Dr. Kong נ׳ רשם סימני המסחר: הכיתוב DR כסימן מטעה

בפסק הדין עש״א (מחוזי תל אביב) 51697-06-19 Dr. Kong Footcare Limited נ׳ רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (8.7.2020), דחה השופט גרשון גונטובניק ערעור על סירוב לרשום את הסימן DR KONG, מספר בקשה 293436, עבור מוצרי הנעלה ומדרסים. נקבע כי השימוש ברכיב DR עלול ליצור אצל צרכנים רושם של מעורבות או פיקוח רפואי גם כאשר לא הוכחה הצדקה לכך, וכי רישום הסימן במדינות אחרות אינו מחייב את רשם סימני המסחר בישראל.

הבקשה לרישום DR KONG והחשש להטעיה

המערערת הגישה בקשה לרישום סימן מעוצב הכולל את הכיתוב DR KONG בסוג 25, בין השאר עבור הנעלה, סוליות ומדרסים. מחלקת סימני המסחר סירבה לקלוט את הבקשה בשל חשש להטעיית הציבור לפי סעיף 11(6) לפקודת סימני המסחר. ההנחה הייתה שהצירוף DR עשוי להצביע על כך שמאחורי המוצרים עומד רופא או גורם בעל הכשרה רפואית, במיוחד כאשר מדובר במדרסים ובמוצרים הקשורים לבריאות כף הרגל.

החברה טענה כי מדובר במותג מסחרי ולא בהצהרה רפואית, וכי צרכנים רגילים לכך שהכיתוב ״ד״ר״ מופיע בשמות מוצרים ושירותים גם כאשר אין מדובר באיש מקצוע מתחום הרפואה. היא הסתמכה גם על רישומי הסימן במדינות זרות ועל הוראות העבודה של רשות הפטנטים.

סימן מסחר העלול להטעות בנוגע לתכונות המוצר

בית המשפט הדגיש שהמבחן הוא הרושם שעלול להיווצר אצל הצרכן הישראלי ביחס לסחורות שלגביהן מבוקש הרישום. הרכיב DR אינו נבחן בניתוק מהמוצרים עצמם. כאשר מדובר במדרסים ובהנעלה הנושאים מסרים של נוחות ובריאות, הכיתוב עשוי לרמוז על מומחיות רפואית או על פיתוח בפיקוח רפואי.

אין הכרח שכל סימן מסחר הכולל את המילה ״דוקטור״ ייפסל; יש לבחון את תחום המוצרים, את משמעות הכיתוב ואת ההסבר שניתן לשימוש בו. במקרה זה לא הונחה תשתית ששכנעה את הרשם ואת בית המשפט שאין חשש להטעיית הצרכנים.

מה המשמעות של רישום סימן מסחר במדינות אחרות?

המערערת הצביעה על כך שסימנה אושר לרישום במדינות שונות, וטענה שיש בכך כדי לתמוך בכשירותו לרישום גם בישראל. בית המשפט דחה את הטענה כי מדובר בראיה מכרעת. מאפייני השוק, הציפיות של הציבור והקשר בין סימן מסחר לבין מוצרים מסוימים נבחנים לפי נסיבות השוק המקומי והדין הישראלי.

גם אם קיימים בישראל סימנים רשומים אחרים בעלי רכיב דומה, אין הדבר מחייב לחזור על טעויות שנפלו ברישומים קודמים. הרשם מוסמך ואף נדרש לשמור על אינטרס הציבור ולמנוע רישום של סימן שיש בו פוטנציאל להטעיה.

הנחיות פנימיות של הרשם וסמכות הסטייה מהן

המערערת הסתמכה על הוראת עבודה פנימית שעניינה שימוש בציון DR בקשר לשירותי רפואה וחינוך. היא טענה שהנעלה ומדרסים בסוג 25 אינם בהכרח מוצרים רפואיים, ולכן הסירוב חורג מההנחיה שחלה במועד הבקשה.

בית המשפט קבע שגם לפי נוסח ההנחיה הרלוונטית אפשר לראות במדרסים מוצר הנוגע לתחום הרפואה. יתרה מזו, הנחיה מנהלית אינה יכולה לגבור על הוראת הפקודה האוסרת סימנים מטעים. כאשר פירוש ההנחיה או גבולותיה אינם נותנים מענה מלא לתכלית החוק, הרשם רשאי לסטות ממנה בהנמקה מתאימה.

תוצאת הערעור ומשמעותו לרישום מותגים

הערעור נדחה והמערערת חויבה בהוצאות בסך 10,000 ש״ח. בית המשפט לא הורה לרשום את הסימן בהתאם לבקשה המקורית, וגם לא הכריע בבקשה חלופית לרישום לאחר השמטת המדרסים מפרטת הסחורות; אפשרות להגשת בקשה מתוקנת נותרה פתוחה בפני החברה.

פסק הדין מדגיש את הצורך לבחון כבר בשלב בחירת שם המותג אם הוא עלול ליצור מצג מטעה לגבי הכשרה מקצועית, איכות מיוחדת או מקור המוצר. להרחבה על התנאים והסייגים ראו את המדריך בנושא רישום סימן מסחר בישראל.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם