הלשכה ״ירושלים״ נ׳ הלשכה הגדולה: מחיקת סימנים קיבוציים

בפסק הדין עש״א (מחוזי תל אביב) 41040-11-19 הלשכה הגדולה ״ירושלים״ של הבונים החופשיים במדינת ישראל (ע״ר) נ׳ הלשכה הגדולה של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים (ע״ר) (8.8.2021), קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי השופט גרשון גונטובניק, ערעור בחלקו על החלטת סגנית רשם סימני המסחר שלא למחוק ארבעה סימנים קיבוציים. בית המשפט הורה למחוק שני סימנים המשמשים זרמים שונים של תנועת הבונים החופשיים בעולם, בשל פגיעת רישומם בתקנת הציבור, אך הותיר בתוקף שני סימנים מקומיים שזוהו עם פעילות המשיבה בישראל.

המחלוקת בין הלשכות על סמלי הבונים החופשיים

הסכסוך התעורר בין שתי התאגדויות הפועלות בישראל במסגרת תנועת הבונים החופשיים. המשיבה, הלשכה הגדולה של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים, פועלת בארץ משנת 1953 וזוכה להכרה מצד הלשכה הגדולה המאוחדת של אנגליה. המערערת, הלשכה הגדולה ״ירושלים״, הוקמה בעקבות פרישת חברים מהמשיבה ומשתייכת לזרם אחר של התנועה. שאלת הרישום התעוררה על רקע המחלוקת בין הגופים בדבר השימוש בסמלים ובכינויים המזוהים עם הבנייה החופשית.

בפנקס סימני המסחר נרשמו על שם המשיבה ארבעה סימנים קיבוציים, שמספריהם 248187, 248188, 248189 ו־266115. המערערת ביקשה למחוק את הרישומים. סגנית רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר, ז׳קלין ברכה, דחתה ביום 26.9.2019 את בקשות המחיקה בהליך מאוחד, לאחר שבחנה את כשירות הסימנים ואת הטענות בדבר חוסר תום לב ופגיעה בתקנת הציבור. על החלטתה הוגש הערעור.

ההבחנה בין סמלים גלובליים לבין סימנים מקומיים

בית המשפט הבחין בין סימנים המשמשים זרמים שונים של הבונים החופשיים ברחבי העולם לבין סימנים שפותחו במסגרת פעילותה של המשיבה בישראל. הסימנים שמספריהם 248187 ו־248188 הוגדרו כסימנים גלובליים, משום שהם מזוהים עם התנועה הרחבה ומשמשים גורמים שונים בתוכה. הסימנים שמספריהם 248189 ו־266115 הוגדרו כמקומיים, שכן נוצרו בידי המשיבה ושימשו אותה לזיהוי פעילותה.

להבחנה זו הייתה משמעות מכרעת. תנועת הבונים החופשיים אינה פועלת בכל העולם באמצעות ארגון יחיד השולט באופן בלעדי בכל חבריה וזרמיה. אף שהמשיבה מוכרת על ידי גוף מרכזי וותיק באנגליה, אין בכך כדי להקנות לה בלעדיות על סמלים המשותפים לתנועה כולה. מנגד, אין מניעה עקרונית שתאגיד המשתייך לזרם מסוים יגן על סימן מקומי שהוא עצמו יצר ושבו צבר מוניטין.

תקנת הציבור וחופש ההתאגדות ברישום סימן מסחר

פסק הדין בחן את השאלה אם רישום סימני מסחר בידי התאגדות אידיאולוגית עלול להפוך לכלי למניעת פעילותם של זרמים אחרים באותה תנועה. דיני סימני המסחר מקנים זכויות בלעדיות שנועדו לזהות מקור של טובין ושירותים ולהגן מפני הטעיה, אך אין להשתמש בהם באופן המעניק לגוף אחד שליטה בלתי מוצדקת בסמלים בעלי משמעות משותפת להתאגדויות אחרות.

בית המשפט התייחס, בין היתר, להוראות פקודת סימני המסחר הנוגעות לסימנים שרישומם פוגע או עלול לפגוע בתקנת הציבור. כאשר מדובר בתנועה אידיאולוגית המורכבת מכמה זרמים לגיטימיים, רישום סמל גלובלי בידי אחד מהם עלול לפגוע בחופש ההתאגדות וביכולתם של יתר הגופים להביע את השתייכותם לתנועה. על רקע זה נקבע כי אין לאפשר למשיבה להחזיק בזכות בלעדית בסימנים הגלובליים.

ההכרעה אינה קובעת שכל סימן שמשתמשת בו התאגדות בעלת אופי אידיאולוגי אינו כשיר לרישום. האופי הקיבוצי של הסימן, מקורו, מידת השימוש של גופים אחרים בו וההשלכות של הרישום על הציבור ועל פעילות ההתאגדויות הם שהנחו את הבחינה במקרה זה. להרחבה על העילות וההליך ראו את המדריך למחיקה וביטול של סימן מסחר רשום.

מדוע הסימנים המקומיים נותרו בפנקס?

בית המשפט לא קיבל את הטענה שעצם הגשת בקשות הרישום בידי המשיבה נגועה בחוסר תום לב. המשיבה פעלה במשך שנים רבות בישראל ורשאית, באופן עקרוני, להגן על סימנים שמזוהים עם פעילותה ועל המוניטין שנצבר בהם. אף כאשר הרישום נעשה על רקע סכסוך בין התאגדויות, אין להסיק מכך בהכרח שהרישום נעשה שלא כדין.

ביחס לשני הסימנים המקומיים, מספרי 248189 ו־266115, נקבע כי מדובר בסימנים שהמשיבה יצרה ושיש לה אינטרס לגיטימי לשמור על ייחודם. החשש שהמשיבה תעשה בעתיד שימוש לא ראוי בזכויותיה אינו מצדיק כשלעצמו מחיקת סימנים אלה. ההבחנה בין זכות רשומה תקפה לבין שאלת אופן מימושה במסגרת סכסוך מסחרי או ארגוני חשובה גם בניהול הליכים משפטיים הנוגעים לסימני מסחר.

תוצאת הערעור והגבולות של פסק הדין

הערעור התקבל ביחס לסימנים הגלובליים 248187 ו־248188, והם הוסרו מפנקס סימני המסחר. הערעור נדחה ביחס לסימנים המקומיים 248189 ו־266115, שנשארו רשומים, בכפוף להבהרה שנדרשה במרשם. בית המשפט ביטל את חיוב ההוצאות ושכר הטרחה שהושת על המערערת בהחלטת סגנית הרשם, ולא פסק הוצאות בערעור בשל תוצאתו המעורבת.

בית המשפט הבהיר כי פסק הדין עוסק בכשירות הרישום של הסימנים ולא בשאלה אם שימוש מסוים או שמה של המערערת מהווים הפרת סימן מסחר. ההכרעה מלמדת כי גם כאשר סימן קיבוצי נרשם כדין מבחינות מסוימות, יש לבחון אם מתן בלעדיות בו עולה בקנה אחד עם תקנת הציבור, בייחוד כאשר הסמל משמש תנועה אידיאולוגית רחבה שאינה כפופה לגוף יחיד.