Art: Petr Kratochvil
Art: Petr Kratochvil

ביום 1 במאי, 2021, נכנס לתוקפו הסכם הסחר ושיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לבריטניה (the Trade and Cooperation Agreement (TCA)).

הסכם הסחר ושיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לבריטניה נועד לשים קץ לברקזיט ויחד עם זאת לספק מסגרת משפטית מהימנה ליחסי סחר ושיתוף פעולה.

ההוראות הנוגעות לקניין הרוחני בהסכם ה-TCA עוסקות בעיקר בקביעת הסטנדרטים והעקרונות המינימליים של הגנת ואכיפת הקניין הרוחני אליהם מחויבים בריטניה והאיחוד האירופי.

ההסכם נועד לפרט בהרחבה את הזכויות והחובות של האיחוד האירופי ושל בריטניה שנקבעו במסגרת הסכם TRIPS ואמנות קניין רוחני בינלאומיות אחרות. ההסכם אינו מונע מאף אחד מהצדדים להחיל הגנה ואכיפה רחבות יותר על זכויות קניין רוחני. כאשר הצדדים הסכימו להתייחס לאזרחי הצד השני באותה הדרך שבה הם מתייחסים לאזרחים שלהם בקשר להגנת קניין רוחני, בכפוף לחריגים שכבר נקבעו במסגרת האמנות הבינלאומיות השונות.

במאמר זה נסביר כיצד הסכם ה-TCA משפיע על דיני הקניין הרוחני בבריטניה ובאיחוד האירופי.

זכות יוצרים לאחר הברקזיט

הוראות זכות היוצרים בהסכם אינן יותר מיישום דיני זכות היוצרים הקיימים.

הן קובעות סטנדרט כללי והכרה הדדית בין הצדדים בקשר להגנת זכות יוצרים. כללים מיוחדים או הסדרי זכות יוצרים חוצי-גבולות שהינם ייחודיים לאיחוד האירופי, אינם מופיעים בהסכם ה-TCA משום שאינם חלים עוד על בריטניה וההשפעה שלהם תלויה במנגנונים סטטוטוריים שונים ובהנחיות שפורסמו על-ידי משרד הקניין הרוחני של בריטניה.

לדוגמה, בזמן שהסכם ה-TCA שותק לגבי זכויות מאגרי מידע, הן מופיעות בהסכם הנסיגה (the Withdrawal Agreement) והחקיקה בבריטניה תוקנה על ידי תקנות הקניין הרוחני (Copyright and Related the Intellectual Property (Copyright and Related Rights (Amendment) (EU Exit) Regulations 2018) בכדי לספק זכות מאגרי מידע חדשה בבריטניה, המוקנית רק לאזרחים, תושבים ועסקים בריטיים.

הוראות זכות היוצרים בהסכם ה-TCA מכסות את התחומים הבאים: זכויות ייחודיות של סופרים, מבצעים, מפיקים, פונוגרמות וארגוני שידור; שידור פונוגרמות לציבור שפורסמו למטרות מסחריות; תנאי הגנה; זכות מכירה מחדש; ניהול קולקטיבי של זכויות; חריגים והגבלות; הגנה על אמצעים טכנולוגיים; וחובות הנוגעות למידע על ניהול זכויות.

עיצובים רשומים לאחר הברקזיט

עיצובים שנרשמו באיחוד האירופאי עד סוף 2020 נוצר עבורם רישום מקביל באנגליה בתחילת 2021.

מתחילת 2021 הרישומים באיחוד האירופאי אינם כוללים את אנגליה ועל כן מי שרוצה לקבל הגנה באנגליה או באיחוד האירופאי עליו להגיש בקשת עיצוב נפרדת.

בחלק הנוגע לעיצובים ישנה הוראה מיוחדת בקשר ליחס בין עיצובים לבין זכות יוצרים. ההוראה דורשת מהצדדים לוודא כי העיצובים הינם זכאים גם להגנת זכות יוצרים וגם להגנת עיצובים ומאפשרת לצדדים את החופש לקבוע את התנאים להגנה זו, כולל רמת המקוריות הנדרשת.

