נינטנדו טוענת לזכויות יוצרים בסרטוני משחק שמועלים ל- YouTube דוקטרינת המכירה הראשונית בזכויות יוצרים

כתבו:  יותם וירז'נסקי אורלנד ואבישי אסטרין
בצעד מעניין ולא שגרתי, פנתה נינטנדו ל- YouTube בטענת "Content ID Match" (סוג של טענה להפרת זכות יוצרים) בנוגע לסרטונים שמעלים גולשים ובהם מופיעים משחקיה של נינטנדו ומוצגים פתרונות אינטראקטיבים למשחקיה (Let's Play Walkthrough ובקצרה: LPW).
Content ID היא טכנולוגיה של YouTube המאפשרת לבעלי זכויות יוצרים בתכנים לאתר את התכנים שלהם שגולשים העלו ולבחור מה ייעשה עם התכנים שאותרו, לרבות הסרת הסרטים, לקבל מהם נתונים סטטיסטיים, לחסום אותם או להפיק מהם רווחים.
אם טענת נינטנדו תתקבל, המשמעות היא שנינטנדו תוכל להפיק למקם מודעות בגוף הסרטונים שהיא מעולם לא צילמה, הקליטה או העלתה לרשת ולקבל את כל ההכנסות שהמודעות יגרפו.
בקצרה, אם אתם מקליטים LPW של משחק נינטנדו, נינטנדו תוכל למקם בסרטון מודעות, וכל הכנסה שתיווצר בעקבות צפיה בסרטון שהקלטתם, עוברת לנינטנדו – לא לכם.
לאור הגבות הרבות שהורמו בשל טענת נינטנדו, הוציאה האחרונה את ההודעה הבאה:
"כחלק מהדחיפה המתמשכת שלנו להבטיח שתוכן של נינטנדו משותף בין ערוצי מדיה חברתיים בצורה מתאימה ובטוחה, אנחנו הפכו לשותף של YouTube וככזה בפברואר 2013 רשמנו את התוכן המוגן שלנו בזכויות היוצרים במסד הנתונים של YouTube. לרוב קטעי הוידאו שצולמו על ידי אוהדים לא יגרם כל שינוי, עם זאת, עבור קטעי וידאו המכילים תוכן בבעלות נינטנדו, כגון תמונות או קול באורך מסוים, יופיעו פרסומות בתחילת התוכן, במהלכו או בסופו. אנחנו תמיד רוצים שאוהדים שלנו יהנו משיתוף תוכן של נינטנדו ב- YouTube, ולכן, בניגוד לחברות בידור אחרות, בחרנו שלא לחסום אנשים המשתמשים בקניין הרוחני שלנו ".
כתגובה, זאק סקוט, יוצר סרטוני LPW פופולרי הביע את אכזבתו מהחלטת ​​נינטנדו בפומבי בעמוד ה- Facebook שלו וכתב, כי "אני חושב שהגשת טענות נגד יוצרי סרטוני LPW היא הליכה לאחור".
סקוט המשיך והסביר במכתבו, כי משחקי וידאו הם לא כמו בסרטים או בטלוויזיה. כל LPW הוא חוויה אורקולית ייחודית שמי שיוצר אותה הוא השחקן ולא נינטנדו. בנוסף הודיע סקוט, כי לא יקליט עוד סרטוני LPW של נינטנדו, עד שהמצב לא ייפתר.
מבחינה משפטית, מעלה פעולת נינטנדו שאלות רבות בתחום הקניין הרוחני בכלל וזכויות היוצרים בלבד. בין השאר, האם תחול בעניין זה "דוקטרינת המכירה הראשונית" הקובעת כי מקום בו נמכרת יצירה כמשחק וידאו, לא ניתן להגביל את פעולותיו של הרוכש לבצע מכירה נוספת של העותק שנרכש?
האם למרות שאדם רכש בכסף טבין ותקילין משחק וידאו, כל פעולה מצולמת של עצם המשחק שייכת ליוצר המשחק? ומה קורה כשיש דמויות הנבנות אישית על ידי השחקן עצמו והוא בונה את תכונותיהן ואופיין?
שאלות אלה ואחרות הן לב ליבו של עולם זכויות היוצרים באינטרנט והן מתעצבות בחיי היום-יום. אנו מאמינים שבקרוב תתקבלנה תשובות גם לשאלות אלה.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם