התנגדות לבקשת פטנט – העדר התקדמות המצאתית וניסוח עמום קמטק נ' אורבוטק (התנגדות לבקשת פטנט 142028)

חברת קמטק הגישה התנגדות לבקשת פטנט של חברת אורבוטק. ההתנגדות נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 9.12.2012 ניתנה ההחלטה בהתנגדות.

העובדות: קמטק הגישה הודעת התנגדות ובה נטען כי הבקשה אינה כשירת פטנט בהתבסס על סעיפים 4,5,12,13 לחוק הפטנטים. המתנגדת טענה כי האמצאה נשוא בקשת הפטנט מבטאת טכנולוגיה המיושמת שנים רבות במגוון תחומים לרבות במצלמות דיגיטליות, פקסימיליות, מדפסות וכד'.
אורבוטק טענה כי בקשת הפטנט מתארת אמצאת קומבינציה אשר המאפיין אותה הינו השילוב הייחודי של המרכיבים השנים המפורטים בכל אחת מתביעות בקשת הפטנט לפי העניין.

תוצאות ההליך:  ההתנגדות התקבלה, אין בבקשת הפטנט התקדמות המצאתית והבקשה מנוסחת באופן עמום.

המבקשת תשא בהוצאות המתנגדת ושכ"ט עורכי דינה בסך 30,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

ניסוח פטנט באופן עמום

חובת הגילוי הרובצת לפתח מבקש הפטנט מחייבת כי בתמורה לבלעדיות שימוש באמצאה למשך 20 שנים, עליו לגלות לציבור בצורה בהירה וקוהרנטית את פרטי אמצאתו וזאת על מנת לאפשר לבעל מקצוע לבצעה. כמו כן, עליו להקפיד כי תביעות הבקשה המגדירות את היקף ההגנה המתבקש על ידו, יעלו באופן סביר מהפירוט מהתיאור.

נפסק כי נוסח תביעה מס' 1 בפטנט אשר הינה תביעה עצמאית, אינו בהיר דיו. וגם בתיקונים אשר בוצעו בבקשה על ידי המבקשת היה אך ורק כדי להגביר את עמימותה.

בנוסף, תביעה מס' 1 מתייחסת לכאורה לכל תחום בו מתבצע עיבוד תמונה, בעוד שהפירוט עוסק אך ורק בעיבוד תמונות בתחום המערכות לבדיקה אופטית אוטומטית. מכאן, שלמקרא התביעות לאור התיאור, גבולות האמצאה הנתבעת אינם ברורים כלל ועיקר. יתרה מכך, תביעות האמצאה חולשות לכאורה לתחומים אשר לא כלל נתמכו בתיאור ובשרטוטים, דבר אשר עלול לרדת לשורש כשירות האמצאה הנתבעת לרישום כפטנט.

תביעה מס' 1 העצמאית לוקה בחסר דבר אשר אינו עולה בקנה אחד עם דרישת סעיף 12 לחוק הפטנטים. מכאן אף נגזרים הליקויים אף ביתר התביעות אשר הינן תלויות בה. כמו כן, ניכר כי התביעות אינן נובעות באופן סביר מהפירוט כמתבקש מסעיף 13 לחוק הפטנטים.
על אף האמור לעיל, נפסק כי יש להעדיף פרשנות תכליתית לתביעות בקשת הפטנט. זאת יעשה, לאור התיאור והשרטוטים, תוך העזרות בהם ככלים פרשניים אך אף תוך נקיטת משנה זהירות שלא להוסיף לתביעות היבטים אשר לא נתבעו בהן במפורש.

כשירות האמצאה הנתבעת לפטנט

סעיף 3 לחוק מגדיר אמצאה כשירת פטנט מהי:
 "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט."

אמצאה כשירת פטנט חייבת אם כן להיות, חדשה, בעלת התקדמות אמצאתית ומועילה.