עיצובים שאינם רשומים לאחר הבקזיט

חוק העיצובים בבריטניה הינו מטריצה מורכבת של צורות שונות של הגנה חופפת ומשתלבת ובעקבות הברקזיט העניין הפך למסובך יותר, במיוחד בנוגע לעיצובים לא רשומים. בריטניה הציעה מערכת להמשך הגנה הדדית החל מה -1 בינואר 2021, לפיה גילוי (disclosing) באיחוד האירופי או בבריטניה יוליד הן עיצוב קהילתי לא רשום (UCD) והן את הזכות הבריטית המקבילה שזה עתה נוצרה – העיצוב הלא-רשום הנוסף (SUD). ההצעה נדחתה על-ידי הועדה האירופית במהלך המשא ומתן באוקטובר 2020 וכצפוי העמדה נשארת זהה בהסכם ה- TCA ללא הוראות הדדיות. זה אומר שמעכשיו מעצבים יצטרכו לבחור בין גילוי בבריטניה וקבלת הזכות הבריטית הרחבה בלבד, או גילוי באיחוד האירופי וקבלת ה-UCD האירופי הרחב.

סעיף IP.31 קובע הוראה בנוגע ליחס בין עיצובים שאינם רשומים לבין זכות יוצרים לפיה הצדדים חייבים לוודא שעיצובים זכאים גם להגנה על פי חוק זכות היוצרים שלהם החל מיום יצירת העיצוב או תיקונו בכל צורה שהיא. היקף ההוראה, התנאים לה, ההגנה הניתנת, כולל רמת המקוריות הנדרשת, יקבעו על-ידי כל אחד מהצדדים בנפרד. אם הצדדים חופשיים לקבוע את התנאים שבהם ניתנת הגנה, כולל קביעת מבחני המקוריות של העיצובים, זהו תחום בו אנו עשויים לראות את החוק הבריטי סוטה מן החוק של האיחוד האירופי.

סימני מסחר לאחר הברקזיט

סימני מסחר שנרשמו באיחוד האירופאי עד סוף 2020 נוצר עבורם רישום מקביל באנגליה בתחילת 2021.

מתחילת 2021 הרישומים באיחוד האירופאי אינם כוללים את אנגליה ועל כן מי שרוצה לקבל הגנה באנגליה או באיחוד האירופאי עליו להגיש בקשת סימן מסחר נפרדת.

רוב התוכן הנוגע לסימני מסחר בהסכם ה-TCA משקף את הוראות דירקטיבת סימני המסחר (Trade Marks Directive (EU 2015/2436)) כגון הקריטריונים והפרוצדורה של רישום, הפרה, הגנות להפרה וביטול.

הסכם ה-TCA מעלה מספר הבדלים ואינדיקציה לכך שבריטניה עשויה לקחת צעד אחורה בעתיד ביחס לכמה היבטים של הגנת סימני המסחר. לדוגמה, לא קיימות הוראות מפורשות בהסכם בנוגע לחוקים הקיימים לגבי דילול סימני מסחר בעלי מוניטין. במקום זאת, ה-TCA מסתמך על החלת הוראות אמנת פריז לגבי ההגנה על סימני מסחר מוכרים היטב.

מיצוי זכויות לאחר הברקזיט

הסכם ה-TCA קובע במפורש כי הוא לא כופה על הצדדים האם ותחת אילו תנאים להחיל את מיצוי זכויות (Exhaustion of rights) הקניין הרוחני.

כינוי מקור לאחר הברקזיט

כינוי מקור (Geographical Indications) הינו סוג של זכות קניין רוחני על שמות של מוצרים אשר נובעים מהשם הגאוגרפי של ארץ, אזור או מקור).

ההגנה על כינוי מקור היה נושא שנוי במחלוקת בין בריטניה לבין האיחוד האירופי במהלך המשא ומתן והצדדים לא הצליחו להסכים על תכנית עתידית להגנה (מלבד מלאי כינויי המקור הנוכחי שנרשם באיחוד האירופי עד סוף שנת 2020 ומוגן בבריטניה לפי הסכם הנסיגה (Withdrawal Agreement)).

סיכום הסבר משרד ראש הממשלה קובע כי ה-TCA שומר על הגמישות הרגולטורית של כל צד, ומאפשר לבריטניה לפתח מערכת קניין רוחני בהתאם לסדרי העדיפויות המקומיים שלה. בריטניה הקימה תכנית כינוי מקור משלה.

פטנטים לאחר הברקזיט

בכל הנוגע לפטנטים, נראה כי אין חדש תחת השמש כתוצאה מהברקזיט, מכיוון שהפטנט האירופאי, בניגוד לשמו, אינו פטנט של האיחוד האירופי, אלא נשלט על-פי תקנות הארגון הבינלאומי העצמאי EPO – ארגון שאנגליה חברה בו גם לאחר הברקזיט.

לעקרון זה יש חריג בו בריטניה והאיחוד האירופי עשויים לאמץ גישות שונות בעתיד והוא בתחום של פטנטים פרמצבטיים ופטנטים בתחומים רפואיים. ה-TCA קובע שהאיחוד האירופי ובריטניה חייבים לספק הגנה נוספת עבור מוצרים המוגנים על-ידי פטנט על-מנת לפצות את הבעלים על כל צמצום הגנה שנגרם על ידי הליך מנהלי (כגון קבלת אישור שיווק).

אולם, באופן עקרוני, בריטניה יכולה לשנות את הכללים לגבי אישורי הגנה נוספת (supplementary protection certificates (SPCs)).

קרי, על-אף שאישורי הגנה משלימה אינם מוזכרים באופן מפורש בהסכם ה-TCA, המשטר הנוכחי נשמר באופן יעיל תחת סעיף IP.32 אשר קובע שגם בריטניה וגם האיחוד האירופי צריכים לקבוע את הארכת תקופת ההגנה המוענקת על-ידי פטנט על תכשירים רפואיים ומוצרים להגנה על צמחים. עם זאת, התנאים להגנה זאת, כולל אורכה, יקבעו על-ידי כל צד בנפרד.

חקיקת אישורי ההגנה המשלימה בבריטניה משקפת במידה רבה את חקיקת אישורי ההגנה המשלימה שכבר היתה קיימת באיחוד האירופי. החל מה-1 בינואר 2021, נדרש אישור שיווק לאומי בבריטניה (MA) בכדי שתכשירים רפואיים ומוצרים להגנה על צמחים יהיו זכאים לאישור הגנה משלימה לאומי בבריטניה.

אכיפה לאחר הברקזיט

החלק שמתייחס לאכיפה של זכויות הקניין הרוחני, דורש מהצדדים לדאוג לאמצעים, לנהלים ולסעדים הדרושים להבטחת אכיפת זכויות הקניין הרוחני. ההוראות מזכירות את דירקטיבת האכיפה (Enforcement Directive (2004/48)) ומכסות את העניינים הבאים: חובות כלליות (לדוגמה: אמצעים, הליכים וסעדים חייבים להיות יעילים ופרופורציונליים וכו'); אמצעים לשימוש בראיות וראיות באופן כללי; הזכות למידע; אמצעים זמניים (לדוגמה: הזכות להגיש בקשה לצו ביניים); אמצעים לתיקון (לדוגמה: השמדת מוצרים); צווים; אמצעים חלופיים (לדוגמה: פיצוי עונשי); נזקים; הוצאות משפטיות (לדוגמה: הצד שלא הצליח משלם הוצאות משפט סבירות ויחסיות והוצאות אחרות לצד שהצליח); פרסום החלטות שיפוטיות; וחזקת מחבר/ בעלים.

סעיף IP.52 מכסה את ההליכים האזרחיים המשפטיים הספציפיים והסעדים הספציפיים בנוגע לסודות מסחריים, אשר הינם דומים לאלו שנקבעו בדירקטיבת סודות המסחר (Trade Secrets Directive (2016/943)).

אכיפת גבולות לאחר הברקזיט

מאחר שבריטניה כבר אינה חלק מאיחוד המכס של האיחוד האירופי (EU Customs Union), רשויות המכס של האיחוד האירופי כבר לא אוכפים זכויות קניין רוחני בריטיות בגבולותיהם. בעוד שלפני ה-1 בינואר 2021, בעלים של זכויות קניין רוחני של האיחוד האירופי יכלו להגיש בקשה לפעולה (Application for Action (AFA)) באמצעות רשויות המכס של אחת מהמדינות החברות על-מנת לכסות את כל המדינות החברות, כעת נדרש להגיש בקשות נפרדות לבריטניה ולאיחוד האירופי. הסכם ה-TCA לא משנה זאת.

סעיף IP.53 קובע שכל חד מהצדדים רשאי לאמץ או לשמר נהלים לפיהם בעל זכויות רשאי להגיש לרשות מוסמכת בקשות להשעיה, לשחרור או לעיכוב של סחורות חשודות, למשל, מוצרים חשודים בהפרה של סימני מסחר, זכויות יוצרים, כינויי מקור, פטנטים וכו'. כמו כן, הסעיף קובע חובה לשתף מידע רלוונטי על מסחר בינלאומי של מוצרים חשודים המשפיעים על הצד השני.

לסיכום, הסכם ה-TCA קובע את הסטנדרטים המינימליים העולים בקנה אחד עם החוק ומערכות הקניין הרוחני בבריטניה ובאיחוד האירופי. ההסכם לא משנה את ההסדרים שנקבעו בהסכם הנסיגה. הסכם ה-TCA משמר את הסטטוס קוו בין בריטניה לאיחוד האירופי בנוגע לזכויות קניין הרוחני השונות אך עם זאת משאיר מקום לגמישות עבור כל אחד מהצדדים.

 

 

 

שאלה לגבי המאמר?





    Have a question about the article?