בהחלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר אופיר אלון מיום 29.7.2019, בהליך המאוחד לבונה לאב נ' זהבה שדה, נדחתה בקשה למחיקת ארבעה סימני מסחר רשומים: MENTHOLEX מספר 276630, HYDROLEX מספר 276631, PROTOLEX מספר 289153 ו-ZEHAVA SADE PROFESSIONAL המעוצב מספר 276587. לבונה לאב טענה כי המותגים נוצרו במסגרת עבודתה של זהבה שדה אצלה וכי רישומם על שמה נעשה בחוסר תום לב. הרשם קבע שאין בפקודת סימני המסחר כלל בעלות אוטומטי של מעסיק בסימן שנהגה עובד, וכי מערכת ההסכמים והראיות במקרה זה לא ביססה בעלות של החברה. הבקשה נדחתה ולבונה לאב חויבה בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח.
שלוש מערכות הסכמיות וארבעה סימני מסחר
זהבה שדה עסקה שנים רבות בתחום הטיפוח והקוסמטיקה. בתחילת 2014 התקשרה עם לבונה לאב, חברה לייצור מוצרי קוסמטיקה וטיפוח לשיער. תחילה הוסכם שלבונה לאב תייצר מוצרים עבור שדה במתכונת של מותג פרטי, ובשלב מאוחר יותר נחתם הסכם העסקה שבמסגרתו החלה לעבוד בחברה כמנהלת שיווק.
ההסכמים כללו הוראות בדבר פיתוח מוצרים, חלוקת רווחים, עמלות ורישוי תמרוקים. עם זאת, ההתקשרויות המאוחרות לא הבהירו במפורש אילו מההתחייבויות הקודמות בוטלו ואילו נותרו על כנן. הקשר התעסוקתי הסתיים באוגוסט 2014 ובהמשך התנהל בין הצדדים הליך בבית הדין לעבודה שהסתיים בפשרה.
בשנים 2015–2016 הגישה שדה בקשות לרישום ארבעה סימני מסחר על שמה, והסימנים נרשמו לסוגים 3 ו-5 עבור תכשירים קוסמטיים ותכשירים טיפוליים. לבונה לאב ביקשה למחוק אותם בטענה שהותוו ופותחו בשעה ששדה עבדה בחברה ובאמצעות משאביה.
אין חזקה כללית שהמעסיק הוא בעל סימן המסחר
הרשם הבחין בין סימני מסחר לבין זכויות קניין רוחני אחרות שבהן קבע המחוקק ברירות מחדל לעניין בעלות של עובד או יוצר לפי הזמנה. כך, סעיף 132 לחוק הפטנטים קובע הסדר ביחס לאמצאת שירות, ובחוק העיצובים נקבעו הסדרים הנוגעים לעיצוב שנוצר במסגרת יחסי עבודה או בהזמנה.
לעומת זאת, בפקודת סימני מסחר אין כלל גורף שלפיו סימן שנהגה בידי עובד בתקופת עבודתו שייך בהכרח למעסיק. יש לברר מי השתמש לראשונה בסימן בתפקידו המסחרי, מה מסמן הסימן לציבור, לשם מי פותח המותג ומה הוסכם בין הצדדים לגבי הבעלות. גם השאלה מי מימן את פעילות השיווק או את רישוי המוצרים עשויה להיות ראיה, אך אינה מחליפה את בדיקת המסגרת החוזית ואת מכלול הנסיבות.
הרשם הדגיש כי העובדה שעובד הגה את הסימן בתקופת עבודתו יכולה להשתלב במסקנת בעלות של המעסיק כאשר הוא נוצר לצורכי העסק והחברה השקיעה בפיתוחו, אך אין היא מכריעה לבדה. כמו כן אין די בטענה כללית של חברה כי כל נכס קניין רוחני שפיתחו עובדיה עובר אליה ללא צורך לבחון את ההסכמות המסוימות.
מה לימדו ההסכמים ורישיונות התמרוקים?
בהסכם הראשון הייתה הסכמה שהמותגים שיפותחו במסגרת ייצור המוצרים עבור שדה יהיו בבעלותה, במתכונת של מותג פרטי. ההסכם השני, שיצר יחסי עבודה, לא כלל הוראה ברורה המבטלת קביעה זו. יתרה מזאת, החברה התחייבה לפעול לצורך פיתוח, רישום ומיתוג מוצרים לפי בקשות שדה, לרבות שימוש בשמות שתבחר.
ברישיונות התמרוקים של משרד הבריאות הופיע שמה של שדה לצד שמות מותגים מסוימים, אף שלבונה לאב הייתה בעלת רישיון התמרוק. הדבר תמך במסקנה שלפיה הצדדים ראו בשדה בעלת זכויות במותגים, להבדיל מהיות החברה הגוף המייצר או בעל הרישיון הרגולטורי. הראיות לגבי מועד פיתוח כל אחד מן הסימנים, היקף השימוש וההשקעה בפיתוחם לא הספיקו להראות שהכוונה הייתה לבעלות החברה.
הרשם לא קבע שמי שמגיש בקשה לרישום סימן תמיד יגבר על מעסיקו. ההכרעה הייתה שהתשתית שהציגה לבונה לאב לא הספיקה לשלול את רישומי שדה, בעיקר על רקע הסכמים שיכלו להתפרש כמקנים לה את הבעלות.
מחיקת סימן מסחר בשל חוסר תום לב והנטל על המבקש
בקשת המחיקה התבססה על סעיף 39 לפקודת סימני מסחר, ובפרט על הטענה שהבקשות לרישום הוגשו שלא בתום לב. סעיף 39(א1) מאפשר להגיש בקשה למחיקת סימן מחמת חוסר תום לב בכל עת, בניגוד למגבלות הזמן החלות על עילות מחיקה מסוימות אחרות. עם זאת, העובדה שהבקשה אינה חסומה במועד אינה מפחיתה מנטל ההוכחה של מי שמבקש למחוק סימן רשום.
לבונה לאב טענה ששדה ניצלה את עבודתה בחברה כדי לנכס לעצמה נכסים עסקיים. לאחר בחינת העדויות, ההסכמים והמסמכים נמצא שלא הוכח באופן מספק שהמותגים היו אמורים להיות בבעלות החברה. לפיכך לא הוכח חוסר תום הלב המצדיק את מחיקת ארבעת הרישומים.
מדוע בתיק אחר בין אותם צדדים נמחק סימן?
בהחלטה הוזכר הליך מוקדם בין לבונה לאב לזהבה שדה לגבי הסימן SiTOZEN Professional מספר 276629, שבו התקבלה בקשה למחיקת הרישום בהחלטה מיום 18.4.2019. הרשם התייחס לכך אך לא סבר שהתוצאה מחייבת מחיקה גם של ארבעת הסימנים הנוכחיים. זהו הבדל ראייתי ומשפטי בין רישומים שונים, אף כאשר אותם צדדים מעורבים בהם.
ההחלטה מדגימה את הצורך להסדיר בכתב את הבעלות בסימני מסחר בהסכמי העסקה, התקשרויות מיתוג ומיזמי מותג פרטי, ובפרט להבחין בין בעלות בתכשיר או ברישיון רגולטורי לבין בעלות בשם המסחרי. להרחבה על ההליך ראו מחיקה וביטול של סימן מסחר רשום בישראל, וכן את עמוד תביעות סימני מסחר העוסק בייצוג בסכסוכי זכויות ומותגים.
