מדריך לרישום פטנט מה זה פטנט, איך רושמים פטנט, איך מנסחים פטנטים, בקשת פטנט, השלבים ברישום פטנט

מדינת ישראל נחשבת לאחת המדינות הפוריות ביותר מבחינת פיתוחם של מוצרים ותהליכים חדשים. בכל שנה מוגשות בישראל ומישראל אלפי בקשות לפטנטים.

במאמר זה אנו נציג מדריך בסיסי המסביר מהו פטנט ומפרט את הצעדים אשר על הממציא לבצע מרגע שעלה למוחו הרעיון ועד לרישום האמצאה כפטנט בארץ ובעולם.

מהו פטנט?

פטנט שנרשם הוא זכות קניין רוחני על אמצאה המעניק הגנה משפטית לבעליו. הפטנט הינו מסמך משפטי אשר ניתן על-ידי המדינה ומעניק לבעליו זכות בלעדית (מונופוליסטית) להשתמש באמצאה לתקופה של 20 שנה ומאפשר לו למנוע מאחרים להשתמש בה. הפטנט מקנה לבעליו מונופול רק במדינה שבה הוא נרשם.

הגנת הפטנט תתאפשר ביחס לכל אמצאה, בין שמדובר במוצר ובין שמדובר בתהליך, בכל תחום טכנולוגי, ובלבד שמדובר באמצאה חדשה, מועילה, שניתנת לשימוש תעשייתי ושיש בה התקדמות המצאתית.

הגנת הפטנט מתייחסת לאמצאה עצמה אשר הינה פרי המאמץ החשיבתי של הממציא ולא לאובייקט הפיזי אשר נעשה על-פי אותה אמצאה.

מדוע כדאי לרשום פטנט?

רישום פטנט מאפשר לממציא להגן על אמצאתו. פטנט רשום מאפשר לבעליו לקבל פיצויים ממתחרים אשר עושים שימוש באמצאה ומקנה הגנה אסטרטגית מפני תחרות באותו התחום. בנוסף, רישום האמצאה כפטנט מועיל בשיווק המוצר וקריטי עבור גיוס משקיעים.

התנאים המרכזיים לרישום פטנט

תנאי א – אמצאה חדשה

אמצאה שאיננה חדשה לא תקבל תוקף של פטנט. אמצאה היא "חדשה" אם היא לא פורסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה לרישום הפטנט.

על-מנת לבדוק האם אמצאה היא חדשה יש להשוות בינה לבין הפרסום הקודם. פרסום קודם הינו כל תיאור בכתב, בעל-פה או בדרך אחרת, אשר הוצג לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט. לא נדרש שציבור רחב במיוחד ידע על קיומו של הפרסום הקודם וכן לא נדרשת ידיעה בפועל אודות הפרסום. מספיק להראות כי לקבוצת אנשים מסוימת היתה גישה פוטנציאלית לאותו פרסום קודם.

אמצאה אינה נחשבת לחדשה אם קיים לפחות פרסום קודם אחד המתאר אותה במלואה. כלומר, הפרסום הקודם צריך להכיל תיאור מלא של כל מרכיבי האמצאה, כך שבעל מקצוע בתחום יכול לבצע את האמצאה. לא ניתן להסתמך על מספר פרסומים קודמים נפרדים היוצרים תמונה כוללת של האמצאה על-מנת לקבוע כי אמצאה איננה חדשה.

במקרה שבו הממציא מספר על אמצאתו לאנשים אחרים, לפני שהגיש בקשה לרישום פטנט, מדובר בפרסום של האמצאה. לכן, יש לשמור על סודיות האמצאה עד למועד הגשת הבקשה לפטנט.

תנאי ב – התקדמות המצאתית

התקדמות המצאתית הינה התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע בתחום על סמך הידיעות שהתפרסמו לפני תאריך הגשת הבקשה.

