WAZE הינה אפליקציית ניווט באמצעות GPS המספקת מסלולים מפורטים וזאת על בסיס עדכוני תנועה המתקבלים על ידי המשתמשים בזמן אמת. WAZE פותחה בשנת 2009 על ידי חברת סטארט אפ ישראלית בשם Waze Mobile ונמכרה לגוגל בחודש יוני 2013 בתמורה ל-966 מיליון דולר. כיום ישנם למעלה מ-140 מיליון משתמשים באפליקציית WAZE והמפות הקיימות כיום באפליקציה מכסות מעל ל-100 מדינות.
כדי לחסום את האפשרות לפתח תוכנות מתחרות רשמה WAZE שורה של פטנטים שנועדו להגן על אלמנטים שונים בתוכנה שלה. הפטנט המרכזי של WAZE הוגש לרישום בשנת 2008 בארצות הברית.
במאמר זה נסקור את היקף ההגנה של אחד מהפטנטים המרכזיים של חברת WAZE, פטנט אמריקאי US8762035B2: https://patents.google.com/patent/US8762035
איך לחסום מתחרים בתחום התוכנה?
אסטרטגיית חסימת המתחרים של חברות תוכנות רבות ו WAZE בפרט מבוססת בין היתר על רישום של קניין רוחני בכלל ופטנטים בפרט. הגנת הפטנט מאפשרת לחברות תוכנה לקבל מונופול על תוכנה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית הכוללת רכיבים מסויימים ושלבי פעולה מסויימים.
קרי, הגנת הפטנט מאפשרת בתקופת תוקף הפטנט למנוע ממתחרים לייצר תוכנה הכוללת לכל הפחות את אותם רכיבים מסויימים ושלבי פעולה מסויימים – המוגנים במסגרת הפטנט.
על מה מגן הפטנט של WAZE?
כך למשל, בשנת 2006, חברת Waze Mobile Ltd. הגישה בקשה לרישום פטנט מס' 8762035 שכותרתו "System and method for realtime community information exchange".
כאשר אנו רוצים לדעת על מה מגן הפטנט של WAZE יש לאתר את פרק התביעות (CLAIMS) בפטנט ולחפש את תביעה מספר 1 – שהיא תביעה בלתי תלויה בפטנט (תביעת הבסיס של הפטנט). לאחר מכן עלינו לנתח את תביעה 1 ולפרש אותה בהתאם ליתר פרקי הפטנט ושרטוטי הפטנט (ראו מאמר זה למידע נוסף על מבנה הפטנט).
מן הכלל אל הפרט, המונופול של הפטנט הוגדר במסגרת תביעה 1 בנוסח הבא:
"A system for a traffic mapping service, the system comprising:
a server to wirelessly communicate with a plurality of navigation devices ascribed each to one of a plurality of members of the service, respectively, wherein the server is to receive information on momentary location of each of said members from said plurality of navigation devices, and to provide traffic data on a map based on said momentary locations, wherein the server is to provide to a member of the service a preferred route to arrive at a required destination, based on said momentary location information of said members, wherein the server is to ascribe a member of the service to a particular group of members who are advancing in a same route as said member, wherein a majority of other members of said particular group are ahead of said member."
אם נפרק את תביעה 1 לרכיבים שלה אנו נקבל את רשימת הרכיבים הבאה:
א. שיטה של שירות מיפוי תנועת רכבים, הכוללת: שרת לתקשורת אלחוטית המתקשר עם מספר מכשירי ניווט;
ב. כל אחד ממכשירי הניווט מחובר למשתמש בשירות;
ג. השרת מקבל מידע על מיקומו הרגעי של כל אחד מהמשתמשים בשירות;
ד. השרת יוצר מפה של נתוני התעבורה המבוססת על המיקומים הרגעיים שמתקבלים מהמשתמשים;
ה. השרת מספק למשתמש בשירות נתיב מועדף על מנת להגיע אל היעד הנדרש, על סמך מידע על המיקום הרגעי שמתקבל מיתר המשתמשים בשירות (כולם או חלקם). כאשר לצורך חישוב במסלול, השרת מתייחס למשתמש בשירות כחלק מקבוצה מסוימת של משתמשים אשר מתקדמים לפניו במסלול.
מהו מוצר שמפר את הפטנט שלעיל?
באופן עקרוני, ככל והמוצר המתחרה כולל לכל הפחות את 5 הרכיבים שלעיל הוא יחשב כמוצר מפר פטנט. ויודגש, אם המוצר כולל גם רכיבים נוספים סביר והוא עדיין יחשב כמפר פטנט.
