הליך שנדון בבית משפט השלום בתל אביב, בפני השופט אביים ברקאי. ביום 4.8.22 ניתן פסק הדין.
הצדדים:
– התובעים: 1. GOLDEN EGG GAME LLC 2. אלעד גולדשטיין;
התובעים עוסקים בתחום פיתוח משחקי קופסה.
– הנתבעים: 1. אורין אינטרטור 2. אורין אומנות המשחק בע"מ 3. הקוביה משחקים בע"מ.
הנתבע 1 הציג עצמו כאושיית משחקים בעל מוניטין, ידע וניסיון רב בשוק המשחקים הישראלי וכבעלים של חנות בשם הממלכה המהווה מרכז התכנסות מקצועי וחברתי לקהילת המשחקים בישראל. הנתבע 1 הוא בעל המניות בנתבעת 2. הנתבעת 3 הציגה עצמה כמי שעוסקת בייצוא, יבוא ושיווק סיטונאי של משחקי לוח ומוצרים דומים אצל קמעונאים שונים בישראל.
העובדות: התובעים טענו כי המשחק "שם קוד" הוא אחד הלהיטים ה"חמים" בעולם בתחום משחקי הקופסה. הם טענו כי בשנת 2015 הם ניהלו משא ומתן עם יוצר המשחק והחברה הצ'כית שמייצרת אותו לצורך קבלת רישיון ליצירת גרסה בעברית למשחק.
התובעים טענו כי לאחר שהפרטים העקרוניים ליצירת גרסה עברית סוכמו בין הצדדים, ולאחר שהמשחק היה מוכן כמעט בשלמותו, הם חיפשו שותף עסקי והגיעו להסכם עם הנתבע 1 בדבר שותפות עסקית בחלקים שווים בקשר לייצור ושיווק המשחק בישראל באופן בלעדי ובקשר לניסיון לקבל זיכיון בנוגע למשחקים בינלאומיים נוספים.
המיזם המשותף החל לפעול והמשחק "שם קוד" זכה להצלחה מסחרית רבה. התובעים טענו כי בהתאם להסכמת הצדדים שני הצדדים תרמו משאבים ליצירת המשחקים המשותפים וכי משלב מוקדם של המיזם ההכנסות המשוערות ממכירת המשחקים שנכנסו לחשבון הבנק של הנתבע 1 היו אמורים לכסות את עלות הפקת המשחקים הנוספים שיוצרו על ידי הצדדים.
התובעים טענו כי הנתבע 1 לא סיפק דיווחים על היקפי המכירות והרווחים, נישל אותם מכל הכספים המגיעים להם מהמיזם והמשותף וניהל את הפעילות העסקית במיזם בשילוב עם עסקיו האחרים הקשורים למשחקים.
בנוסף, התובעים טענו כי בסוף שנת 2018 קיימו משא ומתן עם החברה הצ'כית בקשר לחתימה על חוזה פורמלי שיסדיר את יחסיהם. לאחר שטיוטת החוזה הוסכמה על ידי הצדדים התברר כי הנתבע 1 התכתב עם החברה הצ'כית מאחורי גבם והונה אותה לסבור בטעות כי הוא פועל מטעם שני הצדדים וגם לכך שהחוזה ייחתם מול חברה שהקים מספר ימים קודם לכן והיא הנתבעת 2.
התובעים טענו כי התנהלות זו הפרה את זכויותיהם והיא מהווה הפרת חוזה, גרם הפרת חוזה, הטעיה ותרמית. התובעים טענו כי התובע 2 הוא היוצר הבלעדי של הגרסה העברית של המשחק "שם קוד" ונוכח ההבדלים בין הגרסה הישראלית לגרסה הבינלאומית היצירה זכאית להגנת זכות יוצרים והנתבעים הם בעלי זכויות היוצרים במשחק בעברית והבעלים הזכויות בעבודת הגרפיקה המופיעה בגרה העברית של המשחק. הם טענו כי הנתבעים 1-2 הפרו את זכויות היוצרים שלהם.
תוצאות ההליך: בית המשפט חייב את הנתבעים במתן חשבונות. בנוסף בית המשפט חייב את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד בתשלום הוצאות משפט (אגרות) בסך 25,000 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ₪.
עם זאת, בית המשפט דחה את עתירת התובעים לצו מניעה, צו עשה ולפיצוי כספי בגין הפרת זכויות יוצרים.
בית המשפט דחה את התביעה כנגד הנתבעת 3 וחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת 3 הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
הפרת ההסכם שבין הצדדים
נפסק כי הצדדים בהליך ובעיקר התובעים והנתבע 1, נקשרו בהסכם מחייב לפיו הם יתחלקו במחצית ההוצאות בהפקת, שיווק ומכירת המשחק וכן יתחלקו במחצית מההכנסות שיתקבלו. בין הצדדים היו יחסי שיתוף פעולה, או אף יחסי שותפות שהועלו גם על הכתב.
בהתאם להסכם – ראשית, כל צד ישתתף במחצית מההוצאות ויקבל מחצית מההכנסות; שנית, מלאכת התרגום, עריכה לשונית, עיצוב גרפי, שיווק וכל כל הדרוש תעשה במשותף כאשר "השותפים יפעלו ביחד"; שלישית, ההסכם התייחס גם להוצאות נוספות של המשחק, לזכות ראשונים ולפניה לחברה CGE "בנוגע לזכויות המשחק". בנוסף הוסכם כי: במידה ואחד הצדדים אינו מעונין בהמשך שותפות אז תינתן זכות ראשונים.
הנתבע 1 לא התכחש להסכמות עם התובעים. הנתבע 1 הלין על כך שלטעמו התובעים לא עמדו בהסכמות אלה והלין על כך שהוא נאלץ לשאת במלוא ההוצאות. אך בפועל, גם לגישת הנתבע 1, ההסכמות המקוריות התייחסו לכך שהתובעים יהיו זכאים למחצית מההכנסות בהפחתת ההוצאות. כלומר, גם לגישת הנתבע 1 הוסכם על חלוקת הרווחים בין הצדדים.
על כן נפסק כי התובעים זכאים לתשלומים ממכירת המשק "שם קוד". התובעים טוענים שהם זכאים למחצית מהרווחים, מנגד טוען הנתבע 1 שהם זכאים לתגמול שמשקף את ההשקעה והתרומה שהובאה לפרויקט.
לסיכום בית המשפט הסביר כי "המחלוקת העיקרית היא ביחס להיקף התגמול. בעוד התובעים טוענים לזכותם למחצית מהרווחים, הרי מנגד טוענים הנתבעים שהזכאות היא ל"תגמול הולם" שמשקף את חלקם של התובעים. כך או כך – בטרם התייחסות להיקף התגמול, הרי יש צורך לברר מה היקף ההכנסות, ההוצאות וממילא רווחי הפרויקט."
זכויות ביצירה נגזרת
התובעים טענו לזכויות קניין רוחני ביצירה העברית של המשחק "שם קוד", המבוססת על המשחק המקורי וההסכמות עם חברת CGE. כלומר, הטענה היא לזכויות ב"יצירה נגזרת" המוגדרת בסעיף 16 לחוק זכות יוצרים: "עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד".
הזכויות ב"יצירה נגזרת" מקושרות לזכויות ב"יצירה אחרת". בעניין זה, הזכויות הגרסה העברית של המשחק "שם קוד" קשורות לזכויות CGE במשחק המקור אשר תורגם לשפה העברית.
בית המשפט הסביר כי קיימת חשיבות לקביעה לפיה ל-GCE זכויות קניין רוחני במשחק. על מנת לדון בטענה בדבר הפרת זכויות יוצרים, היה על התובעים לצרף את GCE כבעלת דין. סעיף 54(ב) לחוק זכות יוצרים קובע שבתביעה בשל הפרת זכות יוצרים יש לצרף להליך "כל אדם שזכאי לתבוע" מכוח הזכות: "תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א) [קרי – בגין הפרת זכות יוצרים ] יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור…"
בית המשפט קבע כי בשל כך, ממילא אין להכריע בשאלת זכות היוצרים הנטענת של התובעים בהליך שלא צורפה אליו CGE.
התובעים והנתבע 1 טוענים להסכם שיתוף פעולה שנקשר בתחילה. בית המשפט הסביר כי כאשר מדובר בנכסים ובזכויות קניין רוחני ביחס ליצירות של שותפות, על פניו הזכויות "משותפות לבעלי השותפות".
