מבקשת הביטול, מיכל אסולין הגישה בקשה למחיקה (מחיקת סימן מסחר) וביטול סימני מסחר רשומים על שם אלעזר דוד פרברי. הבקשה נדונה בפני רשם סימני המסחר, יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 8.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.
עובדות: המבקשת הגישה בקשה מכח סעיפים 38 ו – 39 לפקודת סימני המסחר [נוסח משולב] התשל"ב 1972, למחיקת סימני המסחר שמספריהם 171173 ו – 171174 ("פלאפל אסולין, FALAFEL ASULIN") הרשומים על שם מר אלעזר פרברי. בהמשך הגישה המבקשת בקשה נוספת לביטול סימני המסחר הרשומים מכח סעיף 41 לפקודה מחמת העדר שימוש בהם ביחס לשירותים לגביהם נרשמו.
החל משנת 1958 פעל עסק לממכר פלאפל אשר הוקם והופעל על ידי מר דוד אסולין. החל משנת 2001 לערך ובשל קשיים כספיים וניהוליים, נטלו חברת רשת והאחים אסולין הלוואות שונות ממר פרברי. בשל קשיים בהחזרת חובות אלו, חתמו הצדדים על הסכם בכתב היוצר מנגנון להשבת החוב הנ"ל למר פרברי. בהתאם להוראות הסכם זה, עברה כלל פעילותה העסקית של חברת רשת לחברה להקמת סניפים בע"מ וסוכם כי תשנה את שמה ותקרא חברת פלאפל אסולין בע"מ. מר פרברי קיבל לידיו 90% ממניות פלאפל אסולין 2003 וכך הפך למעשה לבעל שליטה בה. עוד נקבע מפורשות בהסכם כי עם גמר פירעון החוב, ישיב מר פרברי לאחים אסולין את מניות החברה בהם החזיק.
ביום 22.3.04 הוגשו בקשות לרישום סימני המסחר נשוא ההליך על שם חברת פלאפל אסולין 2003. ביום 4.11.04 הגיש מר פרברי למחלקת סימני המסחר בקשה להעברת הבעלות בבקשות לרישום סימני המסחר על שמו. ביום 28.2.05 פורסמו הבקשות, והסימנים נרשמו על שם מר פרברי ביום 7.6.05.
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, לא היה מקום לרישום סימני המסחר על שם מר פרברי שכן אין הוא בעליהם החוקי של הסימנים. הרשם הורה על מחיקת סימני המסחר ממרשם סימני המסחר.
בנוסף נפסק כי מר פרברי ישא בהוצאות הגב' אסולין כמו גם בשכר טרחת עורכי דינה בסכום כולל של 20,000 ₪.
לערעור בהליך קשור ראו: רע"א 8113/13 יענקלה נ. סחר בע"מ נ' יואב אסולין (פורסם בנבו).
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
הנטל להראות כי רישום סימן מסחר אינו תקף
הלכה פסוקה היא כי הנטל להראות כי רישומו של סימן מסחר אינו תקף רובץ לפתח מבקש הסרתו מהמרשם. ראה: בג"צ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מב(1) 309 בעמ' 318 (להלן: בג"צ קליל). הוראת סעיף 64 לפקודה קובעת כי רישומו של סימן מסחר משמש ראיה לכאורה לתקפותו. אי לכך ברי כי הנטל הוא על המבקש לטעון אחרת. נטל הבאת הראיה לעומת זאת, עשוי לעבור מצד אחד למשנהו. הובאה ראיה לכאורה על ידי צד שעליו נטל השכנוע ולפיה הסימן נרשם שלא כדין, או אז יעבור הנטל לבעל הדין שכנגד, היינו לבעל הסימן הרשום, להציג ראיות סותרות.
עילות לבקשה למחיקת סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור
בקשה למחיקת סימן מסחר יכול שתוגש ביחס לכל אחת מעילות ההתנגדות לרישום סימן המעוגנות בהוראות סעיפים 7-11 לפקודה (על תתי סעיפיו של סעיף 11) או בעילת יצירת תחרות בלתי הוגנת במסחר.
קובעת הפקודה בהוראת סעיף 11(6) כי אין להתיר רישומו של "סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר".
בקשת המחיקה שבענייננו נשענת בעיקרה על הטענה לפיה יש ברישום הסימנים כדי להטעות את הציבור וליצור תחרות בלתי הוגנת במסחר עם שם עסקה וסימניה של הגב' אסולין. במסגרת זו הועלתה טענה כבדת משקל לפיה הסימן נרשם במרמה ובחוסר תום לב מצד מר פרברי.
נכון למועד רישום הסימנים, לפניו וגם לאחריו עושים הצדדים שימוש מסחרי בסימנים זהים ביחס למוצרים ושירות זהים או למצער דומים. לפיכך לכאורה קיים חשש ממשי להטעיית ציבור הצרכנים אשר לא ידע לשייך בין הפלאפל והשירותים הניתנים בגינו לבין מקורם האמיתי.
נפסק כי עד לשנת 1998 או 1999 הגב' אסולין או מי מטעמה לא עשו שימוש מסחרי בשם "פלאפל אסולין" או בלוגו המעוצב עבור העסק המשפחתי לממכר פלאפל. כמו כן, לא הוכח כי קיים היה ציבור לקוחות, נכון למועד הנ"ל, אשר זיהה את השם "פלאפל אסולין" או את הלוגו המעוצב עם העסק המשפחתי שבבעלות משפחת אסולין.
נפסק כי, על פי ההסכם מיום 27.8.03, הבעלות בסימני המסחר נשוא ההליך לא הועברה למר פרברי ונותרה בשלמותה בידי האחים אסולין.
ביום 23.3.04 הוגשו הבקשות לרישום סימני המסחר על ידי מר פרברי בשם חברת פלאפל אסולין 2003. מאחר שכאמור לעיל חברת פלאפל אסולין 2003 אינה בעלת הסימנים, כלל לא הייתה בידה הזכות להגיש את הבקשות הנ"ל. פועל יוצא הוא: אין תוקף להעברת הבעלות בבקשות לרישום סימני המסחר מחברת אסולין 2003 על שמו של מר פרברי, ודאי וודאי שאין תוקף לרישום סימני המסחר הללו על שמו.
סיכומו של דבר, נפסק כי רישום הסימנים על שמו של מר פרברי הינו בטל מעיקרו. אין בו כדי להוכיח דבר באשר לזכויותיו בסימנים והותרת רישום זה בפנקס הינו מטעה כשלעצמו.
נפסק כי לא היה מקום לרישום סימני המסחר על שם מר פרברי שכן אין הוא בעליהם החוקי של הסימנים. מכאן שכבר במועד הגשת הבקשות לרישום הסימנים עמד החשש להטעיית הציבור, באשר לזהות בעליהם החוקי. חשש להטעיית הציבור קיים אף ביחס למקור הפלאפל המיוצר והמשווק באמצעות סימני המסחר נשוא ההליך. לבסוף, הטעייה עלולה להיגרם כתוצאה מכך שהסימן המעוצב הרשום מכיל את הכיתוב: "נוסד בשנת 1958" שהרי אין מחלוקת כי היה זה עסקה של המבקשת שהוקם בשנה זו, ודאי לא עסקו של מר פרברי.
לאור כלל האמור לעיל, הורה הרשם על מחיקת סימני המסחר שמספריהם הם 171173 ו – 171174 ממרשם סימני המסחר.