מבוא
פטנט הוא למעשה רשיון מונופוליסטי זמני לניצול מסחרי של המצאה, אשר ניתן לבעלי ההמצאה על ידי המדינה בה מבוקש הפטנט.
על מנת לקבל פטנט לרישום יש להגיש בקשה לרישום פטנט בכל מדינה ומדינה בה מעוניין בעל ההמצאה לנצלה, בעצמו או על ידי אחר. יודגש כי אין כל דרישה לניצול בפועל של ההמצאה על מנת לקבל את הפטנט, אך עצם קבלת הפטנט מונעת מגורמים אחרים שאינם בעלי הפטנט לנצל את ההמצאה עד תום תקופת הפטנט.
בכדי לקבל פטנט לרישום, על המבקש להראות כי המצאתו היא "כשירת פטנט", כלומר שהיא המצאה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי, יש בה התקדמות המצאתית והיא בתחום טכנולוגי. יודגש לעניין זה כי תוכנות מחשב כשלעצמן אינן זכאיות לפטנט והן מוגנות מכוח דיני זכויות היוצרים כ"יצירה ספרותית".
קבלת פטנט לרישום היא למעשה "עסקת חליפין" בין מבקש הפטנט לזולת, לפיה בעוד המבקש מקבל מונופול לזמן קצוב (בד"כ 20 שנה מתאריך הגשת הבקשה) הוא חושף את המצאתו לזולת, על מנת שהזולת יוכלו ללמוד מההמצאה, לפתח אותה ולעשות בה שימוש שיסייע לחברה.
הליך הגשת בקשה לרישום פטנט הינו הליך יקר וארוך. לפיכך, לפני הגשת בקשה לרישום פטנט כדאי לעשות חיפוש יסודי ומעמיק של ההמצאה המבוקשת לפטנט ולו בכדי לחסוך בזמן וכסף של המבקש.
מידע בדבר הליך רישום הפטנט
יש להדגיש מספר נקודות מרכזיות ביחס לתהליך רישום הפטנט:
סע' 3 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 קובע כי: המצאה בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית, היא כשירת פטנט.
הגשת בקשה לרשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בירושלים, שהיא סוכנות ביצוע מטעם משרד המשפטים המטפלת ברישום זכויות קניין רוחני. הבקשה מתוארכת, מקבלת מספר, וממתינה בתור לבחינתה. בבוא העת היא נבחנת על ידי בוחן פטנטים (שהינו בעל השכלה מדעית בתחום ההמצאה), הבודק האם היא מקיימת את דרישות החוק. במקרה של ליקוי בבקשה (תמיד יש לבוחן הערות) שולח הבוחן את השגתו למבקש. על המבקש להסיר את ההשגה תוך הזמן הקבוע בחוק או בתקנות הפטנטים בדרך שנקבעה בהם להסרתה. אי הסרת ההשגה יגרור את ביטול בקשת הפטנט.
נמצא כי ההמצאה ראויה לפטנט, תתפרסם הודעה על קיבולה ביומן הפטנטים והמדגמים, שהוא כרך של "רשומות" המיוחד לפרסומים המתחייבים מהחוקים והתקנות העוסקים בקניין רוחני. הפרסום כולל את שם ההמצאה, תקציר שלה ופרטי בעליה. פרסום דבר הקיבול איננו סופי, ומטרתו לתת אפשרות למעוניין בכך להגיש את התנגדותו למתן הפטנט, באופן שנקבע בחוק הפטנטים ובתקנותיו.
לא הוגשה לרשם הפטנטים התנגדות למתן הפטנט על ידי מי מהציבור בתוך 3 חודשים מיום הפרסום, יוענק הפטנט. הוגשה התנגדות, ידון בה הרשם, יבחן את עילותיה, יתן למבקש לטעון את טענותיו שמנגד, יזמן עדים ומומחים כפי הנדרש על מנת להגיע להכרעה, ולבסוף יתן את החלטתו אם לקבלה או לדחותה. זכות הצדדים לערער על ההחלטה בפני בית המשפט. כל עוד לא תם הדיון לא יוענק הפטנט.
לאחר שעברה בקשת הפטנט בהצלחה את השלבים האמורים, יינתן הפטנט, וישאר בתוקף כל עוד שולמו עבורו אגרות החידוש הקבועות בחוק, וכל עוד לא הוחלט על ביטולו. באופן עקרוני תוקף פטנט בישראל הוא ל-20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט.
מידע בדבר הליך רישום פטנט בחו"ל
אנו מבקשים להדגיש בפניכם מספר נקודות מרכזיות ביחס לרישום פטנט בחו"ל:
ההגנה על פטנט ניתנת בטריטוריה שבה הוא נרשם. על כן, ככל ויש צורך מסחרי בהגנה במספר מדינות, יש לרשום את הפטנט בכל מדינה ומדינה בנפרד.
בהתאם לאמנת פריז, תאריך הגשת בקשה להגנה על פטנט במדינה אחת תוכר על ידי המדינות האחרות החתומות על האמנה כתאריך הגשת הבקשה במדינה שלהם, אם הבקשה תוגש במדינה האחרת תוך זמן 12 חודשים מההגשה במדינה הראשונה. תאריך ההגשה הראשונית נקראת "תאריך הבכורה".
שמירת תאריך בכורה מאפשרת לאדם שהגיש בקשה לפטנט במדינה מסוימת (החתומה על האמנה) שנה שלמה להסדיר הגשת בקשה לפטנט דומה בכל אחת מהמדינות החתומות על האמנה, ובכך לדחות את ההוצאות הכרוכות בהגשת הבקשה באותן מדינות למשך שנה. אם במהלך פרק זמן זה אדם אחר יגיש בקשה לפטנט זהה באחת מהמדינות, בקשתו תידחה, והמקדים להגיש את הבקשה יזכה לבכורה על בסיס "כל הקודם זוכה".
הגשת פטנט בחו"ל אפשרית במספר מסלולים ובהם: (א) הגשת בקשה נפרדת בכל מדינה; (ב) הגשת בקשה איזורית (ככל האפשר), בעיקר לפי אמנת EPC למדינות אירופה; (ג) הגשת בקשה בינלאומית לפי אמנת ה PCT.
בהתאם לאמנת ה PCT (Patent Cooperation Treaty), בקשת PCT בינלאומית היא בקשת פטנט שרואים אותה כבקשת פטנט לאומית, שהוגשה ביום הגשת הבקשה הבינלאומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנה.
יש להדגיש, כי מדובר בבקשה בינלאומית, שיערך הכוללת ביצוע חיפוש והוצאת דו"ח בחינה ראשוני כתוב. בשלב הבא, השלב הלאומי (לרוב 30 חודש מיום הבכורה), יש להגיש בקשת פטנט נפרדת בכל מדינה מיועדת וכל מדינה כזו תתייחס לבקשה כאל בקשה מקומית ותעניק פטנט לאומי לפי החוק הקיים באותה מדינה.
נבקש להסב את תשומת ליבכם כי טאיוואן, ומדינות רבות באסיה, אפריקה, מדינות ערב, ארגנטינה ומרבית מדינות דרום אמריקה, אינן צד לאמנת ה PCT. על כן הגשת בקשה לפטנט למדינות אלו אמורה להתבצע לפני פרסום הבקשה בטווח של שנה אחת כאמור באמנת פריז וככל האפשר במקביל להגשת הבקשה במדינות ה PCT.
