בפסק הדין ת״א (מחוזי חיפה) 44032-04-17 אורן לבוביץ נ׳ גילעד ששון (18.6.2019), דחה השופט גדעון גינת תביעה שעניינה שימוש בשם קנביס באתר אינטרנט מתחרה. נקבע כי המילה ״קנאביס״ היא שם מתאר כאשר היא משמשת כשמו של אתר העוסק בקנאביס, וכי התובע לא הוכיח משמעות משנית המזוהה עמו דווקא. נוסף על כך, נמצאו הבדלים מילוליים וחזותיים בין שמות האתרים והסמלילים. התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש״ח.
שני אתרים העוסקים באותו נושא בשם דומה
אורן לבוביץ הפעיל משנת 2011 את אתר האינטרנט ״קנאביס״, מגזין המפרסם תכנים בנושאי הצמח והתחום הנלווה לו, תחת הסמליל ״קנאביס: מגזין עם כיוון״. גילעד ששון הפעיל אתר אחר, ששמו ״קנביס״, ובו תכנים המיועדים בין היתר לבעלי רישיון לקנביס רפואי. באתר הנתבע הופיע הסמליל ״קנביס: לבעלי רישיון קנביס רפואי״.
לבוביץ טען שהציבור מזהה את המילה קנאביס עם האתר שלו, ולא עם הנושא המתואר בלבד, ולכן השימוש בשם הדומה מטעה מבקרים ועולה כדי גניבת עין. הוא ביקש לאסור את השימוש בשם מתחם ובשם עמוד פייסבוק הכוללים את המילה, ולחייב את הנתבע בפיצוי בסך 100,000 ש״ח ללא הוכחת נזק.
ההבדל בין שם גנרי, שם מתאר ושם בעל משמעות משנית
בית המשפט דחה את עמדת התובע שלפיה העובדה שקנאביס הוא שמו של אתר מסוים הופכת את המילה לסימן מסחרי ייחודי. המילה מתארת את נושא האתר ואת תוכנו. העובדה שמונח משמש גם כשמו של עסק אינה מעניקה לעסק בלעדיות אוטומטית בו, בוודאי כאשר אותו מונח מציין את התחום שבו עוסקים שני המתחרים.
ההכרעה הסתמכה על ההבחנה בפסיקה, ובכלל זאת בעניין עיתון ״משפחה״, בין שמות שרירותיים או מרמזים לבין שמות המתארים ישירות מוצר, שירות או תוכן. שם מתאר עשוי במקרים מתאימים לזכות בהגנה אם רכש משמעות משנית, כלומר אם הציבור רואה בו סימן למקור מסחרי מסוים ולא רק תיאור של התחום.
מדוע חשיפה לציבור אינה מספיקה להוכחת מוניטין?
בית המשפט הבהיר כי גם אם אתר אינטרנט זוכה לחשיפה נרחבת, אין פירוש הדבר שהמבקרים מייחסים את המילה המתארת דווקא לאותו אתר. נדרשת תשתית המראה שהציבור מזהה את השם עם מקור מסוים, ולא רק מכיר את האתר או את נושא פעילותו. התובע לא הוכיח כי המילה ״קנאביס״ רכשה משמעות משנית המקנה לו הגנה מפני שימוש של אחרים בשם המתאר.
גם לגבי התקופה שבה השתמש הנתבע במילה ״קנביס״ ללא הסלוגן המבדיל, לא הוכח שהשם כבר זוהה בתודעת הציבור עם אתר התובע. לכן לא נמצאה תשתית עובדתית לעוולת גניבת עין אף ביחס לפרק זמן זה. מבחני המוניטין וההטעיה נדונים בהרחבה במדריך לתביעת גניבת עין בישראל.
משמעות השם המלא, הסלוגן והעיצוב החזותי
בית המשפט השווה את השמות המלאים והסמלילים של האתרים. בצד אחד הופיע הביטוי ״קנאביס: מגזין עם כיוון״ ובצד השני ״קנביס: לבעלי רישיון קנביס רפואי״. לצד ההבדל בין כתיב המילה והוספת ביטויים שונים, נמצאה גם מובחנות חזותית בין הסמלילים. נקבע כי גם אילו הוכח מוניטין מסוים באתר התובע, ההבדלים האלה היו מקשים להכיר בחשש להטעיה.
השופט הבחין בין ההגנה האפשרית על סימן ייחודי או סימן שהוכחה משמעותו המשנית לבין ניסיון לייחד לעסק מסוים מילה שגורה בתחום הפעילות. בהקשר זה ראוי להשוות לת״א (מחוזי חיפה) 7698-06-18 קריות נט נ׳ ניוזים (2.1.2019), שבו נדחתה טענה לבלעדיות במילה NEWS באתרי חדשות.
מתי שם מתחם עשוי להיות מוגן?
פסק הדין עסק בשמות מתחם הכוללים מונח מתאר שלא נרשם כסימן מסחר. בית המשפט ציין כי בהליכים אחרים הוכרה האפשרות ששם מתחם יקנה הגנה, אך לא מצא במקרה זה בסיס להקנות בלעדיות במילה המתארת את תחום התוכן. שאלת ההגנה על שם מתחם תלויה במקור הזכות, במאפייני השם ובחשש להטעיה, ואינה מוכרעת רק לפי דמיון במחרוזת הכתובת.
לדיון נוסף בהגנה על שמות מתחם וביחס בינם לבין זכויות בסימני מסחר וגניבת עין, ראו את המדריך הייעודי. פסק הדין מלמד כי לצורך תביעה על שם אתר יש לבחון הן את עוצמת הזכות הנטענת והן את המצג הכולל שעשוי לפגוש הגולש, ולא רק את עצם השימוש במילה משותפת.
