בפונט שקוף.
אין חולק כי האלמנט המילולי של הסימנים המעוצבים (הן של המבקשת והן של המתנגדת) בעל משקל רב בחוזי הסימן. אך לאור השוני בעיצוב, בצבע ובאלמנטים הנוספים שבסימני המתנגדת נפסק כי אין בדמיון שבמלים כדי להביא בהכרח להטעיה.
לעניין הצליל, נפסק כי אין ספק כי צליל הגיית הסימנים דומה במידה גבוהה. לעניין זה לא מצא הרשם משמעות לרווח שבין המלים בסימני המבקשת שאינו ניתן להבחנה בעת הגיית מלוא הסימן.
מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות
לעניין בחינת סוג הסחורות במסגרת המבחן המשולש לצרכי סעיף 11(9) לפקודה יש להידרש להגדר הטובין. על פניו, אין חפיפה בין הסוגים בגינם הוגשה הבקשה לרישום ופרטת הסחורות לבין סוגי ופרטת הטובין של סימני המתנגדת. בעוד שסימני המתנגדת רשומים בסוג 9, הסימן המבוקש הוגש בגין סוגים 6, 7 ו- 11. באשר להיקף הגדר הטובין הרי שאינו מצומצם לטובין מאותו סוג אלא יכול לכלול גם טובין הקרובים במהותם.
בענייננו, המתנגדת צירפה ראיות דלות בכל הנוגע להטעיה בפועל וכן לעניין המוניטין שכביכול נצבר. משכך, לא צלחה את נטל הבאת הראיה בקשר לחפיפה שתתכן בנוגע לצינורות השיווק של המוצרים. זאת בעוד שהמבקשת צירפה חומר ראיות רב בנוגע למוניטין שנצבר לסימן המבוקש במהלך שנות פעילותה של המבקשת, בין היתר תדפיסים אודות היקפי מכירות במספר מדינות, תצלומים מקטלוגים ועוד.
על פניו, בשני המקרים מדובר מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. יחד עם זאת, כפי שעלה מראיות הצדדים, מוצרי האלקטרוניקה של המתנגדת נמכרים על פי רוב בחנויות ודוכנים אחרים מהחנויות למוצרי חשמל לבית ולמטבח בהם נמכרים מוצרי המבקשת. המתנגדת לא שכנעה שהמדובר באותה "משפחה מסחרית" כלל וכלל – מוצרי המתנגדת נוגעים למגוון תחומי אלקטרוניקה מחשבים וחשמל ובכלל זה מדיה מגנטית ציוד לעיבוד נתונים ואמצעי צילום, בעוד שהמבקשת מתמקדת במוצרי חשמל הנוגעים לניהול משק הבית.
בנוסף על אופיים השונה של המוצרים, נראה כי המחירים השונים של המוצרים המשווקים על ידי הצדדים יש בהם בכדי להפיג חשש להטעיה של הצרכן.
לעניין מבחן זה ציין הרשם שלצרכי סעיף 11(9) לפקודה אין להביא בחשבון את כוונתה של המתנגדת להרחיב את קו המוצרים מטעמה להגדרי טובין נוספים אחרים. מטרת רישום סימן לגבי רשימת טובין ושיוכו להגדר מסוים היא לאפשר לציבור לדעת לגבי מה עשוי לטעון בעל הסימן ובכך להקנות ודאות מסחרית-עסקית . בקבלת טענה על פי סעיף 11(9) לפקודה הנסמכת על כוונות להרחבה יהא כדי הרחיב את הזכויות הבלעדיות שהוקנו לבעל הסימן.
באשר לסוג הלקוחות, יש להניח כי תיתכן חפיפה מסוימת בין ציבורים מסוימים של לקוחות הרוכשים גם מוצרי אלקטרוניקה וגם מוצרי חשמל לניהול משק הבית. אך לאור האמור לעיל לגבי האבחנה בין ההגדרים השונים לא מצא הרשם כי יהיה בחפיפה מסוימת זו כדי להביא לחשש מוחשי של הטעיה.
מבחן יתר נסיבות העניין
מבחן זה כולל בחובו את שאר הנסיבות אשר לא נלקחו בחשבון במסגרת המבחנים האחרים.
במסגרת בחינת שאלת הסכנה להטעיה יינתן משקל לחוזקו של הסימן המדובר. בענייננו, כפי שעמדה על כך המבקשת הן הסימן המבוקש והן סימני המתנגדת הינם סימנים חלשים אינהרנטית. ודוק, הסימנים עושים שימוש במילים סטנדרטיות בהן נעשה שימוש תדיר במסחר- silver ו- line. לא בכדי המתנגדת הוסיפה עיצוב לסימניה. אמנם, מידת משקלו של העיצוב בסימן המבוקש מועטה (פונט אחיד, צבע אחיד), אך אין בה לכשעצמה בכדי לשלול את רישומו של הסימן.
זאת ועוד, לשם רישום סימן מסחר 188459, תנאי לכך היה כי רישומו לא ייתן למתנגדת זכות לשימוש ייחודי במילה "line" בנפרד, אלא בהרכב הסימן. כך גם בנוגע לרישום סימן מסחר 195892 נקבע כי הרישום לא ייתן זכות לשימוש ייחודי במילה "line" ו- "extreme" בנפרד, אלא בהרכב הסימן.
מכאן, שבנסיבות אלה בפני המתנגדת על פי סעיף 11(9) לפקודה נטל גבוה להתמודד עמו – כפי שעולה ממסכת הראיות שהובא על ידה עולה שלא עמדה בו.