טענת העדר חידוש

סעיף 4 לחוק מפרט את דרישת החידוש בכך שלא נעשה פרסום פומבי של האמצאה הן בישראל והן מחוצה לה קודם לתאריך הקובע. סעיף 4 לחוק קובע כדלקמן:
 "אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."

כידוע, על מנת לשלול חידוש של אמצאה הכרחי כי זו תתואר במלואה בפרסום אחד ויחיד (ראה עניין Hughes ). במקרה הנדון נפסק כי בכלל הפרסומים אשר הובאו מטעם המתנגדת לא היה קיים אחד ויחיד אשר יש בכוחו לתאר את האמצאה כפי שתוארה בפירוט ובתביעות.

טענת העדר התקדמות אמצאתית

סעיף 5 לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:
"5.    התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."

מידת ההתקדמות האמצאתית באמצאה הנתבעת, תלויה בתשובה לשאלה האם האמצאה היא כזו שהייתה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום הטכנולוגי אליו האמצאה משתייכת, במועד הקובע (ראה ע"א 345/87Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45 (להלן: פסה"ד בעניין Hughes); ע"א 47/87חסם מערכות הגנה אמינות בע"מ נ' אברהם בחרי, פ"ד מה(5) 194)).

וכך נקבע בעניין Hughes בעמ' 92:
"כלל בסיסי בשאלת "ההתקדמות האמצאתית" הוא, כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום הרלוונטי, ולצורך כך מותר לצרף פרסומים קודמים יחדיו לתמונה כוללת, אולם יש לזכור תמיד, כי גם על פעולת הצירוף האמורה להיות מובנת מאליה לבעל המקצוע במועד הרלוונטי; שאם נדרש צעד אמצאתי לצורך כך – ובמיוחד מקום בו מדובר בליקוטם של פירורי מידע ממקורות שונים – אין התמונה הכוללת מובנת מאליה, ולא ניתן לומר, כי אין באמצאה שבפטנט משום התקדמות אמצאתית".

מספר מבחני עזר גובשו על מנת לסייע בהכרעה בשאלת ההתקדמות האמצאתית. מבחן העזר העיקרי לבחינת שאלת ההתקדמות האמצאתית, הינו היקף התרומה שהעניקה האמצאה לענף הרלוונטי. (ראה: ע"א 793/86פורת נ' צ.מ.ל. ציוד מודרני לרפואה בע"מ, פ"ד מד(4) 578; ע"א 665/84 סאנופי בע"מ נ' אוניפארם בע"מ, פ"ד מא(4) 729). מבחן עזר ידוע נוסף הנו מבחן ה"חסך המתמשך" המתייחס לתקופה שלפני מועד הבכורה, במסגרתו נבחנים מאמצי אנשי המקצוע   למצוא פתרון לבעיה הטכנית (ראה: פסה"ד בעניין Hughes, בעמ' 49-50) ומבחן ההצלחה המסחרית אשר הינו מבחן משלים למבחן החסר המתמשך (ראה פסה"ד בעניין Hughes, בעמ' 112).

ודוק: שעה שנטל ההוכחה כי האמצאה הינה בעלת התקדמות אמצאתית רובץ לפתח המתנגדת,  נטל הבאת הראיה עשוי לעבור מבעל דין אחד למשנהו.

ההכרעה בדבר התקדמות אמצאתית בבקשת פטנט, תלויה בתשובה לשאלה "האם בעל מקצוע ממוצע הרוצה לרפא את הפגם האמור שבפטנט מס'…היה מגיע, כדבר מובן מאליו, על סמך הידיעות שנתפרסמו לפני התאריך הקובע, לפיתרון המוצע בבקשה".

בענייננו נפסק כי הפתרון המוצע על ידי המבקשת, באופן אשר נוסח בתביעה מס' 1 וביתר תביעות בקשת הפטנט, היה מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע במועד הבכורה.

לאור האמור לעיל נפסק כי תביעה מס' 1 כמו גם כלל התביעות התלויות בה בבקשת הפטנט משוללות התקדמות אמצאתית לפי סעיף 5 לחוק הפטנטים.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם