ערוץ 10 נ' גיא לרר - למי שייך דף הפייסבוק הצינור

בפסק הדין סע"ש (אזורי ת"א) 46976-09-17 ערוץ 10 החדש בע"מ וחדשות 10 בע"מ נ' גיא לרר (22.4.2018), דחה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, בהרכב השופטת מיכל נעים דיבנר ונציגי הציבור חנה קפלניקוב ומרדכי מנוביץ, את תביעת ערוץ 10 לקבל לידיו את זכות הניהול והשימוש בדף הפייסבוק "הצינור". נקבע כי לנוכח האופן שבו נפתח הדף, מטרותיו, ניהולו והיעדר הסדרה בחוזה העבודה או בנוהלי הערוץ, גיא לרר רשאי להמשיך לנהל אותו גם לאחר סיום עבודתו בחדשות 10.

הסכסוך על דף הפייסבוק של הצינור

לרר הועסק בחדשות 10 משנת 2005. בשנת 2007 הציע לשדר פינה שתעסוק בתכנים מן האינטרנט, ובהמשך החלה הפינה "הצינור" להשתלב בתכנית "המגזין". בסביבות שנת 2008 הקים לרר ביוזמתו קבוצת פייסבוק בשם "הצינור", שהפכה בהמשך לדף. הפינה התפתחה לתכנית יומית בשם "צינור לילה" ובהמשך "הצינור", ואילו דף הפייסבוק צבר קהל עוקבים רחב ועסק גם במיזמים חברתיים ובנושאים שלא שודרו בתכנית.

לאחר שלרר סיים את עבודתו בשנת 2017 ביקשו ערוץ 10 וחדשות 10 לקבל לידיהן את ניהול הדף, שמנה באותה עת יותר ממיליון עוקבים. תחילה הוגשה גם בקשה לסעדים זמניים. הצדדים ניסו להגיע להסדר שבמסגרתו יועתק קהל העוקבים לדף חדש שינוהל בידי הערוץ, אך הסכסוך לא הסתיים כך, ובית הדין נדרש לקבוע למי הזכות להמשיך להפעיל את הדף הקיים.

מחלוקת בין נכס של המעסיק לבין פעילות עצמאית של העובד

לטענת הערוץ, דף הפייסבוק היה נכס עסקי שצמח בזכות התכנית, עובדיה ומשאביה. הדף נשא שם זהה או דומה לשם התכנית, שימש לקידומה וקיים עמה זיקה מסחרית. התובעות טענו כי כשם שעובד אינו רשאי לקחת עמו נכסים של המעסיק עם סיום עבודתו, כך אינו רשאי להותיר בידיו חשבון מדיה חברתית שהתפתח במהלך עבודתו.

לרר טען שהדף נפתח ביוזמתו וללא הוראה או השקעה מצד הערוץ, במטרה ליצור קהילה חברתית פעילה שתחומי העניין שלה רחבים מתכני תכנית הטלוויזיה. לדבריו, הוא ניהל את הדף באמצעות אנשים שבחר בעצמו, נשא בחלק מהוצאותיו, והערוץ לא שלט בהרשאות הניהול, לא הנחה כיצד להפעילו ואף לא קבע בחוזה העבודה כי ניהולו הוא חלק מתפקידו.

שמונה המבחנים לזכות הניהול בחשבון ברשת חברתית

בית הדין עמד על כך שההבחנה המסורתית בין רכושו של המעסיק לבין רכושו של העובד נעשית מורכבת כאשר עובדים מפעילים נכסים דיגיטליים, לעיתים גם מחוץ לשעות העבודה ועל גבי מכשירים פרטיים. בפסקה 53 לפסק הדין הותוו שמונה סממנים לבחינת הזכות לנהל חשבון ברשת חברתית עם סיום יחסי העבודה.

הבדיקה מתחילה בשאלה מי יזם את פתיחת החשבון ולאיזו מטרה, ומה מידת הזיקה בין החשבון לבין עבודתו של העובד. הזיקה נבחנת בין השאר לפי השם, התכנים, מטרות הפעילות והשימוש שעשה המעסיק בחשבון. כן יש לברר באילו שעות נוהל החשבון ומי מימן את ההוצאות הכרוכות בו.

קבוצה נוספת של סממנים נוגעת לשליטה בפועל: מי היה שותף לניהול הדף, מי החזיק בהרשאות ובסיסמאות, והאם הפעילות נעשתה בהתאם להוראות המעסיק ותחת פיקוחו. לבסוף בודקים אם חוזה העבודה או נוהל מחייב במקום העבודה מסדירים את הבעלות בחשבון ואת השימוש בו לאחר סיום ההעסקה. בית הדין הבהיר כי אין מבחן יחיד המכריע תמיד, ויש לשקלל את כלל הנתונים בהתאם לנסיבות.

