בת"א 51932-06-18 איתן אבניאון ואח' נ' ידיעות אינטרנט ואח' (בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו, השופטת מיכל עמית-אניסמן, 21.1.2019) נקבע כי עצם הבקשה לצו מניעה או למתן חשבונות בתביעת זכויות יוצרים אינה מקנה לבית המשפט המחוזי סמכות עניינית. יש לבחון את שווי התובענה, לרבות שווי האינטרס שעליו מבקש התובע להגן באמצעות הצו. בנסיבות העניין הועברה התביעה לבית משפט השלום. לעיון בהחלטה המלאה.
הרקע: טענות להעתקת ערכים ממילון ומלקסיקון
איתן אבניאון וחברת איתאב בית הוצאה לאור בע"מ הגישו תביעה נגד ידיעות אינטרנט ומשכל הוצאה לאור והפצה בע"מ. לטענת התובעים, אבניאון חיבר לקסיקון לכלכלה ומילון העוסקים בבנקאות ובשוק ההון, הכוללים כ-12,000 ערכים, וידיעות אינטרנט השתמשה בערכים מן היצירות במסגרת האתר Ynet ללא הרשאה וללא מתן קרדיט ראוי. התובעים טענו להפרת זכויות יוצרים ולהפרת הזכות המוסרית, ועתרו בין היתר לצו מניעה ולמתן חשבונות.
ההליך החל בבית משפט השלום. בהמשך ביקשו התובעים להוסיף סעד של צו מניעה ולטענתם נדרשה בשל כך העברת הדיון לבית המשפט המחוזי. לאחר שהוגשה תביעה למחוזי התעוררה מחדש שאלת הסמכות העניינית: האם די בבקשה לצו מניעה קבוע כדי שההליך יתברר במחוזי, גם כאשר שווי הסכסוך נמצא בתחום סמכותו של בית משפט השלום?
טענות הצדדים בשאלת הסמכות
התובעים טענו כי לא ניתן להעריך באופן מדויק את שוויו של צו המניעה, במיוחד נוכח מספר הערכים הרב שנטען כי נעשה בהם שימוש, וכי הליך למתן חשבונות עשוי להביא בעתיד להגדלת התביעה הכספית. עוד טענו כי גם לאחר שנמסר שהערכים הוסרו, ניתן היה לאתר הפניות אליהם במנועי חיפוש.
הנתבעות טענו מצדן שהערכים הוסרו מהאתרים ומהשרתים הרלוונטיים וכי כל פריט שייתכן שנותר ניתן להסרה. לטענתן, צו המניעה המבוקש לא הצדיק בירור במחוזי, והתביעה מצויה בתחום הסמכות הכספית של בית משפט השלום. שאלות אלה הועלו במסגרת דיון מקדמי, ולא במסגרת הכרעה אם הייתה הפרת זכות יוצרים בפועל.
המבחן המשפטי: שווי התביעה ולא עצם סוג הסעד
השופטת עמית-אניסמן בחנה את סעיפים 40 ו-51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. סעיף 40(4) מאפשר, בתנאים שנקבעו בו, לכרוך בבית המשפט המחוזי תביעה כספית בענייני קניין רוחני עם תביעה הנמצאת מלכתחילה בסמכותו. תכלית ההסדר היא למנוע פיצול מיותר של ההתדיינות בין שתי ערכאות, ולא להעביר למחוזי כל תביעת קניין רוחני הכוללת צו מניעה.
בהתאם לפסיקה שקדמה להחלטה, ובכללה ת"א 41598-05-10 פרידמן צעצועים וספורט בע"מ נ' סקוטר סנטר בע"מ (28.2.2011), נקבע כי כאשר ניתן להעריך ששווי התביעה, לרבות הסעד שאינו כספי, אינו עולה על גבול סמכותו של בית משפט השלום, מקומה של התביעה בבית משפט השלום. לעומת זאת, כאשר שווי הצו אינו ניתן להערכה, עשויה הסמכות להיות נתונה לבית המשפט המחוזי. אין להניח שכל צו מניעה הוא בהכרח סעד שאינו ניתן להערכה.
