כתב: עורך הדין יהונתן גפן
שחרור טובין מפיקוח המכס ביבוא או ביצוא מוסדרת בחקיקה אשר מטרתה אכיפת דיני הקניין הרוחני במדינת ישראל. בשנת 1994 ישראל אימצה את אמנת ה-TRIPS של ארגון החסר העולמי ואשר על פיה כל רשויות האכיפה, לרבות רשות המסים בישראל, לפעול למניעת הסחר בטובין המפרים זכויות קניין רוחני.
על פי חוק, המכס פועל, בין היתר, בהתאם לפקודת המכס, חוק הגנת הצרכן, חוק זכויות יוצרים ופקודת סימני המסחר כאשר המכס בוחן את הטובין ביבוא או ביצוא על פי מכלול הדינים הללו.
בנוסף, המכס פועל על פי הנחיותיו הפנימיות אשר מכונות "נוהל קניין רוחני". נוהל זה, מסדיר את מרחב הפעולה המשפטי של המכס, בין היתר, כאשר נגלה למכס כי ייבואן יבא טובין אשר נחשדים להיות טובין מפרים סימן מסחר ו\או זכויות יוצרים.
פקודת המכס מעניקה לרשות המכס סמכות לתפוס טובין שיובאו בניגוד לחוק ואף להשמידם אם בעל הטובין לא פועל לכדי לשחררם. יכול ויהיה שמדובר בטובין המפרים את פקודת המכס, את חוק הגנת הצרכן, פקודת סימון טובין וכן הלאה, שכן כאמור, המכס פועל על פי מספר חוקים.
אם התבצעה תפיסת טובין אשר נעשתה ביוזמת המכס (בשונה מתפיסה אשר בוצעה ביוזמת בעל זכות קניין רוחני פלוני), מוטלת על המכס חובה למסור הודעה ליבואן כי הטובין נתפסו. כמו כן, על המכס לפרט בנוגע לתפיסה וסיבתה. בהתאם לפקודת המכס, ליבואן עומד חודש ימים מיום התפיסה להודיע למכס כי הוא תובע את הטובין התפוסים.
בעקבות קבלת הודעה זו, על המכס למסור ליבואן הודעה, כי עליו להגיש בתוך חודשיים מיום ההודעה תובענה להחזרת הטובין התפוסים, או שהמכס יביא בעצמו לידי הגשת תובענה להחרמת התפוס.
במידה והמכס יורה ליבואן להגיש תביעה, והיבואן לא יגיש תביעה כנגד המכס לשחרור הטובין, יראו בטובין התפוסים כמוחרמים, והמדינה תהא רשאית לעשות בהם כרצונה ואף להשמידם.
חשוב לציין, כי טרם שלב ניהול ההליך המשפטי במטרה לשחרור הטובין ישנן דרכים פרוצדוראליות ומשפטיות שונות לשחרור את הטובין התפוסים.