בעניין זה, ההתקשרות בין הצדדים לא כללה כל החרגה של הבעלות בזכויות היוצרים. התובע 2, אשר ניסח את מסגרת ההתקשרות בין הצדדים, לא הוסיף הוראה ובה "החרגה של זכויות היוצרים". לכן, בית המשפט קבע כי קשה לקבל טענה של התובע 2 לזכות יוצרים בלעדית ביחס לחלק מנכסי השותפות.
בית המשפט הסביר כי הקשר החוזי בין הצדדים מונע מהתובעים תביעה לבלעדיות ביחס לזכויות הקניין הרוחני בגרסה העברית של המשחק "שם קוד". ההסכמה לשיתוף פעולה לא החריגה את זכויות היוצרים או כל זכות אחרת. לפיכך, גם לא ניתן לתבוע בנפרד זכות יצרים כזו או אחרת. בית המשפט קבע כי אין התובעים זכאים לתבוע את הנתבעים בגין שימוש בקניין הרוחני המשותף.
הערת DWO: יש להניח כי לאור סעיף 7 לחוק זכות יוצרים מאחר והמחשק היה ראוי לרישום כעיצוב הוא לא יהיה ראוי להגנה מכוח חוק זכות יוצרים.
הסעדים שהתבקשו בתובענה
התובעים עתרו לחמישה סעדים – צו למתן חשבונות, צו מניעה קבוע ביחס למשחק הקופסה וכן המשחקים האחרים, צו עשה לביטול / תיקון ההסכם מול CGE, פיצוי כספי בסך של 800,000 ₪ (הסכום המדויק ייקבע לאחר מתן החשבונות) ופיצוי כספי בסך של 200,000 ₪ בגין הפרת זכות יוצרים.
מתן חשבונות
בית המשפט קבע כי יש להיעתר לסעד של מתן חשבונות מן הנימוקים הבאים:
בשלב זה אין כל קביעה ביחס להיקף התגמול לו זכאים התובעים, אך אין חולק על כך שבין התובעים לנתבע 1 נקשר הסכם ביחס לחלוקת הרווחים וכי התובעים זכאים לתגמול. בין אם ייקבע כי התובעים זכאים לשיעור מסוים מהרווחים ובין אם ייקבע שהם זכאים לשיעור אחר מהרווחים, עדיין יש מקום למתן חשבונות ביחד לאותם רווחים וממילא זכאים התובעים לקבל פרטים בדבר ההכנסות וההוצאות.
התנגדותו של הנתבע 1 לסעד של מתן חשבונות אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהסכים כבר להעביר דיווחים בדבר הכנסות והוצאות ושלטענתו העביר אותם.
בית המשפט קבע כי מתן החשבונות יתייחס לכל גרסאות המשחקים ויימסר גם ביחס למשחקי המיזם המשותף שיוצרו/שווקו/הופצו על ידי הנתבע 1 באמצעות כל מסגרת.
צו מניעה
התובעים עתרו להורות לנתבעים להימנע מכל ייצור, הדפסה, שיווק או הצעה למכירה של משחקים שהיו חלק מהמיזם המשותף מושא התביעה. וזאת לכל הפחות עד להסדרה כספית מלאה של חוב הנתבעים 1-2 לתובעים ולהסדרה כספית עתידית בדבר חלוקת הרווחים מהמיזם המשותף.
בית המשפט קבע כי אין מקום להיעתר לבקשה ואין ליתר צו מניעה. ראשית, בית המשפט קבע כי אין ליתן צו מניעה בשל פגיעה בזכויות יוצרים.
כאשר מדובר הנכסים ובזכויות קניין רוחני ביחס ליצירות של שותפות, על פניו, הזכויות "משותפות לבעלי השותפות". לתובעים אין כל זכות יוצרים עדיפה ולכן גם לא קמה להם הזכות לדרוש צו מניעה. כאשר מדובר בזכויות משותפות, דרך המלך להסדיר את חלוקתן היא בדך של פירוק השותפות.
שנית, בית המשפט קבע כי אין ליתן צו מניעה עד להסדרה כספית עתידית, בטרם הוגשה אפילו תביעה לעניין זה. התובעים עותרים בפועל לצו מניעה זמני עד להכרעה בתובענה שטרם הוגשה. בין אם תוגש בעתיד תביעה לפירוק וחלוקת נכסי השותפות ובין כל הליך אחר – יש לבקש את צו המניעה הזמני במסגרת התובענה החדשה.
בית המשפט הסביר כי מתן צו מניעה כ"סעד זמני" אינו עניין שבזכות. בעניין זה, אפילו אם היתה מוגשת כבר תביעה הרי לא בנקל היה ניתן צו מניעה זמני, ולכן כאשר עדיין כלל לא הוגשה תביעה להסדרה כספית, בוודאי שאין לקבוע צו מניעה שמהותו היא "צו מניעה זמני".
שלישית, בית המשפט הסביר כי גם התובעים לא סברו שיש למנוע ייצור ומיכרה של המשחקים עד להסדרת המחלוקת הכספית. התובעים לא הגישו כל בקשה למתן סעד זמני במהלך כל שנות ניהולו של הליך זה. אילו סברו התובעים שיש למנוע ייצור ומכירה של המשחקים עד להסדרת המחלוקת, חזקה עליהם שהיו מגישים בקשה שכזו כבר מלכתחילה תוך הגשת תביעה מתאימה במקביל.
צו עשה
התובעים עותרים למתן צו עשה המורה לנתבעת 2 לבטל / לתקן את ההסכם מול CGE או לבטלו ולהחליפו בהסכם חדש כך שהתובעת 1 תיכלל ברישיון שבהסכם.
בית המשפט קבע כי אין להיעתר לבקשה ואין מקום לצו עשה. ראשית, בית המשפט קבע כי על מנת לקבוע בצו עשה תנאי התקשרות בין הנתבעת לבין CGE, היה צורך לצרף את CGE כצד להליך. לא ניתן לחייב את CGE בהתקשרות הסכמית כזו או אחרת ללא שהיא כלל נתבעה ועמדתה לא הושמעה.
שנית, בית המשפט הסביר שככל שבדעת התובעת לחלק את נכסי השותפות, לרשות התייחסות לתנאי רישיון, אין מקום לקבוע כבר כאן ובבית ממשפט זה את תנאי חלוקת הנכסים. המקום הנכון לחלק נכסי שותפות היא במסגרת תביעת פירוק שותפות.
תביעה לפיצוי כספי בסך של 800,000 ₪
התובעים עתרו לחיוב הנתבעים בפיצוי בגין הפרת ההסכם בין הצדדים, ולשלם לתובעים כל סכום המגיע להם מהמיזם המשותף. בית המשפט קבע כי אין לקבל את התביעה ביחס לסעד זה. בית המשפט קבע כי יש לדחות את התביעה לפיצוי כספי אשר כלל לא הוכחה. התובעים עצמם מפנים לכך שיקבעו את סכום הפיצוי המדויק לאחר קבלת חשבונות הנתבעים. משמעות התביעה הכספית היא חלוקת רווחי משחקי המיזם המשותף בין התובעים לנתבעים – לכך יש לערוך הליך נפרד. בין אם התובענה תהיה במסגרת הליך לפירוק שותפות ובין בכל מסגרת אחרת –רק לאחר שזו תסתיים ניתן יהיה לקבוע מה הסכום לו זכאים התובעים, ככל שהם אכן זכאים לסכום כלשהו.
תביעה לפיצוי כספי בסך של 200,000 ₪ בגין הפרת זכות יוצרים
התובעים עתרו לקביעת פיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים שלהם בסך של 200,000 ₪, הכולל פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ בגין הפרת זכות יוצרים על פי חוק זכות יוצרים בגין כל אחד מהמשחקים ששווקו תוך הפרת זכויותיהם.
בית המשפט קבע כי אין לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי בגים הפרת זכויות יוצרים. ראשית, כאמור, זכויות היוצרים לא מוקנות באופן בלעדי לתובעים, אלא לשותפות.
שנית, כאמור, על מנת להכריע בשאלת זכויות היוצרים, גם ביחס ליצירה נגזרת, נדרש היה לצרף את CGE להליך.
