בפסק הדין ה״פ (מחוזי תל אביב) 37077-01-17 סנט וויש בע״מ נ׳ CHANEL (30.10.2019), בחנה השופטת תמר אברהמי אם עסק הרוכש בשמי שאנל מקוריים, מעבירם לבקבוקונים קטנים ומוכר אותם תוך ציון שם היצרן, מפר את סימני המסחר של שאנל. בית המשפט הכיר באפשרות להסתמך על הגנת שימוש אמת לפי סעיף 47 לפקודת סימני המסחר, אך דרש להבהיר לצרכנים שסנט וויש ביצעה את הביקבוק ושאין לה קשר לשאנל. פסק הדין נבחן בהמשך בערעור, וביום 31.10.2021 קיבל בית המשפט העליון את ערעור שאנל בחלקו והחזיר את שאלת השפעת הביקבוק על תכונות הבושם לבירור נוסף.
מכירת בשמים מקוריים לאחר העברתם לבקבוקונים קטנים
סנט וויש ביקשה להנגיש לצרכנים בשמים יוקרתיים באמצעות בקבוקונים קטנים בנפח של כשמונה מיליליטר. החברה רכשה בשמים מקוריים, ובכלל זה בשמי CHANEL, העבירה את התכולה לאריזות קטנות ושיווקה אותן תוך ציון שם הבושם והיצרן המקורי. שאנל, בעלת סימני המסחר הרשומים, טענה שהעברת הבושם לבקבוק חדש עלולה לפגוע בהרכבו, באיכותו ובמוניטין של מותגה.
סנט וויש ביקשה סעד הצהרתי שלפיו רכישה כדין ומכירה של מוצר מקורי בכמות קטנה יותר אינן מפרות סימן מסחר. שאנל השיבה שאין מדובר רק במכירה חוזרת של מוצר מקורי, אלא בהתערבות פיזית שעלולה לשנותו, ושיש להבחין בינה לבין יבוא מקביל רגיל.
הגנת שימוש אמת לפי סעיף 47 לפקודת סימני המסחר
בית המשפט בחן את ההגנה המאפשרת להשתמש בסימן מסחר לציון מידע אמיתי על מקורו של מוצר. נקודת המוצא הייתה שבעל סימן אינו רשאי בהכרח לאסור על מוכר עצמאי להזכיר את המותג כאשר הדבר נחוץ לזיהוי המוצר המקורי שנמכר.
בהתאם לפסיקה, נבחנו הצורך לזהות את המוצר באמצעות הסימן, מידת השימוש בשם והאם הצגת הסימן יוצרת רושם שבעל המותג מעניק חסות לעסק המשווק. במקרה זה סנט וויש ביקשה לציין על הבקבוקונים את שמות המותגים והבשמים כדי שהצרכן ידע מהי התכולה. המחלוקת נגעה גם לאפשרות שהשימוש בסימן יטעה בנוגע לאחריות היצרן לתהליך הביקבוק מחדש.
האם בקבוק מחדש עדיין מכיל מוצר מקורי?
הצדדים הגישו חוות דעת שונות בשאלה אם העברת הבושם לכלי אחר משפיעה על תכונותיו. שאנל הצביעה על סכנות של חשיפה לאוויר, זיהום או מגע עם חומרים המצויים בציוד הביקבוק. סנט וויש טענה שמדובר בהעברה קצרה של מוצר שממשיך להכיל בושם מקורי, ללא תוספת או שינוי מכוון בהרכב.
המחוזי קבע כי העובדה שמוצר הועבר לאריזה אחרת אינה שוללת בהכרח את האפשרות לזהותו באמצעות שם היצרן, גם כאשר עולה טענה לשינוי כלשהו בטיבו. עם זאת, נדרשת הצגה מדויקת של אופן הייצור והשיווק כדי למנוע חשש להטעיה בנוגע לקשר בין שאנל לסנט וויש ולמי שאחראי לתכולת הבקבוק.
ההבהרה לצרכנים והאחריות למוצר
בפסק הדין הובהר הצורך לציין באופן בולט יותר שהבקבוקון הוא מוצר שנארז מחדש בידי סנט וויש, ושהיצרנית המקורית אינה מבצעת את פעולת הביקבוק ואינה נושאת באחריות לתהליך שביצע המוכר העצמאי. זהו חלק מההבחנה בין שימוש מותר בשם מסחר לזיהוי אמת של מוצר לבין שימוש שעלול ליצור מצג מטעה של זיקה מסחרית.
להבחנה בין סעד הניתן בשל הפרת סימן מסחר לבין שימוש מותר בסימן בהקשר עובדתי ראו את המדריך על תביעות סימני מסחר בישראל.
ערעור שאנל והמשך ההליך בבית המשפט העליון
בפסק הדין המחוזי התקבלה עמדה עקרונית המאפשרת מכירה חוזרת של בשמים מקוריים בכמות קטנה, בכפוף להבהרה מתאימה על הביקבוק מחדש והיעדר קשר ליצרן. לא נפסקו הוצאות לטובת אחד הצדדים. עם זאת, אין לקרוא את ההכרעה בנפרד מההתפתחות המאוחרת.
בע״א 8668/19 CHANEL נ׳ סנט וויש (31.10.2021) קיבל בית המשפט העליון את הערעור בחלקו וקבע כי יש לברר עובדתית אם תהליך הביקבוק משנה באופן מהותי את תכונות הבשמים. שינוי כזה עשוי להשפיע על תחולת הגנת שימוש האמת. לפיכך פסק הדין המחוזי אינו מספק היתר גורף לביקבוק מחדש של כל מוצר ממותג.