מדוע נשאר דף הצינור בידי גיא לרר?

לרר הקים את הדף מיוזמתו, והערוץ לא הורה לו לפתוח אותו. בית הדין קיבל את גרסתו כי מטרתו הייתה לגבש קהילה חברתית, ולא רק לקדם את התכנית. אף ששני האפיקים השפיעו זה על זה, הראיות לא ביססו מתאם משמעותי בין תכני הדף לתכני השידור. בית הדין דחה את ההנחה כי רוב קהל העוקבים נצבר בזכות תכנית הטלוויזיה, לאחר שהתובעות לא הציגו תשתית ראייתית מספקת לכך.

גם מבחינת השליטה, התמונה פעלה לטובת לרר. הוא או מי מטעמו הפעילו את הדף במשך השנים, והוא נשאר בעל הרשאות הניהול. לעומת זאת, חדשות 10 לא קיימה פיקוח שוטף על התכנים ולא הציגה הוראות עבודה, ישיבות ניהול או מעורבות מעשית האופייניות להפעלת נכס שהיא רואה בו רכוש שלה. בית הדין מצא שהערוץ כמעט לא השקיע משאבים ישירים בניהול הדף, ואילו לרר הוכיח כי הוציא הוצאות מסוימות להפעלתו.

שאלת שעות העבודה הייתה מורכבת יותר. בתחילת הדרך בוצעה הפעילות על חשבון זמנו הפנוי של לרר, ובהמשך השתלבו שעות העבודה בתכנית עם פעולות ניהול הדף. בהיעדר נתונים המאפשרים להפריד ביניהן, בית הדין לא ייחס למבחן זה משקל ממשי. לעומת זאת, להיעדר הוראה בחוזה העבודה ולהיעדר מדיניות מסודרת בעניין חשבונות מדיה חברתית ניתן משקל משמעותי. הערוץ לא הוכיח כי הפעלת הדף הוגדרה כחלק מתפקידו של לרר.

התוצאה: השליטה בדף, שם הצינור וזכויות היוצרים בתכנים

התביעה להעברת הניהול נדחתה. בית הדין קבע כי לרר רשאי להמשיך להפעיל את דף הפייסבוק, אך ההכרעה לא העניקה לו זכות בלתי מוגבלת בשם התכנית. לנוכח הסכמתו, נקבע שאם התובעות יודיעו בתוך 14 ימים שהן מבקשות לשנות את שם הדף, יידרש לרר לשנותו בתוך 14 ימים נוספים. הוא חויב גם לפרסם הודעה המבהירה שאין קשר בין הדף לבין תכנית הטלוויזיה המשודרת בערוץ. התובעות חויבו בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח.

בית הדין הדגיש כי ההכרעה נוגעת לזכות הניהול והשימוש בדף הפייסבוק, ואינה קובעת למי שייכות זכויות הקניין הרוחני בתכנים שהועלו אליו. מדובר בשתי שאלות שונות: אפשר שאדם ינהל חשבון מסוים, בשעה שזכויות היוצרים בחלק מהצילומים, בסרטונים או בטקסטים שבו נתונות לגורם אחר. שאלת הבעלות בזכויות יוצרים ביצירות עובדים נבחנת לפי דיני זכויות היוצרים ולא לפי עצם החזקת הרשאת ניהול ברשת החברתית.

משמעות פסק הדין לניהול נכסים דיגיטליים בעסק

פסק הדין ממחיש את הצורך להסדיר במפורש את מעמדם של חשבונות עסקיים, במיוחד כאשר עובד מקים אותם, משתמש בהם גם לצרכים אישיים ומנהל קהל עוקבים לאורך שנים. סעיף כללי בחוזה העבודה העוסק בהשבת מסמכים או ציוד לא תמיד מספק תשובה לשאלת זכות הניהול בחשבון שכבר צבר ערך עצמאי. נדרש להגדיר מראש מי מוסמך לפתוח חשבון, מי שולט בהרשאות, מי רשאי להשתמש בתכנים ובשם, ומה יקרה עם סיום יחסי העבודה.

הכרעת בית הדין אינה הופכת כל דף שפתח עובד לרכושו. היא מלמדת מדוע יש לבחון את נסיבות יצירת החשבון והפעלתו בפועל, את הראיות לשליטה ולמימון, ואת ההסדרים החוזיים. מחלוקות מסוג זה מצויות במפגש שבין דיני העבודה, זכויות הקניין והמשפט העוסק במחשבים ואינטרנט.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם