לאמנים רבים בארץ ובעולם יש מנהלים אישיים שמשחקים תפקיד מאוד משמעותי בקריירה שלהם. פונקציה זו, המכונה בתעשיית המוזיקה "מנג'מנט" (Artist Management), יכולה להיות ממולאת על ידי אדם מסוים או על ידי חברה. לצורך הפשטות, נתייחס לשניהם במאמר זה בתור "מנהל".
במאמר זה נסביר בקצרה מהו תפקיד המנהל האישי ונדון בנושאים חשובים שיש להתייחס בעת ניסוח ועריכת הסכם בין אמן ומנהל – הסכם ניהול אומנים (Artist Management Agreement).
תפקיד המנהל האישי
התפקיד העיקרי של מנהל אישי הוא לשמש כאיש קשר בין האמן גורמים שאיתם האמן מעוניין לקיים קשרים מסחריים ולסייע בהצמחת הקריירה של האמן. בתעשיית המוזיקה, קבוצות ויחידים אלה יכולים לכלול את חברת התקליטים או ה"לייבל", חברת ההוצאה לאור (publisher), סוכן הופעות (booking), משרד יחסי ציבור, מדיה, תחנות רדיו ועוד.
תפקיד המנהל יכול להיות מצומצם להיבטים מסוימים כמו ייצוג מול הלייבל ויכול להתרחב לכל ההיבטים בקריירית האמן, כמו ארגון הופעות, קידום מכירות, ניהול עמודי social media, פנייה לגורמי מדיה לסיקור וקביעת ראיונות, יצירת מקורות הכנסה (כמו ייצור ומכירת מרצ'נדייז, הסכמי פרזנטור ושת"פים מסחריים, עסקאות סינכרוניזציה), וקידום סינגלים ברדיו, בטלוויזיה ופלטפורמות סטרימינג. חלק מהיבטים אלו יכולים להיות מבוצעים על ידי המנהל עצמו והצוות שלו, והיבטים אחרים יכולים להתבצע באמצעות פרילאנסרים המתמחים בהם.
היקף תפקיד המנהל עשוי להיות מושפע מתחום המומחיות והניסיון של המנהל, מקיומם של הסכמים בין האמן לגורמים אחרים שמטפלים בהיבטים אחרים עבורו ובמידת המעורבות המוסכמת על ידי האמן והמנהל.
יש גם מקרים בהם כל הפונקציות האפשריות של המנהל ממולאות על ידי הלייבל (במסגרת הסכם המכונה "הסכם 360") ואז אין צורך במינוי מנהל אישי, אלא לשם הייצוג מול הלייבל.
הסכם ניהול אומנים
כאשר אמן ומנהל מחליטים שהם רוצים לעבוד יחד, הם בדרך כלל יחתמו על הסכם בכתב המכונה הסכם ניהול אומנים. מטרתו של הסכם הניהול היא להגדיר את מערכת היחסים בין האמן ומנהל, את המחויבויות ותחומי האחריות של כל צד ואת חלוקת הזכויות (והרווחים) בין הצדדים.
לאור המורכבות וריבוי תחומי הפעילות של האמן, ערוצי ההכנסה האפשריים והגורמים השונים מולם האמן צפוי להתקשר במהלך הקריירה שלו, יש חשיבות רבה בהגדרת האחריות של המנהל, התמורה המגיעה לו ותקופת ההסכם, באופן ברור במסגרת הסכם בכתב, וזאת כדי למנוע מחלוקות והתנגשויות עם הסכמים אחרים שהאמן חותם עליהם.
דגשים חשובים בהליכי המו"מ ובהסכם
חשוב לזכור שהסכם ניהול הוא הסכם בו הרווחיות לצדדים אינה וודאית, שכן מידת ההצלחה של האמן והרווחיות שלו תלויה במשתנים רבים שלאמן ולמנהל יש שליטה מאוד מוגבלת עליהם. לכן, בהסכמי ניהול המנהל לוקח על עצמו סיכון מסוים בהשקעה באמן מתוך אמונה שהפוטנציאל של האמן יכול להביא להחזר ההשקעה ועשיית רווחים. כדי להצדיק את לקיחת הסיכון מצד המנהל, ההסכם כולל לרוב חלוקה של אחוז מסוים מתוך רווחי האמן למנהל (או השארה של אחוז מסוים אצל המנהל, אם ההכנסות מגיעות אליו).
הנושאים החשובים ביותר לטפל בחוזה ניהול אמן הם:
– מסגרת הזמן של ההסכם, וקיומה של אופציה להארכת ההסכם
– השירותים שהמנהל נותן לאמן ותחומי האחריות שלו
– ההתחייבויות של האמן
– הסדרת התשלום על הוצאות נלוות
– סמכויות המנהל (מה מותר לו להחליט עבור האמן ובאילו עניינים עליו לקבל הסכמה מפורשת).
– התמורה המגיעה למנהל מתוך הרווחים
במו"מ בין מנהל לאמן בתחילת דרכו קיימים לרוב פערי כוחות לרעת האמן, הנוטים לצמצם את כוח המיקוח שלו, ועשויים להסתיים בהסכמה על תנאים לא הוגנים כלפי האמן. עם זאת, לעתים קרובות הסכמים עם אמנים מתחילים יטיבו יותר עם המנהל בשל הסיכון שהוא לוקח על עצמו, וככל שהאמן יתקדם ויוכיח את עצמו בתעשייה, יגדל כוח המיקוח שלו וכך יתאפשר לו להשיג תנאים טובים יותר.
בין היתר, יש חשיבות רבה להסדרת הנושאים הבאים:
הגבלת המנהל לתחום מסויים
במסגרת הסכם ייצוג אומנים חשוב להגביל את מעורבותו של המנהל בקריירה של האמן לפעילותו של האמן בתחום הרלוונטי ולנובע באופן ישיר מאותו תחום. בנוסף חשוב להגביל את תחום הפעולה של המנהל לתחום המומחיות של המנהל ולהשאיר לאמן את הזכות להשתתף בקבלת החלטות משמעותיות הנוגעות לקריירה שלו. ככל שתחומי האחריות של המנהל רחבים יותר, חשוב להגביל יותר את תקופת ההסכם ולהשאיר לאמן אפשרות להשתחררות מההסכם במצב בו המנהל לא מגיע ליעדים מסוימים.
הגבלת תקופת ההסכם
הסכם הניהול אמור להימשך באופן אידיאלי שנים ספורות (עד שלוש שנים, ורצוי שלא יותר מחמש שנים) וצריכים להיות מנגנונים שונים שבאמצעותם האמן יכול לסיים את ההסכם אם המנהל לא ישיג יעדים שונים, כמו גם מנגנוני אופציה להארכת ההסכם בהסכמת שני הצדדים. בהקשר זה יש לציין כי חוק הגנה על זכויות אמנים במוסיקה, התשע"ז – 2017 (הידוע גם בתור "חוק איה כורם"), קובע כי אין לערוך התקשרות בלעדית עם אמן לתקופה לא סבירה, כאשר החוק יוצר חזקה שתקופה של יותר משבע שנים להתקשרות כזו היא אינה סבירה, ואילו בחוזה היקף (הסכם 360), תקופה של יותר מחמש שנים אינה סבירה.
הגדרת חובות ויעדים של המנהל
במקרים רבים מנהלים יעדיפו להימנע מלהגדיר את חובותיהם בצורה ברורה או לנקוב ביעדי ביצוע מדידים, כדי להשאיר לעצמם גמישות בביצוע תפקידם ולצמצם את המצבים שיכולים להיחשב כהפרת הסכם מבחינתם. עם זאת, ככל שההסכם בעל תוקף ארוך יותר וככל שהוא מכסה יותר תחומים, כך גדלה החשיבות של הגדרת יעדים והתחייבויות ברורות ומדידות ביחס לתפקיד המנהל, כדי למנוע מצב בו האמן נשאר כבול למנהל שלא עומד בהתחייבויותיו ולמעשה "תוקע" את הקריירה של האמן. אמנם ישנם יעדים שמושפעים בצורה מאוד מוגבלת מעבודת המנהל (למשל כניסה לפלייליסטים ברדיו) ולמנהל יהיה פחות נוח להכניס אותם להסכם, אך ישנם יעדים שיכולים להיות תלויים ישירות בעבודת המנהל (למשל הפקת כמות מסוימת של קליפים) כך שאין מניעה מהכנסתם להסכם.
תמורה
כלל יסודי הוא שאת התמורה עבור עבודת המנהל יש לחשב מרווחים ולא מהכנסות. בנוסף, את התמורה עבור עבודת המנהל יש להגביל לתחומי הפעילות עליהם אחראי המנהל. בהסכמים מסוימים, המנהל יבקש לקזז את הוצאותיו לטובת האמן מתוך הרווחים הראשונים שהאמן יפיק באמצעות המנהל, כך שהאמן יכניס את הרווחים הראשונים לכיסו רק לאחר קיזוז כל הוצאות המנהל.
התמורה נקבעת לרוב כאחוז מסוים מתוך סך הרווחים שיופקו מפעילות האמן הקשורה לתחום הניהול של המנהל. לרוב התמורה תגיע למנהל, והוא זה שיצטרך להעביר, לאחר קיזוז הוצאותיו, את האחוז שנקבע מהרווחים לאמן. אולם, יכולים להיות גם מקרים הפוכים. בכל מקרה בו מדובר בהכנסות שמגיעות ישירות לאמן שהמנהל זכאי לחלק בהן, העברת התמורה היחסית למנהל צריכה להתבצע מתוך הרווחים לאחר קיזוז הוצאותיו של האמן (למשל, הופעות).
היקף האחוזים שהמנהל מקבל מתוך רווחי האמן צריך להיות תלוי במידת מעורבותו ובתחומי הפעילות בהם הוא מעורב. חשוב לשים לב לא להקנות למנהל זכות לחלק מתוך הכנסות (בשונה מרווחים) המגיעות לאמן בערוצים נפרדים – למשל תמלוגים מאקו"ם (אלא אם המנהל ממלא גם תפקיד של מו"ל ואז הוא נרשם ככזה באקו"ם ומקבל את חלקו בתמלוגים ישירות מהם) או מתוך הכנסות שהן תוצר של פעילות של גורם אחר (למשל הכנסות שהגיעו מהלייבל עבור השמעות בפלטפורמות סטרימינג).
הנהלת חשבונות
בהסכם בו ההכנסות מפעילות האמן מגיעות לאמן דרך המנהל, חשוב להגדיר בצורה ברורה אמצעי הגנה מתאימים בכל הנוגע לעיון בכל נתון כספי רלוונטי, פרטי חשבון בנק, פרטי העברות, יכולת להעתקת דפי בנק, זכויות ביקורת וגישה לחשבון.
הסכמים עם צדדים שלישיים
חשוב להגביל את המקרים בהם המנהל מורשה לחתום בשם האמן על הסכמים עם צדדים שלישיים, כך שהסכמים משמעותיים בעלי השפעה מהותית על האמן ייחתמו רק בהסכמת האמן. למשל בהסכמים היוצרים חובות לאמן כלפי צד שלישי, כרוכים בהיבטים תדמיתיים של האמן, חשוב שהאמן ידע מראש על מה הוא חותם וייתן לכך את הסכמתו. לעומת זאת, יש מקרים בהם הזדמנויות עסקיות מסוימות דורשות תגובה מהירה ואז עדיף לאפשר למנהל לפעול באופן עצמאי בשם האמן (למשל, חתימה על הסכם סינכרוניזציה עבור שילוב מוזיקה של האמן בסרט או סדרה).
הפסקת ייצוג
חשוב להגדיר בהסכם בנסיבות אשר בהן תהיה לאומן זכות לסיים את הסכם הניהול.
הגבלה על מנהל חלופי
בדרך כלל אומן החותם על הסכם ייצוג עם מנהל מעוניין בייצוג של אותו מנהל ספציפי ולא גורם חלופי. לכן חשוב לכלול סעיף המגדיר כי אם המנהל הספציפי יפסיק את השירות לא ניתן יהיה לכפות על האומן מנהל חלופי אחר. וכן חשוב להגדיר כי המנהל לא יורשה להמחות את הסכם הייצוג לאף גורם אחר.
מאמרים נוספים בתחום:
* זכויות יוצרים בתעשיית המוזיקה – איך מוזיקה מתורגמת לכסף: התשתית.
לשאלות בנושא זה אתם מוזמנים לפנות למשרדנו.
