DABUS – בינה מלאכותית לא יכולה להיחשב כממציא בקשות לרישום פטנטים מס' 268604 ,268605 ד"ר סטפן ל. ת'אלר (15.03.23)

הליך שנדון ברשות הפטנטים, בפני רשם הפטנטים עו"ד אופיר אלון. ביום 15.03.23 ניתנה ההחלטה בתיק.

הצדדים: המבקש: ד"ר סטפן ל. ת'אלר.

עיקרי העובדות:

ד"ר ת'אלר הגיש שתי בקשות לרישום פטנט – בקשה מס' 268604 שכותרתה "מכשירים ושיטות ליישום תשומת לב מוגברת" ובקשה מס' 268605 שכותרתה "מיכל מזון".

בטופסי הבקשות הופיעו הפרטים הבאים: "שם המבקש: "סטיפן ל. ת'אלר"; "שמות הממציאים: DABUS – Invention was autonomously generated by an artificial intelligence"; "בעל אמצאה מכח: assignment".

הבוחן סרב לקבל את הפטנטים לבחינה בטענת סף כי אין ממציא אנושי לפטנטים אלו כנדרש בדין.

לאור סירוב הבוחן לרישום בקשות הפטנט המבקש הגיש בקשה להשמעת טענותיו בפני רשם הפטנטים.

תוצאות ההליך:

ההשגה נדחתה. נקבע כי הבוחן צדק כאשר קבע כי על פי הנתונים שמסר המבקש כי לא ניתן לקבל את האמצאות לרישום מאחר ואין ממציא אנושי.

ביקורת שלנו על המצב הקיים:

מהסקירה שתוצג להלן ומההליכים השונים בעניין DABUS אפשר לראות כי נכון להיום, מכונות בינה מלאכותית לא יכולות להיחשב כממציאות במרבית מדינות העולם. גישה זו עשויה להוביל למצב שבו מבקשים לא יגלו בבקשת הפטנט את תפקידה של מכונת הבינה המלאכותית ביצירת האמצאה כדי שבקשת הפטנט לא תידחה. נוסף על כך, משום שאי אפשר לרשום פטנטים על אמצאות שנוצרו על ידי מכונות בינה מלאכותית, ממציאים עשויים לשמור על האמצאות בסוד, ולערער את מטרתם העיקרית של דיני הפטנטים שהיא לעודד חדשנות ולתמרץ גילוי של אמצאות, מסחורן ופיתוחן.

מערכת הפטנטים הנוכחית, אינה מעודדת ממציאים בתחום הבינה המלאכותית לשתף את המידע המצוי ברשותם. לחברות וממציאים בתחום זה יש תמריץ להימנע מלגלות את המידע המצוי ברשותם לגבי תוכנות הבינה המלאכותית שיצרו. הפרשנות הנוכחית אף שוללת את האפשרות לבעלות כלשהי ביחס לאמצאות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, פרשנות זו, הגם שעולה מלשון הדין, מנוגדת במהותה למטרת דיני הפטנטים שנועדה לתגמל ממציאים ולהניע אותם להמציא אמצאות יעילות ומועילות שיגדילו את רווחתו הכללית של הציבור בעצם זמינותן.

אנו סבורים כי כדי לעודד ממציאים לשתף את המידע המצוי ברשותם, יש להעניק להם הגנה מספקת על ההשקעה שלהם בפיתוח בינה מלאכותית ולצורך כך יש מקום בתיקון הוראות הדין כך שיאפשרו רישום של בינה מלאכותית כממציא ויאפשרו העברת זכויות ממציא מסוג בינה מלאכותית אל אדם או חברה שהם הבעלים של אותה בינה מלאכותית. (להרחבה ראו בספר: י' דרורי, "דיני פטנטים", הוצאת פרלשטיין גינוסר, עמ' 313 עד 332 (2023))

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

פירוט העובדות – הניסיון של DABUS להירשם כממציא פטנט בישראל

ד"ר ת'אלר הגיש שתי בקשות לרישום פטנט – בקשה מס' 268604 שכותרתה "מכשירים ושיטות ליישום תשומת לב מוגברת" ובקשה מס' 268605 שכותרתה "מיכל מזון".

בטופסי הבקשות הופיעו הפרטים הבאים: "שם המבקש: "סטיפן ל. ת'אלר"; "שמות הממציאים: DABUS – Invention was autonomously generated by an artificial intelligence"; "בעל אמצאה מכח: assignment".

לבקשה צורף נספח שכותרתו "INVENTORSHIP ON STATEMENT", בו הבהיר המבקש כי הממציא DABUS הוא מכונה המבוססת על בינה מלאכותית. בנספח הוסבר כי תהליך האמצאה של המכונה כולל שני שלבים: (א) יצירת רעיונות חדשים על ידי רשת נוירונים מלאכותית שאומנה באמצעות מידע כללי מעולמות ידע מגוונים; ו-(ב) בחירת רעיונות שהם חדשים מספיק ביחס לידע קודם מתוך אלו שחוללה המכונה בשלב א' וזאת בעזרת רשת נוירונים מלאכותית שנייה.

כמו כן, נטען שהחוק בישראל אינו אוסר במפורש מתן הגנה לאמצאות שנעשו על ידי מכונות בצרוה אוטומטית.

בחודש דצמבר 2020 נשלחו למבקש שתי הודעות לפני סירוב לפיהן המבקש אינו בעל האמצאות כנדרש על פי החוק. כלומר, המבקש אינו הממציא ואף לא קיבל את הבעלות באחת הדרכים המנויות החוק. לפיכך, האמצאות אינן כשירות לרישום כפטנטים לפי סעיף 2 לחוק הפטנטים.

בחודש יוני 2021 התקיים ראיון של בוחן הפטנטים עם בא כוחו של המבקש. בראיון טען בא כוח המבקש כי הכרה בכשירות אמצאות שנוצרו בידי מכונה תמריץ את פיתוחן של מכונות כאלה, ולכן יש לקרוא את הוראות החוק כך שיאפשר הגנה על אמצעות שהומצאו בידי בינה מלאכותית.

לעניין זכותו באמצאה, המבקש טען כי אין צורך בהעברת הבעלות בין המכונה למבקש. על פי דוקטרינת ה-  possession first and Accession של המשפט המקובל, קמה למבקש זכות בעלות באמצאות מתוך בעלותו על המכונה שיצרה את האמצאות. לכן, יש לראות במבקש כמי שבא מכוחו של הממציא (המכונה) והוא זכאי לאמצאות מכוח הדין לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק הפטנטים.

בחודש דצמבר 2021 נשלחו למבקש שתי הודעות סירוב לבקשות הפטנטים. בהודעות הציג בוחן הפטנטים שלוש שאלות: (א) האם המכונה יכולה להיחשב כממציא לפי החוק? לשאלה זו השיב הבוחן בחיוב; (ב) האם הבעלים של המכונה זכאי לאמצאותיה? לשאלה זו השיב הבוחן כי לבעלי המכונה זכויות מכוח הדין באמצאות הנעשות על ידי המכונה; (ג) האם די בזכאות לאמצאה כדי להיות זכאי לבקש פטנט על האמצאה? לשאלה זו השיב הבוחן כי זכויות אלה אינן כוללות את הזכות להגיש בקשה לפטנט משום שלפי לשון החוק הזכות לבקש בעלות באמצאה קמה לממציא או לבאים מכוחו. הבוחן פירש את המילים הבאים מכוחו כ- "power legal" ולמכונה אין "power legal" ולא ניתן לבוא מכוחה.

לאור סירוב הבוחן לרישום בקשות הפטנט המבקש הגיש בקשה להשמעת טענותיו בפני רשם הפטנטים.

החובה לציין בטופס הבקשה את מקור זכותו של מבקש הפטנט

בשונה ממקומות אחרים בעולם, בדין בישראל אין חובה לציין את שמות הממציאים בטופס הבקשה או לאחר שהוגשה.

סעיף 11 לחוק הפטנטים קובע כי המבקש נדרש להראות בבקשה את מקור זכותו לבקש את הפטנט (אם המבקש אינו הממציא).

המונח "בעל האמצאה" מוגדר בסעיף 1 לחוק הפטנטים כ"הממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם".

המענה לדרישה זו נעשה על ידי מילוי השדה "בעל אמצאה מכח" בטופס הבקשה. בשדה זו מקובל לציין האם מקור זכותו של המבקש באמצאה הוא מכוח הדין (למשל ירושה או אמצאת שירות), הסכם או העברה.

לפי סעיף 20 לחוק הפטנטים, אם המבקש אינו ממלא אחר הדרישות שבסימן א לפרק ג', על הבוחן או הרשם להודיע למבקש על ליקוי בבקשה. אם הליקוי לא יתוקן, הדבר יוביל לדחיית הבקשה בהתאם לתקנה 45 לתקנות הפטנטים. סעיף 11(ב) לחוק הוא אחת הדרישות הקבועות בסימן א' לפרק ג'.

רשם הפטנטים הדגיש כי בכדי למלא אחר דרישה זו לא מספיק שהממציא יציין מקור כלשהו בטופס, אלא המקור צריך להיות אחד מן המקורות המנויים בהגדרת "בעל האמצאה" בחוק הפטנטים – מכוח העברה, הסכם או מכוח הדין.

פרשנות המונחים "ממציא" ו-"בעל אמצאה" בחוק הפטנטים

במספר סעיפים בחוק הפטנטים נעשה שימוש במונח "ממציא", אך מונח זה אינו מוגדר בחוק. בפרט, לא מפורש האם הממציא חייב להיות בן-אנוש.

נקודת המוצא לפרשנות חוק היא לשון החוק, ובפרט המשמעות הטבעית של לשון החוק.

הבוחן סבר שאין מניעה שמכונה תיכלל בהגדרת "ממציא" בחוק הפטנטים. בקביעה זו הסתמך הבוחן על הגדרת המילה "ממציא" במילון אבניאון: "יוצר, המגלה דבר חדש: המצאה נרשמת על שם ממציאה", ובעיקר על העובדה שאין סתירה בין פרשנות מרחיבה זו לבין מטרות חוק הפטנטים.

רשם הפטנטים לא קיבל את עמדת הבוחן כי לפי ההגדרה במילון אבניאון משמעותה הטבעית של המילה ממציא כוללת מכונה. העובדה כי בהגדרת ממציא במילון אבניאון לא נכתב במפורש כי ממציא הוא בן-אנוש אינה, כשלעצמה, מלמדת כי מובנה הרגיל של המילה "ממציא" כולל גם מכונה.

הרשם הסביר כי הוא סבור שההגדרה במילון הניחה שממציא הוא תמיד בן-אנוש משום שעד לאחרונה לא היתה אפשרות אחרת.

למעשה, הדוגמה שהובאה בגדרה המילונית "המצאה נרשמת על שם ממציאה", מלמדת כי כך הוא הדבר. הכוונה היא שהאמצאה נרשמת על שם האדם שהמציא אותה – עד לאחרונה לא עלתה האפשרות לרשום אמצאה על שם מכונה. אדם מן הציבור שקורא הגדרה זו לא יפרש אותה כך שהאמצאה נרשמת על שם המכונה שהמציאה אותה.

בדומה, גם הגדרת המילה רופא במילון אבניאון אינה מציינת במפורש כי מדובר באדם, אך אין ספק שמובנה הרגיל מתייחס לאדם.

