תביעת הפרת זכות יוצרים שהוגשה על ידי חברת א.י.ס. אדור בע"מ כנגד שלמה אילישייב. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי מרכז בפני השופט יחזקאל קינר. ביום 26.6.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: תביעה בגין הפרת זכות יוצרים ביצירת אנימציות, אשר מתארות את צורת הפתיחה והסגירה של דלתות מקלחונים, המוצגים באתרי האינטרנט של הצדדים. בתביעה נתבע, בין היתר, צו מניעה שימנע מהנתבע להציג את האנימציות וכן נדרש פיצוי בסך 100,000 ₪.
תוצאות ההליך: התביעה מתקבלת. נפסק כי 9 האנימציות מוגנות בזכויות יוצרים וכי 9 האנימציות שפורסמו באתר הנתבע הועתקו מאתר התובע ועל כן המדובר ב 9 הפרות נפרדות.
נפסק כי הנתבע ישלם לתובע סך של 50,000 ₪ כפיצוי.
ניתן צו אופרטיבי המחייב את הנתבע להפסיק לעשות שימוש באנימציות המפרות וכן להסירן מאתר האינטרנט.
בנוסף, חייב בית המשפט את הנתבע לשלם לתובע את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
האם קיימת זכות יוצרים באנימציות נשוא התביעה?
סעיף 4 (א) לחוק זכות יוצרים קובע כי זכות יוצרים, קיימת, בין היתר, ביצירה מקורית שהיא גם יצירה אמנותית.
יצירה אמנותית מוגדרת בחוק זכות יוצרים כ "לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית".
נפסק כי גם יצירה שנועדה לצרכים מסחריים או לפרסומת זכאית להגנת זכויות יוצרים [ע"א 360/83 סטרוסקי בע"מ נ' גלידת ויטמן בע"מ, פ"ד מו(3) 340 (1985)] (להלן: "עניין סטרוסקי").
בעניין סטרוסקי נקבע כי לצורך מילוי דרישת המקוריות, "כל שנדרש הוא, שהיצירה לא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, אלא שמקורה יהיה ביוצרה, במחברה".
עדיין, "היצירה צריכה להיות פרי מאמץ, כישרון והשקעה של המחבר, שיקנו לה אופי שונה משל החומרים שמהם עוצבה…ומה מידתם של המאמץ, הכישרון וההשקעה הדרושים לכך? די לאלה במידה צנועה ביותר. פשטות היצירה בלבד לא תמנע הגנת זכות יוצרים, אלא אם היא קיצונית, כגון סתם קו ישר או עגול…. אם, למרות השימוש שעשה המחבר בנושא קיים, השקיע ביצירה די מאמץ וכישרון עצמאיים משלו, שמקורם בו, תהיה היצירה מוגנת… כך המאמץ והכישרון הכרוכים בליקוט, בסידור ובעריכה של נושא קיים, יכולים להספיק" (שם, עמ' 346).
בע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S.A, פ"ד מ"ח (4) 133 (1994) (להלן: "עניין אינטרלגו") נקבע כי באופן רגיל קיימות שתי דרישות שביטוי צריך למלא על מנת לזכות להגנת זכויות היוצרים והן "יצירה" ו"מקוריות".
באשר לדרישה הראשונה, הביטוי צריך להיות תוצר של עבודה אנושית וללבוש חזות ממשית. כמו כן, צריך הביטוי להיות תוצר של מאמץ אנושי, "קל וקטן ככל שזה יהיה" (שם, עמ' 167).
נדרש גם כי הביטוי לגביו מתבקשת הגנת זכויות יוצרים יהיה תוצר של השקעה מינימאלית של משאב אנושי כלשהו כגון זמן, עבודה, כישרון, ידע ועוד (שם, עמ' 170, 173).
באשר לדרישת המקוריות, נקבע בעניין אינטרלגו כי "פירושה שהיצירתיות היא פרי עמלו הרוחני של היוצר, אך לאו דווקא שהיא מהווה חידוש על פני יצירות קיימות" (שם, עמ' 173). עוד נקבע בעניין אינטרלגו כי במקרים בהם אין הביטוי מעוצב על בסיס מוצר ספציפי קודם, "תתמלא דרישת המקוריות אלא אם התוצר הסופי עושה שימוש בדברים מובנים מאליהם, מוכרים ופשוטים הנמצאים בתחום הציבורי (public domain), כמו בעיגול או בקו פשוט" (שם, עמ' 171).
יצירה חייבת לשקף "רמה נמוכה ביותר של ביטוי אישי" (רע"א 2687/92 גבע נ' חברת וולט דיסני, פ"ד מח(1) 251, 257 (1993)].
בענייננו העד מטעם התובע (האנימטור) טען כי לקח לו כחצי שעה לעשיית כל אנימציה, כי מדובר אמנם בתנועה בסיסית, אך הקצב, אורך הזמן, והיחס בין חלקים שונים שנעים, הוא החלטה של כל אנימטור.
מומחה הנתבע, טען כי המדובר ביצירה פשוטה שכל משתמש סביר יכול ליצור אותה.
בית המשפט פסק כי האנימטור היה צריך לבחור בחירות ולהחליט החלטות שונות, ובהן אופן התנועה של הקווים המסמנים את תנועת הדלתות של המקלחונים, התיאום והסינכרון ביניהן. גם הכנת אנימציה תוך הסתייעות בתוכנות עזר הינה עבודה של איש מקצוע. התהליך דורש ידע, מחשבה, נסיון, השקעה ומקצועיות, ועל איש המקצוע להשקיע בה עבודה ומאמץ. הגם שאין מדובר באנימציה מורכבת ומסובכת, וההשקעה בה אינה רבה יחסית, עדיין מקיימת היא אחר הדרישות שנזכרו לעיל של יצירתיות ושל מקוריות.
השימוש בתוכנות שונות לצורך ביצוע האמור לעיל אינו גורע מאותה יצירתיות ומקוריות, שכן בעולמנו היום, אכן יש שימוש רב באמצעים שלא היו קיימים לפני זמן לא רב, כגון תוכנות מחשב, אך עבודת האנימטור אינה מסתכמת בהפעלת התוכנות בלבד, אלא בתכנון האנימציה ובקבלת החלטות שונות לגבי האופן החזותי בו תיראה האנימציה בגמר העבודה, ואין הוא משמש בתפקיד טכנאי אלא בתפקיד יוצר, המעניק ליצירה ביטוי אישי משלו.
תנועת שתי דלתות, במקביל או בזו אחר זו, ותיאום התנועה והסנכרון ביניהן, הופך את מלאכת האנימטור, גם אם אינה מסובכת במיוחד, למורכבת במידה מספקת על מנת לקבוע כי האנימציה מהווה יצירה אמנותית מקורית, שאינה באה בגדר אותה פשטות קיצונית הנזכרת בעניין סטורסקי.
אשר על כן נפסק כי קיימת זכות יוצרים באנימציות המנפישות שני קווים המייצגים פתיחת וסגירת שתי דלתות המקלחון בלבד.
מתי לא תעונק הגנת זכות יוצרים באנימציה
בית המשפט אף קבע כי את ההגנה הנדרשת יש להעניק רק לאנימציות בהן מופיעות תנועות של שני קווים, שכן אין בתנועה של קו אחד, קדימה ואחורה, משום קיום דרישת היצירתיות והמקוריות. מדובר בפעולה שניתן להקבילה לקו ישר ופשוט בעולם הדומם ללא תנועה, כפי שנזכר בפסקי הדין בעניין סטרוסקי ואינטר לגו. הענקת תנועה לקו זה, היא פשוטה, התכנון הנדרש לצורך זה מינימלי ביותר, וקשה להלום כי תוענק הגנה להנפשת הקו הישיר היחיד, שתנועתו היא תנועה ישרה, ושאין בה מורכבות כלשהי.
הפרת זכות היוצרים
להוכחת טענתה כי הנתבע העתיק את האנימציות של התובעת הגישה התובעת חוות דעת המומחה מר קמינסקי. חוות הדעת בחנה כל אחת מהאנימציות וקבעה לגביהן כי טביעות אצבע של האנימטור הנותרות בתוצר הסופי זהות בשתיהן ומביאות למסקנה שמדובר בשכפול של האנימציה ולא ביצירות שונות.
הנתבע טען כי האתר שלו הוזמן ובוצע באופן מלא ע"י חברת אול אחזקות. המנהל אול הצהיר, כי האתר והאנימציות לא הועתקו כלל מאתר התובעת וכי האנימציות הוזמנו מקבלן משנה מחו"ל ששמו Branimir Rakic דרך שירות שנקרא elance בו מתבצעים התשלומים וכי הלה אינו פעיל עוד באתר. בנוסף, המומחה מטעם הנתבע, מר יעקובי, קבע בוודאות כי אין מדובר בהעתקה.
