בפסק הדין ת״א (מחוזי חיפה) 41791-04-19 עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע״מ ועמינח רשתות שיווק בע״מ נ׳ אורית אור רז (25.6.2019), קיבל השופט גדעון גינת תביעה נגד עובדת לשעבר של רשת ״גוד נייט״ שפתחה חנות מתחרה בשם ״טו נייט״. בית המשפט קבע כי השם, עיצוב השלט והכיתוב הנלווה יוצרים דמיון מטעה לסימני התובעות, וכי הנתבעת הפרה גם התחייבות חוזית שנטלה על עצמה. לפיכך ניתן צו מניעה קבוע ונפסקו פיצויים והוצאות.
המעבר מעבודה ברשת גוד נייט להפעלת חנות מתחרה
הנתבעת עבדה כיועצת מכירות בחנות של רשת גוד נייט במתחם תל חנן. לאחר שסיימה את עבודתה בפברואר 2019, פתחה במתחם חנות לשיווק רהיטים ומזרנים בשם ״טו נייט״. לצד שם החנות הופיעו המילים ״שינה טובה, חיים טובים״, בעוד הרשת השתמשה בשם ״גוד נייט״ ובמסרים פרסומיים כגון ״קנייה טובה, שינה טובה״.
עמינח טענה שהשם והסימן מעוצבים באופן הדומה לשילוט שלה ונועדו למשוך לקוחות המבקשים לרכוש מוצרי שינה. כן טענה שהנתבעת פעלה בניגוד להתחייבות חוזית שכללה תניית אי־תחרות לתקופה שלאחר סיום עבודתה. הנתבעת הכחישה הטעיה וטענה שהעסקים אינם זהים ושהיא רשאית לעסוק בתחום שבו צברה ניסיון.
השוואת הסימנים לפי מראה, צליל וחוג לקוחות
בית המשפט בחן את הדמיון בין ״גוד נייט״ ל״טו נייט״, את מאפייני השלטים ואת תחומי הפעילות של שתי החנויות. בפסק הדין הושם דגש על הדמיון הצלילי והחזותי, על הקרבה בין מוצרי השינה הנמכרים ועל כך שהעסקים פונים לקהל לקוחות דומה באותו מתחם מסחרי.
נקבע שהדמיון בין השלטים עלול לגרום לקונה סביר לטעות בדבר הקשר בין העסקים. גם האפשרות שעיצוב השלט נבחר ללא כוונת הטעיה לא הייתה משנה, בנסיבות אלה, את קיומו של חשש להטעיה. לניתוח של מרכיבי ההשוואה בין סימני מסחר ראו את המדריך על דמיון מטעה בין סימני מסחר.
הפרת סימן מסחר לצד הפרת התחייבות חוזית
אחד ממאפייניו של פסק הדין הוא שילוב בין דיני סימני המסחר לבין מערכת היחסים החוזית בין הצדדים. בית המשפט ציין כי חופש העיסוק של הנתבעת הוא שיקול בעל משקל, אך אין בו כדי להתיר שימוש מטעה בסימנים מסחריים או להתעלם מהתחייבויות חוזיות שניטלו על פי דין.
במסגרת הניתוח הובאו בחשבון הן זכויות התובעות בסימנים הרשומים והן תניית אי־התחרות שעליה חתמה הנתבעת. לפיכך אין לראות בתוצאה מסקנה כללית שכל עובד לשעבר מנוע מלפתוח עסק מתחרה, אלא הכרעה הנסמכת על נסיבות ההתקשרות ועל הדמיון הממשי שנמצא בין העסק החדש לסימנים הקיימים.
תוצאת ההליך
בית המשפט נתן צווי מניעה וצווי עשה קבועים, חייב את הנתבעת בפיצוי של 90,000 ש״ח ללא הוכחת נזק, וכן בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ש״ח. המקרה ממחיש את האפשרות לשלב בתביעה אחת עילות חוזיות ועילות מתחום תביעות סימני המסחר, כאשר עסק מתחרה עושה שימוש בסימן העלול להטעות את ציבור הלקוחות.
