בת"א (מחוזי מרכז-לוד) 38097-11-19 אייל אלאלוף וגרין פורמולה בע"מ נ' נטורפוד בע"מ וסאסאטק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (9.2.2021) דחה השופט רמי אמיר תביעה למנוע מן המשווקת נטורפוד להשתמש במותג EcoFriend למוצרי ניקוי אקולוגיים שאינם מתוצרת התובעים. לפי ההסכם בין היצרן למשווקת, שנחתם בשנת 2008, הבעלות במותג ובמוניטין הייתה משותפת בחלקים שווים. שני הצדדים הפרו בהמשך את התחייבויות הבלעדיות, אך ההפרות לא ביטלו את הבעלות המשותפת. בית המשפט קבע גם שרישום סימן המסחר על שם נטורפוד לבדה נעשה שלא בהתאם להסכם, אך השאיר את שאלת תיקון הרישום או ביטולו להכרעת רשם סימני המסחר. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.
היצרן והמשווקת הסכימו לחלוק גם במותג וגם במוניטין
אלאלוף עסק בייצור מוצרי ניקוי אקולוגיים באמצעות גרין פורמולה, ונטורפוד עסקה בשיווקם. במסגרת הסכם קצר משנת 2008 נקבע שהיצרן יספק באופן בלעדי את מוצרי EcoFriend, ואילו נטורפוד תהיה המשווקת הבלעדית שלהם ברחבי ישראל. ההסכם הוסיף הוראה קניינית נפרדת: הבעלות במותג ובמוניטין הקשור אליו תחולק בין אלאלוף לנטורפוד שווה בשווה.
שיתוף הפעולה נמשך שנים, עד שבשנים 2018–2019 החריפו המחלוקות. היצרן החל לשווק את מוצריו בעצמו ובהמשך באמצעות מפיץ אחר, בעוד נטורפוד החלה להזמין מוצרי ניקוי מיצרנית אחרת, סאסאטק, ולשווק גם אותם בשם EcoFriend. התובעים ביקשו צו מניעה קבוע שיאסור שימוש בשם המותג בקשר למוצרים שלא יוצרו על ידם. הם טענו להפרת חוזה, להפרת עיצוב לא רשום, לסימן מסחר מוכר היטב, לגניבת עין ולעשיית עושר ולא במשפט.
הפרת הבלעדיות אינה מבטלת מעצמה את הזכויות במותג
השאלה שהכריעה את ההליך לא הייתה מי מן הצדדים יצר את המותג לראשונה, אלא מה נעשה בזכויות לאחר חתימת ההסכם. בית המשפט הבחין בין החלק התפעולי של ההתקשרות, שבו הוסדרה בלעדיות בייצור ובשיווק, לבין החלק הקנייני, שבו הוענקה הבעלות במותג ובמוניטין לשני הצדדים.
השופט מצא כי כל צד נטש בפועל חלק מהבלעדיות: התובעים פנו לשיווק באמצעות אחרים, ונטורפוד רכשה מוצרים מיצרנית חלופית. הוא לא הכריע מי הפר ראשון, משום שהדבר לא שינה את התוצאה. העובדה שהצדדים חדלו לכבד את הוראות ההפצה לא ביטלה מאליה את ההסכמה הקניינית, ולא הוצג בסיס לקביעה שהבעלות המשותפת במותג חזרה אל היצרן בלבד.
זוהי הבחנה בעלת משמעות מעשית בהסכמי הפצה וזיכיון: הוראה המעניקה בלעדיות מסחרית אינה שקולה להוראה המקנה בעלות בסימן מסחר. אם הצדדים מבקשים שביטול ההסכם יביא גם להעברה, לחלוקה או לסיום של זכויות במותג, יש להסדיר זאת במפורש ולא להניח שהסדר כזה משתמע מעצם סיום שיתוף הפעולה.
מדוע דיני העיצובים לא סייעו לתובעים?
התובעים כינו את הסמל המסחרי בשם "עיצוב מיוחד", אך בסיכומיהם התברר שהם מבקשים בלעדיות בשם EcoFriend עצמו, ולא בהופעה גרפית מסוימת שלו. הם לא הצביעו על עיצוב מוגדר של הבקבוק, התווית, האיור או שילוב האותיות שבגינו הם תובעים הגנה, ולא הוכיחו חידוש ואופי ייחודי כנדרש בחוק העיצובים, התשע"ז-2017.
בית המשפט דחה את עילת העיצוב הלא רשום. הוא הדגיש שבקשה להגנה על שם מסחרי מילולי שייכת בעיקרה לדיני סימני המסחר ולדיני גניבת העין, ולא לדין שנועד להגן על המראה החזותי של מוצר. נוסף על כך, המותג היה קיים עוד לפני תחילת תחולתו של חוק העיצובים, ובעבר לא הייתה הגנה סטטוטורית כללית למדגם שלא נרשם.
מה קורה למוניטין כאשר הוא נצבר במשותף?
גם בעילות המבוססות על סימן מוכר היטב ועל גניבת עין התעוררה בעיית הוכחה. התובעים לא הביאו ראיות מספקות לכך שהמוניטין בשם EcoFriend מזוהה דווקא עמם, להבדיל מן הפעילות המשותפת שנמשכה כעשור. מעבר לכך, נוסח ההסכם היה חד משמעי: גם המותג וגם המוניטין שייכים לשני הצדדים. לא ניתן היה לעקוף קביעה חוזית זו באמצעות הצגת המוניטין כזכות בלעדית של היצרן.
השופט העיר, בלי להכריע, כי השם EcoFriend עשוי לעורר גם שאלה של אופי תיאורי ביחס למוצרי ניקוי אקולוגיים. אולם ההכרעה לא דרשה לבחון עד תום את מובחנותו של הסימן: די היה בזכויות המשותפות שנקבעו בהסכם ובאי הוכחת זכות בלעדית של התובעים כדי לשלול את הצו המבוקש.
הקושי להוכיח זכאות בלעדית בשם מסחרי מופיע בהקשר אחר בעניין טל נ' בן פורת, "מסרים מהיקום" (29.8.2021): שם נרשם סימן מורכב הכולל מילים ואיור, אך לא הוכחה זכות למנוע שימוש במילים לבדן. בפרשת EcoFriend ההגבלה נבעה מן השותפות החוזית במוניטין; בפרשת טל מן היקף ההגנה של הסימן ומן הראיות שהוצגו.
סימן המסחר נרשם על שם נטורפוד בלבד: מדוע לא ניתן צו הוצאות?
נטורפוד הייתה בעלת הרישום של סימן המסחר EcoFriend, אף שההסכם העניק לה ולאלאלוף זכויות משותפות. השופט לא קיבל את ההסבר שהרישום על שם המשווקת בלבד נעשה רק לצרכים חיצוניים וללא פגיעה ביצרן. הוא קבע כי מדובר ברישום פגום לנוכח ההסכם, וכי לא ניתן הסבר מספק לכך שהדבר הוסתר מן השותף האחר.
בפני רשם סימני המסחר הייתה תלויה בקשה לביטול הרישום. בית המשפט לא קבע אם יש לבטל את הסימן או לתקן את הרישום כדי לשקף בעלות משותפת; סוגיה זו הושארה להכרעת הרשם אם הצדדים לא יגיעו להסכמה. משום שהמשווקת רשמה את הסימן על שמה לבדה בניגוד להסכם, החליט השופט לדחות את התביעה בלי לחייב את התובעים בהוצאות.
פסק הדין ממחיש את הצורך להפריד בהסכמי שיתוף פעולה בין הבעלות במותג, הבעלות במוניטין, הזכות להשתמש בשם והזכות לרשום אותו בפנקס. מחלוקת כזו עשויה להתברר הן בהליך משפטי בתחום סימני המסחר והן בהליכי רישום ותיקון בפני רשם סימני המסחר. רישום על שם אחד השותפים בלבד אינו פותר את השאלה החוזית מי זכאי למותג.
