מבקשת המדגם חברת TEQUILA CUERVO הגישה שתי בקשות לרישום מדגמים בגין בקבוקי משקאות אלכוהוליים, ההליך נדון ברשם הפטנטים והמדגמים בפני פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים ז'קלין ברכה. ביום 9.6.2013 נתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: מחלקת המדגמים סירבה לקבל לרישום את הבקשות למדגמים בטענה של פרסום קודם באינטרנט לאור הוראות סעיף 30(1) לפקודת הפטנטים והמדגמים, 1924. המבקשת טענה כי הפרסומים שצוטטו כנגד החידוש של המדגמים אינם עומדים בתנאי חוזר מ.נ. 69 "פרסום מדגם באינטרנט כפרסום בישראל" מיום 24.12.2008 (להלן: "חוזר רשם מ.נ. 69") ולפיכך אין בהם כדי לפגוע בכשירות המדגמים לרישום. טענה זו לא נתקבלה על דעת הבוחנת ולפיכך ביקשה המבקשת להשמיע טענותיה בפני הרשם.
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום המדגמים התקבלה. נפסק כי לא ניתן היה לקבוע את תאריך הפרסום במידת הוודאות הנדרשת ועל כן, בוטלה החלטת מחלקת המדגמים. בהעדר ליקויים נוספים בבקשות לרישום המדגמים, הרשם הורה על רישומם של המדגמים.
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת התיק:
פרסום קודם של מדגם – דרישה טריטוריאלית
סעיף 30(1) לפקודה קובע את תנאי הכשירות של מדגם לרישום, כדלקמן:
"הגיש אדם בקשה בטופס ובצורה הקבועים וטען בה כי הוא בעליו של כל מדגם חדש או מקורי שלא נתפרסם קודם לכן בישראל, רשאי הרשם לרשום את המדגם עפ"י חלק זה."
כעולה בבירור מהסעיף, דרישת החידוש או העדר הפרסום של המדגם הינה טריטוריאלית. לנוכח האמור הצגתו של המדגם במקסיקו לפני תאריך דין הקדימה אינו פוסל אותו לרישום בארץ.
פרסום קודם של מדגם – באינטרנט
בשנת 2008 נדרש רשם הפטנטים לשאלה מהו אותו פרסום בישראל השולל חידוש של מדגם וזאת בשים לב להתפתחות הטכנולוגית המאפשרת נגישות מתוך גבולות המדינה לפרסומים מחוץ לה באמצעות רשת האינטרנט.
לפיכך פרסם הרשם ביום 24.12.2008 את חוזר מ.נ. 69 "פרסום מדגם באינטרנט כפרסום בישראל" הקובע כדלקמן:
"חוזר זה בא להבהיר כי ניתן לצטט כנגד החידוש במדגם, בין היתר, גם מדגמים שפורסמו באינטרנט לפני תאריך הגשת הבקשה בישראל וזאת כאשר קיימת ראיה לגבי תאריך הפרסום."
כאמור, חוזר הרשם מ.נ. 69 נולד מן הצורך לתת מענה למצב בו מדגמים פורסמו באינטרנט, ורק לאחר פרסומם הוגשו בקשות לרישומם בישראל, וזאת לאחר חלוף ששת החודשים ממועד הגשת הבקשה הקודמת הראשונה בגין המדגם על פי סעיף 52 לפקודה.
המדגמים פורסמו בין היתר, משום שהוגשו לרישום לרשויות במדינות חוץ או לארגון העולמי לקניין רוחני במסגרת הסכמי האג (Hague System for the International Registration of Industrial Designs) ופורסמו באתרי גופים אלה, או במסגרת פרסום קטלוג מוצרים של בעלי המדגמים באתריהם.
הרשם סבר כי אין הבוחן יכול להתעלם מקיומם של פרסומים אלה, אשר היו נגישים במועד פרסומם גם לציבור הישראלי. בקביעתו זו הסתמך הרשם על שתי החלטות שניתנו בישראל, בש"א (י-ם) 2841/03 רעות אלקטרוניקה ורכיבים בע"מ נ' מראות אימאג' (פורסמה בנבו 14.12.2003) ובש (ת"א) 90861/07 קרלטון נ' היחידה הארצית לחקירות הונאה (פורסמה בנבו 17.6.2007).
ב"כ המבקשת איזכר את ת.א. 3235-06-08 גרינפלד ב.ג. בע"מ נ' ל.מ. יבוא ספורטיבי בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 7.7.2008). באותו עניין מתייחס בית המשפט לפרסום כלשהו באתר אינטרנט סיני לגביו נטען כי שולל הוא את חידוש המדגם וקובע, ללא דיון, כי אין בו כדי להביא לביטול המדגם שכן הפרסום באתר הסיני אינו עולה על ההגדרה של פרסום קודם שנעשה בישראל בלבד. הרשם קבע כי קביעה זו במסגרת בקשה לסעדים זמניים אגב דיון בסיכויי התביעה, אשר אינה נסמכת על נימוקים כלשהם, אינה מהווה תקדים מחייב על פי סעיף 20(א) לחוק יסוד: השפיטה ובנסיבות האמורות קשה לראות בה אף תקדים מנחה.
נפסק כי בענייננו מתחייבת הפרשנות המוצעת בחוזר מתכלית החקיקה, אשר שוללת את הגנת המדגם הרשום ממדגמים שפורסמו לציבור הישראלי בכל אמצעי שהוא.
הרשם גם דחה את טענתה המבקשת כי בהעדר אפשרות להניח כי האתר נצפה על ידי ישראלים לא ניתן לראות בפרסום באינטרנט כפרסום בישראל כמשמעותו בסעיף 30 לפקודה.
מהימנות של פרסום קודם באינטרנט
נפסק כי הפרסום המצוין באתר קודם לתאריך דין הקדימה של הבקשה לרישום המדגם ומהווה הבסיס להשגת בוחן המדגמים באשר להעדר חידוש של המדגם – שנת 2007.
המבקשת טוענת כי הבקבוקים נושאי הבקשות למדגמים שווקו לראשונה למקסיקו בחודש אוקטובר 2010.
נפסק כי בשל אופיו של האתר, מתקבל על הדעת כי תוכן דפי האינטרנט משתנה מעת לעת, באופן שמוחלפת תמונת המוצר או מחירו מתעדכן בהתאם לשינויים המתרחשים בשוק. בשונה מתוכן חדשותי הנושא תאריך ברור או פרסום שמקורו בגורם רשמי, המידע באתר שיווקי, אשר זהות מנהליו ועורכיו אינו ידוע ותוכנו מתעדכן בעת לעת ללא כל יכולת לזהות את תאריך העדכון באופן ברור, אין בו את מידת המהימנות הנדרשת להוכחת תאריך פרסום המידע.
הרשם הדגיש כי אין להבין מן האמור לעיל כי רק פרסומים שמקורם במשרדי הפטנטים והמדגמים בעולם עומדים בסטנדרטים הנדרשים ליישום חוזר הרשם. ניתן להסתמך על פי החוזר על פרסומים רשמיים נוספים, קטלוגים אינטרנטיים ופרסומים מטעם המבקש עצמו, בתנאי שניתן לקבוע את תאריך הפרסום במידת וודאות גבוהה. כאשר מקורו של הפרסום במבקש עצמו, כגון קטלוג שפרסם באינטרנט או הודעה לעיתונות מטעמו, הרי בידי המבקש הכלים להתמודד עם הטענה כי אותו פרסום קדם לתאריך הקובע של בקשתו.
על כן נפסק כי לא ניתן היה לקבוע את תאריך הפרסום במידת הוודאות הנדרשת ועל כן ביטל הרשם את החלטת מחלקת המדגמים.
סמכות הרשם לפרסם חוזרים
חוזרי הרשם הינם כינוי להנחיות מנהליות המתפרסמות על ידי רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בתחומים שבסמכותו. חוזרי הרשם הינם כלי להבהרת מדיניות הרשם בשאלה מסוימת, יידוע ציבור המבקשים, עורכי הפטנטים ועורכי הדין בנוהל חדש שנקבע או הפניית תשומת לבם להחלטה שיפוטית שנתקבלה שתיושם מעתה ואילך על ידי הרשות במקרים המתאימים.
חוזר הרשם הראשון פורסם לראשונה על ידי כב' הרשם (כתוארו אז) יואל צור. בחוזר רשם 6, מיום 14.12.1977, אשר בוטל אך האמור בו אומץ בחוזר רשם 001/2011 – כללי מעמדם, נוסחם ואופן פרסומם של חוזרי רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, סקר כב' הרשם צור את מעמדם המשפטי ונחיצותם של חוזרי הרשם כהנחיות מינהליות.
כב' הרשם צור סבר כי מכיוון שאין הרשות יכולה להקדיש את המשאבים הנחוצים כדי להחליט בכל פעם מחדש באותה שאלה שעולה בפניה וכדי להפעיל את שיקול דעתה בצורה עקבית ושוויונית ראוי לה לקבוע לעצמה כללים ועקרונות, על פיהם היא פועלת. יתר על כן, ראוי שלא להשאיר את המדיניות בגדר סוד ועל כן להעלות את אותה מדיניות על הכתב באופן מסודר ולפרסמה לציבור הרחב. לנוכח שיקולים אלה קבע השופט צור באותו חוזר כי ראוי שהרשם יקבע הנחיות, כי ההנחיות באות לפתור בעיות קונקרטיות המתעוררות בלשכת הרשם ולא לדון בשאלות תיאורטיות.
נפסק כי חוזרי הרשם אינם רק כלי יעיל אלא אף כלי הכרחי להתאים את מדיניות הרשות בנושאים שונים לרוח הזמן בעת יישום הדין על פיו הוא פועל.
חוזרי הרשם, ובדומה להם הודעות הרשם והוראות העבודה, מהווים הנחיות מינהליות, אשר רשם הפטנטים מוסמך להוציא במסגרת סמכותו ובכפוף לדינים על פיהם הוא פועל.