קיימים מספר מבחנים לבחינת ההתקדמות ההמצאתית של האמצאה. מבחן "החסר המתמשך", אשר בוחן האם האמצאה הציגה פתרון לבעיה שלא נמצא לה מענה זמן רב; מבחן "ההצלחה המסחרית", אשר בוחן כיצד התקבלה האמצאה בשוק, בהתחשב ביתרונותיה של האמצאה עצמה; ומבחן "התגובה" או "ההפתעה" של המומחים בתחום, אשר עוסק בתגובה שעוררה האמצאה בזמן אמת בקרב קהיליית אנשי המקצוע בתחום הרלוונטי. מבחנים אלו אינם סופיים ומסייעים להכרעה בדבר קיומה של התקדמות המצאתית. "בעל מקצוע ממוצע" הינו אדם בעל מיומנות מקצועית בתחום הרלוונטי, אך הינו נעדר דמיון ויכולת המצאתית.

השלבים לרישום פטנט

שלב א – חיפוש

השלב הראשון הוא לבדוק האם הרעיון קיים כבר. עבודת החיפוש צריכה להיות מקיפה ויסודית.

מטרת החיפוש הינה בראש ובראשונה לאתר ידע קודם שהתפרסם והיה זמין לציבור לפני תאריך הגשת הבקשה, אשר עלול לשלול את החידוש ו/או את ההתקדמות ההמצאתית שבאמצאה. במקרה שבו האמצאה כבר קיימת לא ניתן לרשום אותה כפטנט.

כמו כן, החיפוש עשוי לסייע לבעל האמצאה לקבוע האם אמצאתו עומדת בקריטריונים הדרושים לרישום הפטנט; האם האמצאה מפרה פטנט של מישהו אחר; מהי התחרות הקיימת בשוק בתחום הרלוונטי; האם יש גורם כלשהו אשר יש לו פטנט רשום ביחס לאמצאה המבוקשת לרישום וכו'.

את החיפוש הראשוני ניתן לבצע באופן עצמאי באמצעות מילות חיפוש וסיווגים במאגרי מידע חינמיים כגון מאגר רשות הפטנטים של משרד המשפטים, ESPACENE , USPTO, גוגל פטנטים, WIPO וכו'.

במידה ולא נמצא פטנט רשום בעל מאפיינים דומים לאמצאה במהלך החיפוש הראשוני, מומלץ לפנות לחברה מקצועית לחיפוש פטנטים ולהיעזר בשירותיה.

שלב ב – ניסוח

בקשת פטנט מורכבת משני חלקים: החלק הראשון של הבקשה הוא החלק המילולי אשר מכונה "פירוט" (SPECIFICATION). החלק השני של הבקשה הוא השרטוטים. מטרת השרטוטים הינה להבהיר את תיאור האמצאה או את הידע הקודם. אין חובה לצרף שרטוטים.

פירוט- פירוט הבקשה מורכב משלושה חלקים:

רקע האמצאה (BACKGROUND OF THE INVENTION) – מבוא המסביר את ייעוד האמצאה ותיאור תמציתי של מצב הידיעות בשטח המקצועי אליו שייכת האמצאה.

פרק זה נועד להסביר את הבעיה שהאמצאה באה לפתור; הפתרונות הקיימים כיום לבעיה – הידע הקודם, הקיים בתחום האמצאה במועד הגשת הבקשה; והחסרונות של הפתרונות הקיימים כיום לבעיה.

פרק זה מסייע לתאר לבוחן הפטנטים את ההתקדמות של האמצאה מבחינה טכנולוגית ביחס לפתרונות הקיימים לבעיה שהפטנט מבקש לפתור.

תיאור האמצאה (DESCRIPTION OF THE INVENTION) – בפרק זה נדרש לתאר ולהסביר את האמצאה באופן מפורט וכן את דרכי הביצוע והיישום שלה.

אחד השיקולים למתן פטנט הינו הרחבת הידע הקיים בתחום. לכן, נדרש לתאר את האמצאה בצורה מלאה, מדויקת ומפורטת, כך שבעל מקצוע ממוצע בתחום יוכל להבין את האמצאה ויידע כיצד ליישם ולבצע אותה, על בסיס תיאור האמצאה בלבד ומבלי להשקיע מאמצים מיוחדים. אין חובה לתאר בפירוט מרכיבים של האמצאה אשר הינם ידועים ומובנים מאליהם לבעל מקצוע ממוצע בתחום ודי לאזכר אותם באופן כללי.

רשם הפטנטים עשוי לסרב להעניק פטנט במקרה שבו האמצאה אינה מפורטת באופן מספיק. כמו כן, במקרה שבו יוענק פטנט על-אף תיאור לא מספיק, ניתן לבקש את ביטול הפטנט רטרואקטיבית.

תביעות (CLAIMS) – חלק התביעות, אשר הינו החלק החשוב ביותר בפטנט, מגדיר את מונופול הפטנט. התביעות נובעות באופן סביר מהתיאור שבפירוט. מטרת התביעה הינה להגדיר את תחום ההגנה המבוקש לגבי האמצאה, על-ידי הגדרת תכונותיה הטכניות, ולכן, על התביעות להגדיר את האמצאה בצורה תמציתית וברורה. החידוש וההתקדמות ההמצאתית של האמצאה נבחנים בהתייחס לאמצאה כפי שהיא מוגדרת בפרק התביעות.

פרק זה מורכב מתביעות בלתי-תלויות (Independent Claim) ומתביעות תלויות (Dependent Claim). הניסוח של התביעות קובע את היקף המונופול שמוענק לבעל הפטנט. לכן, מצד אחד יש להגדיר את האמצאה בצורה רחבה ככל האפשר, ומצד שני, יש להימנע מהגדרה כוללנית מדי כדי שרשם הפטנטים או בית המשפט לא יקבעו כי האמצאה איננה חדשה או שאין בה התקדמות המצאתית. לפיכך, רצוי לרשום מספר תביעות. התביעה הראשונה תהיה תביעה בלתי תלויה אשר מגדירה את האמצאה בצורה הכוללנית והרחבה ביותר, ושאר התביעות תהיינה תביעות תלויות אשר יגדירו את האמצאה בצורה מצומצמת יותר.

התביעה צריכה להיות מנוסחת באופן תמציתי וברור. התביעה הראשונה (הבלתי תלויה) צריכה להגדיר את החלקים המרכזיים של המוצר, או השלבים המרכזיים של התהליך נשוא האמצאה. התביעות תלויות, יהוו שדרוגים התביעה הבלתי תלויה.

תביעה צריכה לכלול משפט אחד בלבד (אפילו ארוך מאוד), ואין לכלול בה הפניה לתיאור או לשרטוט.

שלב ג – הגשה בישראל

הפטנט מעניק לבעליו מונופול רק במדינה שבה הוא נרשם. כלומר, פטנט אשר נרשם בישראל מקנה מונופול לבעליו רק בטריטוריה של מדינת ישראל.

הליך רישום פטנט בישראל הינו זול יחסית למדינות אחרות, כגון ארצות הברית, סין ומדינות מסוימות באיחוד האירופי.

הגשת פטנט בישראל הינה אפשרית עבור מבקשים ישראלים או מבקשים מחוץ לארץ, בעלי כתובת להתכתבות בישראל או שהינם מיוצגים על-ידי עורכי דין ישראליים.

שלב ד – בחינה

בקשה לרישום פטנט מוגשת לרשות הפטנטים והיא נבחנת על-ידי בוחני הפטנטים אשר בודקים אם היא עומדת בכל התנאים לקבלת פטנט. הבוחנים בודקים האם הבקשה ערוכה כנדרש והאם היא מתוארת באופן מספק.

