בפסק הדין ת״א (מחוזי מרכז-לוד) 30839-02-11 אס. פי. ג׳י. מוקד תקשורת בע״מ נ׳ אלתא מערכות בע״מ ופיניסאר ישראל בע״מ (18.9.2016), דחה השופט אהרון מקובר תביעה בגין גזל סודות מסחריים הקשורים לפיתוח מערכות תקשורת למערכת מכ״ם. נקבע כי התובעת לא הוכיחה שהמידע הנטען עמד בתנאי ההגדרה של סוד מסחרי, ובפרט לא הראתה שנקטה אמצעים סבירים לשמירת סודיותו. גם הטענה שאלתא העבירה את המידע לפיניסאר, המתחרה שזכתה בהתקשרות, לא הוכחה. התובעת חויבה בשכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ש״ח לכל אחת משתי הנתבעות, נוסף על החזר הוצאות מומחים.
מכרז לפתרון תקשורת והאשמה בהעברת ידע למתחרה
אס.פי.ג׳י עסקה בתכנון ובייצור מערכות תקשורת מתקדמות וסיפקה בעבר פתרונות לאלתא. במסגרת הליכי רכישה ופיתוח של מערכות תקשורת למכ״ם פנתה אלתא לספקים שונים בבקשה לקבל הצעות טכניות וכלכליות. אס.פי.ג׳י הציגה פתרון שעבר בדיקת היתכנות, אך בהמשך נבחרה ספקית אחרת, פיניסאר, לספק את המערכות.
התובעת טענה שאלתא השתמשה במידע הנדסי ובפתרונות טכנולוגיים שגילתה במסגרת ההצעה והעבירה אותם לפיניסאר כדי לאפשר רכישת מערכות חלופיות במחיר נמוך יותר. בין המידע שלגביו נטען לחיסיון נכללו פתרונות אינטגרציה, שימוש ברכיבי תקשורת מסוימים ותצורות טכניות של מערכת. אלתא ופיניסאר הכחישו העברת סוד או שימוש בו וטענו כי המערכות פותחו באופן עצמאי ועל בסיס ידע שהיה מוכר בשוק או מפרטים שנקבעו מראש על ידי אלתא.
ארבעת התנאים להגדרת סוד מסחרי
בית המשפט בחן את התנאים המצטברים שבסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ״ט-1999: מידע עסקי שאינו נחלת הרבים, שאינו ניתן לגילוי כדין בנקל, שסודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי ושבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמירת הסודיות. אלה תנאים נפרדים. העובדה שמידע הנדסי מסוים נכלל בהצעה מסחרית או שהספק השקיע משאבים בפיתוחו אינה מוכיחה כשלעצמה שהוא סוד מסחרי.
במקרה הנדון התקשו ראיות התובעת להראות שהשיטות הטכנולוגיות או השילוב ביניהן אינם ידועים לאחרים בתחום. גם שימוש מקורי מבחינת התובעת ברכיב מסוים לא הוכיח שהמידע עצמו אינו נגיש כדין למתחרים. חלק מהדרישות הטכניות הוגדרו במפרטים שאלתא מסרה לספקים, ועובדה זו הייתה רלוונטית לשאלת מקור הידע.
חובת שמירת הסודיות אינה נוצרת מעצם הגשת הצעה
השאלה הראייתית המרכזית נגעה למעשים שביצעה התובעת כדי להגן על המידע. בית המשפט מצא שהתובעת לא הציגה תשתית מספקת בדבר אמצעים סבירים לשמירת סודיות הפתרונות והנתונים שעליהם ביקשה להגן. כאשר ספק משתתף בהליך תחרותי הכולל מסירת מפרטים טכניים לגורם רוכש, עליו להגדיר במדויק את המידע החסוי ולפעול באופן מעשי לשמירתו.
השימוש במונח ״סוד מסחרי״ אינו תחליף להצגת אמצעי הגנה ולזיהוי החומר המסוים. לצורך הרחבה על ההגדרה המשפטית, ההוכחה וההגנה על מידע עסקי ראו את המאמר סודות מסחריים.
האם עצם הדמיון בין פתרונות טכנולוגיים מעביר את נטל ההוכחה?
אס.פי.ג׳י ביקשה להסתמך גם על חזקת השימוש שבסעיף 10 לחוק עוולות מסחריות. אלא שבית המשפט לא השתכנע שהוכחו תנאי החזקה, ובהם קיומו של סוד מוגן, גישה אליו ושימוש במידע הדומה לו דמיון מהותי. ראיות שהצביעו על קיומם של רכיבים טכנולוגיים דומים לא הספיקו להראות שהמוצר של פיניסאר נבנה על בסיס מידע שהועבר שלא כדין מאלתא.
בית המשפט נתן משקל גם להסברים בדבר פיתוח עצמאי של פתרונות דומים בידי פיניסאר ולפערים בין הפתרונות שהוצגו. בנוסף לא הוכח כי אלתא גילתה לפיניסאר מידע סודי של התובעת. התוצאה הייתה דחיית התביעה, ולא רק צמצום הסכום שנתבע.
משמעות ההכרעה לספקים בהליכי פיתוח ורכש
פסק הדין מדגים את הפער שבין התחושה המסחרית של ספק שהרוכש ניצל את הידע שלו לבין הוכחה משפטית של גזל סוד מסחרי. ספק המבקש להגן על ידע המועבר במסגרת הצעה טכנולוגית נדרש לזהות את רכיבי המידע החסויים, להבחין בינם לבין דרישות המפרט והידע המקצועי המקובל, לתעד כיצד נשמרה הסודיות ולהראות כיצד נעשה במידע שימוש אסור. כאשר עילת התביעה מבוססת על הפרה של סוד מסחרי, טענה כללית להעתקת פתרון טכנולוגי אינה מספקת.
