הליך שנדון בבית משפט השלום בתל אביב, בפני השופט רז נבון, ביום 25.11.21 ניתן פסק הדין בתיק.
הצדדים: – המבקשת: אופטימאי בע"מ; המשיבה: בלו ג'ירף מדיה בע"מ.
העובדות: המבקשת הגישה בקשה לצו מניעה זמני, "המורה למשיבה ו/או מי מטעמה להימנע מלהפעיל ו/או לאפשר שימוש ו/או לפרסם את "מחשבון משכנתא smart", המצוי באתר האינטרנט של המשיבה.
לצד הבקשה הוגש גם הליך עיקרי שעניינו צו מניעה קבוע ותביעה כספית על סך 200,000 ₪.
בהליך העיקרי נטען כי הנתבעת (המשיבה) הפרה את זכויות היוצרים של התובעת (המבקשת) בכך שהעתיקה את מחשבון המשכנתא של המבקשת תוך שהיא מפרה את הוראות חוק זכות יוצרים; ביצעה עוולות של גניבת עין בניגוד לחוק עוולות מסחריות ; ביצעה הטעיות לפי חוק הגנת הצרכן; עשיית עושר ולא במשפט; והפרת הוראות חוק החוזים.
תוצאות ההליך: הבקשה למתן סעד זמני התקבלה. הסעד הזמני יעמוד בתוקף עד להכרעה בהליך העיקרי. המשיבה תישא בהוצאות הבקשה בסך 18,000 ₪.
בית המשפט קבע כי כתנאי למתן הצו, על המבקשת להעמיד ערובה על סך 60,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
בחינת סיכויי התביעה במסגרת הליך לסעד זמני
הערכת סיכויי התביעה נעשית באופן לכאורי בלבד, בשים לב לחומר הראיות שהונח בפני בית המשפט בשלב מקדמי של ההליך והערכה זו אינה משקפת עמדה נחרצת לגבי סיכויי ההליך העיקרי.
בית המשפט קבע כי סיכויי התביעה נחזים להיות טובים.
הגנת זכות יוצרים על תוכנת מחשב
סעיף 1 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 קובע:
"תוכנה" – קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתיפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרואופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד".
תוכנת מחשב אינה רק התוכנה עצמה גם הגופנים וכלי התוכנה שבאמצעותם ניתן ליצור את התוכנה.
בחוק זכויות יוצרים ניתנה הגדרה רחבה לתוכנת מחשב- "תוכנת מחשב – תוכנת מחשב בכל צורה שהיא מבוטאת".
חוק זכויות יוצרים כלל תוכנת מחשב בסגרת יצירה ספרותית מוגנת- "יצירה ספרותית-לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט וכן תוכנת מחשב".
לפיכך פסק בית המשפט כי תוכנת מחשב נהנית מגנה של זכויות יוצרים.
באשר להיקף ההגנה על תוכנת מחשב, נקבע בפסיקה כי זכות היוצרים על תוכנת מחשב משתרעת גם על כל אחד משלבי הפיתוח וגם על היצירה המוגמרת עצמה.
בכל בנוגע לבחינת הפרת זכות יוצרים הנוגעת לתוכנות מחשב יש ליישם את המבחן המשפטי הרחב אשר פורש את הגנת זכויות היוצרים מעבר לרכיבים החיצוניים או המילוליים של היצירה.
סיכום: תוכנת מחשב היא יצירה מוגנת; תוכנת מחשב זוכה להגנה של זכויות היוצרים ומוגדרת כיצירה ספרותית לצורכי החוק; ההגנה ניתנת לכל שלבי היצירה ובית המשפט בוחן גם את ההתפתחות הפנימית של רכיביה.
הפרה של זכות יוצרים בתוכנת מחשב
נפסק כי על ההעתקה להתייחס לחלק ממשי ומהותי של היצירה המוגנת. על מנת לבסס תביעה בדבר הפרה של זכות יוצרים, התובע נדרש להוכיח כי הנתבע העתיק חלקים משמעותיים מיצירתו של התובע, ולעניין זה לא הכמות קובעת אלא האיכות והערך של החלקים שהועתקו. ההכרעה בשאלה זו נעשית על ידי התרשמותו של השופט מן היצירות בכללותן, ולעניין זה יש לאבחן, בין היתר, בן מקרה שבו פעל הנתבע תחת השראה מקרית, מדעת או שלא מדעת, לבין מקרה שבו הושפע ממנה באופן שמנע ממנו יצירה עצמאית. הבדיקה היא מהותית ולא פורמאלית, ולכן שבית המשפט יכול להשתכנע שמדובר בחיקוי, גם כאשר הוא מוסווה.
בית המשפט ציין כי בתי המשפט יישמו בעבר מבחן זה גם על תוכנות מחשב.
בית המשפט העליון עמד בעבר על החשיבות של הצטברות נקודות הדמיון, אשר מרחיקות את האפשרות שהדמיון הוא אינו תוצאה של העתקה.
בבואו לבחן העתקה, בית המשפט יבחן בחינה איכותית כוללת ולאו דווקא כמותית.
השאלה אם קיים דמיון מספיק בין שתי היצירות לשם קביעה כי הנתבע העתיק חלק ממשי ומהותי מיצירת התובע היא שאלה של עובדה ושל דרגה, ותשובה לשאלה זו צריכה לא צריכה להינתן על סמך השוואה מכנית של מספר מלים או שורות הדומות ביצירות הנדונות, אלא לפי ההתרשמות של השופט מהיצירות בכללותן.
כאשר מדובר בטענה להעתקת קוד מקור, יש צורך בחוות דעת מומחים. מלבד טענה להעתקת קוד מקור, בית המשפט יכול להכריע בשאלת ההעתקה, תוך התרשמות כללית בטענה לדמיון ולמראה.
בענייננו אין טענה להעתקת קוד מקור ולכן בית המשפט יכול להכריע בשאלת ההעתקה על בסיס כלל הנתונים המונחים בפניו.
המשיבה טוענת כי מדובר ביצירה פונקציונלית, וכדי לבסס העתקה, יש להוכיח זהות של ממש ולא ניתן להסתפק בדמיון כלשהו. המונח פונקציונלי מתייחס לכל שימוש פיזי מעבר להנאה המופקת מצפייה במוצר. הלכה פסוקה היא כי יצירה פונקציונלית, אינה משנה את אמות המידה של יצירה מוגנת.
סיכום: ההעתקה צריכה להתייחס לחלק ממשי ומהותי, והיא נבחנת מתוך התרשמות כללית בטענה לדמיון ובמראה ובתחושה, תוך בחינת הרעיונות הקונקרטיים וההתפתחות הפנימית של מרכיבי היצירה.
מן הכלל אל הפרט
המחלוקת בענייננו נסבה סביב מחשבון משכנתא שאדם מכניס אליו נתונים בדבר רצונו ליטול הלוואה והתוכנה אמורה לספק לו תמהילים שונים וחלופות, ולכן ובטרם בחינת הדברים לעומקם, עולה התהייה האם מחשבון כזה הוא מחשבון גנרי, אשר כל מי שמפתח תוכנה דומה, יעשה שימוש באותם רכיבים, לצורך קבלת התוצאה שאמורה להיות זהה.
בית המשפט שוכנע לכאורה כי המשיבה העתיקה חלקים ממשיים ומהותיים ממחשבון המבקשת. על פי המבחן המהותי ומבחן ההתרשמות הכוללת, המשיבה יצרה מחשבון משכנתא, שנקודות הדימיון בו הן כה רבות למחשבון המבקשת, עד שמתקבלת המסקנה, כי מדובר לכאורה בהעתקה.
אין מחלוקת כי המחשבון של המבקשת הוא המחשבון הראשון בזמן שהושק. בית המשפט קבע כי מחשבון המבקשת אינו מחשבון טכני, אלא מחשבון שהושקעה בו מחשבה רבה.
המשיבה הסתייעה במחשבון המבקשת ורכשה מהמבקשת "לידים" עד שהיחסים בין הצדדים עלו על שרטון, ובתוך ימים ספורים, יצרה המשיבה מחשבון משכנתא משל עצמה.
ליבת המחשבון שיצרה המשיבה אף היא זהה לליבת המחשבון שיצרה המבקשת. המחשבון של המשיבה דומה מהותית בצורתו החזותית למחשבון המבקשת. העיצוב של המחשבון דומה מהותית והתכנים זהים כמעט לגמרי ו קיימות בשפע אינדיקציות להעתקה.
קיימות נקודות דמיון חופפות רבות בתחומים שונים הקשורים למחשבונים, באופן המקים את החשש המהותי מפני העתקה.
בית המשפט עמד בתמצית על נקודות הדמיון השונות אשר הביאו אותו למסקנה זו:
שאלות זהות- חלק גדול מהשאלות שמופיעות במחשבון של המבקשת מופיעות גם במחשבון המשיבה. מדובר באותן שאלות בדיוק לרבות טעויות הגהה שהועתקו לכאורה, באופן המקים חשש להעתקה של ממש.
בית המשפט העיר כי למרות העובדה שחלק מהשאלות הן שאלות שיכולות להיות גנריות לכאורה, סדר השאלות, אופן הצגת השאלות והסדר הייחודי המאפיין אותן ואת אפשרויות הבחירה המוצעות במחשבונים במענה לשאלות, מבהיר כי מדובר בהעתקה לכאורית מצדה של המשיבה.
מבנה האתר והשאלון- המחשבונים זהים מהותית בנוגע לתהליך מילוי השאלון. בכל אחד מהמחשבונים ישנן 15 שאלות, בכל דף מסך ישנן 3 שאלות וחלק גדול משאלות השיבה זהות התוכן ובסדר ההופעה. אין ספק כי מדובר בדמיון מהותי בסדר השאלות ובמבנה השאלון. גם המבנה הגראפי דומה- שאלות לצד אייקונים, שאלות מעוצבות ועוד.