מסקנה זו מקבלת חיזוק מהגדרת המילה "Inventor" באנגלית המוגדרת כך במילון אוקספורד: "a person who has invented something or whose job is inventing things".

אין בסיס לחשוב שפירוש המילה "ממציא" בעברית כולל גם מכונה וגם בן-אנוש כאשר פירוש המילה באנגלית מתייחס רק לבן אנוש.

גם במקומות המעטים בהם מוזכרת המילה "ממציא" בחוק הפטנטים, ההתייחסות היא לבן אנוש שהמציא.

סעיפים 40 ו-42 לחוק הפטנטים עוסקים בזכות המוסרית של המציא אשר אינה שייכת לממציאים שאינם אנושיים. בסעיפים אלו החוק מייחס לממציא פעולות כגון "דורש" או "מוותר" אשר השימוש בהן נעשה, בדרך כלל, כשהכוונה היא לבני אדם. גם פירושו של המונח "שאיריו" של "ממציא" בסעיף 40 הוא "בן משפחה שנשאר בחיים אחרי מות קרובו ויש לו זכאות בחלוקת הירושה".

מהאמור לעיל עולה כי המונח "ממציא" בחוק הפטנטים מתייחס במובנו הרגיל ל"בן-אנוש". המבקש טען כי בניגוד למקומות אחרים בעולם, הדין בישראל אינו דורש מהמבקש לפרט מיהו הממציא. הרשם הסביר כי טענה זו נכונה, אך אין בה כדי לשנות את העובדה שהפרשנות הפשוטה של המילה "ממציא" בחוק היא בן-אנוש.

סעיף 1 לחוק הפטנטים מגדיר את המונח "בעל אמצאה" כ"הממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם".

סעיף 2 לחוק קובע כי הזכות לבקש פטנט על האמצאה נתונה ל"בעל אמצאה".

המילים "מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם" בסעיף 1 לחוק הן פירוש של מי שבא מכוחו של הממציא.

ההגדרה למונח "בעל אמצאה" שהוצעה בהצעת חוק הפטנטים התשכ"ה – 1965 לא כללה את המילים "הבאים מכוחו".

בישיבת מליאת הכנסת בה אושר חוק הפטנטים בקריאה שנייה ושלישית הוסברה תוספת המילים "הבאים מכוחו" – "כדי להדגיש ולהבליט שעיקר ההגנה היא לממציא". בהמשך נכתב כי הגנה נוספת על זכות הממציא שהוכנסה בסעיף 11 דורש ממגיש הבקשה לפטנט, כאשר הוא אינו הממציא, להודיע בבקשה כיצד היה לבעל האמצאה. הוסבר כי כך "יכול הרשם לעמוד על דרך גילגולה של האמצאה מידי הממציא אל מבקש הפטנט, ועל ידי כך לשמור על זכויותיו של הממציא במידה שנתקפחו".

הרשם הסביר כי דברים אלה מדגישים את העובדה שנקודת המוצא של החוק היתה כי זכותו של בעל האמצאה לבקש פטנט התגלגלה לידיו מהממציא בדרכים שפורטו בסעיף. המבקש אינו חולק על כך שהמילים "הבאים מכוחו" מלמדות על יחס בין בעל האמצאה לממציא, אך לטענתו ממציא אינו בהכרח בן-אנוש. הרשם לא קיבל טענה זו.

סיכום: הרשם הסביר כי לפי החוק כל אמצאה מתחילה בממציא, שהוא "בן-אנוש", וממנו מתגלגלת הזכות לבעל האמצאה.