וביתר פירוט, שיטת הבדיקה של הפרות פטנט מורכבת משני שלבים. בחינת קיומה של הפרה מילולית והפרה של עיקר האמצאה.
על מנת שתתקיים הפרה מילולית של הפטנט המוצר הנבחן חייב להיות זהה בכל רכיביו ובמצטבר לאלו שבתביעה הבלתי תלויה בפטנט (תביעה 1). כלומר, מוצר הזהה בכל רכיביו ובמצטבר לרכיבים שבתביעה 1 בפטנט של WAZE הינו מוצר המפר את הפטנט של WAZE.
לצורך בחינת הפרה של עיקר האמצאה, אין צורך בזהות מוחלטת בין המוצר הנבחן, לבין המוגדר בתביעות. בבחינת עיקר האמצאה יש תחילה להגדיר את עיקר האמצאה ולשם כך, יש לפרש את תביעות הפטנט תוך שימוש בכתב פירוט הפטנט.
בשלב השני, יש לבחון אם המוצר הנבחן אכן עושה שימוש ב"עיקר האמצאה". לשם כך, נבחן האם המוצר הנבחן פועל פעולה הזהה במהותה לזו של האמצאה, ובאותן דרכים שבהם פועל הפטנט, והאם הוא משיג את אותה תוצאה שמשיג הפטנט.
עיקר האמצאה בפטנט של WAZE הינה מערכת לחישוב המסלול המהיר ביותר, המתבססת על דיווחי תנועה המתקבלים מהמשמשים שלה.
כלומר, אם המוצר הנבחן עושה שימוש בעיקר האמצאה בפטנט של WAZE, הוא יכול להיחשב כמוצר המפר את הפטנט של WAZE.
על פטנטים בתחום התוכנה
מרבית המדינות מציבות מגבלות מסוימות על רישום פטנטים בגין אמצאות הכרוכות בתוכנה, אך אין הגדרה חוקית אחת לפטנט תוכנה ומערכות החוק הדנות באפשרות לקבל פטנט על תוכנה משתנות ממדינה למדינה.
בישראל, סעיף 3 לחוק הפטנטים קובע כי אמצאה הכשירה להירשם כפטנט צריכה להיות מוצר או תהליך השייכים לתחום טכנולוגי. כלומר, רעיונות ערטילאיים, חסרי ביטוי מוחשי, לא ניתנים לרישום כפטנט. תוכנות מחשב מורכבות בעיקר מאלגוריתמים ומתרשימי זרימה מתמטיים, הנחשבים כרעיונות ערטילאיים. לפיכך, קיים קושי לרשום פטנט לתוכנות מחשב.
בישראל, כדי שאמצאה תחשב כשירה לרישום כפטנט, בין אם היא נתבעת כמוצר ובין אם היא נתבעת כתהליך, נדרש כי בביצוע האמצאה יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי, שמשמעותו ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך מבצעים.
כאשר מוגשת בקשה לרישום פטנט על אמצאה מתחום התוכנה, היא אינה מתבקשת אודות קוד המקור של התוכנה עצמה. קוד המקור של התוכנה עצמה מוגן בזכות יוצרים. לפיכך, הבקשה לפטנט אינה מפרטת את התוכנה, אלא את הרעיון שעומד בבסיסה.
הפטנט ככל שירשם יעניק לבעלים שלו זכות למנוע ממתחריו, לפחות למשך 20 שנים, לפתח תוכנה המנצלת את אותו הרעיון המוגן בפטנט. לכן חשוב להקפיד כי האמצאה עצמה בתחום התוכנה לא תהיה ממוקדת בתחום התוכן אלא בתחום טכנולוגי כלשהו.
בשל כך התפתחה בישראל הדרישה לקיומו של אופי טכנולוגי מוחשי למוצר או לתהליך, או לתוצאת התהליך, הנתבעים באמצאות בתחום התוכנה. דרישת ה"אופי הטכנולוגי המוחשי" משמעה, ככלל, ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך מבצעים. עצם הרעיון לבצע פעולה (בקרה, יצור, מדידה ועוד) באמצעות מחשב אינו יכול להיחשב לאמצאה כשלעצמו. האמצאה צריכה שיהיה לה גם אופי טכנולוגי מוחשי. כלומר, יש לבדוק האם תוצר הפעולה המבוצעת או השיטה נכנסים בגדר אמצאה, גם ללא רכיב המחשוב[1].