הבוחנים מבצעים בדיקה מהותית של הבקשה על-מנת לבדוק האם האמצאה עומדת בדרישות בנוגע למועילות, שימוש תעשייתי ותחום טכנולוגי. כמו כן, הבוחנים עורכים חיפוש אחר ידע קודם בהתחשב בתאריך הבקשה במאגרי מידע עולמיים על-מנת לבדוק קיומן של בקשות חופפות ועל-מנת לבחון חידוש והתקדמות המצאתית לגבי כלל התביעות.

לאחר מכן הבוחנים מנסחים הודעת ליקויים ראשונה בה מפורטים הליקויים בבקשת הפטנט, בליווי הסברים מתאימים. בהודעת הליקויים על הבוחנים להתייחס לכשירותן של כלל התביעות. אם לאחר בדיקת כלל התביעות רק חלק מהתביעות נמצאו כלא כשירות, על הבוחנים לציין בהודעה גם את התביעות הכשירות. הבוחנים מעבירים למבקש את תוצאות החיפוש שהתקבלו. אם נמצאו במהלך החיפוש פטנטים קודמים החופפים לאמצאה, המבקש נדרש להסביר מדוע, על-אף פרסומים אלו, האמצאה הינה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית.

בקשת הפטנט נבחנת ביחס לפרסומים שהבוחן מצא בחיפוש שערך במאגרי המידע העולמיים, ביחס לפרסומים שנמצאו בחיפוש שערכו בוחנים בלשכות פטנטים אחרות בעולם שבהן המבקש הגיש בקשה לפטנט, וכן ביחס לפרסומים הידועים למבקש. המבקש נדרש לעדכן את רשות הפטנטים בנוגע לכל הפרסומים אשר הובאו לידיעתו או לידיעת בא כוחו.

בחינת הבקשה נמשכת מספר שנים, אך ישנה אפשרות להגיש בקשה לזירוז הבחינה. לאחר סיום בחינת הבקשה וביצוע התיקונים בה, הבוחן יכול לאשר את הבקשה או לדחות אותה. אם הבקשה נדחית, המבקש זכאי להגיש ערר לרשם הפטנטים. אם גם רשם הפטנטים דחה את הבקשה, המבקש יכול להגיש ערעור לבית המשפט.

שלב ה – קיבול ופרסום להתנגדויות

ההחלטה של הבוחן או של רשם הפטנטים לאשר את הבקשה לפטנט נקראת "קיבול הבקשה". לאחר קיבול הבקשה רשות הפטנטים מפרסמת את תמצית הבקשה ביומן הפטנטים, וכל אדם רשאי להגיש התנגדות למתן הפטנט בתוך שלושה חודשים מיום הפרסום. אם לא מוגשת התנגדות ניתן הפטנט.

אדם אשר סבור כי אין להעניק את הפטנט, רשאי להגיש את התנגדותו לרשם הפטנטים, על-פי כל אחת מהסיבות לפיהן רשם הפטנטים מוסמך לסרב לקיבול בקשת הפטנט, כגון: האמצאה איננה חדשה או שאין בה התקדמות המצאתית, האמצאה אינה מפורטת באופן מספק או שהמתנגד, ולא המבקש, הוא בעל האמצאה.

הליך ההתנגדות מנוהל כהליך שיפוטי בפני רשם הפטנטים, הכולל הגשת כתבי טענות, ראיות וסיכומים, ובסופו מחליט הרשם אם להעניק את הפטנט או לדחות את הבקשה.

שלב ו – תעודת פטנט וחידוש פטנט

כאשר ניתן פטנט בישראל הוא תקף למשך שלושה חודשים בלבד. בפרק הזמן הזה בעל הפטנט נדרש לשלם דמי חידוש. אם בעל הפטנט לא ישלם דמי חידוש, הוא עשוי לאבד את הפטנט. על-מנת להשיב לתוקף פטנט שפג תוקפו בשל אי-תשלום דמי חידוש צריכות להתקיים נסיבות מיוחדות.

