משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

שאיבת נתונים מאתר בניגוד לתקנון האתר – הטעיית הצרכן בפרסום

ג'וב מאסטר נ' אול יו ניד

28 בדצמבר, 2010,

יונתן דרורי

בית המשפט המחוזי מרכז, השופט אברהם יעקב  (הפ (מרכז) 11359-03-09) – 28.12.2010

תחום: שאיבת נתונים מאתר בניגוד לתקנון האתר – הטעיית הצרכן בפרסום באינטרנט

נושאים: הטעיית הצרכן והוכחת נזק, האם השימוש במונח "כל" מהווה מצג כוזב?, תקנון האתר והאיסור לשאוב נתונים, זכויות יוצרים במאגר נתונים, האם ניתן להגביל בתקנון מה שלא מוגן בחוק זכות יוצרים

עובדות:

התובעת (ג'וב מאסטר) מבקשת מבית המשפט ליתן צו מניעה קבוע שיאסור על המשיבה (אול יו ניד) להציג או לפרסם את השירותים המסופקים על ידה ככאלו המתיימרים לכלול את "כל" הצעות העבודה, המהווים לטענתה הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן ותיאור כוזב לפי חוק עוולות מסחריות.

וכן מבקשת התובעת מבית המשפט ליתן צו נוסף שעניינו לאסור על המשיבה להעתיק מידע מכל סוג שהוא מאתר המבקשת וליתן צו הצהרתי לפיו המשיבה הפרה את הסכם תנאי השימוש באתר.

נפסק:

התביעה נדחית. בית המשפט דחה את טענות המבקשות הן לעניין סכנת ההטעיה והן לעניין הפרת ההסכם.

המבקשות תשאנה בהוצאות המבקשת ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 100,000 ₪ כל אחת, ובסה"כ – 200,000 ₪.

נקודות מרכזיות:

הטעיה הצרכן והוכחת נזק

לכאורה, מנוסחו של סעיף 2(א) בחוק הגנת הצרכן, די בכך שפרסום "עלול להטעות צרכן" על מנת להקים עילת תביעה כנגד העוסק המטעה ואין הכרח בקיומה של הטעיה בפועל.

ואולם שילובם של סעיף 2 וסעיף 31(א) בחוק הגנת הצרכן מעורר שאלה בדבר הסתפקות בהטעיה פוטנציאלית בלבד לצורך הענקת סעד של פיצוי.

סעיף 31(א) בחוק הגנת הצרכן קובע כי הטעיית הצרכן היא עוולה נזיקית ומכוחו, לכאורה, מוחלים על הוראת סעיף 2(א) עיקרי היסוד והדוקטרינות שבפקודת הנזיקין, לרבות קיומו של נזק והוכחת קשר סיבתי בין מעשה העוולה לבין אותו נזק. כך שעל מנת לזכות בסעד בשל עוולת ההטעיה על התובע להראות קיומו של נזק.

כך שלפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן האוסר לעשות דבר העלול להטעות את הצרכן, ולכאורה אין דרישה להטעיה בפועל, אולם הסנקציה בגין פעולה כזו יכולה להיות רק במישור המנהלי והעונשי. אם בפועל לא היתה הטעיה ולא נגרם נזק, לא ניתן לקבל פיצויים.

ככל שמבוקש מבית המשפט סעד של ציווי (ולא פיצוי), שעניינו הפסקת הפעילות העלולה להטעות צרכן, כבענייננו, ניתן להסתפק בקיומה של הטעיה פוטנציאלית בלבד ואין צורך בהוכחת הטעיה בפועל.

האם השימוש במונח "כל" מהווה מצג כוזב?

המשיבה מפרסמת עם הסלוגן "כל המשרות בישראל – רק למנויי ALL JOBS!".

בית המשפט פסק כי אתר המשיבה אינו מכיל את כל מודעות הדרושים המפורסמות בישראל. ואולם בית המשפט קבע שהשימוש שעושה המשיבה במונח "כל" בפרסומיה אינו שימוש המהווה מצג כוזב או כזה העלול להטעות צרכן.

במבחני "הצרכן הסביר", ברור כי בשימוש במונח "כל" בהקשרים הללו אין הכוונה למונח כפשוטו, אלא להיותו של אותו מאגר מידע מלא ומקיף, וכך גם בעניינה של המשיבה.

מעצם טיבה, פרסומת אינה מכילה, ואף אינה יכולה להכיל, את מלוא המידע הרלבנטי למוצר. מטרתה של פרסומת, ככלל, הינה לגרום לצרכן הפוטנציאלי להתעניין במוצר המפורסם. כתוצאה מהתעניינות זו יכול הצרכן לאסוף מידע נוסף אודות המוצר, לערוך ברורים לגביו ולגבי תכונותיו. בסיומו של התהליך יחליט האם לרכוש את המוצר אם לאו.

תקנון האתר והאיסור לשאוב נתונים

אין מחלוקת על כך שבכניסה לאתר המבקשת מתבקש הגולש לאשר כי קרא והינו מסכים לתנאי השימוש באתר ופשיטא שגם המשיבה התבקשה לעשות כן.

כותבת המבקשת בתקנון כי המידע המפורסם באתר הינו רכושה הבלעדי והיא בעלת מלוא זכויות הקניין בו. בהמשך, בין יתר התנאים, אוסרת המבקשת לעשות שימוש במידע אותו היא מפרסמת, שאינו שימוש לצרכים אישיים של חיפוש עבודה.

המבקשת טוענת כי בהעתקת מודעות הדרושים מאתר המבקשת לאתר המשיבה, המשיבה מפרה את תנאי השימוש באתר והיא אף מתעשרת שלא כדין על חשבונה.

זכויות יוצרים במאגר נתונים

נפסק כי, גם כאשר עומד מאגר הנתונים במבחן היצירתיות לפי חוק זכות יוצרים, תחול ההגנה על הסיווג, הארגון ואופן ההצגה של המידע, אך לא על המידע עצמו. מחבר של מאגר אחר רשאי להשתמש במידע זה בעצמו.

המסקנה כי המידע הגולמי הכלול במודעות פרסום אינו מוגן מכוח דיני זכויות יוצרים, מתחייבת מהרציונל של דיני הקניין הרוחני בכלל  ודיני זכויות יוצרים בפרט. מודעות הדרושים כוללות פרטים טכניים, ללא מידה כלשהי של יצירתיות. פרטים אלו אינם מצויים כלל תחת הגנת דיני זכויות היוצרים.

בענייננו, נפסק כי המודעות אותן מפרסמת המבקשת כוללות נתונים ועובדות הנמסרים לה מידי המעסיקים לצורך פרסום, פרסום שתמורתו היא מקבלת תשלום. במודעות הללו אין כל מידה של יצירתיות, למצער, לא יצירתיות מצד המבקשת. לאור הוראות חוק זכות יוצרים והפסיקה שלעיל ברור אם כן, כי המידע הכלול במודעות הללו אינו מוגן מכוח דיני זכויות יוצרים, הוא אף מוחרג מהם באופן מפורש.

האם ניתן להגביל בתקנון מה שלא מוגן בחוק זכות יוצרים

קביעה מפורשת כי מידע מסוג מסוים מוחרג מתחולתו של חוק זכות יוצרים, משמעה כי יש להעדיף את אינטרס הציבור לעשות שימוש באותו מידע ללא מגבלה על פני אינטרסים אחרים. הטלת מגבלה על השימוש הלגיטימי במידע השייך לכלל, באמצעות הסכם שהינו למעשה חוזה אחיד, אינה יכולה לעמוד.

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור