האם העתקת ממשק תכנות כדי ליצור פלטפורמה וירטואלית עצמאית לפיתוח תוכנות נחשבת לשימוש הוגן?
בפסק הדין Google LLC v. Oracle America, Inc. (04/05/2021) בית המשפט העליון הפדרלי בארה"ב קבע כי גוגל עשתה שימוש הוגן כאשר העתיקה חלקים מספריות ג'אווה של אורקל ולכן לא הפרה את זכויות היוצרים של אורקל.
בשנת 2005 גוגל רכשה את חברת אנדרואיד והחליטה להשתמש בשפת התכנות ג'אווה אשר בבעלות חברת אורקל. השימוש של גוגל בשפת התכנות ג'אווה נועד לפתח מכונה וירטואלית עצמאית לפלטפורמת אנדרואיד.
אורקל פתחה בהליכים משפטיים כנגד גוגל שעברו מספר ערכאות שיפוטיות:
בתחילה, בית המשפט המחוזי קבע כי הגנת זכויות היוצרים אינה חלה על ממשקי התכנות של ג'אווה.
לאחר מכן, החלטה זו התהפכה בערעור בבית המשפט הפדרלי לערעורים, אשר קבע כי לא ניתן לסווג את השימוש של גוגל בג'אווה כשימוש הוגן.
לבסוף, בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט לערעורים וקבע סופית כי שימוש שעשתה גוגל מהווה "שימוש הוגן" לפי דיני זכויות היוצרים.
החלטת בית המשפט העליון התבססה על ארבעת השיקולים המקובלים בתחום דוקטרינת השימוש ההוגן בזכויות יוצרים:
1. מטרת השימוש ואופיו – גוגל השתמשה רק בשורות שהזדקקה להן ויצרה מערכת שונה לשם קידום יצירתי. מטרה זו מקדמת את מטרת דיני זכויות היוצרים.
2. טבעה של היצירה המוגנת – גוגל השתמשה בשורות קוד של ממשק משתמש. שורות אלה קשורות מטיבן לרעיונות (עליהם אין זכות יוצרים) וליצירת יצירות חדשות שפותחו על בסיס הממשקים (ביטוי יצירתי חדש ידי גוגל).
3. השפעת השימוש על ערכה של היצירה המוגנת ו/או על השוק הפוטנציאלי שלה – הפלטפורמה שפיתחה גוגל אינה מהווה חלופה למוצר ג'אווה של חברת אורקל. אורקל אף צפויה להרוויח מהשימוש בג'אווה בשוק חדש.
4. היקף השימוש (מבחינה איכותית מהותית) ביחס לכלל היצירה המוגנת – גוגל השתמשה רק ב-0.4% מהממשק. היא השתמשה רק בשורות שימושיות על מנת ליצור את הפלטפורמה החדשה.
מהו שימוש הוגן בדיני זכויות היוצרים בישראל?
כידוע, דיני זכויות היוצרים מעניקים ליוצר, לתקופה מסוימת, זכות בלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, בהתאם לסוג היצירה. אחת ההצדקות למתן הגנה כה רחבה הינה הזכות הטבעית של היוצר לפרי עמלו. הצדקה נוספת הינה הגנה על טובת הציבור- יש לתת ליוצר תמריץ ליצור, שכן חוסר ביצירה תפגע בציבור כולו.
ההגנה על זכויות היוצרים צריכה לאזן בין שני עקרונות נוגדים- עקרון חופש המידע ועקרון ההגבלה על חופש זה כאשר מדובר ביצירות בעלות זכות יוצרים. כמו כן, קיים ניגוד אינטרסים בין חופש התחרות לבין הסייגים המונופוליסטיים של זכות היוצרים.
לצד הענקת הגנה קניינית רחבה ליוצר, אשר נועדה לעודד יצירה, החוק מטיל מגבלות על זכויותיו הקנייניות של היוצר על מנת לאזן בין האינטרסים הנוגדים. כך למשל, זכות היוצרים הינה מוגבלת בזמן והחוק מעניק ליוצר רק אגד זכויות מסוימות. כמו כן, זכות היוצרים אינה ניתנת על "רעיונות" אלא רק על דרך "הביטוי" שלהם.
דרך נוספת לאיזון בין העקרונות המנוגדים הינה קביעת חריגים בחוק- סעיפים הקובעים שמעשה מסוים ומוגד לא יהווה הפרה של זכות היוצרים.
אחת הדרכים החשובות לאיזון בין העקרונות הנוגדים הינה ההגנה של "שימוש הוגן" ("Fair Dealing" או "Fair Use").
מהו שימוש הוגן בישראל?
שימוש הוגן מאפשר לאנשים, שאינם בעלי זכות היוצרים ביצירה, לעשות בה שימוש סביר והוגן מבלי לקבל רשות מבעל זכות היוצרים ומבלי לשלם לו על השימוש. הגנה זו מעוגנת בסעיף 19(א) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 הקובע כי:
"שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך".
מטרת ההגנה של שימוש הוגן הינה למנוע יישום נוקשה של מבחני ההפרה של זכות היוצרים. ההגנה של שימוש הוגן נועדה על מנת להבחין בין שימושים שיש להגן עליהם על ידי חוק זכויות יוצרים לבין שימושים שאין היוצר מצפה לתשלום עבורם. מדובר בשימושים מועילים מסוימים שאינם פוגעים באינטרס הכלכלי של היוצר ושלחברה יש אינטרס בעידודם. כאשר מדובר בשימוש הוגן, באיזון שבין היוצר למשתמש גוברת זכותו של המשתמש.
הקריטריונים לשימוש הוגן
נטל ההוכחה כי אכן מדובר בשימוש הוגן מוטל על המפר.
בבואו לבחון האם מדובר בשימוש הוגן על בית המשפט לשקול ארבעה שיקולים עיקריים (אך לא היחידים):
1. מטרת השימוש ואופיו
2. היקף השימוש (מבחינה איכותית מהותית) ביחס לכלל היצירה המוגנת
3. טבעה של היצירה המוגנת
4. השפעת השימוש על ערכה של היצירה המוגנת ו/או על השוק הפוטנציאלי שלה
מטרת השימוש ואופיו
בבחינת השיקול של מטרת השימוש ואופיו יש להביא בחשבון שני פרמטרים עיקריים:
א. אופיו המסחרי של השימוש, להבדיל משימוש שלא למטרות רווח.
ב. תרומתו של השימוש לקידום ערכים אחרים החשובים לחברה (חינוך, תרבות, יצירתיות, מחקר וכיו"ב).
ככל שהשימוש נושא אופי מסחרי יותר, בית המשפט ייטה לסווגו כשימוש בלתי הוגן. לעומת זאת, ככל השימוש יהיה יצירתי יותר ויקדם מטרות חדשות השונות מהיצירה המקורית, ייטה בית המשפט לסווגו כשימוש הוגן.
היקף השימוש (מבחינה איכותית מהותית) ביחס לכלל היצירה המוגנת
במסגרת שיקול זה יש להבחין בין שאלת העתקתה של היצירה כולה או של חלק מהותי ממנה, ובין שאלת הגינות השימוש. בחינה זו איננה רק כמותית אלא בעיקר איכותית. העתקה מדויקת של היצירה המוגנת בדרך כלל תמנע את סיווג השימוש כהוגן.
טבעה של היצירה המוגנת
שיקול זה דן במהותה ובטבעה של היצירה המוגנת. כאשר היצירה המוגנת היא אינפורמטיבית, פרי איסוף מידע בית המשפט ייטה לסווג את השימוש כשימוש הוגן ואילו כאשר היצירה הינה פרי עשייה יצירתית ההגנה תצומצם.
השפעת השימוש על ערכה של היצירה המוגנת ו/או על השוק הפוטנציאלי שלה
שיקול זה הינו החשוב ביותר להכרעה האם שימוש כלשהו הינו שימוש הוגן. במסגרת שיקול זה נשאלת השאלה האם השימוש שנעשה ביצירה המוגנת מהווה תחליף עבורה בשוק (במובן של ביקוש צרכני), ובכך פוגע בה ובערכה.