בכל מדינה בעולם ישנם מועדי חידוש אחרים. כאמור, בישראל תשלום דמי החידוש הראשון הינו בתוך שלושה חודשים מיום הענקת הפטנט. דמי החידוש מעניקים לפטנט תוקף של 6 שנים מיום הגשת הבקשה לפטנט (ולא מיום קבלתו). לאחר מכן יש לחדש את הפטנט כל 4 שנים באמצעות תשלום אגרה מתאימה. ניתן גם לשלם אגרה מוגדלת שתעניק תוקף לכל תקופת 20 השנים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט.

שלב ז – בקשה בינלאומית

הגשת בקשה בינלאומית בהתאם לאמנת ה-PCT מאפשרת למבקש להגיש במקביל בקשות לרישום פטנט על האמצאה בכל המדינות החברות באמנה באמצעות הגשת בקשה בינלאומית אחת, במקום מספר בקשות לאומיות נפרדות. השלב בו מגישים את הפטנט בכל מדינה נקרא "השלב הלאומי" ולמשרדי הפטנטים הלאומיים ישנה הסמכות הייחודית להענקת הפטנט.

את בקשת ה-PCT נדרש להגיש בתוך 12 חודשים מתאריך הגשת הבקשה הראשונה. הגשת בקשה במסלול PCT מאפשרת למבקש להגיש בקשות פטנט במדינות נוספות עד 30 חודשים מתאריך הגשת הבקשה הראשונה, בעוד הגשת בקשה במסלול הרגיל, מאפשרת למבקש להגיש בקשות במדינות נוספות בתוך 12 חודשים מתאריך ההגשה הראשונה (כלומר, דחייה ב-18 חודשים נוספים).

כמו כן, בהליך ה-PCT מתקבלת חוות דעת בינלאומית ודו"ח חיפוש בינלאומי, וכן ישנה אפשרות להגיב ולבצע שינויים אשר יאפשרו כניסה לשלב הלאומי במצב טוב יותר, וכך לחסוך עלויות בהמשך בכל אחת מהמדינות. במקרים מסוימים הבוחנים המקומיים יאמצו את עמדת הבוחן הבינלאומי, וכך יקוצר הליך הבחינה במדינות אלו.

במדינות מסוימות, כאשר ניתן דו"ח בינלאומי חיובי, קיימת אפשרות לבקש הליך מזורז בכניסה לשלב הלאומי (PPH – Patent Prosecution Highway).

שלב ח – הגשת בקשה בחו"ל

על פי אמנת פריז, תאריך הגשת הבקשה הראשונה לפטנט (תאריך הבכורה) באחת המדינות החתומות על האמנה, ייחשב באופן אוטומטי כתאריך הגשת הבקשה בכל המדינות החתומות עליה, בתנאי שהבקשה תוגש במדינה האחרת תוך 12 חודשים לאחר הגשת הבקשה במדינה הראשונה. כלומר, מיום הגשת הבקשה לפטנט בישראל, יש למבקש 12 חודשים להגיש בקשות לפטנט מחוץ לישראל.

רישום פטנטים באמצעות משרדנו

משרדנו מעניק את השירותים הבאים:

• ייעוץ ראשוני וחוות דעת בנוגע לשאלת כשירות האמצאה לרישום כפטנט.
• ניתוח תוצאות חיפוש פטנטים.
• בניית אסטרטגיה להגשת הבקשה לרישום הפטנט בהתאם לצרכיו של הלקוח.
• עריכת הבקשה לפטנט, הגשתה לרישום בישראל ומחוצה לה וטיפול בבקשה עד לקבלתה.
• טיפול בהליכי התנגדות וביטול פטנטים בישראל ומחוצה לה.
• סיוע בניהול הליכים משפטיים.