מדוע הועברה תביעת אבניאון לבית משפט השלום?
התובעים העמידו את סכום התביעה על 900,000 ש"ח, ולצד הסעד למתן חשבונות העריכו פיצוי נוסף אפשרי בסך 300,000 ש"ח. לפיכך הסכום המרבי שהעריכו עמד על 1.2 מיליון ש"ח, נמוך מתקרת סמכות השלום, שעמדה במועד ההחלטה על 2.5 מיליון ש"ח. השופטת קבעה כי האפשרות התיאורטית לתיקון עתידי של התביעה לאחר קבלת חשבונות אינה מספיקה כדי להקנות סמכות למחוזי.
בנוסף, בית המשפט נתן משקל לכך שהנתבעות הציגו אסמכתאות להסרת הערכים והביעו נכונות להסיר פריטים נוספים ככל שיימצאו. בהקשר המקדמי של הערכת שווי הצו לא נמצא בסיס לטענה ששוויו עשוי להוציא את ההליך מגדרי סמכות השלום. בהחלטה לא נקבע ממצא סופי שכל הפרסומים הוסרו, ואף לא הוכרעה שאלת ההפרה או זכאות התובעים לפיצויים.
בסיום ההחלטה הורתה השופטת על העברת התובענה לבית משפט השלום בתל אביב–יפו, וביקשה לקבוע דיון מוקדם ככל האפשר. לא נפסקו הוצאות באותו שלב.
ההלכה המאוחרת: גבריאל נ' אשד והחריג הנוגע למדגמים ישנים
משמעותה העקרונית של החלטת אבניאון קיבלה חיזוק בפסק הדין המאוחר של בית המשפט העליון ברע"א 6500/19 גבריאל נ' אשד (7.5.2020). בית המשפט העליון אימץ את הגישה שלפיה בתביעות קניין רוחני הכוללות סעדים שאינם כספיים יש לבחון את שווי נושא התביעה, ובכלל זה את הערך הכלכלי של האינטרס שעליו מבקש התובע להגן. בפסק הדין אוזכרה במפורש החלטת אבניאון כחלק מן הפסיקה שקדמה להלכה. כאשר שווי התביעה אינו ניתן להערכה, הסמכות עשויה להיות של המחוזי מכוח סמכותו השיורית.
עם זאת, אין להחיל את המבחן הכללי בלי לבדוק אם קיים הסדר חקיקתי מיוחד. ברע"א 6161/20 אילה פלסט בע"מ נ' פוטקס תבניות בע"מ (28.4.2021) הבהיר בית המשפט העליון כי לגבי תביעות להפרת מדגם הכפוף עדיין לפקודת הפטנטים והמדגמים חלה הוראת סמכות ייחודית המקנה סמכות לבית המשפט המחוזי, ללא תלות בשווי התביעה. השאלה שונה בתביעות הנוגעות לעיצובים הכפופים לחוק העיצובים, שבהן יש לבחון את כללי הסמכות הכלליים.
המשמעות המעשית להגשת תביעת זכויות יוצרים
החלטת אבניאון מדגימה את חשיבותה של הערכת שווי הסכסוך כבר בשלב ניסוח כתב התביעה. בתביעה המשלבת פיצויים, צו מניעה ומתן חשבונות, אין להסתפק בציון סוגי הסעדים או בטענה כללית שלא ניתן לאמוד את שוויו של צו המניעה. יש לבחון את היקף השימוש הנטען, את הערך הכלכלי של הפעילות ואת משמעות הצו המבוקש. הערכת הסמכות היא עניין דיוני הנפרד מהוכחת ההפרה ומהכרעה בסעדים עצמם.
ההבחנה רלוונטית לכל מי ששוקל תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. לפני הגשת התביעה נדרש לבחון הן את הדין והפסיקה העדכניים והן את קיומה של הוראת סמכות מיוחדת הנוגעת לזכות שעליה מבוססת התביעה.
