מהרישי נ׳ רשם סימני המסחר: מדיטציה טרנסנדנטלית כשם שיטה

בפסק הדין עש״א (מחוזי תל אביב) 42532-02-18 Maharishi Vedic University Limited נ׳ רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (22.5.2019), דחתה השופטת תמר אברהמי ערעור על סירוב לרשום את הביטוי ״מדיטציה טרנסנדנטלית״ כסימן מסחר. נקבע כי הציבור משתמש בביטוי כשמה של שיטת המדיטציה עצמה, ולכן אין הצדקה להעניק לגורם מסוים זכות בלעדית להשתמש בו לתיאור לימודה והוראתה.

הבקשה לרישום שמה של שיטת המדיטציה

המערערת הגישה בשנת 2012 בקשה מספר 249554 לרשום את צירוף המילים ״מדיטציה טרנסנדנטלית״ עבור שירותי חינוך, אימון ולימוד מדיטציה בסוג 41. לדבריה, מדובר בשיטה שפיתח מהרישי מהש יוגי, והמערערת אחראית לניהול זכויות הקניין הרוחני של הגופים העוסקים בהפצת השיטה ברחבי העולם.

סגנית רשם סימני המסחר דחתה ביום 20.12.2017 את בקשת הרישום. היא קבעה שהביטוי משמש לזיהוי שיטת מדיטציה הפתוחה לציבור ללמוד וללמד, ולא רק לזיהוי השירותים שמספקת המערערת. על ההחלטה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

ההבחנה בין סימן מסחר מתאר, מרמז וגנרי

בית המשפט הזכיר כי כשירות הרישום נבחנת ביחס לביטוי בשלמותו. אפשר לבחון את רכיבי הביטוי בנפרד כאמצעי עזר, אך אין להכריע על יסוד אופי של מילה אחת בלבד. המילה ״מדיטציה״ היא שם של תחום פעילות, ואילו ״טרנסנדנטלית״ עשויה, כשהיא עומדת לבדה, להימצא על הגבול שבין תיאור לרמיזה. שילובן בהקשר הנדון מציין דווקא את השיטה הספציפית.

סעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר מגביל רישום מילים הנהוגות במסחר לציון או לתיאור טובין או שירותים. בענייננו, הראיות שהמערערת עצמה הציגה תמכו במסקנה שהציבור מזהה את הצירוף עם שיטת המדיטציה ולא בהכרח עם עסק אחד. במילים אחרות, מדובר במונח שיש לשמר את אפשרות השימוש בו בידי מי שמלמד או לומד את השיטה.

האם יצירת המונח מעניקה זכות מסחרית בלעדית?

המערערת טענה שמפתח השיטה הוא שטבע את הביטוי. בית המשפט הבהיר כי עצם יצירת מונח חדש אינה מבטיחה את כשירותו לרישום כסימן מסחר. גם ביטוי שהיה בתחילת דרכו בעל אופי מבחין עשוי להפוך במשך השנים לשמה המקובל של שיטה, תהליך או סוג שירות ולאבד את תפקידו כמזהה מקור מסחרי.

בפסק הדין הוצג ההבדל בין הגנה על יצירה או חומר לימודי מסוים לבין הענקת בלעדיות על עצם השיטה והאפשרות לתארה בשמה. אין להשתמש בפנקס סימני המסחר כדי ליצור שליטה בדרך הוראה שאינה נתונה כשלעצמה לבלעדיות לפי הדין. עוד צוין שבקשות נפרדות לרישום ״מהרישי״ ו־MAHARISHI אושרו, אך תוצאה זו אינה מכריעה לטובת רישום שם השיטה עצמה.

תוצאת הערעור והמשמעות לבחירת שם מסחרי

הערעור נדחה והמערערת חויבה בהוצאות הרשם בסך 30,000 ש״ח. פסק הדין ממחיש את החשיבות של בחירת סימן שמזהה מקור מסחרי ולא רק מוצר, שירות או שיטה שאותם מבקשים לשווק. את ההבחנות בדבר אופי מבחין והליכי בחינה ניתן למצוא במדריך על רישום סימן מסחר בישראל.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם