בהחלטה בדנ״א 13/19 הביטאט בע״מ ואברהם מאירוביץ נ׳ Groupe CAFOM ואח׳ (5.5.2019), דחתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין בע״א 9839/17. פסק הדין בערעור אישר את מחיקת סימן המסחר ״הביטאט״ שנרשם בחוסר תום לב, וקבע כי בקשת מחיקה בעילה זו אינה מוגבלת רק לסימן מוכר היטב ואינה כפופה לתקופת ההתיישנות הכללית. הנשיאה חיות קבעה כי אין בחידוש שבקביעות אלה, כשלעצמו, כדי להצדיק דיון נוסף.
הרקע: שלושה שלבים בסכסוך על המותג הביטאט
בשנות השבעים החלה פעילות בישראל תחת השם ״הביטאט״, ובעל העסק המקומי רשם על שמו סימן מסחר לאחר שרישום קודם של חברה זרה בוטל עקב אי־שימוש. שנים רבות לאחר מכן ביקשה רשת הריהוט הבינלאומית Habitat להיכנס לשוק הישראלי. הסכסוך עסק בזכות להשתמש בשם, ברישום הסימן המקומי ובמודעות בעל העסק הישראלי למוניטין של הרשת הזרה בעת רישומו.
בפסק הדין בת״א (מחוזי תל אביב) 29227-03-16 הביטאט נ׳ CAFOM (13.11.2017) הורה בית המשפט המחוזי למחוק את הסימן שנרשם בחוסר תום לב, אך לא העניק לרשת הזרה בלעדיות על השם בישראל. ערעור בעלי הסימן המקומי נדחה בע״א 9839/17 הביטאט נ׳ CAFOM (17.12.2018).
האם מחיקה בשל חוסר תום לב מוגבלת לסימן מסחר מוכר היטב?
בבקשה לדיון נוסף טענו המבקשים כי פסק הדין בערעור קבע הלכות חדשות המחייבות דיון בהרכב מורחב. אחת המחלוקות הייתה פרשנות סעיף 39(א1) לפקודת סימני המסחר, המאפשר להגיש בכל עת בקשה למחיקת סימן מסחר שבקשת רישומו הוגשה שלא בתום לב.
בית המשפט העליון דחה בערעור את הטענה שהוראה זו חלה רק ביחס לסימן מסחר מוכר היטב בישראל. בהחלטה בבקשה לדיון נוסף ציינה הנשיאה חיות כי הסוגיה נדונה בפסק הדין על יסוד לשון הפקודה ותכליתה, הפסיקה והספרות המקצועית. גם אם מדובר בקביעה בעלת משמעות עקרונית, אין בכך לבדו עילה לפתוח את ההליך מחדש.
ההתיישנות והאפשרות להגיש בקשת מחיקה בכל עת
סוגיה שנייה הייתה טענת המבקשים שיש להחיל על בקשת מחיקה מחמת חוסר תום לב את חוק ההתיישנות הכללי. בערעור נקבע כי ההוראה המפורשת המאפשרת להגיש בקשת מחיקה ״בכל עת״ אינה מתיישבת עם ההגבלה שהתבקש להחיל עליה. גם ביחס לכך קבעה הנשיאה חיות שאין הצדקה לקיים דיון נוסף רק משום שהפרשנות שניתנה לחוק מחדדת את הדין.
לעומת זאת, הטענה בדבר תחולה רטרואקטיבית של ההוראה לא הוכרעה בפסק הדין בערעור, משום שהועלתה לראשונה בשלב הערעור ללא פירוט מספק. משלא נקבעה בעניין זה הלכה, לא הייתה לגביה הכרעה שניתן לבקש דיון נוסף בה.
מדוע נדחתה הבקשה לדיון נוסף?
דיון נוסף בבית המשפט העליון אינו ערעור נוסף על פסק דין. הוא הליך חריג, השמור בין היתר להלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת או להלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה מוצדק לדון בה מחדש. הנשיאה חיות הדגישה שהלכות נקבעות גם בהרכב רגיל של שלושה שופטים, ואין הכרח לאשר כל קביעה חדשה בהרכב מורחב.
חלק מטענות המבקשים כוונו לממצאי עובדה שקבע בית המשפט המחוזי, ובכלל זה ידיעתו של המבקש על המותג הזר והמוניטין שלו. טענות אלה אינן מצדיקות דיון נוסף. גם העובדה שפסק הדין בערעור ניתן פה אחד נשקלה במסגרת דחיית הבקשה.
תוצאת ההחלטה ומשמעותה להליכי מחיקת סימן מסחר
הבקשה לדיון נוסף נדחתה והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבות בסך 40,000 ש״ח. התוצאה הותירה על כנה את ההכרעה בערעור, ובכללה האפשרות לבקש מחיקת סימן שנרשם בחוסר תום לב גם לאחר חלוף שנים רבות. להבחנה בין עילות המחיקה השונות והשלכותיהן ראו את המדריך על מחיקה וביטול של סימן מסחר רשום.
