בפסק הדין עש״א (מחוזי תל אביב) 12143-09-21 Cylance Inc. נ׳ סילוס הגנת סייבר בע״מ (10.7.2022), דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי השופטת תמר אברהמי, ערעור על החלטת סגנית רשם סימני המסחר לאפשר את רישום הסימן CYLUS. נקבע כי אף שקיים דמיון מסוים בין CYLUS לסימן הרשום CYLANCE, בחינת מכלול הנסיבות אינה מצדיקה למנוע את הרישום בשל חשש להטעיה, ולא נמצא בסיס להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו אצל סגנית הרשם.
הרקע לערעור: שני מותגים בתחום אבטחת הסייבר
חברת סילוס הגנת סייבר בע״מ ביקשה לרשום את הסימן המילולי CYLUS, מספר 302659, ביחס לסחורות ושירותים בסוגים 9, 42 ו־45. חברת Cylance Inc., בעלת סימן המסחר הרשום CYLANCE, מספר 293170, בסוגים 9 ו־42, הגישה התנגדות בטענה לדמיון מטעה בין שני הסימנים. לטענתה, הדמיון בשמות והשירותים הסמוכים בתחום הסייבר עלול לגרום לקהל הלקוחות לייחס את פעילות סילוס אליה.
ביום 24.6.2021 דחתה סגנית הרשם ז׳קלין ברכה את ההתנגדות. ההחלטה ניתחה את המראה והצליל של הסימנים, את תחומי פעילות החברות ואת מאפייני הלקוחות. לסקירה של ההחלטה המקורית ראו התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 302659, Cylance נ׳ סילוס (24.6.2021). Cylance ערערה לבית המשפט המחוזי.
דמיון חזותי וצלילי אינו מכריע לבדו את שאלת ההטעיה
המחלוקת התמקדה בסעיף 11(9) לפקודת סימני מסחר, הקובע מגבלה על רישום סימן הזהה לסימן קודם של בעלים אחר או דומה לו עד כדי הטעיה ביחס לטובין מאותו הגדר. בית המשפט ציין כי ייתכן שהדמיון הצלילי בין CYLANCE לבין CYLUS רב יותר מכפי שתואר בהחלטת סגנית הרשם, אך אין בכך כדי לשנות את התוצאה. הסימנים נבדלים באורכם ובסיומותיהם, ושתי האותיות CY המשותפות לתחילתם מקובלות בתחום הסייבר.
המבחן אינו מסתיים בהשוואת השמות. ההכרעה בוחנת גם את הסחורות והשירותים, את דרכי השיווק, את ציבור הלקוחות ואת יתר נסיבות העניין. במקרה זה מדובר בשירותי סייבר הנמכרים ללקוחות עסקיים מקצועיים, בעסקאות בעלות היקף כספי גבוה ובתהליכי רכישה ממושכים. בית המשפט קיבל את המשקל שייחסה סגנית הרשם לרמת תשומת הלב של לקוחות מסוג זה בעת בחינת האפשרות להטעיה.
להרחבה על אופן בחינת הדמיון במבחן המשולש ועל משקלם של מאפייני הרכישה ראו את המדריך בנושא הוכחת דמיון מטעה בין סימני מסחר.
מוניטין עולמי לעומת היכרות עם הסימן בישראל
Cylance טענה למוניטין בשוק אבטחת הסייבר העולמי והדגישה כי פעילות בתחום זה מתנהלת בשוק גלובלי. בית המשפט קבע כי הראיות שהובאו לפני סגנית הרשם לא ביססו פעילות ניכרת של Cylance בישראל או מוניטין משמעותי שלה בקרב הציבור הרלוונטי בישראל. מנגד, נמצאו ראיות לפעילות ממשית של סילוס בישראל, ובהן פרסומים בעברית.
פסק הדין הבחין בין טענה למעמד גלובלי של מותג לבין התנאים להגנה עליו במסגרת הדין הישראלי. בית המשפט הפנה לעקרון הטריטוריאליות של דיני סימני המסחר והבהיר כי גם כאשר מבוקשת הגנה כסימן מסחר מוכר היטב, נדרשת היכרות ממשית עם הסימן בישראל. הדברים נאמרו על רקע הראיות שהוצגו בהליך, לצד בחינת הדמיון והחשש להטעיה לפי סעיף 11(9) לפקודה.
היקף ההתערבות בהחלטת סגנית רשם סימני המסחר
בית המשפט בחן גם את טענות המערערת נגד ממצאי העובדה והמהימנות. בהליך ההתנגדות נשמעו עדים והוגשו ראיות, וסגנית הרשם הפעילה את מומחיותה המקצועית. נקבע כי הממצאים נשענים על תשתית ראייתית, וכי אין הצדקה שערכאת הערעור תחליף את התרשמות הערכאה ששמעה את העדים.
בה בעת הבהיר בית המשפט כי הוא מוסמך לבחון את הדמיון בין הסימנים בעצמו. גם לאחר בחינה זו לא נמצא שהדמיון הצלילי, כשהוא נשקל עם מראה הסימנים, אופיים של המוצרים ומאפייני ציבור הרוכשים, מצדיק שינוי של תוצאת ההתנגדות.
תוצאת פסק הדין
הערעור נדחה וההחלטה לדחות את ההתנגדות לרישום CYLUS נותרה על כנה. Cylance חויבה לשלם לסילוס הוצאות בסך 15,000 ש״ח. ההכרעה ממחישה כיצד דמיון בין סימנים בתחום טכנולוגי משותף עשוי לקבל משקל שונה כאשר הרכישה נעשית בידי לקוחות מקצועיים ובתהליך בחינה ממושך, וכאשר הראיות למוניטין בשוק הישראלי מוגבלות.