על פי הוראות עבודה לרישום פטנט בישראל שפורסמו ביום 15.3.2012, יש לאתר ולהידרש לקיומו של אופי טכנולוגי מוחשי למוצר או לתהליך הנתבעים, או לתוצאת התהליך בעת בחינת אמצאות הכשירות לרישום כפטנט בתחום התוכנה.
מבחן ה"אופי הטכנולוגי המוחשי" משמעו, ככלל, ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך מבצעים. על כן, אם האמצאה מיושמת על ידי מחשב ואין בפעולתה מעבר לפעילותו הרגילה של המחשב, אזי ייתכן שאין באמצאה אופי טכנולוגי מוחשי.[2]
בעניין Digital Layers,[3] הבהירה רשות הפטנטים כי אמצאה עומדת בדרישת "אופי טכנולוגי מוחשי", אם אפשר לראות בה כגורמת לאפקט טכני נוסף כאשר היא מורצת על מחשב, מעבר לתוצאות פיזיות רגילות (זרמים חשמליים או אינטראקציה רגילה בין חומרה לבין תוכנה).[4]
לשם בחינת היות אמצאה בתחום טכנולוגי כלשהו, יש לבחון אם האמצאה מביאה בכללותה לתרומה שיש לה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי – הוא האופי הטכנולוגי המוחשי. תרומת האמצאה בכללותה תיבחן ביחס לידע הקודם הרלוונטי כפי שזה עולה בעיקרו מהפירוט.
(להרחבה ראו בספר: י' דרורי, "דיני פטנטים", הוצאת פרלשטיין גינוסר, עמ' 266 עד 296 (2023)).
אזכורים:
[1] החלטת רשות הפטנטים בעניין Biosense, Inc., Miaami, Fla., U.S.A נ' אלביט מערכות בע"מ, חיפה ישראל, התנגדות לבקשות פטנט 126864, 125755, בעמ' 12-13, 15 (נבו, 16.4.2009).
[2] כך לדוגמה, יהיו כשירים לרישום פטנטים על תוכנה שמהותם שיפור פעולת מחשב, יצירת אינדקס של ספריות של פונקציות, שימוש חדש באמצעי תקשורת, עיבוד חדש של תמונה וקול, סיווג תמונות או וידיאו ועוד. דוגמה מנגד היא, שפעמים רבות בקשות לרישום פטנט בישראל שמהותן שיטות לעשיית עסקים לא כשירות לרישום גם אם יבוצעו באמצעי ממוחשב.
[3] בקשה לפטנט מס' 190125 Digital Layers Inc., 2, 9 ו-10 (17.2.2014).
[4] האפקט הטכני הנוסף נדון גם באנגליה בעניין Apple, שם הייתה התייחסות לקריטריונים הבאים: האם לאפקט הטכני הנטען יש השפעה על תהליך המתרחש מחוץ למחשב? האם האפקט הטכני מופק ללא קשר למידע המעובד (במחשב) או לאפליקציות בהם השתמשו? האם תוצאתו של האפקט הטכני הנטען היא פעולת המחשב בדרך חדשה? האם יש שיפור במהירות המחשב או ביכולת להסתמך עליו? והאם האמצאה הנתבעת התגברה על בעיה קיימת ולא רק עקפה אותה? הקריטריונים הללו, שנמצאו כתמרורים שימושיים, בוטאו למעשה באמצעות השאלה הכללית: “Whether a program makes a computer a better computer in the sense of running more efficiently and effectively as a computer. Indeed, this is to my mind, another illustration of the still broader question whether the invention solves a technical problem within the computer” (HTC Europe Co Ltd v. Apple Inc [2013] EWCA Civ 451, par 51 (2013)).
נוסף על כך בעניין Apple בחן בית המשפט את התרומה הטכנית הכוללת של האמצאה שנדונה וקבע שתרומה כזאת קיימת בפטנט הנדון. בכך דחה את עמדת השופט בערכאה הנמוכה בקבעו כי אמצאה לא תחשב בלתי כשירת פטנט רק בשל כך שהשתמשו בתוכנת מחשב כדי ליישמה: “It causes the device to operate in a new and improved way and it presents an improved interface to application software writers. Now it is fair to say that this solution is embodied in software but, as I have explained, an invention which is patentable in accordance with conventional patentable criteria does not become unpatentable because a computer program is used to implement it” (שם, בפס' 57).
קרי, אם האמצאה כוללת יצירת קשרי גומלין חדשים בין רכיבי המערכת הפיסיים – קשרי גומלין שכאלה ייחשבו ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.
