בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת STOKKE AS ונדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 29.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.
עובדות: בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי בצורת כיסא בסוג 20 (רהיטים), אשר הוגשה על ידי חברת STOKKE AS. הבקשה מסתמכת בדין קדימה על בקשה שהוגשה באיחוד האירופאי (CTM).
מחלקת סימני מסחר הודיעה למבקשת כי הסימן אינו כשיר לרישום וכי הדרך הראויה להגן על עיצובים תלת מימדיים של טובין היא על ידי רישום מדגם והמבקשת ביקשה להשיג על החלטה זו בפני רשם סימני המסחר.
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, נפסק כי הדמות המבוקשת לרישום היא בעלת תפקיד פונקציונאלי ואסתטי ממשי ולא ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר.
לפסק הדין בערעור ראו החלטת בית המשפט המחוזי בערעור.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
מטרתו של סימן המסחר
מטרתו של סימן המסחר כפולה היא. מחד, הצורך להגן על הציבור מפני הטעיה בדבר מקור הטובין וטיבם ומאידך, להוות אמצעי הגנה לסוחר או היצרן כנגד תחרות בלתי הוגנת ממתחריו.
כשירותו לרישום של סימן מסחר תלת ממדי
המסגרת הנורמטיבית לבחינת כשירותו לרישום של סימן מסחר נדונה בפקודת סימני המסחר ובפסיקה. על פי סעיף 1 לפקודה, סימן מסחר תלת מימדי כשיר אף הוא לרישום, וזו לשונו:
"סימן" – אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;"
בדרך כלל, נעשית הבחנה בין שלושה סוגי סימני מסחר תלת מימדיים:
* הסוג האחד מתייחס לצורת האריזה של מוצר,
* הסוג השני מתייחס לצורת המוצר עצמו,
* וסוג שלישי הוא סימנים שאינם קשורים למוצר או לאריזה.
החשש לפגיעה בתחרות גבוה יותר כשמדובר בסימן מסחר המתייחס למוצר לבדו.
בפסיקה (עניין טופיפי) נקבעו מבחנים מצטברים על פיהם יחשב סימן מסחר תלת מימדי המתייחס לצורתו של מוצר, ככשיר לרישום:
"הגענו אם כן לכלל מסקנה, כי צורתו התלת ממדית של מוצר אינה כשרה לרישום על בסיס החלופה שעניינה אופי מבחין אינהרנטי. עם זאת, כשרה היא לרישום על בסיס החלופה שעניינה אופי מבחין נרכש, ובלבד שמוכח האופי המבחין הנרכש וכן היעדרו של תפקיד אסתטי או פונקציונלי. נדגיש, כי ככל שצורת המוצר ממלאת תפקיד פונקציונלי או אסתטי (מעבר לתפקיד זניח), הרי שסימן המסחר יהא בלתי כשר לרישום אף אם רכש אופי מבחין למעשה."
סימן מסחר פונקציונלי, לא ייחשב ככשיר לרישום, המדובר בסימן אשר צורתו משפיעה בהכרח על תפקודו.
סימן מסחר שלצורתו ישנה עדיפות על פני צורות אפשריות אחרות בשל טעמים אסתטיים והעדפותיו של ציבור הצרכנים הרלוונטי אף הוא לא ייחשב ככשיר לרישום.
ככל שצורת המוצר ממלאת תפקיד פונקציונלי או אסתטי (מעבר לתפקיד זניח), הרי שסימן המסחר יהא בלתי כשר לרישום אף אם רכש אופי מבחין.
בענייננו נפסק כי צורת הכיסא ממלאת תפקיד פונקציונאלי בצורה ברורה וודאי שמעבר לתפקיד זניח. נפסק כי עיצובו של הכיסא הוכתב על ידי עקרונות פונקציונאליים.
הענקת זכויות בלעדיות לגבי הכיוונון הפונקציונאלי של כיסא מסוג זה, עלולה להגביל למעשה את התחרות בשוק הכיסאות הגבוהים המתכווננים. לא לשמה מיועדת ההגנה המוקנית באמצעות רישום סימן מסחר אשר עשויה בנסיבות אלה לפגוע באפשרות התחרות ההוגנת בשוק. לעניין זה שמורות זכויות אחרות אשר ייתכן והיה באפשרותה של המבקשת להשיג כפי שאכן עשתה במדינות אחרות בהן קיבלה הגנת פטנט או זכויות מדגם.
הטענה כי הסימן נרשם במדינות אחרות
המבקשת טענה עוד, כי הסימן המבוקש נרשם במדינות רבות ואף צרפה נסח רישום הסימן בארה"ב. אולם, ידוע שמערכת הדינים המסדירה את רישום הסימן בכל מדינה ומדינה הינה שונה, מדיניות הרישום והשיקולים שונים.