לאור הראיות החליט בית המשפט לקבל את גרסת התובעת ולקבוע כי המדובר בהעתקה. וזאת בעיקר בשל העובדה כי באופן בלתי מוסבר באנימציות הצדדים יש את אותן תקלות, שכלל אינן מחויבות המציאות. נפסק כי איש מעדי הנתבע, לרבות המומחה מטעמו, לא הצליח לתת הסבר הגיוני לכך, שאותן שתי תקלות בלתי מחויבות המציאות, יופיעו באותו אופן גם באנימציה של הנתבע.
על כן נפסק כי 12 האנימציות המופיעות באתר הנתבע מהוות העתקה של 12 האנימציות של אותם דגמים המופיעות באתר התובעת.
פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים
סעיף 56(ב) לחוק זכות יוצרים מפרט את השיקולים שיביא בית המשפט בחשבון בקביעת הפיצויים (שאינם רשימה סגורה, ר' ע"א 3853/11 רונית דגלי אומות בע"מ נ' שטן, סעיף 73 לפסק הדין (פורסם בנבו, 13.5.13) כדלקמן:
"(1) היקף ההפרה;
(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;
(3) חומרת ההפרה;
(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;
(5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;
(6) מאפייני פעילותו של הנתבע;
(7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;
(8) תום לבו של הנתבע".
סעיף 56 (ג) לחוק זכות יוצרים קובע כי "לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת".
באשר לשאלה אם מדובר במסכת אחת של מעשים שיש לראותה כהפרה אחת, או ב-9 הפרות נפרדות, יש לקבוע כי אכן מדובר בהפרות נפרדות. מדובר ביצירות נפרדות של אנימציה, אשר בכל אחת מהן הושקעה עבודה נפרדת, כל האנימציות מופיעות אמנם באתר אינטרנט אחד, אך מדובר בדגמים שונים של מקלחונים אשר ביחס לכל אחד מהם נבנתה אנימציה נפרדת.
ר' גם לעניין זה פסק דינו של כב' השופט זילברטל בת"א (מחוזי י-ם) 3560/09 ראובני נ' מפה – מיפוי והוצאה לאור בע"מ (פורסם בנבו, 6.1.11) שם נקבע, תוך התייחסות לחוק זכות יוצרים, כי הפרת זכות יוצרים ב-15 צילומים שפורסמו בספר אחד, לא תיחשב כהפרה אחת אלא כהפרות אחדות שמספרן הוא כמספר היצירות שהזכויות בהן הופרו, תוך סקירה מקפת של הפסיקה והספרות ושל השיקולים הצריכים לעניין, ובהם התכלית ההרתעתית, שמטרתה להגן על זכויות היוצרים, לקדם את היצירה המקורית ולצמצם ככל הניתן את כמות ההפרות.
נפסק כי תוצאה זהה צריכה להתקבל כאמור גם בענייננו.
באשר לשיקולים אותם יש לשקול בקביעת סכום הפיצוי, בית המשפט נתן דעתו לכך שההפרה נעשתה ב-9 אנימציות, כי ההפרה נמשכה זמן רב, מאז תחילת שנת 2011 ועד היום, וכי התובע לא הסכים להסיר את האנימציות המפרות מאתר האינטרנט שלו גם לאחר קבלת מכתב ההתראה והגשת התביעה.
מנגד נפסק כי יש לשקול כי ההפרה לא הייתה של יצירה מורכבת מאד, וכי מדובר באנימציות פשוטות יחסית (הגם שזכאיות להגנת זכות יוצרים). בית המשפט לא סבר כי הנזק שנגרם לתובעת היה ניכר. או כי הרווח שצמח לנתבע מההפרה היה רווח ניכר, כשגם החלופה של יצירת האנימציות באופן עצמאי אינה חלופה יקרה. ההפרה היא באנימציות של תנועת הדלתות ב-9 דגמי מקלחונים, בעוד מספר דגמי המקלחונים המופיע בקטלוג חמת גבוה הרבה יותר.
בהתחשב בכל האמור לעיל ובסכום הנתבע מצא בית המשפט מקום לקבוע את סכום הפיצוי בסכום כולל של 50,000 ₪.
