בהחלטה בת״א (מחוזי תל אביב) 27455-02-17 לטפוד בע״מ נ׳ פודסטוק בע״מ (29.3.2017), דחה השופט מגן אלטוביה בקשה לצו מניעה זמני שיאסור יבוא ושיווק של מוצרי שוקולד מקוריים ביבוא מקביל, אף שעל חלק מאריזותיהם הופיעו שמה ופרטיה של לטפוד כיבואנית רשמית. בית המשפט קבע כי סיכויי התביעה נראים נמוכים בשלב הלכאורי, וכי מאזן הנוחות נוטה נגד חסימת שיווקו של מוצר מקורי ומתכלה. המבקשת חויבה בשכר טרחת עורך דין ובהוצאות הבקשה בסך 18,000 ש״ח.
מה הפריע ליבואנית הרשמית במשלוח השוקולד?
לטפוד פעלה, לפי תצהירה, כיבואנית רשמית ובלעדית בישראל של מוצרי שוקולד של יצרנית לטבית. פודסטוק ייבאה בינואר 2017 משלוח של כ-13,000 יחידות שוקולד בהיקף של כ-20,000 אירו. לטפוד טענה כי על המוצרים נותרו שמה, כתובתה ומספר הטלפון שלה כיבואנית, אף שהמוצרים הובאו ארצה בידי מתחרה.
לטענת לטפוד, צרכן הרוכש מוצר כזה עלול להניח שהיא אחראית ליבוא, לאחריות ולטיפול במוצר. היא ביקשה למנוע את המשך השיווק, לאסוף את המוצרים ולהעביר לכונס נכסים את המלאי ומסמכי היבוא. פודסטוק טענה שמדובר במוצרים מקוריים שנרכשו כדין ושאין הצדקה למנוע את שיווקם.
יבוא מקביל מותר, אך אין חסינות מפני גניבת עין
בית המשפט נשען על נקודת המוצא שנקבעה בפסיקת העליון בעניין סוויסה נ׳ Tommy Hilfiger, שלפיה יבוא מקביל של מוצרים מקוריים מותר עקרונית מכוח דוקטרינת מיצוי הזכויות. כאשר בעל סימן המסחר כבר שיווק את המוצר במכירה הראשונה, שיווקו החוזר בידי גורם אחר אינו מהווה כשלעצמו הפרה של הסימן.
עם זאת, יבואן מקביל כפוף לדיני גניבת עין ותיאור כוזב כמו כל מתחרה. הוא אינו רשאי ליצור מצג מטעה שלפיו היבואן הרשמי מעניק אחריות למוצרים שהביא היבואן המקביל, או שלפיו מתקיימים יחסים עסקיים שאינם קיימים. השאלה היא אם בנסיבות המסוימות נוצר מצג כזה ולא אם עצם קיומו של ערוץ יבוא נוסף פוגע בבלעדיות החוזית של היבואן הרשמי.
מדוע סימון היבואן הרשמי לא הספיק למתן צו?
מוצרי השוקולד שהובאו בידי פודסטוק היו מקוריים, ולכן לא נמצא חשש להטעיה ביחס לזהות היצרנית. בית המשפט התייחס לטענת לטפוד בדבר פרטי היבואן שהופיעו על האריזות, אך ציין שהמבקשת הייתה מודעת לכך ששמה מופיע על מוצרים המיועדים גם לשווקים אחרים, ושלא הוכיחה כי השיווק נעשה באופן היוצר פגיעה משמעותית במוניטין שלה.
בהחלטה הובחנה האפשרות העקרונית שהצרכן יטעה לחשוב שהיבואנית הרשמית אחראית למוצר, מהשאלה אם די בחשש זה כדי להצדיק צו מניעה זמני. האפשרות לסמן בבירור את פודסטוק כיבואנית בפועל הייתה חלק מן התמונה הראייתית. בית המשפט גם ציין שהמבקשת לא הוכיחה היקפי החזרות או נזק ממשי בגין תלונות לקוחות, והעריך כי הסיכון הנובע מן המשך שיווק השוקולד אינו מצדיק את הצו המבוקש.
מאזן הנוחות: מוצר מתכלה ותחרות בשוק היבוא
נוסף על בחינת הסיכויים הלכאוריים נבחן מאזן הנוחות. השוקולד הוא מוצר מתכלה, ועיכוב מכירתו עלול היה לגרום ליבואנית המקבילה נזק כלכלי. מניעת השיווק הייתה פוגעת גם בתחרות בין יבואן רשמי ליבואן מקביל, מבלי שהוצגה תשתית מספקת לנזק נגדי משמעותי.
הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה. בית המשפט אף הציע למבקשת לשקול הסכמה לדחיית התביעה העיקרית, בכפוף לאפשרותה לבקש רשות ערעור על ההחלטה; זו הייתה הצעה דיונית ולא הכרעה סופית בתביעה העיקרית. הסקירה עוסקת בהחלטה בסעד הזמני בלבד. על התנאים להוכחת מצג מטעה בשיווק מוצרים ראו תביעת גניבת עין בישראל ועל ייצוג בהליכים אלה ראו תביעות סימני מסחר.
