תפיסה או גניבה של שם מתחם (cybersquatting) הינו מצב שבו גורם פלוני רוכש שם מתחם אשר מזוהה עם גורם אחר ולאחר מכן מנסה להרוויח משם המתחם אותו הוא רכש על ידי מכירת שם המתחם בחזרה לגורם המזוהה עם שם המתחם (לעיתים אותו גורם הוא הבעלים של סימן המסחר דומה) או על ידי שימוש בשם המתחם בצורה מטעה לצורך הסטת לקוחות מבעל סימן המסחר אל הגורם הרשום של שם המתחם.
כך למשל, גניבה של שם מתחם יכולה להיות מאופיינת במצב בו פלוני (שאין לו קשר לחברת קוקה קולה) ירכוש את שם המתחם coca-cola-israel.co.il ויקים בשם מתחם זה אתר למכירת משקאות או אם הוא יפנה אל חברת קוקה קולה ויציע לה לרכוש ממנו את שם המתחם אותו הוא "תפס".
יובהר כי גניבה של שם מתחם היא פעולה שונה מחטיפת שם מתחם (Domain hijacking) – פעולת התקפה שבה שם המתחם של גורם מסוים נגנב על ידי גורם אחר (התייחסות לפעולות אלה יש במאמר אחר שכתבנו בנושא).
במאמר זה נבחן מהי גניבת שם מתחם ומה ניתן לעשות כדי להחזיר שם מתחם שנתפס.
מהי גניבת שם מתחם?
גניבת שם מתחם הינה מצב של רישום שמות מתחם המזוהים עם גורם אחר או אם הם זהים או דומים לסימני מסחר של גורם אחר וזאת ללא הרשאת הגורם המזוהה עם שם המתחם, מתוך כוונה למכור אותם לבעליהם במחיר גבוה או ליהנות מהמוניטין שלהם באופן מטעה.
קיימים שני סוגים נפוצים של גניבת שם מתחם:
Typo squatting (שגיאות הקלדה) – זהו אחד הסוגים הנפוצים ביותר של גניבת שם מתחם. בסוג זה, תופס שם המתחם קונה בכוונה שמות מתחם המאויתים עם שגיאת כתיב. הרעיון הוא לבנות אתר מזויף שהגולשים יבקרו בו כאשר הם מבצעים שגיאות הקלדה. היישום הנפוץ ביותר של Typo squatting הוא הצגת קישורי פרסום באותו נושא כמו מותג המטרה.
Domain grabbing (תפיסת שם מתחם) – זוהי אחת הצורות האופייניות ביותר של גניבת שם מתחם. בצורה זו מתבצע רישום של שם המתחם הפנוי על מנת למכור אותו לבעלים הלגיטימי שלו.
כיצד ניתן לקבל את השליטה על שם מתחם שנגנב?
כאשר שמות מתחם נגנבים, ישנם מספר פעולות בהן ניתן לנקוט על מנת לקבל את השליטה על שם המתחם המטעה.
הליך ACPA בארצות הברית
אדם או חברה המבוססים בארצות הברית, יכולים להגיש תביעה לפי הוראות ACPA. עם זאת, הליך זה יעיל רק אם הבעלים יכול להוכיח את בעלותו בסימן המסחר, ששם המתחם זהה או דומה לשם המותג שלו ושהגורם שרשם את שם המתחם מנסה להרוויח מהמוניטין של הבעלים המקורי.
מרכז הבוררות והגישור של WIPO – הליך ה-UDRP
מרכז הבוררות והגישור של WIPO (The WIPO Arbitration and Mediation Center) מספק מנגנונים חסכוניים בזמן ובעלות לפתרון סכסוכים בנוגע לשמות מתחם, ללא צורך בהתדיינות משפטית. שירות זה כולל את המדיניות האחידה לפתרון מחלוקות בנוגע לשמות מתחם (the WIPO-initiated Uniform Domain Name Dispute Resolution Policy (UDRP)).
הליך ה-UDRP חל על רישומי שמות מתחם ברמה השנייה (TLD) הבאים: aero, .asia, .biz, .cat, .com, .coop, .info, .jobs, .mobi, .museum, .name, . net, .org, .pro, .tel ה-UDRP חל גם על כל ה-TLD החדשים.
הליך IL-DRP בישראל
(המידע לקוח מהאתר הרשמי של איגוד האינטרנט הישראלי)
בנוסף להליך ה-UDRP, קיים הליך חלופי ליישוב מחלוקות המיועד לתת מענה מהיר למחלוקות שעניינן הקצאת שמות מתחם תחת סיומות המדינה של ישראל ("IL") – IL-DRP.
ה-IL-DRP אינו מיועד להחליף את מערכת המשפט. במסגרת הליכי ה-IL-DRP ידונו אך ורק טענות של צד שלישי החולק על הקצאת שם מתחם קיים למחזיק הרשום שלו.
קיימים ארבעה תנאים מצטברים לקיום הליך IL-DRP:
א. שם המתחם זהה או דומה באופן מטעה לסימן מסחר, שם מסחר, שם תאגיד רשום או שמה הרשום של ישות משפטית של המתלונן;
ב. למתלונן קיימות זכויות בשם הרשום;
ג. למחזיק לא קיימות זכויות בשם הרשום;
ד. הגשת הבקשה להקצאת שם מתחם נעשה בחוסר תום לב או שנעשה בשם מתחם שימוש שלא בתום לב.
פרוצדורת ההליך:
הגשת עתירה – יש להגיש עתירה לבירור המחלוקת לכתובת הדוא"ל של איגוד האינטרנט הישראלי (appeal@isoc.org.il), אשר תכלול את מלוא החומרים והטענות שיאפשרו לדיין או להרכב IL-DRP להכריע במחלוקת.
יש לכלול בעתירה את הפרטים הבאים:
א. השמות המלאים של הצדדים, כתובותיהם, מספרי הטלפון שלהם, כתובות דוא"ל או כל אמצעי התקשרות אחר.
ב. תיאור העניין שבמחלוקת , לרבות התייחסות מפורשת לכל אחד מארבעת התנאים המצטברים לקיום ההליך.
ג. תשלום דמי הליך.
כל המידע המועבר בדוא"ל והמסמכים המצורפים לעתירה יועברו בשפה העברית. הדיין או ההרכב רשאים להורות על תרגומם המלא או החלקי של המסמכים בכל שפה לאנגלית או לעברית.
הקפאת סטטוס הרישום של שם מתחם במהלך הליך IL-DRP – לאחר הגשת העתירה ותשלום דמי ההליך, לא ניתן יהיה להעביר את זכויות האחזקה בשם המתחם שבמחלוקת או למחוק את רישומו מהמרשם עד לסיום ההליך. כמו כן, לא ניתן יהיה לבצע כל שינוי בפרטי הרישום של מחזיק שם המתחם או אנשי הקשר הרשומים של שם המתחם. שם המתחם ימשיך להיות פעיל עד לסיום המחלוקת.
מינוי דיין / הרכב – איגוד האינטרנט הישראלי ימנה מומחה שישמש כדיין. כל אחד מהצדדים רשאי לבקש שהמחלוקת תידון בפי הרכב של שלושה דיינים. צד המבקש הרחבה נדרש לשלם דמי הליך נוספים עבור הדיינים הנוספים ביחד עם הגשת הבקשה לדיון בפני הרכב. אם הצד המבקש את הדיון המורחב הוא המתלונן, הבקשה לדיון המורחב תוגש ביחד עם העתירה או לא מאוחר משבעה ימים מהגשת העתירה. אם הצד המבקש את הדיון המורחב הוא המחזיק, הבקשה לדיון מורחב תצורף לתגובתו של המחזיק לעתירה.
הודעה למחזיק ותשובת המחזיק – לאחר מינוי הדיין או ההרכב, יישלחו למחזיק בדוא"ל העתקים של העתירה והחומרים שצורפו לה. הדיין או ההרכב רשאים להחליט על משלוח הודעה למחזיק באמצעים נוספים שאינם דוא"ל. המחזיק רשאי להגיש תשובה לעתירה, וכן כל חומר רלוונטי נוסף, בתוך 15 יום מיום משלוח העתירה אליו.
מידע נוסף – הדיין או ההרכב רשאים לבקש מהצדדים למסור חומר נוסף הרלוונטי לקבלת החלטה במחלוקת.
החלטת הדיין/ ההרכב – במקרה של הרכב, ההחלטה תתקבל ברוב של חבריו. הדיין או ההרכב יעשו מאמצים סבירים להגיע להחלטה במחלוקת בתוך 21 ימים מקבלת תשובת המחזיק או קבלת המידע הנוסף, וישלחו את החלטתם המנומקת לצדדים בדוא"ל.
פנייה לערכאות שיפוטיות
גם לבתי המשפט יש סמכות לדון בהליכים של החזרת שם מתחם לבעליו. פנייה לבית המשפט מומלצת בדרך כלל במצב בו הליכי DRP אינם יכולים לתת מענה יעיל ומהיר לבעיה.
דוגמאות מפורסמות לגניבת שם מתחם
המקרה של טום קרוז
בשנת 2006, השחקן טום קרוז הגיש עתירה ל-WIPO נגד אדם בשם ג'ף בורגר, שהחזיק בשם המתחם TomCruise.com במשך למעלה מ-10 שנים. שם המתחם הפנה את הגולשים לאתר שלו- Celebrity1000.com, אשר הרוויח באמצעות פרסומות של צדדים שלישיים. ג'ף בורגר היה ידוע כגנב שמות מתחם (cybersquatter) ידוע לשמצה, והוגשו נגדו עתירות רבות ל-WIPO.
עורכי הדין של תום קרוז טענו שלוש טענות עיקריות:
1. לטום קרוז יש זכויות סימני מסחר וסימני שירות במשפט המקובל (""common law trademark and service mark rights") על שמו – "Tom Cruise".
2. בורגר הרוויח משימוש בשם המתחם באמצעות פרסומות של צדדים שלישיים.
3. הגולשים באינטרנט ככל הנראה סברו שטום קרוז קשור באופן אישי לאתר com.
מנגד, ג'ף בורגר טען את הטענות הבאות:
1. com היה אתר מעריצים כאשר הביוגרפיה של השחקן מדגישה היבט זה.
2. השימוש של בורגר בשם המתחם צריך להיות מוגן תחת הזכות לחופש הביטוי.
3. כאשר אנשים הקלידו את הכתובת com הם לא ציפו לראות את השחקן מאשר את האתר. הם רצו מידע על השחקן, אותו סיפר האתר Celebrity1000.com בכתובת URL המופנית מחדש.
3. קרוז לא נקט בכל פעולה במשך 10 שנים, לכן הוא הסכים בהתנהגות שבורגר יהיה הבעלים של שם המתחם.
לבסוף, טום קרוז הצליח להחזיר את שם המתחם לבעלותו.
המקרה של דונלד טראמפ
סימן המסחר TRUMP הינו סימן מסחר מבחין הרשום של שמו של דונאלד טראמפ. בשנת 2007 חברת Web-adivso רשמה את השמות TrumpIndia, TrumpBeijing, TrumpAbuDhabi ו- TrumpMumbai כשמות מתחם ברמה העליונה (LTD) עם הסיומת "com".
באותה שנה בה נרשמו האתרים, הכריז ארגון Trump על תוכניותיו לבנות מלונות תחת המיתוג TRUMP בבנגלור ובמומביי שבהודו. האתרים ערכו פרודיה של טראמפ, והתכנים שלהם היו קשורים לתוכניות שלו.
לקרת סוף שנת 2010, עורכי הדין של טראמפ ביקשו מהחברה להסיר את האתרים ולשלם לטראמפ פיצוי בסך 100,000 דולר עבור כל אחד משמות המתחם בטענה שהם מסבים נזקים לטראמפ. לאחר שהחברה סירבה לדרישות אלה, טראמפ פנה למרכז הבוררות והגישור של WIPO בטענה שסימן המסחר שלו הופר.
עורכי הדין של טראמפ הצליחו להוכיח את טענותיהם, ונקבע כי החברה תעביר את ארבעת שמות המתחם לטרמפט ותשלם לו פיצוי בסך של 32,000 דולר.
שמות המתחם לא היו זהים לסימן המסחר של טראמפ אך הם היו דומים עד כדי חשש להטעיה משום שהשילוב בין המילה Trump לבין שם של מיקום כלשהו היא שיטה נפוצה עבור בתי מלון לסימון אתרים.
