בת"א (מחוזי נוף הגליל-נצרת) 71798-06-23 otter producs llc נ' פיקספון שותפות לא רשומה ואח' (26.10.2026), דחה השופט הבכיר יונתן אברהם תביעה שהגישה בעלת מותג מגני הסלולר OtterBox נגד פיקספון ושני שותפיה בגין שיווק מוצרים מזויפים לכאורה. בית המשפט קבע כי אף שהוכחה החזקה של 42 כיסויים הנחזים למוצרי התובעת, לא הוכח שהם מזויפים או שהנתבעים הפיצו מוצרים מזויפים שלה. התביעה נדחתה והתובעת חויבה בהוצאות בסך 30,000 ש"ח.
חקירה, רכישת מבחן וטענות להפצת זיופים
התובעת טענה שהנתבעים הפיצו מוצרי חיקוי שנשאו את סימני המסחר שלה, ובהם OTTER והסימן המעוצב. התביעה נשענה על רכישה שביצע חוקר בחנות, צילומים של מלאי כיסויים, תיעוד משלוחים וטבלת השוואה בין כיסוי שנרכש לבין מוצר מקורי. לפי התובעת, ההבדלים באריזה, בתעודת האחריות ובאיכות המוצר הראו כי מדובר בזיוף. סכום התביעה הועמד לצורכי אגרה על 2.6 מיליון ש"ח, לצד בקשות לצווי מניעה, השמדת טובין ומתן חשבונות.
הנתבעים הכחישו סחר בזיופים. לדבריהם רכשו 42 כיסויי OtterBox במהלך מכירת חיסול מלאי של חברה בשם פיזה, תמורת תשלום וכנגד חשבונית. התובעת טענה שהחשבונית אינה אותנטית ושהיקף ההפצה גדול בהרבה. אחד העדים, שהיה קשור לחברת פיזה, הכחיש שחתם בעצמו על החשבונית, אך אישר את האפשרות שפנקסי החשבוניות הועברו לאחר במסגרת מכירת החברה. בית המשפט מצא כי ראיות אלה והעדויות על הנוהג של מכירות חיסול מספקות תמיכה לגרסת הרכישה שהציגו הנתבעים.
הוכחת החזקת מוצרים אינה הוכחת זיוף
השופט בחן את סרטוני החקירה והתצלומים ולא קיבל את הניסיון להסיק מהם הפצה נרחבת של מוצרים מזויפים. הוא קבע כי הוכחה החזקתם של 42 מוצרים הנחזים להיות מתוצרת התובעת, אך לא ניתן היה לזהות בוודאות כמזויפים את כלל המוצרים שנראו בצילומים ובמשלוחים. עדות בדבר רכישת כיסוי בחנות הוכיחה את הרכישה, לא את היות הכיסוי זיוף.
הקושי המרכזי היה בראיות להשוואת הכיסוי שנרכש למוצר המקורי. עובדת התובעת שהגישה תצהיר בדבר ההבדלים אישרה בחקירתה כי אדם אחר, שלא העיד במשפט, הוביל בפועל את בדיקת המוצר וערך את עיקר עבודת ההשוואה. גם התמונות ששימשו להשוואה לא צולמו על ידה. השופט התקשה לקבוע ממצאים על יסוד תצהיר שהתבסס בחלקו על דיווחים שקיבלה מאחרים, במיוחד כשנכללו בו מסקנות מקצועיות לגבי חוזק החומרים ואיכות ההגנה ללא חוות דעת מתאימה.
טענת הנתבעים כי העד שרכש את הכיסוי אינו חוקר פרטי מוסמך נדחתה: אדם רשאי להעיד על רכישה שביצע גם אם אינו מחזיק ברישיון חוקר. אלא שגם עדות קבילה על עצם הרכישה אינה מוכיחה שהמוצר שנרכש הוא זיוף. העובדה שהנתבעים הודו בעבר באירוע הקשור למוצרים מזויפים של מותג אחר לא שימשה תחליף להוכחת ההפרה הנטענת ביחס למוצרי OtterBox.
המשמעות לניהול תביעת סימני מסחר נגד משווקים
התביעה כללה טענות נוספות בתחום הקניין הרוחני, לרבות זכויות יוצרים ועיצובים לא רשומים, אך ההכרעה לא קבעה ממצא עצמאי בדבר הפרת עיצוב. עיקרה היה הכשל להוכיח שהמוצרים שבמחלוקת היו מזויפים. לא נקבע שהפצה של מוצר מזויף אינה מפרה סימן מסחר, וגם לא נדרש בית המשפט לפטור גורף למשווק שטוען לתום לב.
במקרה שבו מבקשים לבסס תביעה על הפרת סימני מסחר באמצעות מוצר מזויף, הזיהוי המקצועי של המוצר, זהותו של מי שביצע את הבדיקה, תיעוד שרשרת החזקת הראיה והיכולת להסביר בעדות אישית את ההבדלים מן המקור עשויים להיות מכריעים. תמונות של מוצרים הנושאים את המותג, גם כשהן מעידות על פעילות מסחרית, אינן מוכיחות לבדן שמדובר בזיופים.