טעינה מקדימה ומד אחוזים- כאשר נכנסים למחשבון המבקשת נתקלים בטעינה מקדימה של האתר. הטעינה מלווה בדמות מצוירת של מחשבון ולאחר מכן מד טעינה באחוזים.
במחשבון של המשיבה מופיעה דמו של אוזן מצוירת שבידה מחשבון. גם במחשבון המשיבה מופיע מד טעינה באחוזים.
המשיבה טענה כי דמות האוזן מופיעה גם באתרים אחרים שלה, אך צירופה בנסיבות העניין לצד מד טעינת אחוזים הזהה לזה של המבקשת, עשוי להטעות ולגרום לסברה כי המחשבון של המשיבה הוא המחשבון של המבקשת.
דמיון צורני- בית המשפט קבע כי קיים דמיון צורני. במחשבון המבקשת קיים סרגל התקדמות בתהליך. גם במחשבון המבקשת קיים סרגל דומה.
עיצוב דומה- הגוונים של האתר דומים; צורת השדות למילוי דומה ושני האתרים בנויים תוך שימוש זהה בתוסף אינטרנט שאינו נפוץ.
שמו של המחשבון- שם המחשבון של המבקשת הוא "מחשבון משכנתא חכם" ושם המחשבון של המשיבה הוא "חשבון משכנתא Smart". המשיבה טוענת כי מדובר בשם גנרי אשר אף אחד לא יכול לנכס לעצמו. בית המשפט קבע כי אכן את המילה "חכם" אף אחד לא יכול לנכס לעצמו, אך בנקודת דמיון מהותית נוספת שיוצרת את הרושם הכולל כי מדובר בהעתקה.
בית המשפט קבע כי בכל הנוגע להעתקה ולפגיעה בזכויות היוצרים הדמיון הוא ממשי ומהותי. צירוף נקודות הדימון וההשקה בין המחשבונים הביא את בית המשפט למסקנה כי הדמיון אינו מקרי. מדובר בנקודות השקה רבות ומהותיות המלמדות לכאורה על העתקה.
כמו כן, פיתוחו של מחשבון המשיבה ערך כשבעה ימים בלבד. ביתה משפט קבע כי מדובר בפרק זמן קצר ולא סביר אשר מאשש גם הוא את החשד כי מדובר בהעתקה.
עשיית עושר ולא במשפט
נפסק כי יש ביסוס לכאורה לטענות לעשיית עושר ולא במשפט, משום שעד עתה המשיבה היתה קונה מהמבקשת "לידים", וכעת המשיבה אשר יצרה מחשבון משלה אינה נזקקת לשלם, תוך שלכאורה היא נהנית מכלי שיצרה המבקשת.
גניבת עין
נפסק כי לעת הזו לא הוכח מוניטין ולכן לא ניתן לקבוע איזו גסה עדיפה ביחס לרכיב זה של התביעה.
מאזן הנוחות
ההלכה הפסוקה שקובע כי פיצוי כספי יכול להוות תחליף לצו המניעה, אינה חלה בקניין רוחני. במקרה של הפרת זכות קניין רוחני, הסעד הראשון הוא צו מניעה. לפיכך, כאשר מוכחת זכות לכאורה, יש לסייע בדרך של מתן צו מניעה.
בית המשפט קבע כי מאזן הנוחות שריר, קיים ומהותי גם לעת הזו. אך לנוכח פסיקת בית המשפט העליון בפס"ד אקו"ם, השיקולים בבחינת מאזן הנוחות בכל הנוגע להפרת זכויות יוצרים נבחנים באופן מעט שונה.
משום שהשאלה האם ניתן יהיה לפצות את התובע בפיצוי כספי נסוגה (אשר יכולה להטות לעיתים את הכף לטובת דחיית הבקשה), כעת מאזן הנוחות ייטה לטובת התובע גם אם יסתבר שניתן לפצותו בכסף בעתיד, לנוכח הפרת זכות היוצרים הלכאורית.
כמו כן, מאזן הנוחות משקף גם את האינטרס הציבורי כחברה, כי כבר בשלב המקדמי, מהרגע שמוכחת הפרה לכאורה, היא תעצר ותיבלם, כדי לעודד יצירה מקורית, ובכך להעשיר ולעודד פיתוח יצירות המקדמות את החברה כולה.
בענייננו הוכחה הפרה לכאורה, אשר מקימה חשד להעתקה ולכן מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת.
שיקולי תום לב
בית המשפט לא מצא כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב בכל הנוגע להגשת הצו הזמני.
הפקדת ערובה
נפסק כי בהתאם לתקנה 96 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, האיזון במתן הצו מחייב הפקדת ערובה, אשר תבטיח, כי אם תדחה התביעה הנתבעת תוכל להיפרע בגין נזקיה. בית המשפט קבע כי יש להעמיד ערובה על סך 60,000 ₪