פרשנות תכליתית

המבקש טוען כי לפי לשון החוק ניתן לפרש את החוק באופן שיאפשר הגנה על אמצאות שנעשו על ידי בינה מלאכותית, וכי פירוש זה עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה שהיא עידוד חדשנות ועידוד ממציאים לגלות לציבור את אמצאתם בתמורה למונופולין מוגבל בזמן. הוא טען שאין הבדל אם האמצאה נוצרה על ידי מכונה או על ידי בן-אנוש, ואם לא תינתן הגנה לאמצאות אלה, התמריץ לפיתוח מכונות כאלה יקטן, התמריץ של בעלי מכונות לשמור את תוצריהן כסוד מסחרי יגדל ולא יימשך פיתוח תוצרים אשר לא ניתן לשמור כסוד כי לא ניתן להגן עליהם.

הבוחן קיבל עמדה זו אבל סירב לרשום את הבקשות מטעם אחר.

הרשם הסביר כי טענותיו של המבקש כבדות משקל, אך ההרחבה של ההגנה הקבועה בחוק מעוררת שאלות מדיניות שונות שיש להותירן להכרעת המחוקק.

הרשם הסביר כי בנקודה בה אנו נמצאים כעת, ההנחה כי הגנה באמצעות דיני הפטנטים על אמצאות שנעשו על ידי מכונה תגשים את תכליות דיני הפטנטים אינה מוסכמת על כולם ומעוררת שאלות רבות בהקשרים שונים.

הרשם הסביר כי אפילו אם היו בידיו התשובות לשאלות אלו, לא ניתן היה לקבוע כי קבלת עמדת המבקש תוביל להגשמת תכליות דיני הקניין הרוחני שעניינן הפצת ידע ועידוד חדשנות, משום שלא ניתן לדבר על השגת תכליות אלה מבלי להתייחס להיבט הבינלאומי של דיני הקניין הרוחני.

דיני הפטנטים בישראל מיישמים את העקרונות המחייבים שנקבעו במסגרות הבינלאומיות המסדירות היבטים שונים של דיני הקניין הרוחני בכלל ודיני הפטנטים בפרט, ופעמים רבות הם נשענים על הסדרים דומים במשפט המשווה. כאשר חוקק חוק הפטנטים נעשה מאמץ להתאים את החוק לעקרונות אלה.

כיום לא קיימים כללים מקובלים להגנה על אמצאות שנעשו על ידי בינה מלאכותית ללא ממציא אנושי, ומרבית המדינות בהן נדון העניין סירבו לרשום פטנט על אמצאה שנעשתה ללא מעורבות אנושית כלשהי. הרשם הסביר כי גם אם המבקש צודק בטענתו שההגנה על תוצריהן של מכונות היוצרות אמצאות באמצעות דיני הפטנטים היא כלי המדיניות הנכון לתמרץ יצירת מכונות כאלה וגילוי של תוצריהן לציבור, ספק אם ההגנה על אמצאות כאלה על ידי מספר קטן של מדינות תגשים את תכלית דיני הקניין הרוחני. לפיכך, בהיעדר הסכמה בינלאומית לגבי ההסדר הראוי בעניין זה, לא יהיה נכון להגן זאת בדין הישראלי על דרך פרשות החוק.

עיגון כזה גם ייצור א-סימטריה בין מדינת ישראל לבין מדינות אחרות, ויביא למצב שבעוד שהאמצאות מושא בקשת הפטנט מצויות בנחלת הכלל ברוב מדינות העולם, הן יהיו כפופות לזכויות בלעדיות שמעניקה הגנת הפטנט בישראל בלבד. לסיכום, הרשם הסביר כי הכרה בבינה מלאכותית כממציאה של אמצאה שנעשתה ללא מעורבות אנושית כלשהי צריכה להימסר בידי המחוקק שיכריע בשאלות המדיניות ובהתייחס לדין המשווה ולסטנדרטים הבינלאומיים, וזאת לאור אופיו הגלובלי של תחום הקניין הרוחני מחד ומאפייני הכלכלה והתעשייה בישראל מאידך.

Doctrine of Accession

המבקש טען שזכותו באמצאה מקורה ב- Doctrine of Accession. דוקטרינה זו, שמקורה בדין האנגלי, קובעת שבעל העץ זכאי לפירותיו. בשל היותה של שאלת התחולה של דוקטרינה ה- Accession על נכסים בלתי מוחשיים היא שאלה תקדימית, פנה הבוחן לקבלת חוות דעת מהמחלקה למשפט העברי במחלקת ייעוץ וחקיקה המשרד המשפטים. לפי חוות הדעת, דוקטרינת ה- Accession חלה, לפי הדין העברי, גם לגבי תוצרים בלתי מוחשיים של עצם מוחשי הנמצא בבעלותו של אדם.

הרשם הסביר כי מהאמור לעיל עולה כי אין צורך להכריע בשאלת תחולה דוקטרינת ה- Accession בעניין זה. גם אם הדוקטרינה חלה בעניין זה, היא אינה דין המקנה למבקש זכות להגיש בקשה לפטנט משום שבעל האמצאה לפי חוק הפטנטים הוא אדם שרכש את זכותו באמצאה מממציא אנושי.

המצב בעולם – הדין הזר

בקשות פטנט מקבילות הוגשו לרישום על ידי המבקש במספר משרדי פטנטים ברחבי העולם. הרשם סקר בקצרה את עיקרי הנימוקים של ההחלטות שניתנו במדינות השונות.

ארצות הברית

בית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות הברית דחה את ערעורו של המבקש על החלטת בית המשפט בווירג'יניה  לדחות את ערעורו של המבקש על החלטת משרד הפטנטים לסרב לרשום את בקשות הפטנט שהגיש.

סעיף (f)100 לחוק הפטנטים האמריקאי מגדיר את המונח "ממציא":

"The term “inventor” means the individual or, if a joint invention, the individuals collectively who invented or discovered the subject matter of the invention"

בית המשפט הפדרלי קבע שלמרות שבחוק הפטנטים אין פירוש של הביטוי "יחיד" ("individual"), אופן השימוש היומיומי בביטוי זה מלמד על כוונה לאדם אנושי בלבד, ואין לקבל לרישום אמצאות שנעשו על ידי מכונה.

בית המשפט הפדרלי דחה את טענות המבקש לפיהן שיקולי מדיניות מחייבים הכרה בבינה מלאכותית כממציאה וברישום פטנטים על אמצאות שנעשו על ידי הינה מלאכותית ללא סיוע אנושי.  בית המשפט סבר ששיקולי המדיניות שהציג המבקש הם "ספקולטיביים" ובכל מקרה לשון החוק ברורה ולכן אין מקום בית המשפט יסטה ממנה.

אנגליה

בית המשפט לערעורים קבע שהגדרת הביטוי "ממציא" בחוק הפטנטים האנגלי כוללת בן אנוש בלבד ואינה יכולה לכלול מכונה.

דעת הרוב סברה כי סעיפים 7 ו-13 לחוק האנגלי מחייבים את המבקש לציין בן-אנוש כממציא ואת מקור זכותו באמצאה. המבקש ציין מכונה כממציא, ולא ציין מקור חוקי לזכותו באמצאה, ולכן צדק משרד הפטנטים האנגלי כאשר סירב לרשום את האמצאה כפטנט.

דעת המיעוט סברה שאמנם על פי החוק האנגלי ממציא הוא בן אנוש, אך תכלית מסירת המידע לרשם היא שיקוף המידע לציבור על ידי הרשם. אין זה התפקיד של הרשם לוודא את נכונות ההצהרות שהצהיר המבקש כאשר הגיש את בקת הפטנט. לכן, למרות שהגדרת ממציא לפי החוק האנגלי אינה כוללת בינה מלאכותית, יש לקבוע כי המבקש עמד בכל הדרישות הפורמליות בהגשת הבקשות ולהחזיר את הבקשות למשרד הפטנטים לבחינה מהותית.

בית המשפט באנגליה דן גם בתחולתה של דוקטרינת ה-Accession. השופט Arnold סבר כי דוקטרינה זו אינה חלה בנוגע לקניין בלתי מוחשי כגון אמצאות, משום שבקניין בלתי מוחשי אין החזקה בלעדית שהיא הבסיס לדוקטרינת ה-Accession. כלומר, למרות שהמבקש הוא המחזיק הבלעדי של העצם המוחשי, המחשב עליו פועלת המכונה DABUS, אין להסיק מכך שהוא הבעלים של הפירות הבלתי מוחשיים של המכונה – האמצאות שלה.

משרד הפטנטים האירופי

בחודש אוקטובר 2018 הגיש המבקש שתי בקשות פטנט למשרד הפטנטים האירופי בהן ציין את DABUS כממציא. המבקש טען לזכויות בשתי האמצאות בשל היותו הבעלים של המכונה או ה- successor של הממציא.

משרד הפטנטים האירופי דחה את שתי הבקשות משום שהביטוי "ממציא" ("inventor") במשמעו ב- European Patent Convention (EPC) מתייחס לבן-אנוש בלבד. כמו כן, הובהר כי מכונה אינה ישות משפטית שיכולה להעביר למבקש זכויות כלשהן. לפיכך, נקבע כי המבקש לא מילא את חובותיו לציין מי הממציא בבקשת הפטנט ולהצביע על זכותו להגיש את הבקשה. ערעור המבקש על החלטה זו נדחה על ידי ה- Board of Appeal, שקבע כי משמעותו הרגילה של הביטוי "ממציא" היא בן אנוש בעל כשירות משפטית וכך יש לפרש גם את ה-EPC.

המבקש טען כי זכותו באמצאות מכוח היותו היוצר של המכונה. ה- Board of Appeal קבע כי זה לא מתייחס למצב משפטי או לעסקה שהופכים את המבקש ליורשו של הממציא במשמעות ה-EPC.

הרשם הסביר כי נימוק זה דומה לסיבה שבגינה המבקש אינו עומד בהגדרת "בעל אמצאה" לפי החוק בישראל – הוא לא רכש את זכותו ממציא אנושי.

כמו כן, ה- Board of Appeal ציין כי ה-EPO נדרש לבחון את המידע שמסר המבקש במענה לדרישה לציין את שם הממציא בבקשה או את מקור הזכות להגיש את הבקשה ועל מידע זה להיות תואם לדרישות ה-EPO. כלומר, אם ה-EPC דורש לציין ממציא אנושי, אין לקבל הצהרה לפיה הממציא אינו אנושי, ואם ה-EPC דורש כי המבקש ירכוש את זכותו ממציא אנושי, על המבקש לספק מידע העונה על דרישה זו, אחרת ייחשב שמי שלא עמד בה.

באשר לטענת המבקש כי סירוב לרישום פטנטים שנעשו על ידי בינה מלאכותית מהווה אפליה כנגד אמצאות מסוג מסוים, ה- Board of Appeal הסביר כי הוא אינו מודע לפסיקה כלשהי שתמנע מהמשתמש או הבעלים של מכונה המעורבים בפעילות המצאתית להגדיר את עצמו כממציא על פי דיני הפטנטים האירופאים. כמו כן, ה- Board of Appeal הסביר כי זהו תפקידו של המחוקק לתקן את ה-EPC.

אוסטרליה

משרד הפטנטים האוסטרלי סירב לרשום את בקשות הפטנט משום שהמבקש לא ציין ממציא אנושי כנדרש על פי דין. ערכאת הערעור על החלטת הרשם קיבלה את ערעורו של המבקש והורתה לרשום את הבקשות על שמו. בית המשפט הפדרלי קיבל את ערעור הרשם על החלטה זו וקבע כי לפי דין האוסטרלי הממציא צריך להיות אנושי.

גרמניה

בגרמניה בקשת הפטנט המשיכה לבחינה לאחר שהמבקש הוסיף את עצמו כממציא בבקשה.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם