בפסק הדין בג״ץ 8672/17 ד״ר רות לוי נ׳ הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים מכוח חוק הפטנטים וטבע תעשיות פרמצבטיות בע״מ (1.12.2019), דחה בית המשפט העליון, מפי השופט יצחק עמית ובהסכמת השופטים דוד מינץ ויעל וילנר, עתירה נגד החלטת הוועדה לדחות מחמת התיישנות בקשה לתמורה עבור אמצאות שירות. נקבע כי נקודת המוצא למרוץ ההתיישנות היא המועד שבו חייב העובד להודיע למעסיק על קיום האמצאה לפי סעיף 131 לחוק הפטנטים, ולא מועד סיום העסקתו או המועד שבו התגלעה מחלוקת על תשלום תמלוגים. העתירה נדחתה ונפסקו הוצאות בסך 20,000 ש״ח.
תרומת העובדת לפיתוח תרופת אזילקט
ד״ר רות לוי עבדה בחברת טבע במשך כ-27 שנים, משנת 1986 ועד פרישתה בשנת 2013. במהלך עבודתה השתתפה בפיתוח אמצאות שנרשמו כפטנטים, ובכללן עבודה בפיתוח התרופה אזילקט לטיפול במחלת פרקינסון. לטענתה, תרומתה למחקר הייתה מרכזית והאמצאות הניבו לטבע תועלת מסחרית משמעותית.
בעת הכנת הסכם הפרישה התבקשה לוי לאשר תניית ויתור על זכויות לתמלוגים בגין אמצאות שירות. היא סירבה לתנאי, ובסופו של דבר הוסרה התנייה. לאחר שלא הושגה הסכמה בשאלת התמלוגים, הגישה בשנת 2015 בקשה לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים, התשכ״ז-1967. טבע טענה כי הבקשה התיישנה וכי ההסדרים שבין הצדדים ממילא מיצו את זכויותיה.
הוועדה קיבלה את טענת ההתיישנות ודחתה את הבקשה על הסף. היא לא נדרשה לקבוע מהו שיעור התמורה ההולם את תרומתה של לוי. העתירה לבג״ץ התמקדה אפוא בשאלות ההתיישנות ובשאלת הסמכות לבחון את החלטת הוועדה, ולא בהערכת השווי הכלכלי של האמצאות.
מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות של תמלוגי אמצאת שירות?
סעיף 131 לחוק מחייב עובד להודיע למעסיק על אמצאת שירות סמוך ככל האפשר לאחר שהומצאה. בית המשפט ראה במועד זה עוגן להתגבשות האפשרות לפנות לוועדה ולדרוש תמורה. העובד והמעסיק יכולים באותו שלב לברר אם מדובר באמצאת שירות ולדון בזכאות לתגמול. לפיכך אין להמתין עד לפרישה או עד להתפתחות סכסוך גלוי כדי להתחיל את ספירת תקופת ההתיישנות.
לוי טענה כי קביעה כזו יוצרת קושי מעשי: עובד עשוי לחשוש מלדרוש תמלוגים ממעסיקו במהלך יחסי העבודה, וההצלחה המסחרית של האמצאה מתבררת לעיתים שנים לאחר הפיתוח. בית המשפט הכיר בקושי, אך הפנה גם לסעיף 136 לחוק, המאפשר בנסיבות הקבועות בו עיון מחדש בהכרעת הוועדה נוכח שינוי נסיבות. מנגנון זה אינו משנה את המועד שבו נולדה העילה המקורית, אך הוא רלוונטי להתפתחויות מאוחרות בשווי האמצאה או בניצולה.
מענק פרישה ותניית ויתור אינם בהכרח הודאה בזכות לתמלוגים
לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, הודאה בקיום זכות עשויה להביא למניין חדש של תקופת ההתיישנות. לוי ביקשה לראות במענק מיוחד שטבע שילמה בשנת 2012, ובתניית הוויתור שהציעה בשנת 2013, הודאה בזכותה לתמלוגים נוספים.
בית המשפט דחה את הטענה. תשלום מענק אינו מלמד מעצמו על קיומה של חובה לשלם סכומים נוספים מעבר למענק. כדי להפעיל את סעיף 9 נדרשת הודאה מפורשת ומלאה בזכות הרלוונטית, ולא רק הכרה בעובדות או בתרומתו של העובד לאמצאה. גם תניית ויתור שנוסחה מטעמי זהירות במסגרת טיוטת הסכם פרישה אינה מהווה בהכרח הודאה בזכות שעובד טוען לה.
נוסף על כך נקבע כי אי-ידיעה של העובד בדבר האפשרות המשפטית לפנות לוועדה אינה שקולה לגילוי מאוחר של עובדות המהוות את עילת התביעה. הוראות ההתיישנות מבחינות בין עובדות שנעלמו מן התובע לבין היכרות מאוחרת עם הדין.
היקף הביקורת השיפוטית על החלטות הוועדה
בית המשפט עמד על ההסדר המיוחד שבחוק הפטנטים ועל האופי המצומצם של התערבות בג״ץ בהחלטות הוועדה. סעיף 134 אינו מקנה לכל עובד באופן אוטומטי תמלוגים מכל אמצאת שירות; יש לבחון את ההסכמות בין הצדדים ואת סמכות הוועדה להכריע בהיעדר הסכם הקובע את התמורה. ההליך בבג״ץ אינו תחליף לדיון מקצועי בתמלוגים לפני הוועדה.
בנסיבות המקרה לא נמצא פגם המצדיק התערבות במסקנת ההתיישנות. העליון דחה את העתירה ולא הכריע בזכאות מהותית לתמורה או בשיעורה, משום שההליך הסתיים בשלב המקדמי.
המשמעות להסכמי העסקה ולניהול אמצאות עובדים
למעסיקים ולעובדים העוסקים במחקר ופיתוח יש עניין מובהק בתיעוד מועדי המצאת השירות והדיווח עליה, ובניסוח ברור של מנגנוני תגמול או ויתור במסגרת הסכם ההעסקה. העובדה שמוצר מגיע לשוק או מניב הכנסות שנים לאחר המצאתו אינה מבטיחה שמרוץ ההתיישנות ייפתח מחדש. מי שמבקש תמורה צריך לבחון בזמן את ההסכם, את מועד התגבשות האמצאה ואת האפשרות לפנייה לוועדה.
להסבר על ההליך והסמכויות ראו תמורה ותמלוגים לעובד בגין אמצאת שירות.
